יוסי שוורץ מגדיר את עצמו "חתול רחוב", והוא כזה. בשנות ההגירה הגדולה של האריתראים לדרום תל-אביב, כשאף רשת מזון, גם לא מהפרטיות, לא העזה להיכנס לאזור, הוא פתח שם סופרמרקטים של רשת סיטי מרקט, והם שהקפיצו אותה קדימה. עכשיו מונה הרשת שהקים לפני כ-15 שנה, 73 סניפים, ועד היום החנות שלו ברחוב לוינסקי בדרום תל-אביב מוכרת מוצרים שפופולריים אצל המהגרים מאפריקה ומהפיליפינים, כאלה שאף רשת סופרים גדולה בישראל לא מוכרת.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
שוורץ לא מהסס לקרוא תיגר על הנחות יסוד של רשתות הסופרים בישראל גם בתחומים נוספים. כך, לדוגמה, הוא נגד קופות בשירות עצמי, ואין אפילו קופה אחת לשירות עצמי בסניפיו. "אחוז הגניבות בסופרים שמפעילים קופות כאלו הוכפל ל-2% לעומת 1% בסופר רגיל. תפסו גם אנשים נכבדים שלא התביישו לטעון – התפתיתי. זה נפוץ, לדוגמה, בכלים חד-פעמיים. מערימים ארבע חבילות של צלחות, ומדווחים על שלוש. גם בסכיני גילוח", הוא אומר.
בתחילת דרכה של הרשת שוורץ (50) סימן מטרה: "כשאגיע למחזור של מיליארד שקל נצא להנפקה". היום הוא זהיר יותר בהתבטאויותיו: "לכל אחד יש חזון וחלומות, למכור יום אחד או להנפיק. כרגע אין תוכניות ספציפיות. עובדים בכיף. כשיפסיק להיות כיף, נחשוב מה לעשות".
שוורץ עושה הכל בטורבו. הוא התחתן בגיל 35 והיום הוא אב לשבעה, בגילי 4-13. "בהתחלה נולדו לנו שני זוגות תאומים, ואחר כך נוספו שלושה בבודדים". החבורה מצליחה להתיש אותו יותר מהעבודה בסופר: לראשונה נתקלתי במנהל רשת סופרמרקטים בישראל שנאנח איך בלילה שלפני הראיון החזיקו אותו ילדיו ער עד חצות. אבל חשוב לו להיות אבא פעיל.
איך קורה שמי שלא סיים את לימודיו התיכוניים, שפתח את החנות הראשונה שלו רק ב-2008 והפך אותה לרשת סופרמרקטים ב-2012 – מפעיל היום מתחת למטריית סיטי מרקט לא פחות מ-73 סניפים בשיטה יוצאת דופן של "שותפים", ונכנס ראש בראש עם דיפלומט, מהיבואנים החזקים בישראל?
את העסק הראשון שלו הוא הקים בגיל 17 וחצי. "זו הייתה מסעדה לשווארמה, 'עגל רך', ברחוב קרליבך בתל-אביב, שהקים הכדורגלן שייע פייגנבוים (מלך השערים של הפועל תל-אביב – ש"ח), מכר אותה, ואני קניתי אותה ב-50,000 שקל".
גדלת בבית לא אמיד, מאיפה היו לך 50,000 שקל בגיל 17 וחצי?
"עבדתי מגיל צעיר וחסכתי. כשהייתי בתיכון עבדתי כאחראי על ציוד של תקליטן – להכין אותו באירועים ולאסוף עם תום האירוע. אחר כך עבדתי בפיצרייה. אבא היה אז שיפוצניק, תחום הפכפך, והשתדלתי לא להסתמך עליו כלכלית. בצבא כבר הייתי טבח והצלחתי להמשיך להפעיל את המסעדה גם בתקופת השירות הצבאי".
הוא נולד בטבריה, בגיל שש עברה המשפחה לזכרון יעקב, וכעבור ארבע שנים לחולון, עיר מגוריו ב-40 השנים האחרונות. קשה לו לספור את כל בתי הספר התיכוניים שמהם נזרק. "בגיל תיכון הייתי מאוד היפראקטיבי. אז לא הבינו מה זה. במבט לאחור אתה מגלה שכל אתגר בחיים מאפס אותך כאדם. המעברים של המשפחה בין ערים והמעברים בין בתי ספר לימדו אותי להתחבר לאנשים בקלות. לשרוד. ילדים זה עם קשוח. כדי לשרוד צריך גם ללמוד איך להתמודד עם ה'לא'. איך כשסוגרים בפניך את הדלת תגיע דרך החלון, ואם סוגרים את החלון תנסה את התקרה, ואם גם זה לא הולך תשבור את הקיר".
עם השחרור מהצבא החליט להיות מהנדס בניין – קצת קשה למי שאין לו אפילו תעודת בגרות. הוא מצא את הדרך, השלים לימודים באנגלית, מתמטיקה והנדסה, למד שלוש שנים הנדסת בניין וקיבל את התואר, כשהוא מממן את לימודיו מעבודתו כמלצר וברמן – לומד חמישה בקרים, ועובד שמונה משמרות בשתי העבודות.
"התחלתי את הלימודים כשאני גר בדירת שותפים בתל-אביב בשכר חודשי של 1,500 שקל. כשסיימתי כבר היה לי רכב חדש וגם דירה שקניתי. חסכתי שקל לשקל. בתקופת הלימודים הייתי עושה את הקניות בשוק הכרמל וחולם על העסק שלי – לקנות ממתקים במחירים הנמוכים של שוק הכרמל ולמכור אותם בחנות שתהיה ממוקמת רחוק מהשוק. שבוע לפני המבחן הגדול לתואר ראיתי חנות להשכרה בחולון. פניתי לבעלת הבית, הסברתי לה שאני ערב המבחן החשוב, שאתן לה דמי קדימה ואחזור להשלים את העסקה".
זו הייתה החנות הראשונה – "ענק הממתקים", עסק קטן לחטיפים, עוגיות, סוכריות, שוקולדים, במחירים נגישים. עם הזמן היא צמחה לרשת בת 18 סניפים. במסגרת טיולים לחו"ל שספקים כמו שטראוס נהגו לקחת אליהם לקוחות קמעונאיים, הוא פגש אנשי עסקים שהקימו רשתות סופרים פרטיות מקומיות – סופר יהודה, סופר שורצקי, והתיאבון להיכנס לעולם הסופרמרקטים התגבר. "אמרתי, אם הם יכולים, גם אני יכול".
5 צפייה בגלריה
סניף של רשת "סיטי מרקט". "רציתי שם עם חזון לרשת ארצית. זה נשמע לי שם שנותן אווירה של חו"ל, צעיר ואלגנטי"
(צילום: קובי קואנקס)
נקודת המפנה הייתה ב-2008, אז הצטרף אליו חזי חדיו, היום המשנה למנכ"ל סיטי מרקט, שאז רק השתחרר משירותו הצבאי. הם החליטו לזנק לעולם הסופמרקטים: "חנות ממתקים אחת שלנו פעלה ברחוב שנקר 25 בחולון. כשהתפנתה לידה חנות ירקות, ומהצד השני סופר קטן – רכשתי את שניהם ופתחנו את סיטי מרקט הראשונה". מאז רוב חנויות "ענק הממתקים" נסגרו. שתיים שולבו ברשת החדשה, ובבעלותו נותר גם עסק סיטונאי לממתקים תחת השם "מתוק שוק", שמספק ממתקים לסיטי מרקט וללקוחות נוספים ומפעיל שתי חנויות עצמאיות לממתקים.
מה מקור השם סיטי מרקט?
"אבא הציע 'סופר לוינסקי', אני רציתי שם עם חזון לרשת ארצית, ומצד שני לא רציתי משהו כמו 'סופר שוורץ', כי לא עניין אותי לפאר את עצמי. סיטי מרקט נשמע לי שם שנותן אווירה של חו"ל, צעיר ואלגנטי, ולכן רשמנו אותו באנגלית".
מסתבר שיוסי שוורץ לא היה היחיד שחשב על השם הזה, מה שיצר מציאות הזויה של שתי רשתות הפועלות עד היום בישראל עם שם זהה. את השנייה הקים היזם ליאור קמחזי ב-2010, גם היא רשת סופרים עירונית, שהייתה גם לקוח של סיטונאות הממתקים של שוורץ. ב-2020 מכר קמחזי את "סיטי מרקט" שלו, בת שישה סניפים הפועלים עד היום, לחברת סונול, בעלת רשת "סו גוד".
שוורץ טוען שסונול התנתה את הסכמתה לפנייתו לשנות את השם בתשלום של סכום מכובד. ב-2021 הוא פנה לרשם הפטנטים וטען שהשם "סיטי מרקט" הוא שלו ויש לאסור על סונול את השימוש בו. הבקשה נדחתה בטענה שהלוגואים לא דומים מבחינת העיצוב הכללי, סוג הגופן והצבעים – הלוגו של סיטי מרקט הגדולה הוא בשחור-אדום, וזה של הקטנה בצהוב-לבן. וגם כי פירוש צמד המילים "סיטי מרקט" הוא "שוק העיר" – מונח המתייחס לחנות הממוקמת באזור עירוני, ולכן אין עליו בעלות. לשתי הרשתות הותר להמשיך לפעול עם הלוגואים האינדיבידואליים שלהן. אגב, שנה אחרי המכירה הקים קמחזי רשת נוספת, "אלמה מרקט", שאת השליטה בה מכר בפברואר האחרון לחברת תחנות הדלק דור אלון.
בסונול מסרו בתגובה: "ליאור קמחזי מכר לסונול את ששת הסניפים של הרשת כאשר שם הרשת הינו חלק מהעסקה. אין בכוונת סונול להרחיב את הרשת ולפתוח סניפים נוספים".
בשטח, גם שלומי לחנה, היועץ האסטרטגי לשיווק שממנו ביקשנו לסייר בסניפים של סיטי מרקט, וגם אני, שיצאתי לסיור כזה, הצלחנו להתבלבל בין הרשתות. אחד מהסניפים שראיתי ברמת-גן, ואחד מהסניפים שראה לחנה בנס-ציונה – התגלו כשייכים לרשת המתחרה. לחנה: "העובדה שיש שתי רשתות שונות הפועלות תחת אותו שם, עם פער משמעותי בנראות ובחוויית הקנייה, כפי שאני ראיתי בין הסניף בנס-ציונה של המתחרים, שנראה כמו מכולת, לבין הסניף המתקדם יותר של יוסי שוורץ ברחובות – יוצרת נקודת חולשה מרכזית לרשת, ובלבול נוראי ללקוח".
מעבר לבלבול, הרשת סובלת גם מהבדלים גדולים בין הסניפים שלה בנראות ובשעות הפעילות. חלק פתוחים בשבת וחלק לא, חלק פועלים 24 שעות מסביב לשעון וחלק נסגרים בלילה. יש סניפים שנראים חדשים, ויש ישנים שנראים כמו מינימרקטים של פעם.
5 צפייה בגלריה
יוסי שוורץ. "לא מחפש לומר שאני גם בדיזנגוף, אבן גבירול או אחד העם. אני מחפש את השכונות החדשות"
(צילום: ריאן פרויס)
איך אתה מחליט איפה לפתוח סניף?
"אני לא מחפש לומר שאני גם בדיזנגוף, באבן גבירול או אחד העם. אני מחפש את השכונות החדשות. כך הגענו לגדרה, מודיעין, שכונה חדשה ברמלה. וגם סגרנו סניפים במהלך הקריירה. כי טעינו. פעם רשתות המשיכו לתפעל סניף בגלל האגו. היום הבינו הרוב שכאשר יש סניף כושל, חובה לומר לו שלום ולסגור. כי ההפסד התפעולי גדול יותר מהנזק התדמיתי שנגרם מהסגירה".
סיטי מרקט צמחה במהירות. ב-2021 היו לה כבר 38 חנויות, ב-2022 היו 58. "הקורונה הייתה מצוינת עבורנו כשהלקוחות פחדו להיכנס לחצי חינם עם אלפי המטרים המרובעים שלו, והעדיפו להיכנס בשעות לא שעות לחנויות כמו שלנו, לקנות מהר ולברוח", אומר שוורץ. "לא הייתה לנו גם בעיה להשיג מהר מסכות, להוביל סחורה במכוניות שלנו. חזי ואני הסענו לא מעט סחורה. זו הייתה התקופה שבה גם כל הגדולים הבינו שהפיתוח העסקי צריך ללכת לחנויות השכונתיות, אלא שהם שכחו כמה דברים בדרך – שבתפעול הסניפים הקטנים צריך לקבל הרבה החלטות תוך כדי תנועה, ואין להם את היכולות שיש לי. ברגע שיש שותף פעיל שמפעיל את החנות, הוא יכול לקבל החלטה אם מחיר המגבונים יהיה 10 ל-4 חבילות בטלפון אחד. לא צריך לכנס ישיבת דירקטוריון. גם השירות האישי מאוד חשוב בשכונה. אמנם אנחנו לא ברמה של המכולות של פעם כשבעל המכולת מכיר אותך ורושם את החוב שלך על הנייר, אבל אנחנו מכירים את הלקוחות שלנו ותופרים את המגוון לצרכים שלהם".
מדוע יש שעות פתיחה שונות בסניפים? זה מקשה על הלקוחות.
"שעות הפתיחה כפופות גם לדרישות בכל עיר ורשות מקומית. 95% מהחנויות פתוחות מסביב לשעון, רק למעטות יש בעיות עם העירייה המקומית – אלה שבגבעתיים, יהוד מונסון וחלק מהחנויות בתל-אביב המוגדרות ככאלו שנמצאות באזורי פשיעה, והן סגורות בין חצות לחמש בבוקר. 60% מהחנויות פתוחות בשבת. בגדרה פתחנו את שתי החנויות בשבת, ונאלצנו בסוף לסגור בשבת. בעירייה ויתרו לנו על הדוחות (העירייה הגישה נגד הרשת תביעה על הפתיחה בשבת, ובית המשפט חייב את הרשת במאי 2023 לסגור אותן בשבת – ש.ח)".
5 צפייה בגלריה
סניף של רשת "סיטי מרקט". "שעות הפתיחה כפופות גם לדרישות בכל עיר ורשות מקומית"
(צילום: שלומי לחנה)
ובכל אופן, הרשת שלכם יוצאת דופן בעולם החנויות השכונתיות. אתם לא מספקים משלוחים. זה לא ממש מסתדר עם נוחות ושירות.
"לנו משלוח עולה 40-50 שקל. בתקופות שהפעלנו משלוחים גבינו מהלקוחות 50% מהעלויות שלנו, וחטפנו הרבה ביקורות מהלקוחות. החלטנו להפסיק. היום אנחנו בשלבים אחרונים של חתימת מתווה הגיוני עם וולט. אני מעריך שיעלה תוך 30 יום".
ומה על האונליין?
"אני לא מאמין באונליין, כי הלקוח של האונליין לא נאמן. הוא יכול להחליף רשת בכל שבוע. לא במקרה רשתות שניסו להפעיל אונליין, כמו סיטון, קוויק, כשלו. אני רשת צעירה, אין לי את הכיסים העמוקים של שופרסל, שיכולה להפסיד על האונליין. כרגע בתחום הזה, אם אין לך כיס מאוד עמוק, תפסיד כספים".
לא גדלתם מהר מדי?
"כל הכסף שאנחנו מרוויחים מושקע בסניפים, וכך צמחנו בלי הלוואות".
אין ספק ששוורץ יודע לנצל הזדמנויות, וכאמור, סייעה לו בכך התעוזה להיכנס לדרום תל-אביב בתקופת ההגעה של האריתריאים. "היה אז אזור שאף אחד לא הסכים לפתוח בו חנות. כשנסגר סניף בנק ברחוב לוינסקי 76, קיבלנו אותו בשכירות סמלית. אני חתול רחוב, לא התרגשתי. ראיתי שדווקא הפחד להגיע לאזור הוליד אזור של חוסר תחרות".
שבעה סניפים פתח שוורץ באזור, ושם נולדו מספר עקרונות המאפיינים את הרשת עד היום. אחד מהם הוא התאמת המגוון לקהל היעד, עד לרמות קיצוניות. שוורץ: "בלוינסקי 99 רוב הקהל פיליפיני, אז יש לי ספק שמביא דגים מיובשים ומאכלים שלא תמצאי בסופרים ישראליים". בסניפים שמוקפים בתושבים אריתריאים הוא מוכר תחליף חלב אם לתינוקות של נסטלה בלבד, בשם "לידו". "זה מה שהם צורכים. בשני סניפים בפתח-תקווה, באזורים של אוכלוסייה חרדית, אנחנו מוכרים ממתקים שהציבור הזה צורך, ובימי חמישי ושישי גם קיגלים לשבת".
עיקרון נוסף הוא "שיטת השותפות", שמאפיינת את הרשת עד היום ואיפשרה את צמיחתה המהירה, אחרי שפתח בדרום תל-אביב את ארבעת הסניפים הראשונים בבעלותו המלאה. השיטה מזכירה בגדול את השיטה על פיה פועלת רשת חנויות הנוחות "סבן אקספרס", שרכשה ופתחה מחדש החודש את חנויות "סבן אילבן" בישראל. סבן אקספרס היא בעלת הרשת ובעלת הזיכיון, אבל היא מכניסה לכל חנות זכיין-שותף-מפעיל, שמחזיק 30%-50% מהבעלות על הסניף, ואחראי על הפעלתו. רשת-העל היא זו ששוכרת את החנות, קובעת את הנהלים – ממראה החנות ועד שעות ההפעלה, המוצרים והתמחור. חלק נכבד מהמוצרים מגיע ממרלוג שבבעלות החברה. ואילו הזכיין אחראי על התפעול, ויכול להיות מעורב בהתאמת המגוון לאזור.
שוורץ לקח את השיטה לרמה גבוהה יותר. "כל סניף שאנחנו פותחים מתחלק שווה בשווה בין 3-4 שותפים, שאני תמיד אחד מהם. עלות ההקמה של סניף היא 600-700 אלף שקל ל-100 מ"ר, תלוי ברמת המוכנות של החנות. כל חנות רשומה כחברה נפרדת. אני, יו"ר סיטי מרקט, בעל מניית יסוד וזכות וטו".
מיהם השותפים?
"התחלנו במכרים, מנהלי סניפים של רשת הממתקים, הגענו ל-40. כולם גדלו במערכת. אין צורך בתעודה רשמית, אלא קצת מהרבה דברים: יחסי אנוש, ידע במחשבים ובמתמטיקה, והכי חשוב – יושרה, חריצות וכבוד הדדי. כל התכונות החשובות האלו נבחנות תוך כדי תנועה. ברוב הפעמים קלעתי. כשפיספסנו, בחמישה מקרים – הסניף נסגר או שהבאנו שותפים אחרים".
ומה לגבי האספקה, יש לכם מרלוג?
"אני נגד מרלוג. אחד החלומות שלי בראשית הקמת הרשת היה להקים מרלוג, כמו שופרסל ורמי לוי. אבל אז הלכתי ללמוד, נפגשתי עם מפיץ גדול בצפון הארץ, עם כחצי תריסר ספקים, והבנתי שמדובר בעלויות רציניות מהמחזור, בגלל האשראי מהספקים שיפחת, ובגלל ההוצאות הרבות: כוח האדם של המלקטים, עלות המשאיות, הגניבות והפחת, ועוד. התברר שכדי להפעיל מחסן בגודל שנדרש אזדקק להשקעה של כ-30 מיליון שקל, ואפסיד 5% במימון השוטף. הבנתי שהרשת תצטרך להפריש מרווחיה שנים כדי לכסות את עלות המרלוג, וירדתי מזה".
שלומי לחנה מחמיא למודל העסקי של שוורץ: "אני מוריד את הכובע בפני המודל החדשני של השותפות. כשמפעיל החנות הוא גם בעלים, נוצרת יותר מוטיבציה פנים-ארגונית, בהשוואה למנהל חנות שכיר כמקובל ברוב המכריע של רשתות הסופרמרקט בישראל. הוא מצליח לחסוך בעלויות, מה שיאפשר לו להגיע ליעד שלו – האקזיט. שוורץ מוכשר מאוד, עם מוטיבציה רבה לקדם את עסקו. הוא לא מסתיר שהוא רוצה להגיע לאקזיט, וחלק גדול מפעולותיו אכן מביאות אותו לנקודת מוצא מאוד טובה מבחינת שוק ההון, ובמיוחד בשיעורי הרווחיות. המטה שלו מאוד מצומצם, אין לו מרלוג, אין אונליין, בחנויות אין מעדניות, קצביות, מאפית – יחידות שמייצרות הוצאות מטורפות לרשת. חלק בולט מהמוצרים הם מוצרי יבוא מקביל, מה שמאפשר לו רווחיות גבוהה יותר. גם היום, למרות הדיבורים על יוקר המחיה, קיימים לא מעט לקוחות שמוכנים לשלם תמורת הנוחות לרדת לקנות ליד הבית ולא להניע את הרכב. זו הסיבה שהרשת בצמיחה מטורפת, ועדיין שוק הסופרמרקטים השכונתיים היקרים לא רווי מדי, ויש עוד מקום לצמיחה גדולה מאוד".
בימי הבראשית של הרשת שוורץ היה וורקוהוליסט אמיתי, מהטיפוסים של עבודה מצאת החמה עד צאת הנשמה. לא עוד. "היום אני אבא לשבעה, בבוקר מעיר את הילדים, מקלח, לוקח חמישה מתוכם למסגרות החינוכיות וממשיך לעבודה. משתדל לחזור בשעה חמש, להיות אבא פעיל כל השבוע, לא אבא של שבת".
מה עשתה לכם המלחמה?
"ב-7.10, כשהשמיים נפלו על כל עם ישראל, התחיל עידן אי-הוודאות. השהיתי את כל המו"מים שניהלנו. לא נכנסנו לפרויקטים שהתחייבנו להם. היו סניפים שמאז פרוץ המלחמה קיבלנו כבר טופס 4, התחלנו להכין אותם לפתיחה, ואז נקלענו לבעיה הקשה של חוסר כוח אדם לשיפוצים. כרגע יש שבעה סניפים בהקמה – במודיעין, באר יעקב, גן יבנה ויבנה הירוקה. בגלל המלחמה קשה לנו להעריך סופית מה ייפתח ב-2025".
"ב-7.10 התחיל עידן אי-הוודאות. השהיתי את כל המו"מים שניהלנו. לא נכנסנו לפרויקטים שהתחייבנו להם. כרגע יש 7 סניפים בהקמה - בגלל המלחמה קשה לנו להעריך סופית מה ייפתח ב-2025"
אבל המלחמה גם עשתה טוב מאוד למחזורים שלכם.
"בהחלט. טילים פה, טילים שם, ואנשים אוכלים ושותים. אנחנו כישראלים מתרגלים למצבים קשים טוב מדי. אם כי אל תשכחי את בעיות האספקה. גם אם היה ביקוש של 300% למים מינרליים, החברות מתקשות לספק כי אין נהגים. הם בצבא. ועוד משהו, אם בחודש הזה מכרנו יותר מים מינרליים, בחודש הקרוב נמכור פחות. ביקוש למוצרים גרם לנו להכניס מוצרים שלא עבדנו איתם בעבר. סן בנדטו, מים של WE, ועוד. הבעיה הקשה היא בירקות והפירות. לא שתלו שדות, תוצרת לא מגיעה מטורקיה ומירדן. כשעגבניה עולה לי 15 שקל לק"ג, אמכור אותה ברוב המקומות ב-15 שקל, ויש מקומות שהמחיר יגיע ל-17.90, והצרכנים קונים פחות ב-40%-50%".
מה עוד קונים פחות?
"ככלל, סל המוצרים התייקר ב-10%, ואם הגידול במכירות הסניפים עומד בממוצע על 5%, פירושו של דבר שהצרכן הוריד את הקניות ב-5%. הכי נפגעו מוצרי הפרימיום: גלידות, אלכוהול, פיצוחים, והפירות היקרים. כשענבים עולים 50 שקל לא קונים אותם. כשהאבטיח העממי הפך למוצר יוקרה, ומחירו מגיע לכ-40 שקל לחצי אבטיח, שעלה פעם 10-15 שקל, קונים פחות אבטיחים. אם כי יש מוצרים שהישראלים לא מחליפים. דווקא המותגים: פסטה של אסם, ממרח שוקולד של נוטלה או השחר, טונה סטארקיסט".
מה עם הרפורמה?
שוורץ סקפטי. "אני שומע שהיבואנים עדיין שמים רגליים ליבואנים המקבילים, מפעילים לחצים על היצרנים בחו"ל לאתר את המקומות של היבוא המקביל. באבקת כביסה טייד (של פרוקטר & גמבל בשיווק דיפלומט) נשאר עדיין התקן הישראלי השונה, שמגביל את היבוא המקביל. רוב השוק הפרטי לא אוהב לעבוד עם דיפלומט (הידועה בנוקשותה ובהעלאות המחירים שלה – ש.ח). אני הפסקתי לעבוד איתם".
איך אתה יכול לפתוח חנות בלי פרוקטר & גמבל, ששולטת בתחומים רבים?
"זמן רב לא הגענו איתם לעמק השווה על מחירים, ותקופה קצרה אחרי שהצלחנו, הם העלו מחירים והרעו את תנאי התשלום. אז אנחנו רוכשים מוצרי יבוא מקביל, או רוכשים מסיטונאים גדולים שנותנים לנו מחירים טובים".
תגובת דיפלומט: "דיפלומט אינה קובעת את המחירים בשוק וגם לא מחליטה על העיתוי ועל גובה עליית המחירים".
שוורץ מדבר על מחירים טובים שהוא מקבל מסיטונאים, אבל כשערכתי השוואה בין מחירי יותר מ-20 מוצרים שדגמתי בסניף ברחוב קוממיות בבת-ים (ביום שלישי, 17.8) למחיריהם ברשתות העירוניות שופרסל שלי, היקרה יחסית, ורמי לוי בשכונה, הזולה, גיליתי פערים שמגיעים עד עשרות ומאות אחוזים לרעת סיטי מרקט בירקות, כשאיכות הירקות גם לא הייתה מרשימה. כל המחירים של המוצרים שבדקתי היו בטווח הגבוה ביותר של המחירים על פי אתר "פרייסז", המנגיש את המחירים שמעבירות כל הרשתות מספר פעמים ביום לאתר הרשות להגנת הצרכן.
שוורץ לא מתרגש. "אני לא מתחרה בחנויות הדיסקאונט הגדולות שנמצאות מחוץ לעיר ומשלמות שכר דירה של 40 שקלים למ"ר. אני נמצא במרכזי הערים, משלם 100-280 שקל למ"ר, נותן שירות שעולה כסף. אם אתה רוצה לחסוך שעתיים נסיעה בפקקים, תשלם 100 שקל יותר לקנייה".
למה אתם לא מעבירים מחירים כנדרש בחוק לאתר הרשות להגנת הצרכן? כבר נקנסתם ב-100,000 שקל בינואר.
"הרשת כוללת כ-50 חברות בנות, ולכן לא נכללה עד לאחרונה בדרישת דיווח לרשות התחרות. בימים אלו הרשת פועלת להסדיר את עניין שקיפות המחירים".
אין לכם נוכחות בערים רבות. למה?
"יש ערים שלא הגענו אליהן ועוד נגיע – ירושלים, חיפה, נתניה ועוד. שם נעבור לשיטת הזכיינים, כבעלים המוחלטים של הסניפים החדשים. אני אחתום על החוזה מול המשכיר, וכל העלויות, מביטחונות, דרך עורך דין, מתווך ועד שיפוצים וסחורה – יהיו על הזכיינים. נלוה אותם בהקמה. נחשוף לפניהם את הסכמי הסחר, כדי שיוכלו ליהנות מהמחירים שנותנים לנו הספקים".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.08.24
