"למה כל דבר שאת עושה חייב להיות מיוחד ולא רגיל?" שאלה עדינה לוי, אשתו של רמי לוי, למחרת פסח לפני שלוש שנים וחצי כשיפית, בתה הבכורה, בישרה לה שילדה בליל הסדר בבית, כשבעלה אופיר הוא המיילד. "ישבתי עם המשפחה, כולל חמי וחמותי, ליד שולחן הסדר", מספרת הבת, יפית לוי אטיאס, "כמה דקות לפני כן שוחחנו על המיילדות שבתורה, יוכבד ומרים (אמו ואחותו של משה רבנו), ופתאום הרגשתי צירים. בעלי הזעיק אמבולנס, שהתעכב. אחרי רבע שעה מצאנו את עצמנו עם תינוקת בידיים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
לוי אטיאס ממשיכה לממש את התיאור שנתנה לה אמה: ב-1 בינואר, בגיל 41, עם שישה ילדים ושלושה תארים אקדמיים, היא תיכנס לתפקידה כמנכ"לית ברשת רמי לוי, המגלגלת 7.2 מיליארד שקל בשנה, ותהיה המנכ"לית הראשונה ברשת קמעונאית מובילה בענף המזון. "מנכ"לית משותפת", היא מחדדת: יחד עם אביה, רמי לוי.
לוי אטיאס מילאה במשך שנים תפקידים שונים ברשת, בהם אחראית על המותג הפרטי, אחראית על מועדון הלקוחות ועוד. בתפקיד האחרון הייתה סמנכ"לית שיווק. בנוסף היא משמשת כחברת דירקטוריון בחברת ישראייר, שנמצאת בשליטת רמי לוי. המינוי למנכ"לית לא הפתיע איש. מנהלים בכירים וספקים בענף המזון אומרים שהיא ראויה לו. עכשיו לפניה האתגר הגדול: למצוא מנועי צמיחה חדשים ולפרוץ קדימה בסביבה תחרותית קשה. היא מקרינה דרייב אדיר, ולא מסתירה גם רגע של דמעה כשהיא מדברת על המחיר שאולי ישלמו ילדיה בעקבות הקידום.
את לא חוששת שיאמרו שכיסא המנכ"לית נתפר עבורך כי את הבת של? לא רצית עסקים משלך? בראשית דרכך ניהלת רשת אופנה בבעלות אביך בשם "יפיז" שנסגרה, והייתה לך גם שותפות עם לינור אברג'יל בחנות אינטרנטית לאופנה בשם LYA שסגרתן.
"תמיד הייתי הבת של. זה הפריע לי בעבר, אבל אני כבר לא שם, לא במקום של להוכיח, להתנצל. עשיתי דרך. מי שעובד איתי יודע את התרומה שלי".
בכיר בענף שאיתו דיברנו מחזק את הדברים: "ליפית יש השפעה גדולה על אביה. לפעמים תוך כדי ישיבה, כשהוא מתלבט, הוא ירים אליה טלפון. כשהיא מדברת בישיבות, הוא שותק. היא עומדת בזכות עצמה, כריזמטית, גם מול העובדים, דומיננטית מאוד, הישגית וסוג של מנהיגה, שיודעת היטב לנהל מו"מ ולהתווכח, אבל נותנת כבוד לצד השני".
על איזה נתח של אימפריית רמי לוי תהיי אחראית מינואר?
"על רשת רמי לוי ורמי לוי באונליין. אתעסק בכל: תפעול, רצפת המכירה, שיווק, המותג הפרטי, טכנולוגיה, סחר, רכש, וגם בסינרגיה בין החברות-בנות של הקבוצה כולה. כיום כאשר גוד פארם בונה סניף, הם יוצרים קשר נפרד עם ספקים. הסינרגיה תוביל ליצירת גוף אחד שיעשה את הרכש. אבא מתמקד בדוחות כספיים, פיננסים, יזמות, אפיקים נוספים. כמובן, אנחנו ביחד על הכל והוא חלק בלתי נפרד גם בדברים שמניתי, ואני בשלו, כי לכל אחד מאיתנו יש אחריות של מנכ"ל".
מה עם רשת רמי לוי בשכונה?
"הרשת העירונית עם 22 הסניפים שייכת לקבוצת קופיקס שבשליטת אבא (76%), אבל היא חברה בורסאית נפרדת, ואני לא יכולה להתחבר איתה, אפילו לא להפעיל את מועדון הלקוחות שלה, בגלל ניגוד עניינים. מצב בלתי הגיוני. החזון שלנו הוא לעשות סדר בנושא, כשהאסטרטגיה היא לפתוח כמה עשרות חנויות של רמי לוי בשכונה, בגדלים של 300-700 מ"ר, במרכזי הערים".
לוי אטיאס מסבירה שיש כוונה להגיע לנוסחה שתאפשר לפתוח סניפים של רמי לוי בשכונה תחת הכובע של קבוצת רמי לוי. קופיקס תישאר עם 22 חנויות רמי לוי בשכונה שלה. המחירים יהיו אחידים וגם האספקה תאוחד. רק מועדון הלקוחות יישאר תחת קבוצת רמי לוי ולא יכלול את חנויות קופיקס.
ומה הלאה?
"המטרה היא לפתוח ב-2025 עוד שבעה סניפים של רמי לוי בשטחים של 2,500-2,000 מ"ר. אני חושבת שיש מקום לגדולים יותר, 3,500-3,000 מ"ר, וב-2026 נראה סניפים כאלו. בסך הכל ניתן לפתוח עוד 25 סניפים ארציים מבלי לעשות קניבליזציה לקיימים. במקביל אנחנו רוצים להרחיב את פורמט המהדרין. היום יש לנו שלושה סניפים כאלה בלבד, בבית-שמש, ירושלים וביתר-עילית. בשנה הקרובה נהיה במסע של איתור מקומות. אנחנו מחפשים בבני-ברק ובמו"מ על פתיחת סניף בטבריה וגם באשדוד".
מה עוד את הולכת לשנות?
"נכניס קופות עם עגלה חכמה המצוידת בסורק (בדומה לאושר עד, רעיון ששופרסל זנחה לא מזמן – ש"ח). כרגע אנחנו מריצים פיילוט בחדרה. עד סוף 2025 כל הרשת תצויד בקופות כאלו. קודם כל בגלל בעיית כוח האדם הקשה, שהמלחמה החריפה – תני לי היום 1,000 עובדים ואקלוט אותם, ובגלל שצריך לייעל את חוויית הקנייה, כי היום בקופה אפשר להגיע גם להמתנה של חצי שעה בימים עמוסים. רצפת המכירה וחוויית הלקוח מאוד חשובות לי. פעם-פעמיים בשבוע אני משתדלת לצאת לשטח כדי לבדוק, לראות במה ניתן לשפר".
היא ילידת ירושלים, בכורה בין ארבעה, שהיום מעורבים כולם בעסקי המשפחה. האח קובי (38) הוא חבר הנהלה, רינת (35) מנהלת את מלון "ג'ול" של רמי לוי, ושיר (30) היא עורכת דין בקבוצה. בנעוריה הייתה לוי אטיאס בליינית לא קטנה בירושלים, "נערת מועדונים" כינו אותה, ובצבא הייתה מדריכת ספורט בתותחנים. בגיל 24 חזרה בתשובה יחד עם בעלה, אופיר אטיאס, שהיום הוא האחראי על פיתוח עסקי ברשת, ובעקבותיהם חזרו בתשובה גם אחיה, והוריה הפכו שומרי שבת. היא גרה בבית נקופה. בנה הבכור, אדר רחמים, הוא תלמיד הישיבה התיכונית נהורא, הבת עדי (16), הבן מאירי (14) והבת שירה (10) לומדים בבתי ספר של החינוך הממלכתי החרדי, הבת אור אסתר (3.5) בגן דתי והבת רוני (5 חודשים) עדיין בבית עם מטפלת. את התואר הראשון במינהל עסקים עשתה במכללת לנדר בירושלים, את התואר הראשון במשפטים – במכללת קריית-אונו, ואת התואר השני במינהל עסקים – באוניברסיטה העברית.
"יש דברים שיש בהם עליית מחירים מוצדקת, כשחומרי הגלם התייקרו. אבל אני מצפה מהספק שיהיה הוגן. כשהיה גל עליות המחירים האחרון, בהחלט הייתה תחושה שיש ספקים שמנסים לנצל סיטואציות"
הביוגרפיה שלה שונה מזו של אביה, שגדל במשפחה קשת יום. היא גדלה במשפחה שלא חייתה במחסור, ואחיותיה הצעירות כבר גדלו באווירת שפע ממש. "הילדות שלי הייתה בשוק (שם היו שתי החנויות של אביה – ש"ח)", היא נזכרת. "כשהייתי בת 11 וחצי נפתח הסופר הראשון שלנו בתלפיות, שם התחלתי לעבוד מגיל 14. הייתי מגיעה אחרי בית הספר ועובדת כקופאית, בסדרנות, מה שצריך. כשפתחו את סניף מגה בקניון הדר בתלפיות הייתי בת 16. לפני כן הסניף שלנו היה תמיד מפוצץ. מגה היה סניף ענק, עם פרסומות, רעש וצלצולים. יום אחד אחרי הפתיחה באתי, והסניף שלנו היה ריק. נכנסנו למחסן, אני ושני דודים, ופשוט בכינו. ואז לקחתי פלאיירים ויחד עם עוד שני עובדים התחלנו לחלק בחזית המדרכה של מגה. כל יום הזמינו שוטרים לסלק אותנו. אמרתי להם, זכותי לעמוד פה. זה היה אחד הדברים שלימדו אותי – שסוד ההישרדות הוא בעבודה קשה. כל יום צריך לקום בבוקר ולעבוד. אחרת הלקוח יכול בקלות לבגוד בך.
"כבר כמה שנים אבא אומר לי, את תהיי המנכ"לית", היא ממשיכה. "אני חיה את הרשת מגיל צעיר, שותפה להחלטות, הרבה פעמים הובלתי מהלכים רבים שקשורים לכוח אדם, תפעול, מותג פרטי". את המו"מ על מחירים ואת תמחור המוצרים ברשת – שנחשבת לקשוחה מאוד בתחום, גם בשמירה על רווחיה – היא משאירה לאביה וליוסי סבתו, סמנכ"ל הסחר והרכש, שהתחיל גם הוא כנער ברשת, בתפקידי אריזה.
יש רושם שרשתות המזון כבר לא נאבקות בספקים לבלימת התייקרויות.
"אני מדברת רק בשם עצמנו. אני יכולה להבטיח עם יד על הלב שלא השתנה שום דבר ברצון שלנו לאפשר ללקוח לקבל את המחיר הטוב ביותר. היום זה בהחלט קשה. יש דברים שיש בהם עליית מחירים מוצדקת, כשחומרי הגלם התייקרו. אבל אני מצפה מהספק שיהיה הוגן. כשהיה גל עליות המחירים האחרון, בהחלט הייתה תחושה שיש ספקים שמנסים לנצל סיטואציות. ושמותיהם חוזרים על עצמם (שמות היא לא מוכנה להסגיר). בגלל שאני גם בכובע של המותג הפרטי, אני מבינה היטב את העולם של מאחורי הקלעים של המוצרים, כולל חומרי הגלם, עלויות שינוע, מכסים. וכשאת מסתכלת בשורה התחתונה על הרווח הגולמי שלנו, שעומד על 21.5%, מול הרווח הגולמי הממוצע ברשתות, שמגיע ל-28%, את רואה שאצלנו לא היה ניצול של המצב".
אבל כשחומרי הגלם מוזלים, אנחנו לא רואים הוזלה. השבוע יצרן שמן הזית הספרדי הגדול בעולם בישר על הוזלה צפויה של 50% במחירי שמן הזית – מתי, אם בכלל, היא תגולגל אלינו הצרכנים?
"ברגע שייכנס למלאי בקבוק שמן הזית שאקנה במחיר הזול יותר. לכן רמי לוי קיים כל כך הרבה זמן, בגלל האמון של הצרכן במחירים שלנו. חורה לי שהופכים אותנו לאיש הרע בסיפור יוקר המחיה, למי שמנצלים את הצרכנים. זה התחיל בקורונה וממשיך במלחמה. בקורונה היו לנו פדיונות גבוהים כי אנשים נשארו בבתים וצרכו. הרווח הגולמי שלנו לא צמח. במלחמה, בחודש הראשון, הילדים שלי, בעלי ואני ישבנו ליד הקופות. הפדיונות עלו, הם תמיד עולים במצבי לחץ. אנחנו חברה עסקית, יש לנו אחריות לשלם לספקים, לעובדים. אני לא יכולה להפסיד כסף".
"הסל הזול ביותר" היא הסיסמה של הרשת שלכם, ואתם אכן יוצאים הכי זולים בבדיקות הסלים, אבל הפער מול מי שאחריכם מצטמצם. בבדיקה האחרונה של "ממון" היה הפרש של חצי אחוז מול אושר עד. צרכנים מתלוננים שלא פעם אתם לא הכי זולים, מה שבולט בירקות ופירות, דגים ועוד.
"אני מבטיחה: אנחנו נותנים את סל המחירים הזול ביותר יחסית לאזור. מחירי 95% מהמוצרים אחידים בכל הסניפים, ו-5% מהמחירים משתנים לפי התחרות המקומית. ההבטחה הזאת היא המהות שלנו. ברגע שאין לנו את זה, אין רמי לוי. אני לא מבטיחה חוויית קנייה של אורות ונצנצים. אם את משווה אותי לאושר עד, יוחננוף, תשווי באותו אזור. מאות עובדים קמים מדי בוקר, מבקרים אצל המתחרים, קונים מוצרים, כדי להבטיח שהמחירים שלי אכן זולים יותר".
האם כניסת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בינואר תעשה מהפך?
"בחלק מהדברים זה ישפיע מאוד, אבל יש מהלכים שלא נעשתה בהם חשיבה עד הסוף. למשל הסדרנות – מהלך אגרסיבי שלפיו מעכשיו הסדרנות עוברת מהספקים אל הרשת. לא חקרו ביסודיות, לא תיחקרו את הסדרנים בשטח – האם יעברו לעבוד עבור הרשתות? קיבלנו בעיה רצינית: אנחנו צריכים להוסיף 400 סדרנים. קיווינו לגייס סדרנים של הספקים, והתברר שלא כולם רוצים להמשיך. 50% משטחי החנויות שלנו סודרו על ידי סדרני החברות. פתאום צריך להטמיע במערכת תהליך שונה. כרגע עוד אין לנו פתרון לכל 400 העובדים הנדרשים, וזה יעלה לצרכן".
כאן צריך לציין שהסעיף בחוק המזון האוסר על הספקיות לסדר מדפים ברשתות אושר בחוק המזון לפני עשר שנים, ונדחה שוב ושוב. השבוע, אחרי שנערך הראיון עם לוי אטיאס, התברר כי מסתמנת אפשרות שרשות התחרות תיכנע ללחץ הרשתות, ותאריך בחצי שנה את הפטור שמאפשר לספקיות להמשיך להעסיק סדרנים ברשתות, אבל הפטור יתייחס רק לסידור מוצרי החלב. חזרתי אל לוי אטיאס כדי לשאול איך תשפיע הדחייה המתגבשת על הרשת. "זה ייתן לנו עוד אוויר להתארגן בנושא", אמרה והוסיפה: "אני מקווה שבקרוב תיגמר המלחמה ואנשים יחזרו לשוק העבודה בצורה רציפה. כל יום אני מתפללת לשלום החיילים, החלמת הפצועים והשבת החטופים".
הובלת את המותג הפרטי ברשת והגעתם ל-26% מהמכירות. בשופרסל מצמצמים במותג הפרטי. אתם תמשיכו?
"בהחלט נמשיך לפתח. אני רואה במותג הפרטי נכס אסטרטגי מול הצרכן ומול הספקים האחרים. גם במלחמה, כאשר קווי אספקה נפגעו, אפילו במוצרים בסיסיים כמו אורז, מוצרי נייר ושמן, בזכות המותג הפרטי הצלחתי לתת לצרכן שירות".
לאילו קטגוריות נוספות תיכנסו עם המותג הפרטי?
"לא אכנס למוצרי תמ"ל (תחליפי חלב אם — ש"ח). מאז פרשת רמדיה התנהגות הצרכן מול המוצר היא כמו מול תרופה, הנאמנות גבוהה מאוד. לתרופות – כמו רשתות גדולות בחו"ל – אולי ניכנס בעתיד. גם ליינות ומשקאות חריפים לא ניכנס כרגע, כי הצרכן לא בשל. בחיתולים אנחנו שחקנים קטנים מאוד, מייצרים בארץ את 'בייביסיטר', אבל מחפשים יצרנים נוספים בעולם שיוכלו לאפשר לנו לטפל בקטגוריה באופן מסיבי עם טכנולוגיה מתקדמת יותר – משימה בעייתית אחרי שהשוק הטורקי נסגר. ב-2025 ניכנס עם כ-150 מוצרים נוספים של המותג הפרטי. אני רוצה להתרחב בתחום החלב, מעדנים לדוגמה, שם אני לא מציעה מגוון מספיק. תואם מילקי? לא פוסלת".
מצאתם אלטרנטיבות לשוק הטורקי שנסגר?
"בהחלט עובדים על זה. פתחנו את השוק של אזרבייג'ן, בשלב זה הוא מקור חזק לפסטה לסוגיה. הרחבנו את היבוא ממזרח אירופה – דגנים, גבינות ובשר, וכרגע בהסכמים מול ספקים ביוון".
באונליין יש תלונות שמשלוחים לא מגיעים בזמן, נשכחים בסניפים, שמחסירים פרטים, זורקים שקיות מחוץ לדלת, שליחים שמקללים. בשופרסל אומרים שהאונליין לא משתלם ומצמצמים. מה איתכם?
"אנחנו תומכים באונליין. כל המשלוחים נעשים דרך חברה קבלנית, ואם יש אפילו ניחוח של אלימות כלפי הלקוח, בדיבור, באופן השארת השקיות, המשלוחן לא יעבוד יותר במערכת שלנו ועל חברת המשלוחים לפצות את הלקוח. כל בוקר מקבל מנהל האונליין דוח חוסרים ועובר ומתקן. אם אנחנו מזהים סניף שבעיית החוסרים בו חוזרת על עצמה, אנחנו עושים בו עבודה מעמיקה יותר".
אתם עדיין נאבקים למען הסרת מדבקות המחירים מהמוצרים ומעבר לסימון דיגיטלי, למרות ש-76% מהצרכנים אומרים שזה יקשה עליהם להשוות מחירים, ומצד שני יקל על הרשתות להעלות מחירים?
"כנראה הצרכנים לא מבינים שהרפורמה בסימון המחירים תעבוד לטובת הצרכן. המעבר לשיטת הפרייסרים (מסמני מחירים דיגיטליים — ש"ח) יכול להערכתי להוריד מחירים ב-5%-10%. 30%-40% מזמן העבודה של סדרן מוקדשים להנחת סחורה מקודדת על המדפים. אני משלמת לסדרנים עד 60-70 שקל לשעה, מסיעה עובדים מדרום הארץ. החלטתי ללכת על הפרייסרים הדיגיטליים גם אם החוק לא יעבור. כבר הכנסנו פרייסרים ל-40 סניפים".
אבל החוק עדיין מחייב מדבקות מחירים. מסיבובים בסופרים שלכם ושל המתחרים, נראה שהן נעלמות.
"אנחנו ממשיכים לסמן מחירים על פי החוק. אם לא ראית מחירים על מוצרים, זו לא הנחיה שלנו".
את מבקרת בסופרמרקטים של המתחרים?
"בוודאי. הם מזהים אותי, מצטרפים אליי לסיור, ולא אכפת לי כי זה חלק מהעבודה".
על מה את מסתכלת כשאת נכנסת לסופר?
"קודם כל על המחירים של מוצרים בולטים בירקות ובפירות ובמוצרי תינוקות. אלו דברים שיש כמעט בכל עגלה. אני לומדת הרבה מהמתחרים".
אין ספק שלוי אטיאס היא מנכ"לית מז'אנר אחר, בוודאי בעולם הקשוח של רשתות המזון. תקיפה אבל בנועם, לא נבהלת משאלות קשות, מנומקת, אין צורך לעבור סוללה של מזכירות/יחצנים כדי לתקשר מולה. משרדה במודיעין גדול אבל לא מנקר עיניים. השולחן והקירות גדושים צילומים וחפצים אישיים. על הקיר בולט צילום גדול של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שגוזר תלתל מראשו של בנה הבכור בטקס ה"חלאקה" לפני 15 שנים.
איך את מספיקה לשלוט בכל החזיתות?
"אני אדם שעובד טוב יותר בלחץ, שמוציא את הטוב שבתוכי. אם הייתי מקשיבה לסביבה אולי היה לי תואר אקדמי אחד ושלושה ילדים. לפני כל צעד אמרו לי – איך את מכניסה לחיים שלך עוד אתגרים? איך תספיקי? איך תעשי? בעיקר החברות. אבא שלי לא עצר אותי מכלום. הן לא מבינות שתוך כדי שאני עושה אני מגלה שיש לי עוד כוח ויכולת לגלגל. מאז שחזרתי בתשובה אני מאמינה בלקחת דברים בפרופורציות ולקבל באהבה. אנחנו מתמודדים על מכרז", היא אומרת ביום שבו פירסם משרד הכלכלה תוצאות מכרזים ליבוא סוגי מזון שונים, שבחלקם רמי לוי זכה ובאחרים הפסיד, "ומתברר לי שלא הצלחתי במשהו. באותו רגע זנחתי את הנושא. לא אוכלת את הלב. עשיתי את ההשתדלות שלי, ה' רצה כך, ואני ממשיכה הלאה. זה גורם לי לא להיתקע על דברים".
את לא חוששת שאבא שלך, שהוא אדם די צנטרליסטי, לא יוכל לשחרר?
"אני חושבת שהוא כן משחרר, כי הוא רואה את התוצאות בשטח, והוא מאוד סומך עליי. חלק בלתי נפרד מהתהליך הוא להיוועץ בו, הוא בעל הניסיון. אם יש סניף, לדוגמה, שאני רוצה להרחיב, אתייעץ – האם זה יגדיל את המכירות? כשאני בטוחה ב-100%, אני מתקדמת לבד. כך למשל עם הקופות האוטומטיות, רציתי להגדיל את מספרן, מדובר בהשקעה גדולה של 60,000-70,000 שקל כל קופה, לקחתי את ההחלטה לבד להזמין כמויות של קופות, ואנחנו מכפילים את הכמות כמעט בכל הסניפים".
בהקשר הזה אמר לנו בכיר בענף המזון: "יפית יודעת תמיד לנטרל את הקשר המשפחתי מהעבודה המקצועית. יש לה השפעה גדולה על אביה, שגאה בה מאוד. לפעמים תוך כדי ישיבה כשהוא מתלבט, הוא ירים אליה טלפון. כשהיא מדברת בישיבות הוא שותק. היא עומדת בזכות עצמה, כריזמטית, גם מול העובדים, דומיננטית מאוד, הישגית וסוג של מנהיגה, שיודעת היטב לנהל מו"מ ולהתווכח, אבל נותנת כבוד לצד השני".
איך נראה היום שלך?
לוי אטיאס: "קמה בשש. הילדים יוצאים בהסעה ברבע לשמונה. אני מוציאה אותם, נפרדת בנשיקה ואיחולי יום טוב ויוצאת מהבית בשמונה, שמונה וחצי. חוזרת בממוצע בשש-שבע בערב. לפעמים זה כשהקטנות כבר ישנות וצובט לי בלב. יכול להיות שיומיים, אפילו שלושה, איפגש עם הקטנה רק בלילה, כשהיא קמה לבקבוק, כי כשאני יוצאת וחוזרת היא ישנה". כאן היא מפסיקה, משפילה מבט ושותקת מעט, כדי להתגבר על הדמעות.
קשה לך?
"קשה לי עם זה, אבל אני מתגברת. היא בידיים טובות. אני מודה לה' על השבת, שאז אנחנו נטו ביחד. כל שבת אני אומרת לבעלי: איזה מזל שחזרנו בתשובה, שבשבת אין שום הפרעות ואנחנו נטו משפחה. גם הזוגיות מרוויחה. אני מארחת המון, אבל זה שלנו, לא מחויבויות, אחים שלו ושלי, חברים".
את מבשלת?
"בהחלט, מתכונים לא מסובכים. קמה בבוקר, תפילות ותקתוק בישול. שניצל, פסטה, עוף בתנור. יש לי מנקה, ומטפלת לתינוקת. בימי שישי אני לא יוצאת מהבית, מגיע לילדים שלי. בבישולי שבת לא מגלגלת קובה, רק דברים פשוטים לתנור, גם דגים. עוגות בחושות עם ציפוי שוקולד צ'יק-צ'ק. אוכל מוכן? רק במקרי קיצון".
מה עם מסיבות של הילדים, אסיפות הורים?
"הולכת רק לאסיפות הורים פרטיות, לא להתכנסות עם כל הכיתה. הרבה פעמים אני מבקשת לעשות את המפגש עם המורה בזום. אם הרב או המורה מתעקשים, אני מגיעה. מסיבות חנוכה תמיד מתנגשות לי במשהו, אז אמא שלי הולכת, הילדים אוהבים שסבתא מגיעה. אני לא יוצאת לחופשה. לא מתנתקת לעולם. אפילו בחדר לידה אני עונה לאנשים. לא אומרת להם איפה אני. אחר כך אומרים לי: השתגעת, היית בחדר לידה ודיברת איתי? כן. בצירי הלחץ אני מרשה לעצמי להניח את הטלפון בצד. גדלתי בבית ששני ההורים עובדים סביב השעון. אבל יש פתיחות בנושא מול הילדים. הבנות יכולות לומר, אמא, אני צריכה אותך, אני מתגעגעת, ואז אבטל פגישה ואגיע הביתה. הילדים מבינים ומקבלים את העולם שבו אנחנו חיים".
איך חזרת בתשובה?
"היינו משפחה מסורתית חילונית. תמיד אהבתי את ה' אבל בלי התחייבויות. אחרי שהתחתנו הרגשתי שאני חייבת להודות על מה שקרה לנו. הרגשנו שהדרך להתקרב לה' היא באמצעות שמירת שבת, והשבת הראשונה ששמרנו הייתה שבת חתן, השבת הראשונה כזוג נשוי. ראינו כי טוב, התחלנו ללמוד תורה, להבין את היהדות, ופתאום הבנתי שדווקא לי, כמי שגדלה בבית חילוני, יש חופש בחירה אמיתי, כי אני מכירה את שני העולמות ובחרתי בתשובה. אני כל כך שמחה שניתנה לי האופציה לבחור".
איזו עבודה את לא מוכנה לעשות?
"בחיים לא הייתי מוכנה להיות גננת. מי שעובדת כגננת, אני מורידה לפניה את הכובע. אני לא יודעת איך היא עושה את זה. אמאל'ה, כמה סבלנות זה דורש".
מתי תהיי מנכ"לית החברה הציבורית רמי לוי, שכוללת גם את השליטה על גוד פארם, רמי לוי תקשורת וקופיקס, ואולי גם ישראייר, ואבא יהפוך ליו"ר החברה?
"אין לי מושג. מקווה שלא בקרוב. ניתנה לי הזכות להיות לצד המנכ"ל הטוב במדינה, לא רק בגלל שהוא אבא שלי. כשארגיש שאני יכולה, אומר לו. אני לא מחפשת את התואר, מחפשת להיות טובה, לקדם את החברה. למרות שאבא שלי חושב שאני מסוגלת ויכולה כרגע להיות מנכ"לית, בלעדיו לא הייתי יכולה".
