כאשר יועצו של ביל קלינטון, ג'יימס קארוויל, ניסה להסביר בקמפיין 1992 מה מניע אנשים להצביע כפי שהצביעו בבחירות, הוא לא חשב כנראה שהמשפט שתבע, "זו הכלכלה, טמבל", יהפוך לקאלט של הפוליטיקה האמריקאית. אלא ששלושה שבועות לפני הבחירות של 2024, נראה כי דווקא הכלכלה היא אחד הנושאים הפחות מדוברים משני צדי הקמפיין.
למרות שהאמריקנים אומרים בכל הסקרים שהכלכלה היא הנושא החשוב ביותר עבורם, לא נראה שהמציאות הכלכלית משנה את דעתם לשום כיוון. מבין שני המועמדים, דווקא קמלה האריס היא שנפגעת מכך, כי מאז ביל קלינטון בקמפיין של 1996, לא היה נשיא מכהן - ובמקרה יוצא הדופן הזה סגנית נשיא מכהן - שיכול היה להתגאות בכלכלה מצוינת כמו הפעם.
כמעט בכל פרמטר וקנה מידה, הכלכלה האמריקנית פשוט במצב טוב. צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה (4.1 אחוז), האינפלציה חזרה לממדים נורמליים ו-וול סטריט בשיא. אמריקנים רבים מקבלים העלאות שכר והעושר של מעמד הביניים זינק. לארה"ב יש כמעט 7 מיליון משרות יותר מכפי שהיו לה לפני הקורונה, וגם הנתח הגדול ביותר של בני 25 עד 54 שקמים בבוקר לעבודה מאז 2001.
האינפלציה היא סיפור דומה. לפני שנתיים, כלכלנים רבים חזו מיתון בטענה שאיאפשר להוריד את האינפלציה ללא עלייה חדה באבטלה, אבל בשבוע שעבר התברר כי האינפלציה התקררה ל-2.4 אחוזים, קרוב מאוד ליעד שני האחוזים של הפדרל ריזרב. לפחות כרגע, אין מיתון באופק: "אנו חיים באחת השנים הכלכליות הטובות ביותר בחייהם של אנשים רבים, אבל זה בקושי מוזכר בתרבות הפופולרית או בקמפיין", כתבה הפרשנית הכלכלית של "וושינגטון פוסט", הת'ר לונג.
הסיבה, כמעט כמו כל בכל תחום, היא הקיטוב העצום בארה"ב ופשיטת הרגל של עובדות ואמת. כל צד חושב שהמצב מצוין כשהמפלגה שלו בשלטון ולהפך. רוב הרפובליקנים אומרים בסקרים כי הכלכלה במצב רע מאוד, ואין עובדה שיכולה לאשש את התפיסה הזו. אפשר אולי להבין מדוע דונלד טראמפ נמנע לגמרי מלדבר על הכלכלה, במיוחד כשמדדי המניות שוברים שיאים - אבל גם האריס בקושי מזכירה אותה.
מעבר להנחה שנתונים כלכליים כנראה לא ישכנעו אף אחד, יש מחסום כלכלי אחד אמיתי שמפריע להאריס להתגאות במה שעשה הבית הלבן: המחירים עדיין יקרים, למרות ירידת האינפלציה - האמריקני הממוצע חושב קודם כל על הכסף שהוא מוציא בסופר, ושם המחירים עדיין עולים. לכן גם התוכנית הכלכלית הראשונה שהאריס הציגה הייתה למאבק בהפקעת מחירים. אבל בסופו של דבר - זו כבר כנראה לא הכלכלה, טמבל, אלא המפלגה.
האריס תנסה הלילה להגיע בכל זאת לכמה מאוהדי הקבוצה היריבה כשתתארח לראשונה בראיון לפוקס ניוז. בקמפיין האריס שוקלים גם הופעה בפודקאסט הפופולרי בעולם, זה של ג'ו רוגן, כדי לנסות לקלף מטראמפ מצביעים גברים. לעומתה, טראמפ עצמו לא התראיין מאז תחילת הקמפיין לכלי תקשורת שאינו נחשב ימני ואוהד, ואת הבקשות לראיונות כאלה הוא מתנה בכך שהמראיינים לא יבדקו עובדות.