את אחת מהתופעות המפתיעות של השבוע האחרון. מאז החיסול של הנייה, במספרה של אילן מרגלית בגבעתיים אי-אפשר להשיג תור. ומרגלית לא יוצא דופן. מספרות הנשים ומכוני הפדי-מני ברחבי הארץ עמוסים כמו שלא היו הרבה זמן. "אנחנו עובדים שעות נוספות בעקבות המצב הביטחוני", מספר מרגלית. "יש עלייה חדה בבקשות לתורים. נשים רבות מפחדות שהן לא יוכלו להסתפר במשך תקופה ארוכה ורוצות להקדים את התורים".
למה צריך תספורת בשביל הממ"ד או המקלט?
"זה הרבה בשביל לשפר את המצב רוח, קצת להתאוורר מהלחץ. וזה גם טבעי, אנשים רוצים לסדר את השיער, לטפח את עצמם, יש חוסר ודאות וחשש שאם יקרה משהו המספרות יהיו סגורות. מרגישים את הלחץ בכל מקום, התורים מתארכים ואנחנו נאלצים לעבוד שעות נוספות, פותחים את הסלון מוקדם וסוגרים מאוחר בלילה. עובדים גם בסופי שבוע".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
לקנריק אברמוב, מניקוריסטית ופדיקוריסטית מאזור השרון, הטירוף סביב התורים מזכיר את הקורונה. "אני בקושי נושמת", היא משתפת. "אי-אפשר אפילו לתפוס קפה בין לקוחה ללקוחה מרוב שכולן רוצות טיפול לק ג'ל לציפורניים — כאן ועכשיו".
זה תפס אותך בהפתעה?
"אני כבר מכירה את התופעה מהקורונה. מה שקורה היום מאוד דומה. הטיפוח תמיד מלחיץ את הלקוחות במצבים כאלה, הן רוצות להספיק לעשות הכל, למקרה שחלילה יגידו שאסור לצאת מהבית והכל יהיה שוב סגור. הלקוחות שלי לוקחות בחשבון תרחיש שהן יישארו הרבה זמן בממ"ד וחשוב להן להיות מוכנות".
מי שמרגישים אולי הכי טוב את הדופק הישראלי, גם בימי שגרה אבל בעיקר בתקופות לחוצות כמו עכשיו, הם השליחים של וולט. והנתונים של וולט מהימים האחרונים מספקים כמה תובנות מעניינות. מאז החיסול של הנייה רושמים בוולט עלייה של 260% בהזמנות גלידה. הישראלים, מסבירים בוולט, יוצאים פחות מהבית ורוצים לאכול משהו מנחם מול הטלוויזיה. אחרי הגלידות מגיעים השימורים שמזנקים ב-140%. שלושת המוצרים המובילים: טונה בשמן, תירס וחמוצים.
עוד בגזרת מוצרי הבסיס שחשוב שיהיו בבית לשעת חירום נמצאים המים המינרליים ונייר הטואלט שקופצים בהזמנות של וולט ב-50% לעומת ימי השגרה. בחזית צרכנות הנחמה ישנם ביקושים גדולים גם לחטיפים מלוחים. הקטגוריה הזו עולה ב-46% בימים האחרונים, כשהלהיטים הגדולים הם במבה, ביסלי ודובונים. עוד נתון בולט נרשם בתפריט המתוקים, אם כי העלייה היא בשיעור מתון יחסית — 20%. המותגים הכי מבוקשים בימים האחרונים הם שוקולד פרה, קליק ועד חצות.
יוסי ארדמן, סמנכ"ל השיווק של וולט ישראל, מסביר: "יש עלייה כללית גם בגודל הסל הממוצע של ההזמנות, לא רק במוצרים ספציפיים. זה מלמד על כך שהלקוחות נערכים ומצטיידים לכל תרחיש. אנחנו מזהים עוד כמה תופעות: בזמני משבר, אנשים מחפשים את המוכר והשגרתי כמה שיותר. זה אומר להזמין בוולט ארוחת צהריים מהמקום שבדרך כלל הולכים אליו, לא מחפשים שינויים ומקומות חדשים. פחות יוצאים מהבית אז מזמינים גלידה מנחמת לעוד ערב מול הטלוויזיה, וגם כמובן משלוחים של מוצרי בסיס כמו טיטולים, מים, נייר טואלט ושימורים".
יש מוצרים שרושמים ירידות בהזמנות?
"כן, מזמינים פחות אמצעי מניעה וגם פחות קרם הגנה. הירידה בביקוש לקרם הגנה עומדת על 50%, לצד ירידה של 24% באמצעי מניעה".
בזמן שהשליחים עובדים ללא הפסקה, במסעדות ובבתי הקפה מרגישים האטה ניכרת בהיקף העבודה, בעיקר בשעות הערב. אפילו בתל-אביב, שבה במסעדות רבות קשה למצוא מקום שבועיים קדימה, יש כבר לא מעט שולחנות ריקים. "אצלנו הייתה בסופ"ש הקודם ירידה של 50%", מספר אביעד פלד, אחד מבעלי מסעדת "פרא" הפופולרית ברחוב נחלת בנימין. "מאז עלייתו השמיימה של איסמעיל הנייה אנחנו חווים בין 30% ל-50% ירידה בהכנסות. בכל מקרה אנחנו מוכנים לזה ונעבור את זה. נולדנו בישראל, פתחנו את העסק במדינה הזאת, אז אנחנו תמיד מתכוננים לימים שכאלה".
רון אלימלך, מבעלי בר היין "ויני קולטורה" בראשון-לציון, שם לב לתופעה מעניינת אחרת. הלקוחות שעדיין מגיעים אליו בערב שותים יותר. אפילו הרבה יותר. "ככל שהאיומים על ישראל מתגברים, הקהל שלנו מגביר את קצב צריכת היין שלו. אני מנהל שיחות עם הלקוחות כל הזמן ואני שומע שהם ממש מחפשים פורקן לחרדה ומפלט לדאגות. היין מפיג להם את החששות והיציאה החוצה מספקת להם טיפה של אסקפיזם באוקיינוס של דאגות".
גם עומר עוקשי, מבעלי מסעדת המבורג הוותיקה ברחובות, מרגיש את השינוי בהתנהלות המבלים. "יש אצלנו ירידה משמעותית בתנועת הסועדים בשעות הלילה, ומנגד עלייה דרמטית במשלוחים. אני מזהה עלייה של בערך 20% בהזמנות מ-20:00 בערב בהשוואה לימים רגילים. זה לא מפתיע, בתקופה כזאת אנשים חוששים לצאת מהבית, אבל מערך הטייק אווי והמשלוחים שלנו מפצה על הירידה בכמות הלקוחות שמגיעים פיזית".
פיצה היא תמיד המדד הכי טוב כדי לבדוק את שוק הטייק אווי. חן ריכטר, מבעלי רשת פאפא ג'ונס בישראל, כבר מתורגל לעבודה בימי מתיחות: "זיהינו מגמה מפתיעה שבימי מתיחות ואיומים ביטחוניים, יש עלייה גדולה בקצב ההזמנות לטייק אווי בסניפים. לעיתים זה ממש לפי המקום".
תסביר.
"לדוגמה, לאחר ליל החיסולים בביירות ובטהרן בעקבות רצח 12 הילדים במג'דל שאמס, זיהינו גידול של 27% בסניפים שלנו בצפון הארץ. במיוחד בסניף חיפה, שם רשמנו עלייה של מעל ל-30%. מגמה זהה הייתה בתל-אביב בסוף השבוע שבו הכטב"ם מתימן התרסק בעיר. הייתה לנו עלייה משמעותית במיוחד באותו סופ"ש של יותר מ-40%".
איך אתה מנתח את המספרים האלה.
"זה שילוב של שני גורמים, אנשים ממש חוששים לצאת מהבית בשעות הלילה ומעדיפים להזמין פיצה הביתה. יש פה מרכיב של פחד וגם רצון לאוכל מנחם בשעת מצוקה".
4 צפייה בגלריה
פאפא ג'ונס. עלייה בהזמנות פיצה בצפון הארץ אחרי ליל החיסולים בביירות ובטהרן
(צילום: נחום סגל)
לא רק במסעדות, גם בחנויות היין מרגישים עלייה בביקושים בימים האחרונים. "זה מזכיר מאוד את תקופת הקורונה", מסביר בעל חנות, "אנשים בלחץ, לא יוצאים בערב מהבית והאלכוהול מספק מפלט. קצת מצב רוח, תחושה של בריחה בלי לברוח מהבית. אנחנו רואים עלייה ביין, אבל גם בוודקה, בעראק ובוויסקי, ובאופן מפתיע דווקא פחות בבירות".
ישראל גבאי, מנכ"ל פאנקו, אתר האלכוהול הגדול בישראל, מזהה שינויים בדפוסי הצריכה של הישראלים במהלך חודשי הלחימה. "שוק האלכוהול הביתי נהנה בעשרת החודשים האחרונים מצמיחה מטאורית — הכפלת מספר ההזמנות של לקוחות חדשים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, לצד עלייה של 20% בסל הממוצע של לקוחות קיימים".
איזה מוצרים מציגים את העלייה הכי גדולה בביקושים?
"המוצרים המובילים הם וויסקי עם גידול של 35% ויינות עם גידול של 30%. יש כמה מגמות מרכזיות שהובילו לצמיחה הזאת: העדפה של בילוי ביתי על פני יציאה החוצה, החשיפה הבלתי פוסקת לחדשות קשות והצורך להתעודד, וכמובן — מודעות צרכנית גוברת למחיר ולתמורה בעבור הכסף. הזמנת אלכוהול הביתה עולה כשליש מהזמנת כוס של אותו המותג בבר או מסעדה, ובמצב הכלכלי כיום הרבה ישראלים סופרים כל שקל".
עוד תחום שמציג עלייה גדולה, להבדיל, אולי יש לומר, הוא הטיפולים הפסיכולוגיים והאלטרנטיביים. קשה למצוא תורים בימים האחרונים אצל הפסיכולוגים והמטפלים הפרטיים. התעריף הממוצע הוא 450 שקל לשעה. "הביקוש מטורף, אנשים בחרדה וחייבים לשתף", מספרת ע', פסיכולוגית מאזור המרכז. "אני מנסה להתחשב ועובדת יותר שעות".
את יודעת שגם קוסמטיקאיות חוות את אותה התופעה.
"זה מצחיק, באיזשהו מקום אנחנו עונות על צורך דומה. רק צריך לקחת בחשבון שיש גבול לכמות הטיפולים שאני יכולה להוסיף, זאת עבודה מאוד שוחקת ואי-אפשר לקבל מטופלים ללא גבול, אחרת הטיפול והקשב שלי נפגעים".
גידול משמעותי נרשם גם בצריכת טיפולים אלטרנטיביים כמו יוגה, שיאצו מים וכו'. גם הביקוש לריטריטים של יוגה ומדיטציה בטבע מזנק מאז תחילת המלחמה. יובל זנדבנק, יזם הייטק ומורה ליוגה מתל-אביב, עומד מאחורי המיזם החברתי "את/ה יוגה", ומקיים ריטריטים של יוגה בטבע. "למרות המצב וחוסר הוודאות, אף אחד לא ביטל הזמנה לריטריט הקרוב שיתקיים בסוף אוגוסט", הוא אומר. "אנשים היום פחות מחפשים את בתי המלון היוקרתיים, הנופש המפונפן וארוחות שף, אלא יותר נופש רגוע עם תרגול רוחני שמלווה אותם גם אחרי החופשה. אנחנו נותנים כלים להתמודדות עם מתח, חרדות, טראומות ויש לזה ביקוש גדול. אנשים רוצים יותר להתחבר לפשטות, לטבע".
4 צפייה בגלריה
גידול משמעותי בצריכת טיפולים אלטרנטיביים. "נותנים כלים להתמודדות עם מתח, חרדות וטראומות"
(צילום: אתר את/ה יוגה)
אתה משייך את זה למלחמה?
"כבר אחרי 7 באוקטובר חל גידול משמעותי של 300% בהזמנות ריטריטים, ובשבוע האחרון נרשם ביקוש שיא. הריטריט באוגוסט התמלא לפני חודש עם 60 איש, ויש רשימת המתנה ארוכה. ייתכן שהעובדה שטיסות מתבטלות והמצב הכלכלי לא פשוט מניעה גם קהלים שבעבר לא נהגו לקחת חלק בריטריטים מהסוג הזה להגיע אלינו. מעל 41% מהאנשים שמגיעים אלינו זה הריטריט הראשון שלהם, ופעמים רבות זה גם מפגש ראשוני עבורם עם יוגה או מדיטציה".
מיכל ינאי, בעלת אפליקציית המיינדפולנס mymedi, מדווחת על עלייה משמעותית של עשרות אחוזים בשימוש. מאז המלחמה הכניסה ינאי תכנים שמותאמים למצב: תרגולים מיוחדים להורים שילדיהם משרתים בצבא, מדיטציות לבני/ות זוג של מילואימניקים, תרגולים מיוחדים להפחתת חרדה ולחץ בזמן שהייה בממ"ד, אתגר שינה לאלו שקשה שלהם להירדם ועוד. "יש מגמה ברורה של גידול בשימוש בתכנים שמיועדים להפחתת חרדה ולחץ", אומרת ינאי, שהקימה את האפליקציה בתקופת הקורונה. "אני מזהה דפוסים דומים בין הפחד ממתקפה איראנית לחרדה מהמגפה. אנשים רבים פונים לאפליקציה כדי למצוא רגע של שקט בתוך הסערה. חשוב לזכור שלחץ, בבסיסו, הוא מנגנון הישרדותי חיוני. הוא מסייע לנו להתמודד עם אתגרים ולהגיב במהירות למצבי סכנה. עם זאת, לחץ מתמשך, כפי שרבים חווים בתקופה הזו, עלול להיות בעייתי ולגרום לנזקים משמעותיים לבריאות הפיזית והנפשית".
רמת החרדה של הישראלי הממוצע מורגשת גם ברשתות הפארם. הכוכב הגדול הוא כמובן הרסקיו, שמזנק במכירות בעשרות אחוזים, לצד שורה של מוצרים טבעיים ללא מרשם שמיועדים לרגיעה, לשינה ולהפחתת מתחים. עלייה של 30% נרשמה בתרופות כמו נרבן, סליפ אייד, קלמנרבין ועוד. ביקושים חריגים בהשוואה לשגרה יש גם בערכות ומוצרי עזרה ראשונה.
ובגזרה אחרת: בחברות הוט ויס מדווחים על עלייה ברכישת סרטים בתשלום, סוג של רסקיו ואסקפיזם מול המסך. ובאופן טבעי, בוולט מדווחים גם על עלייה בהזמנת פופקורן. ממש כמו בתקופת הקורונה, ברשת דקטלון מדווחים על עלייה ברכישת ציוד כושר לבית, וגם זינוק בביקושים לפנסים, שקי שינה, תיקים ועוד.
כולם דיברו בשבוע האחרון על הישראלים שנשארו תקועים בחו"ל בלי יכול לחזור לארץ בגלל החברות הזרות שביטלו את הטיסות לנתב"ג. אבל במקביל צומחת בשוק התעופה תופעה מפתיעה ומנוגדת. ישראלים שרק רוצים לברוח מכאן ומזמינים נופש וטיסות מהרגע להרגע. אם בדרך כלל המשפחה הישראלית הממוצעת מתכננת את חופשת הקיץ חודשים מראש — בחברות הנסיעות מזהים מגמה הולכת וגוברת של ישראלים שמזמינים לימים הקרובים, בדגש על הסופ"ש הזה. יש לכך שתי מטרות מרכזיות: רצון להתאוורר מהלחץ בחופשה קצרה, או רצון לעזוב את הארץ עד סוף אוגוסט לטובת שהייה אצל קרובי משפחה וחברים בחו"ל.
אורן כהן מגורי, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת השטיח המעופף: "אנחנו נמצאים בתחילת אוגוסט, אחד החודשים המתוירים והעמוסים בשנה. הישראלים לא מוכנים לוותר על החופשה השנתית שהזמינו מראש למרות המתיחות, ומוצאים טיסות חלופיות לאלו שבוטלו. בנוסף, יש גם כאלה שרוצים להתאוורר מהמצב ומזמינים טיסות מהרגע להרגע על אף גל הביטולים של חברות התעופה הזרות. אנחנו רואים עלייה בביקושים לחברות שלא ביטלו את הטיסות לארץ, כמו קורנדון יורופ שלא עצרה לרגע ומפעילה עבורנו את הטיסות ללרנקה, מונטנגרו, רודוס וכרתים. היעדים המועדפים הם קרובים כמו יוון וקפריסין, שהחזרה מהם מהירה ואופציות הטיסה חזרה לארץ רבות יותר. לאור ביטולי הטיסות של חלק מהחברות הזרות לארץ, מעדיפים להזמין טיסות בחברות ישראליות או כאלו שהוכיחו שהן לא מבטלות טיסות במהירות. מה שהכי חשוב לישראלים זה להבטיח לעצמם את היציאה ואת האפשרות לחזור לארץ בכל מצב".
יש כרטיסים במחירים סבירים?
"לימים הקרובים יש לא מעט הזדמנויות במחירים אטרקטיביים של הרגע האחרון. אפשר למצוא טיסות באזור ה-300 דולר לאדם ליעדים שונים בקפריסין, יוון, מונטנגרו ועוד".
אילן שלו, סמנכ"ל השיווק של קבוצת קווי חופשה, מספר כי ביומיים האחרונים מזהים במוקד ההזמנות ובאתר החברה שינוי מגמה וחזרה להזמנת חבילות נופש ברגע האחרון. "זה נכון בעיקר ליעדים קרובים שנתפסים גם בטוחים מבחינת תדירות טיסה כמו כרתים, קוס, בורגס, אתונה, לרנקה ופאפוס. המגמה הזו נתמכת גם על ידי ירידת מחירים דרמטית לימים הקרובים".
תן דוגמה בשביל לעורר את החשק.
"למשל חברת התעופה היוונית בלובירד איירוויס, שהפכה לפקטור מאוד משמעותי עבור הישראלים ולרגע לא הפסיקה לטוס מנתב"ג, מפרסמת מחירי מבצע של החל מ-150 יורו לכיוון, למגוון יעדים: אתונה, לרנקה ובורגס".
מי שמרגישים אולי הכי חזק בחודשים האחרונים את מפלס הלחץ הם המוכרים בחנויות החשמל. גרף ההיסטריה סביב מוצרים כמו גנרטורים מתנהג בהתאם לרף האיומים של נסראללה. והשבוע האחרון שובר את כל שיאי ההיסטריה. "אנחנו רואים שינוי מהותי בהתנהגות הצרכנים גם בהשוואה לשבועות קודמים", אומר לירון כץ, סמנכ"ל פיתוח עסקי ברשת מחסני חשמל. "הלקוחות מגיעים לחנויות בעיקר בשעות הבוקר והצהריים, מרבית הלקוחות יודעים בדיוק מה הם רוצים לרכוש וזמן השהייה שלהם בחנות נמוך משמעותית מבדרך כלל. הקטגוריות שמובילות במכירות קשורות כמובן בעיקר למוצרי חירום ובטחון. כך, למשל, ביומיים האחרונים מכרנו כ-500 יחידות של גנרטורים ותחנות כוח חשמליות. זה עדיין לא ברמה שחווינו בגל הקודם באפריל, אז נמכרו אלפי יחידות בימים שלפני המתקפה האיראנית. אנחנו רואים גם גידול ברכישת מצלמות אבטחה ביתיות עם אפשרות לשיחות מרחוק, בטלפונים חכמים ייעודיים לילדים כמו 'קידיפון', ובשעונים חכמים לילדים עם GPS של קידיווטש. זה בגלל שבאוגוסט מרבית הילדים כבר לא נמצאים במסגרת של קייטנה או צהרון, וההורים משוועים לאמצעים שיאפשרו להם סוג של שליטה ותקשורת מרחוק עם הילדים".
קרין עזרא, מנהלת שיווק ומכירות בחברת קידיווטש, מספרת על קפיצה של 300% במכירות. "ההורים ברמת חרדה גבוהה והשעון החכם לילדים מאפשר להם לעקוב אחרי הילד, לדעת איפה הוא נמצא בכל רגע, להאזין לסביבה ולקבל התראה מיידית במידה והוא יצא מהגבולות שהוגדרו לו".
לצד הגנרטורים צץ כוכב חדש: הטלפון הלווייני. ההתעניינות והמכירות מזנקים בעשרות אחוזים, אבל חובה לציין כי למרות שמדובר בגימיק טרנדי שכובש את הכותרות בימים האחרונים, המכירות במספרים מוחלטים נמוכות מאלה של הגנרטורים. "אין בהלה כמו שמציירים בתקשורת", אומרים באחת מרשתות החשמל. "מדובר במוצר לא זול בכלל, שמחירו נע סביב 2,000 דולר, ועוד 3 דולר עלות שיחה לדקה".
פרופ' גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית, מסביר למה רכישה מופרזת של נייר טואלט גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו בימים כאלה | ענת לב-אדלר
"אנשים באמת לא יודעים מה יקרה אם וכאשר איראן תתקוף, והשילוב של אי-ודאות עם חשש קיומי יוצר מצב שבו אנחנו מנסים להפחית את הסיכונים ולהגדיל את הדברים שאנחנו יכולים לשלוט בהם. אז אנחנו הולכים וקונים מטען לטלפון וטרנזיסטור ובקבוקי מים. האם זה באמת מה שיעזור לנו בשעת מצוקה? אי-אפשר לדעת, אבל זה בהחלט מפחית חרדה על ידי כך שעצם ההתכוננות מחזירה לנו את תחושת השליטה בסיטואציה", אומר פרופ' גיא הוכמן, ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן.
פרופ' הוכמן מכניס למשוואה מונח מעניין מתחום הפסיכולוגיה שנקרא "חרטה צפויה" – עד כמה אתחרט אם לא אעשה או כן אעשה משהו. "אנשים רואים בחדשות שממליצים להצטייד לשעת חירום, אז הם אומרים לעצמם: 'אם אקנה כל מה שצריך ובסוף לא יקרה שום דבר, לא נורא. אבל אם לא אקנה ובסופו של דבר אמצא את עצמי במצב פגיע, יהיה גרוע'. כלומר, הפחד שאתחרט על ההחלטה שלי הוא מניע חזק שגורם לאנשים קודם כל להתכונן, להצטייד, מעדיפים את הקנייה אולי לחינם על פני החרטה".
הוכמן מזכיר איך בתקופת הקורונה אנשים רוקנו את מדפי נייר הטואלט. "מאותה הסיבה הולכים היום וקונים כל מיני מצרכים, כי זה נותן תחושה שאני לפחות מצליח לנצח את המלחמות שאני יכול לנצח, ולשלוט בגורל שלי. אנחנו באמת בתקופה מאיימת ולא פשוטה, וזה נותן לנו תחושה טובה".
הוא רק מבקש שלא נרגיש מיוחדים, ככה זה אצל כולם: "ראינו שבתקופת הקורונה נייר הטואלט נגמר גם באוסטרליה ובבריטניה", הוא צוחק.
פרופ' גיא הוכמןצילום: יריב כץיש דרך לשלוט בדחף ההישרדותי הזה?
"זה אכן דחף הישרדותי וקשה לשלוט בו כי אנחנו לא יודעים חד-משמעית מה יקרה, ואנשים מעדיפים להסיר את הספק ולהרגיש שבמידה וכן יקרה משהו הם 'מכוסים' ועשו את מה שצריך. זה גם נובע מהרצון לא להאשים את עצמנו אחרי, במידה ומשהו יקרה. מי שעשה יוכל להגיד לעצמו: עשיתי מה שיכולתי. הרבה פעמים אנחנו עושים דברים כדי להתכונן, ויש כאן הרבה כוחות פסיכולוגיים שמקשים עלינו שלא לנהוג כך".
התגובתיות הצרכנית תלוית מגדר וגיל?
"אנחנו יודעים שצעירים אוהבי סיכון, ולכן יושפעו פחות, ולעומת זאת נשים שונאות סיכון ולכן יושפעו יותר מגברים, אבל לא בטוח שההבדלים כל כך מהותיים".
ומי שלא קנה כלום צריך להרגיש חריג?
"כן, כי הוא במיעוט. ועדיין צריך לזכור שאף אחד לא באמת יודע מה יהיה והאם זה שיש לי טרנזיסטור יציל את המצב. מה שבטוח – זה מפחית לי את החרדות והלחץ".
וכמה פעמים ביום שואלים אותך על גיא הוכמן (הקומיקאי)?
"הרבה, אבל הסטודנטים שלי אומרים שאני יותר מצחיק".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.24
