פרופ' אמיר ירון יושב בלשכתו בקומה השביעית של בניין בנק ישראל בקריית הממשלה בירושלים, שקוע בטבלאות ובמסמכים הרבים שעל שולחנו – בניגוד גמור ל"ישיבת התקציב" המפורסמת ההיא מלפני שלושה חודשים, בהשתתפות הנגיד, ראש הממשלה ושר האוצר, שארכה 40 דקות בלבד ובסיומה הופץ צילום משותף שלהם סביב שולחן ריק, נטול קלסרים, מסמכים וניירות. אפילו לקראת הראיון העיתונאי הזה הכין הנגיד עשרות טבלאות ומסמכים כלכליים. "שלא תהיה טעות, לכל דיון אני מתכונן עם כל הניירת והמסמכים הרלוונטיים", הוא אומר בחיוך מוצנע.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
פרופ' ירון מכהן כמעט שש שנים כנגיד בנק ישראל. במשמרת שלו היו עד כה רק צרות — מגפת הקורונה, חמש מערכות בחירות ומלחמה שנמשכת כבר יותר משנה. לשאלתי אם בראייה לאחור הוא טעה כשהסכים בעיצומה של המלחמה להמשיך לקדנציה שנייה, הוא מסתפק בתשובה קצרה אבל די משכנעת: "כאשר מבקשים מנגיד להתמנות לעוד קדנציה בעיצומה של מלחמה, אי-אפשר לומר לא. לא הייתה פה שאלה. אתה פשוט חייב להיות בתפקיד הזה כדי לבצע את מה שצריך לבצע".
8 צפייה בגלריה
הצילום שעורר סערה: השולחן הריק בישיבת התקציב. "לא מאמין בדיבורים, אלא במעשים" (צילום: דוברות רה"מ)
ואכן, לנהל את בנק ישראל בימים האלה, בעת מלחמה, שמלווה במשבר כלכלי, אחרי כמה וכמה הורדות של דירוג האשראי, בעת שהאינפלציה עולה, לעומת ירידתה ברחבי העולם, ועל הורדת הריבית אפשר רק לפנטז — זאת משימה מורכבת במיוחד. איך אתה ישן בלילה, שאלתי את הנגיד, ותשובתו הייתה כנה, כמו תשובותיו לכל אורך הראיון: "פעם יותר טוב ופעם פחות טוב".
ירון (60) היה מינוי מפתיע למדי. הוא מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון באוקטובר 2018, וערב הבחירה בו שמו לא הוזכר כלל בבורסת השמות של המועמדים לנגיד. אבל כשחושבים על כך שזה מינוי של נתניהו, הוא לא כל כך מפתיע: גם הנגידים יעקב פרנקל וסטנלי פישר, כמו ירון (שלושתם פרופסורים לכלכלה), מונו אחרי שהייה ארוכה בארה"ב, וגם הם היו נגידים מוערכים בעולם הכלכלי.
ירון, נשוי ואב לשניים, שגדל ברמת-השרון וברמת-גן, כיהן 21 שנים כפרופסור בכיר לכלכלה בארה"ב, ונחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בכלכלה פיננסית. כמו בחייו הפרטיים, גם בכהונתו כנגיד בנק ישראל העשירי, הוא אדם צנוע, ג'נטלמן כהגדרת הכלכלנים, איש שלעולם לא מתלהם וקשה מאוד להוציאו משלוותו. גם כאשר הרגיזו אותו, והיו כאלה – מראש הממשלה, דרך שרי האוצר ובכירים במשק — ובוודאי כאשר תוקפים אותו על כך שהוא לא מוריד את הריבית, ירון נותר עם פנים חתומות. לא מגיב בכעס, לא עולה להתקפה. לרוב הוא פשוט שותק ומבטו מופנה מטה לעבר שולחן העבודה. "שיגידו, שידברו, זה צפוי", הוא מפטיר לעיתים לבכירי בנק ישראל — וממשיך הלאה.
הראיון שלנו עבר בהרבה את הזמן שהוקצב לו, אולם הנגיד – שבדיוק בראשיתו הוזעק לשיחה חשובה, כעדותו, שהתנהלה באנגלית — נותר סבלני והשיב על כל השאלות, אם כי משתדל להימנע ממוקשים פוליטיים. הוא מודאג, אבל גם אופטימי. בראיון המיוחד הזה הוא מבקש למנות 5 סיבות מרכזיות שגורמות לו דאגה רבה לגבי עתיד הכלכלה הישראלית, אבל גם לפזר קצת אופטימיות עם 5 הנקודות שגורמות לו להאמין שבסוף יהיה כאן טוב.
בתחילת המלחמה העריכו בבנק ישראל את עלויותיה בכ-250 מיליארד שקל. שנה אחרי, אומר הנגיד, "ההוצאות כבר מתגלגלות לכיוון 270 מיליארד שקל". סוף המלחמה עדיין לא נראה באופק, ועליית המדרגה בעוצמת הלחימה בלבנון והאפשרות למלחמה כוללת עם איראן מגדילות בטור כמעט הנדסי את ההוצאות ואת אי-הוודאות הכלכלית שנגזרת מהן. ישראל, אומר פרופ' ירון, לא בנויה למלחמות ארוכות. "אחד התרחישים שלנו", הוא אומר, "זה שהמלחמה ממשיכה עמוק לתוך 2025 ואין ספק שזה יגבה מחיר כפול: פעם אחת בעלויות המלחמה, ופעם שנייה בשיעור הצמיחה שאנחנו מקווים שתהיה בחצי השני של 2025, ולכן באופן טבעי תהיה ירידה ברמת חיים. ככל שהמלחמה מתארכת, העלויות והאתגרים למשק גוברים ואיתן היקף ההתאמות שיידרשו במסגרת התקציב".
בממשלה מבינים את זה? בוא נחזור לישיבה המפורסמת ההיא: היה שם באמת דיון רציני על התקציב, או שראש הממשלה כינס ישיבה של 40 דקות בלי ניירות רק לצורך הצילום?
"בוא נדייק רגע. קודם כל אני רוצה להעביר נקודה חשובה לגבי אותה תמונה. אין מצב שנגיד בנק ישראל, לפחות, לא מגיע עם כל החומרים שלו לדיון. אין דבר כזה. לא רק לפגישה עם ראש הממשלה. היו לי את כל החומרים, וכבר באותה ישיבה הצגתי את האתגרים הכלכליים ואת המחיר של המלחמה".
40 דקות, ככה נראה דיון רציני על התקציב?
"עניתי על ההערה שלך על התמונה. עלו דברים קונקרטיים, כולל הגרף שהוצג באותה ישיבה".
אפשר לעשות דיון אמיתי ב-40 דקות?
"אל תשכח שמיד אחרי זה ראש הממשלה היה צריך לצאת לנאום בארצות-הברית. קבענו לקיים ישיבה יותר ארוכה כדי לרדת לעומק הפרטים".
ישיבה שטרם התקיימה.
"היא התקיימה. התקיימו שתי ישיבות תקציב עם ראש הממשלה, כמו שאתה יודע".
היו שתי ישיבות קצרות, ואני יודע ממי שהיו שם שהם התאכזבו מאוד. תמיד עשו ישיבות של חצי יום, כאשר ראש הממשלה מבקש להציג נתונים, טבלאות, מתווכח, גם עם ראש אגף תקציבים וגם עם הנגיד. לא היו ישיבות כאלה.
הנגיד מתמהמה רגע לפני שהוא עונה: "עוד פעם, אני הגבתי רק לזה שלא היו מסמכים. אני חושב... תהיה סמוך ובטוח שאני הצגתי באופן מקצועי את הנתונים שלי ואת המשמעויות הפיסקליות".
נתניהו היה שר אוצר טוב לפני 20 שנה. עכשיו יש רושם שהכלכלה פחות מעניינת אותו. מורידים למדינת ישראל את דירוג האשראי ואין אחרי זה ישיבה אחת של הסקת מסקנות. ראש הממשלה ושר האוצר מובילים נכון את מדינת ישראל בתחום הכלכלי?
"תראה, אני חושב שיש המון ספקולציות – אם היינו עושים ככה או אחרת, האם הדברים מול חברות דירוג האשראי היו שונים. שעת המבחן היא ישיבת הממשלה על התקציב ב-31 באוקטובר. לא בדיבורים, אלא במעשים".
הם בכלל מתייעצים איתך, כאחד האנשים החשובים בכלכלה הישראלית? כי אני שומע שלא.
"אני חושב שהם יודעים את עמדותיי גם מפגישות אישיות וגם ממסמכים שלנו. פגישה אישית? אני לא עונה מתי הייתה לי פגישה... אני לא מספר, ואני לא אומר מתי בתאריך כזה או אחר... העמדה שלנו מאוד-מאוד ברורה. אנחנו יושבים בחדרי חדרים עם כל האנשים הרלוונטיים. בסוף יש פה אתגרים לא מבוטלים. אנחנו באירוע ארוך. יש פה אירוע ארוך שעדיין לא ברור איך הוא יסתיים, לכן עוד יותר חשוב לשמור על הצד הכלכלי, ומבחינתי זה לסמן לשווקים שאנחנו שומרים על אחריות פיסקלית, ובתוך המסגרת הזו עושים את הצעדים הנכונים לשמור על צעדי צמיחה, ועושים גם דברים שהם קשים פוליטית".
בחו"ל עוקבים אחרינו. עד כמה אתה מודאג מזה שדירוג האשראי של ישראל יירד עוד?
"אנחנו צריכים לשמר ואפילו לחזק את אמון השווקים. זה מעבר לחברות הדירוג, כן? חלק חשוב מאמון השווקים בכלכלת ישראל זאת ההתנהלות הפיסקלית. בסוף הם רוצים לראות בתוך העולם המאוד אי-ודאי הזה שאנחנו נמצאים בו, שיש בכל זאת מאמץ לשמור על יחס חוב-תוצר. חשוב להטות אוזן, אם זה חברות דירוג או משקיעים, בנקים גדולים שמסתכלים על ישראל, להטות אוזן, להקשיב להם, אם אנחנו אוהבים את מה שהם אומרים או לא. הם איזושהי מראה, איך אנחנו נתפסים בעולם מחוץ לישראל. הם יכולים להיות בחלק מהדברים צודקים יותר, צודקים פחות, בסוף זה איך שאנחנו נתפסים, וחשוב כמה שיותר לשדר להם שאנחנו עושים את כל המאמצים האפשריים לשמור על המסגרת התקציבית".
מתקפות כמו של שר האוצר שטוען שמוד'יס הם "אנשים לא רציניים" לא עוזרות לנו במיוחד.
"אני לא רואה שזה יועיל לנו. הם גופים עצמאיים, והתבטאות כזו או אחרת לא תועיל לשנות את הדעה שלהם. אולי תזיק עכשיו. יותר מזה, כרגע צריך להתמקד בישיבת הממשלה על התקציב ב-31 לאוקטובר".
ואתה אומר את זה לשר האוצר?
"אני לא מפרט על שיחות פרטיות עם גורמים פוליטיים. בכל מקרה אני חושב שחשוב להטות אוזן, להקשיב, לנסות ללמוד ולהבין איך אנחנו נתפסים".
יש הצעות לפגיעה בקצבאות של נכים, מוגבלים, קשישים. זה נראה לך עדיף על, למשל, העלאת מס לחברות?
"כבר בקורונה היו קשיים להפעיל מנגנונים דיפרנציאליים, לדוגמה על נכים, ובוודאי עכשיו בקצבאות של כאלה שרק מתאוששים מהמלחמה הנוכחית. אתה יודע שגם בקורונה היו לנו דברים שרצינו לעשות דיפרנציאלית, פשוט המערכות לא איפשרו את זה. יש דברים שאפשר לעשות בממשלה, זה משהו שבעיקרון צריך להיות פתוח אליו מבחינת הרגישות".
אתה מסכים לפגיעה בחלשים?
"בזמן שנותר עד 31 באוקטובר, זה בדיוק חלק מהשיח שצריך להיות מחודד. אני מניח שהוא גם יחודד מול ההסתדרות".
חמש פעמים במהלך הראיון מזכיר הנגיד את 31 באוקטובר — מועד ישיבת הממשלה לאישור התקציב ל-2025. "המאני טיים", הוא מכנה אותה, כדי להדגיש עד כמה היא חשובה. "יש לנו דייט ב-31 באוקטובר", הוא מחייך, "שהוא הדייט הכי חשוב. מה שחשוב באמת זה מה יבוצע ב-31 באוקטובר. קודם כל, שר האוצר הלך צעד אחד חשוב בכיוון הנכון. הוא הביא מסגרת (קיצוץ והתאמות) של בערך 40 מיליארד שקל. בתרחיש כזה של סיום המלחמה בסוף הרבעון הראשון של 2025, אנחנו נהיה עם יחס חוב-תוצר שיורד. אנחנו אולי נצטרך לעשות התאמות נוספות, ופה חשוב שכל חברי הממשלה יבינו כמה מסתכלים עלינו וכמה 31 באוקטובר הוא חשוב".
למרות המדד השלילי שפורסם השבוע, בבנק ישראל מעריכים שהאינפלציה תעלה מעל ל-4% בתחילת 2025. "אנחנו לוקחים את זה כבר בחשבון כשאני אומר שהריבית צפויה להישאר ברמתה לתקופה ארוכה לתוך 2025", מסביר ירון. "אנחנו חושבים שהריבית מספיק מרסנת כעת. כל עוד זה המצב, נישאר סבלניים, אבל אם נראה שסביבת האינפלציה עולה מעבר לציפיות ומתקבעת, או שיש עוד אירועים שמביאים לעוד עלייה באינפלציה, אנחנו לא נהסס להעלות את הריבית".
האם אתה חושש שמדינת ישראל נמצאת בדרכה למיתון, מעבר להאטה? האם בגלל ההאטה במשק, אולי בנק ישראל, בהפוך על הפוך, דווקא צריך להוריד את הריבית כדי לסייע למשק?
"אז קודם כל צריך להבין, אנחנו מזהים שהבעיה בשווקים היא לא ביקושים מאוד נמוכים שמצריכים ריבית נמוכה כדי לסייע לביקושים. אני רואה בגדול בעיה עיקרית שנובעת מכך שיש עודף ביקוש, וזה בגלל ההיצע שהצטמצם בצורה מאוד משמעותית. לכן אם אנחנו נוריד את הריבית, מה בעצם נעשה? אנחנו ננסה לכבות שריפה עם דלק, השריפה תביא לעלייה באינפלציה".
אז סופית אין הורדות ריבית באופק?
"אני רוצה קודם לחדד את השאלה שלך. אנחנו לא רואים הורדת ריבית כי — שוב — אנחנו לא רוצים לכבות שריפה עם דלק. אם הבעיה היא בעיית היצע, מה יקרה? המחירים יעלו והפעילות לא תגדל, ואז ניקלע לפינה הכי גרועה במובן הזה. כמובן שאנחנו כל הזמן מסתכלים ובוחנים שלושה דברים: פעילות, אינפלציה ויציבות. היציבות כוללת שני דברים: אחד, משקי בית וחברות, והצד השני זה שהריבית מספיק גבוהה. בהינתן אי-הוודאות ופרמיית הסיכון שעלתה, אם אתה תוריד את הריבית זה ייראה מאוד מוזר לכל הגופים. לכן בתרחיש הבסיסי אנחנו חושבים שהריבית ברמתה הנוכחית צריכה לרסן. צריך פה סבלנות".
לקראת הצעת התקציב, אומר הנגיד: "חשוב שהממשלה תפעל כדי לבטל הוצאות שאינן מעודדות צמיחה, כגון סגירה של משרדים ממשלתיים שאינם חיוניים וצמצום הכספים הקואליציוניים. מערכת הבריאות חשובה לנו, חשוב לנו החינוך, חשוב לנו תשתיות, חלק מהדברים האלה הם גם מנגנוני צמיחה בעתיד. ולכן הסכומים שאפשר לקחת משם מוגבלים. אחראי ונכון לשים עין על מנגנוני הצמיחה, ולמזער את כל המנגנונים שהם לא תומכי צמיחה".
עשרה משרדי ממשלה מיותרים הציע ראש אגף תקציבים לסגור. שר האוצר אמר על זה שמדובר בכסף קטן. מה דעתך?
"אפשר לסגור. אני לא רוצה להיכנס לאיזה משרדים".
רגע, רגע, האם צריך את המשרד לענייני ירושלים, כשיש ראש עירייה מצוין בירושלים? למה צריך את משרד המורשת? את משרד המודיעין? אתה לא מוכן להתייחס?
"לא, לא, להפך, אני רוצה להתייחס. אני אומר, גם אם אתה תגיד ש-1.75 מיליארד שקל זה מספר נמוך (החיסכון מסגירת המשרדים), אני חושב שלנראות הציבורית של זה יש חשיבות רבה פי כמה. כשאתה בא לציבור בקיצוצים, אם זה בכספי קצבאות, בכספים לנכים. אני לא נכנס אפילו לסוגיה אם 1.75 מיליארד זה מספר יחסית גבוה או לא, בכל זאת אנחנו כן מקוששים פה כדי להגיע ל-40 מיליארד בכל מיני צעדים, וכל מספר תורם, אבל גם אם אתה חושב שזה מספר יחסית נמוך, אני חושב שהוא מתווסף לנראות הציבורית, שלפי דעתי תקל בסופו של דבר על הממשלה לבוא לציבור עם צעדים שאין ברירה, שהם כואבים".
לאורך הראיון מדגיש הנגיד כי זוהי שעת כושר לצמצום מנגנונים שמונעים יציאה לעבודה, כמו תמריצים שליליים וקצבאות. "עידוד השילוב של אוכלוסיות כמו הגברים החרדים והנשים הערביות יגביר את הפריון ויתרום לצמיחה כלכלית. חשוב מאוד שהחרדים ישתתפו יותר בשוק העבודה, ואנחנו רוצים שהם ייכנסו לעבודות עם מיומנויות, ובשביל זה צריך לימודי ליבה. היום זה נחוץ פי כמה וכמה. כולנו זקוקים לכל תמיכה נוספת בתוצר, וגם בנטל שיושת על כלל האוכלוסייה. הנושא הזה הוא חברתי, אבל הוא גם פוליטי".
"המחיר לכך שחרדים לא משרתים בצבא הוא בערך 10 מיליארד שקל בשנה. הגורמים הפוליטיים צריכים להבין שלאי-השוויון הזה יש גם משמעות כלכלית"
ומה על שירות חרדים בצבא? עד עכשיו התגייסו רק כמה מאות במקום אלפים.
"יש הערכות שהיקף המילואים יגדל כמעט פי שלושה — רק לעניין הזה לבדו יש ערך כלכלי עצום, לכן החרדים צריכים להתגייס. המחיר (לכך שהם אינם משרתים) הוא בערך 10 מיליארד שקל בשנה. הגורמים הפוליטיים צריכים להבין שלאי-השוויון הזה יש גם משמעות כלכלית".
אז אתה קורא כאן אצלנו היום לגייס את כל החרדים, חוץ מיוצאים מן הכלל?
"אני חושב שצריך למצוא מסלול שבו זה מתבצע, על פני טווח זמן. ברור שצריך למצוא פה פתרון חברתי ופוליטי שמוביל לזה שקבוצות הולכות וגדלות בחברה החרדית מתגייסות, כאשר הצבא מתאים את עצמו גם לשמור על אורחות חייהם. זה שיווי המשקל שאני רואה לנגד עיניי. ואני מבקש להדגיש: נתתי לך את האומדן הכלכלי – אי-גיוס חרדים עולה לנו 10 מיליארד שקל בשנה. צריך למצוא מסלול שבו מעלים באופן מאוד-מאוד משמעותי את גיוס החרדים. זה גם נושא כלכלי".
נפגשת עם ראשי הציבור החרדי?
"נפגשתי עם חלק מהגורמים, בסוף זה אירוע חברתי ופוליטי שיש לו אספקטים כלכליים. כשאני אומר סכום של 10 מיליארד, ברור שזה גם נושא כלכלי".
הנגיד לא מסתיר את דאגתו מהנעשה בענף הבנייה. "מדובר בתחום קריטי לכלכלה שההשפעה שלו חורגת מעבר לתחום עצמו, שכן הוא משפיע על מחירי הדיור, התשתיות והתעסוקה. בשוק הדיור ניכרות בתקופה האחרונה עליות מחירים. הן נובעות מפעילות נמוכה, עקב מחסור משמעותי בעובדים משטחי יהודה ושומרון".
למרות הפיגועים האחרונים, האם אתה בעד להחזיר את העובדים הפלסטינים לענף הבניין?
"אני לא איש ביטחון, אבל ברור שחלפה שנה ולא הצלחנו להביא עובדים זרים בכמות גדולה. שילוב עובדים פלסטינים בענף הבנייה, בכפוף לאישור דרג ביטחוני, יכול להוות פתרון יעיל, שכן הם בעלי ניסיון ומיומנות בתחום".
למרות המלחמה הארוכה והאיומים הביטחוניים והכלכליים הקשים — הנגיד מוצא גם סיבות לאופטימיות ולתקווה שנצא מזה מחוזקים. "גם לאחר שנה של מלחמה", אומר פרופ' ירון, "הציבור הישראלי ממשיך לייצר ולצרוך, מה שמעיד על חוסן כלכלי וגם על חוסן חברתי. הצריכה הפרטית נותרה איתנה, הודות לאמון הציבור במערכת הכלכלית וליכולת להסתגל במהירות לשינויים. העסקים, עמוד השדרה של הכלכלה, הראו גמישות ויכולת התאוששות גבוהה. כל מי שמסתובב בארץ יכול להתרשם מבתי הקפה והמסעדות שממשיכים לפעול, גם באזורים שנמצאים תחת מתקפה, הקניונים שפתוחים ומפעלי התעשייה הקטנים שממשיכים לספק תוצרת ישראלית. למרות המציאות הביטחונית המורכבת בצפון ובדרום, החקלאים ממשיכים לעבוד בנחישות ולספק תוצרת מקומית לטובת המשק. העמידות שמפגינים אזרחי ישראל היא עדות לרוח הישראלית וליכולתנו להתמודד עם זעזועים קשים".
יש לך הסבר לזה שלמרות המלחמה, הבורסה לא קורסת ואפילו רושמת עליות?
"בוא נגיד, שלאחר ביצועי חסר של הבורסה בתל-אביב ברבעון האחרון של 2023 בהשוואה לעולם, מתחילת השנה היא לא דומה לבורסות רבות בעולם בביצועים שלה. עוד פעם, אני חושב שאחרי שיצאו מפה כספים זרים ואחרים בתחילת המלחמה, מאז אנחנו רואים חוסן של הכלכלה הישראלית. אם אתה לוקח פרספקטיבה של מדינה שבאמת מתמודדת עם שבע זירות, עם אי-ודאות מאוד גדולה, הציבור מראה בסך הכל בגרות מאוד גדולה".
8 צפייה בגלריה
''למרות המציאות הביטחונית המורכבת, החקלאים ממשיכים לעבוד בנחישות ולספק תוצרת מקומית''
(צילום: משק יראון)
"הציבור הישראלי", אומר הנגיד, "מהווה חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי והכלכלי: למרות אלפי טילים, הציבור מתנדב, תומך, תורם דם וכסף, ובעיקר שומר על קור רוח, איתנות ועמידות — זה ממש לא מובן מאליו. אני רוצה להגיד משהו בנימה אישית, בכלכלה יש מושג המשקף את החשיבות של נכסים בלתי מוחשיים — Intangible Capital. החוסן של החברה הישראלית הוא ייחודי, והוא מה שמאפשר למדינה לצמוח ולצאת ממשברים בצורה מרשימה. אנחנו צריכים לדאוג כל העת לשמר את החוסן הזה. זאת בין היתר באמצעות נקיטת פעולות להפחתת הקיטוב והשסעים בין חלקים שונים בחברה".
לדוגמה?
"רצוי להימנע בזמן הזה מקידום תהליכים שאין לגביהם הסכמה רחבה, כמו תהליך החקיקה המשפטית. הספרות המקצועית מראה ששמירה על עצמאות המוסדות וחוזקם חיונית לכלכלה צומחת. בתקופה מאתגרת זו, חשוב שלא להוסיף עוד אתגרים שתורמים לאי-הוודאות".
כאן מבקש הנגיד להתייחס באופן מיוחד למילואימניקים. "הם עזבו בשנה האחרונה את משפחתם ועבודתם כדי להתגייס ולתרום לביטחון המדינה תוך סיכון חיים. ההקרבה שלהם מעידה על רוח ההתנדבות והערבות ההדדית שמאפיינת את החברה הישראלית. ראויים לציון כמובן גם בני המשפחות של המילואימניקים שנותרים בעורף ונושאים לבדם במטלות היומיומיות ובדאגה. המילואימניקים מייצגים את הערכים של נתינה ואחריות, ומוכנים להקדיש מזמנם וממרצם למען הכלל.
"עוד ראוי לציין את צוותי הרפואה ובתי החולים בישראל, המהווים עמוד תווך מרכזי במערכת הבריאות, ומספקים טיפול מסור ומקצועי לכלל האזרחים. הם פועלים בתנאים מאתגרים, במיוחד בתקופות של עומס או משבר, וממשיכים להעניק שירות איכותי ומסור. המחויבות שלהם לבריאות הציבור היא יוצאת דופן ומעוררת השראה".
"המערכת הבנקאית", אומר הנגיד, "מספקת מאז המלחמה בסיס איתן ליציבות הכלכלה, והשווקים מתפקדים באופן תקין. כבר כמה שנים המשק שרוי ברמה גבוהה של חוסר ודאות תוך שהוא חווה משברים עולמיים ומקומיים. אין להקל בכך ראש, זה רק מחדד את החשיבות של המערכת הבנקאית. לצד זאת, אני מצפה מהמערכת הבנקאית להקפיד על התנהלות הוגנת כלפי הלקוחות, לרבות בתחום הפיקדונות".
"בנושא של הגופים החוץ-בנקאיים, האם הם יורשו לתת פיקדונות, אני אתנגד לזה בכל תוקף. הנושא הזה חייב להיות תחת פיקוח בנקאי. גוף שנותן פיקדונות ומעמיד אשראי הוא רק בנק"
הבנקים מורידים עוד ועוד את הריבית שהם משלמים על הפיקדונות, בזמן שבנק ישראל לא הוריד את הריבית מאז תחילת השנה. למה אתם לא מתערבים בזה?
"אם תסתכל בראייה בינלאומית על הפער בין הריבית על הפיקדונות לעומת ריבית בנק ישראל, אנחנו במקום השלישי מלמעלה, אחרי אנגליה ואוסטרליה. אנחנו כל הזמן מדברים עם הבנקים ומעירים להם. אבל אני רוצה להגיד כמה דברים. אחד, אנחנו לא רוצים להיכנס לעולמות שבהם אנחנו קובעים, בטח לא בצורה רגולטורית, את מנגנוני התמחור. שנית, אנחנו כן מדברים איתם שכל הזמן נושא ההוגנות יהיה לנגד עיניהם".
ומה עם לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לנהל פיקדונות?
"אנחנו מקדמים את התחרות בעולם הבנקאות, זה לוקח זמן. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה הנכונה ולא בצורה פופוליסטית. בנושא של הגופים החוץ-בנקאיים, האם הם יורשו לתת פיקדונות, אני אתנגד לזה בכל תוקף. הנושא הזה חייב להיות תחת פיקוח בנקאי. גוף שנותן פיקדונות ומעמיד אשראי הוא רק בנק".
הבנקים מרוויחים סכומי עתק, מיליארדי שקלים בכל רבעון. אולי באמת הם צריכים לתרום יותר לשלם עוד מס גם לשנת 2026, למרות שזאת תהיה הפרת הסכם מצד הממשלה?
"יש כמה עקרונות חשובים בעיניי: עיקרון ראשון הוא שאנחנו רוצים שתהיה לנו ממשלה שיש בה אמון ושמקיימת הסכמים. עיקרון שני הוא שאנחנו מאמינים שאם יש מנגנון למיסוי רווחי-יתר, אפשר לחשוב על מנגנון שפועל בעוד כל מיני תחומים. הוא יכול להיות גם על חברות גדולות אחרות. האוצר והמערכת הבנקאית יכולים להגיע לאיזשהו שיח כדי שהעניין הזה לא יגיע לעולמות בתי המשפט".
רבים שואלים למה בבנק ישראל לא לוקחים מיתרות מטבע החוץ – שעומדות על 220 מיליארד דולר – כדי לממן את המלחמה, במקום לקחת הלוואות ולגרום להטלת גזרות על האזרחים?
"200 מיליארד הדולר האלה הם לא קרן העושר, זה לא נכס: כנגדם עומדות התחייבויות שקליות. צריך להבין שיש חוק של אי-הדפסת כסף, והוא נובע מזה שאם אנחנו נעשה את זה, אנחנו נפסיד פעמיים. פעם אחת תהיה פה אינפלציה גבוהה אפילו יותר ממה שהיא עכשיו, ופעם שנייה, אנחנו נאבד את אמון השווקים. וזוהי הנקודה המרכזית. היו לא מעט ביקורות על גובה היתרות (מבקר המדינה — ג"ל), ואני חושב שאני מחזיר את הכדור בחזרה אליהם. אני חושב שזה לא רק מוכיח את עצמו – עצם זה שהשווקים יודעים שלבנק ישראל יש את סדר הגודל הזה של יתרות מטבע החוץ, את המחסנית הזאת – זה גם מה שבין היתר עוזר ומסייע היום ליציבות בשווקים, ולזה יש חשיבות רבה".
"אני הולך בכל העולם ומדבר על עמידותה של הכלכלה הישראלית בפני משקיעים, בפני כל הגורמים הבינלאומיים", אומר הנגיד. "יש לנו הייטק מדהים. ההייטק ממשיך להוביל, לחדש, להיות עמוד תווך מרכזי. לאחר ירידה מסוימת בתחילת המלחמה, אנחנו חוזים בהתאוששות משמעותית עם אקזיטים ועם יצוא שנשאר יציב, וקצב הגיוסים של ההייטק עולה. ההייטק מספק מקומות עבודה איכותיים, הוא מסמל את היכולת של ישראל להתפתח, ומהווה מקור לגאווה, על אחת כמה וכמה בעת מלחמה ממושכת".
וזה לא רק ההייטק, ממשיך הנגיד עם האופטימיות: "היצואנים הישראליים באופן כללי מתמודדים עם המציאות הקשה ועם הסנטימנט השלילי לישראל במקומות רבים בעולם, תוך הפגנת גמישות, חדשנות, יצירתיות ויכולת להתאים את עצמם לתנאים המשתנים. מבין ענפי היצוא חייבים כמובן לציין את הסקטור הביטחוני, שמפגין עוצמה, היצוא הביטחוני בשיא וזה מסייע מאוד למשק בעת חירום".
הבסיס של כל זה הוא השקעה בחינוך, במצוינות בפריפריה, בלימודי ליבה במערכת החינוך החרדית.
"אין ספק שהבסיס לשגשוג של ההייטק הוא מערכת חינוך איכותית. שמחתי לשמוע, למשל, מראש העיר שדרות במסגרת סיור שעשיתי בעיר על שיעורי ההצלחה הגבוהים בבחינות הבגרות במתמטיקה חמש יחידות. השקעה בחינוך איכותי גם בפריפריה היא המפתח לשגשוג הכלכלה הישראלית מחד ולסגירת פערים חברתיים מאידך. כדי לקדם את מגזר ההייטק על הממשלה לתמוך בסטארטאפים, גם באמצעות תקציבים ייעודיים במסגרת רשות החדשנות, ותוך שיתוף פעולה עם הגופים המוסדיים".
העובדה שהישראלים ממשיכים לרכוש דירות גם בזמן המלחמה, ואפילו בהפוך על הפוך למרות העלייה במחירי הדירות — מעודדת את הנגיד. "זה משקף אמון של הציבור במדינה ובכלכלה המקומית. כאשר אנשים בוחרים להשקיע מיליוני שקלים בנכס לא נזיל כמו דירה, אנחנו מביעים ביטחון בעתיד וביציבות הכלכלית. זה סימן לכך שהציבור מאמין במשק ובשוק הדיור לטווח ארוך. אני כמובן לא אוהב לראות את מחירי הדירות עולים. אבל יש בזה גם אספקט שמראה על עמידות חברתית.
אבל אי-אפשר להתעלם מהמחירים שעולים ועולים.
"עליית מחירי הדיור מציבה אתגר משמעותי. כפי שאמרתי מספר פעמים, דרך המלך להורדת מחירי הדירות היא הגדלת ההיצע. המחסור בכוח אדם על רקע המלחמה לצד מנגנונים בירוקרטיים מסורבלים מעכבים את קצב הבנייה ומקשים על הגדלת ההיצע. גם התפיסה של הציבור לפיה הצעדים הנדרשים להגדלת ההיצע לא מתבצעים בקצב מספק, עלולה להוביל להמשך עליית המחירים".
איך פותרים את זה?
"כדי להתמודד עם האתגרים הללו, יש צורך בתכנון אסטרטגי ובשיתוף פעולה בין הממשלה, הרשויות המקומיות והקבלנים. צריך להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה, להכשיר כוח אדם מקצועי וליצור תמריצים לבנייה מהירה ואיכותית".
אתה חושב שבסוף יהיה פה טוב?
"ברור שאנחנו נמצאים במציאות מאתגרת, אבל אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית. זה מעבר לבנק ישראל, וזה מעבר לאמיר ירון. יש פה משהו בדינמיות, בפן היזמי, שאני מאמין שאם רק ננהג באופן נכון ואחראי, לא רק שנוכל לאתגרים האלה, בסוף נחזור לצמיחה. אם מדברים עליי, זו זכות גדולה לשרת כנגיד בנק ישראל בתקופה כזו. זו גם אחריות אדירה. זה משהו שיושב עליך, זה לא עוזב אותך, 24/7".
אתה ישן טוב בלילה?
"לפעמים יותר, לפעמים פחות".
