על רקע מצוקת הדיור, אתגרי הצפיפות העירונית ושינויי האקלים, במינהל התכנון יוצאים במדיניות חדשה לניצול של גגות בישראל. מסמך מדיניות שכותרתו "גגות מועילים", שהגיע לידי ynet ו"ממון", מגדיר לראשונה את הצורך בקידום תועלות ציבוריות מגגות ברמה הארצית, ומסדיר את הרגולציה בנושא.
המסמך, שנכתב על ידי האגף לתכנון אסטרטגי במינהל בשיתוף פורום ה-15, עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים ומציג תפיסה תכנונית שקיבלה השראה ממקומות שונים בעולם, בהם רוטרדם בהולנד, קופנהגן בדנמרק, המבורג בגרמניה ושיקגו בארה"ב, שם קיימת מדיניות נקודתית לערים אלה לטובת השמשת הגגות בעיקר עבור ייצור אנרגיה סולארית או לטובת הגדלת השטחים הירוקים; וצרפת, שם קיימת מדיניות ארצית להפיכת גגות ירוקים בכל הערים.
2 צפייה בגלריה
גג חי - מכון מנדל, ירושלים
גג חי - מכון מנדל, ירושלים
גג חי - מכון מנדל, ירושלים
(צילום: שלומי אמסלם)
בישראל פועלות בתחום בעיקר הערים תל-אביב וירושלים, שמקדמות מדיניות מוסדרת בנושא, בעיקר לטובת השמשת הגגות עבור אנרגיה מתחדשת (סולארית), אך יש ניסיון לתהליך רחב יותר עבור שימושים נוספים. מטרת המסמך לספק לכלל הרשויות המקומיות, ציבור המתכננים וקובעי מדיניות גישה למידע וליצור ארגז כלים שיאפשר שימושים שונים בגגות.
בין היתר, מדובר בגגות "ירוקים" שמגדילים את השטחים הירוקים בעיר; גגות "כחולים" שמסייעים למנוע הצפות באמצעות מערכת סופגת בחיפוי הגגות; גגות "צהובים" (סולאריים) שמייצרים, כאמור, אנרגיה מתחדשת; גגות "לבנים" שמסייעים בקירור הקומות העליונות; גגות פעילים שיוצרים מרחב קהילתי, חברתי ועסקי; וגגות לוגיסטיים שתומכים בצורכי העיר המתחדשת (למשל, שימוש בגגות למנחתים של רחפנים שיעבירו ציוד לדיירי הבניין).
לדברי נדב בן ששון, מנהל אגף פרויקטים לאומיים במינהל התכנון, "מדינת ישראל היא מדינה קטנה עם משאבי קרקע מוגבלים ועם קצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבית מדינות ה-OECD. השילוב בין שני המאפיינים האלה יוצר עומס הולך וגובר על המרחב העירוני המצטופף, ומחייב שימוש מושכל בשטח. במקביל, אנחנו מתמודדים עם שינויי אקלים שמביאים, בין היתר, לעלייה בעוצמה ובתדירות אירועי מזג אוויר קיצוני, עומסי חום, הצפות ושיטפונות, שריפות ועוד. שינויים אלו מורגשים כבר בהווה ועתידים להתגבר בעתיד הנראה לעין".
בן ששון מוסיף כי "גגות הם החזית העליונה של הבניין, ולכן מכונים גם 'החזית החמישית'. כיום הם משמשים בעיקר כשטח טכני להצבת דודי שמש ומערכות תפעוליות שונות, ובמקרים רבים נותרים אף בלתי מנוצלים כלל. שימוש יעיל בגגות יאפשר להתמודד עם המחסור בקרקע, הצטופפות הערים וגידול האוכלוסייה, והן עם אתגרים רבים שנוגעים להתמודדות עם משבר האקלים".
2 צפייה בגלריה
גג פעיל על מבנה חנייה בקופנהגן שמשמש כפארק ציבורי
גג פעיל על מבנה חנייה בקופנהגן שמשמש כפארק ציבורי
גג פעיל על מבנה חנייה בקופנהגן שמשמש כפארק ציבורי
(צילום: נועה שטיינברגר)
עוד הוא אומר כי "הגגות טומנים בחובם פוטנציאל אדיר לשינוי פני הערים בישראל. באמצעות יישום חכם של גגות מועילים, אנו יכולים להפוך שטחים לא מנוצלים למנועי צמיחה ירוקים, המשפרים את איכות החיים העירונית ומסייעים בהתמודדות עם אתגרי האקלים. באמצעות יישום התובנות והכלים המוצעים במסמך, נוכל לקדם גגות מועילים ולתרום ליצירת ערים חסינות, בריאות ומקיימות יותר, המותאמות לאתגרי ההווה והעתיד".
לדברי מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, "אחד האתגרים החשובים שעומדים בפני עולם התכנון הוא שימוש יעיל יותר במשאב הקרקע. תכנון נכון של גגות יוביל לניצול יעיל ואיכותי של הקרקע ושמירה על השטחים הפתוחים, תוך הנגשה של שימושים ותשתיות לתושבים".