כבר כמה שבועות שהלילות בטהרן חשוכים מאוד. תושבי הבירה מתמודדים עם הפסקות חשמל יזומות לאורך כל שעות היממה בשל קריסת תשתית החשמל במדינה. השבוע הודיעה חברת החשמל האיראנית כי היא תכבה בלילות גם את עמודי התאורה בכבישים המהירים באזור טהרן. איראן מחזיקה במצבורי נפט וגז מהגדולים בעולם, אבל לא מסוגלת לספק חשמל לאזרחיה בגלל התשתיות המתפוררות וחוסר היכולת שלה לתפעל את תחנות הכוח בעקבות הסנקציות שהטילה עליה ארה"ב.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
מומחים רבים בעולם טוענים בשבועות האחרונים כי המשבר בכלכלת איראן הגיע לנקודת האל חזור. ההוכחה הכי טובה לכך התקבלה שלשום, כשהמטבע האיראני הגיע לשפל היסטורי של 777 אלף ריאל לדולר אחד (!). תחשבו על זה: קנייה בסופר באיראן יכולה להסתכם במיליוני ריאל. יותר מכך, המטבע האיראני מחזיק בתואר המפוקפק המטבע בעל השווי הנמוך ביותר בעולם, כשהוא עוקף שורת מטבעות של מדינות נחשלות כמו סיירה לאון. עוד כמה נתונים: ב-30 ביולי השנה, המועד שבו הושבע הנשיא האיראני החדש מסעוד פזשכיאן, שנבחר בזכות הבטחותיו לשקם את הכלכלה הקורסת, שער המטבע עמד על 584 אלף ריאל לדולר. מאז הוא פוחת בעשרות אחוזים. ב-1979, רגע לפני שחומייני עלה לשלטון, עמד ערך המטבע על 70 ריאל לדולר; ב-2015 עם החתימה על הסכם הגרעין עם ארה"ב, שבמסגרתו הוסרו רוב הסנקציות על איראן, עמד ערך המטבע על 32 אלף ריאל לדולר. הכיוון של הכלכלה האיראנית ברור: למטה, ואז עוד יותר למטה.
השאלה הגדולה היא האם המשטר יצליח לשרוד את ההתרסקות הכלכלית הזו. לכך צריך להוסיף את הזעם בקרב האזרחים באיראן על ההשקעה האדירה של טהרן במשטר אסד, שמוערכת בכ-30 מיליארד דולר. סכום עתק שרובו ירד לטמיון. "ההנהגה שלנו תמיד יכלה להשיג שקט כל עוד לתושבים היה את המינימום הדרוש למחיה, אבל אם אנשים יהיו רעבים, אם יהיה מחסור במוצרי יסוד, יהיה קשה לשמור פה על השקט", אומרת ל"ידיעות אחרונות" עזיתה (שם בדוי), תושבת טהרן שפעילה באופוזיציה האיראנית. "אנשים עוד לא נמצאים בהמוניהם ברחובות, אבל אנחנו כבר יכולים להרגיש את אי-השקט ואי-שביעות הרצון. עד לפני כמה חודשים היה אפשר לתאר את מצב הכלכלה באיראן במילה פסימיות. הייתה בעיקר אי-ודאות. הבורסה והמניות התנדנדו ומי שיכול קנה לעצמו זהב. אבל מאז שישראל הצליחה לנצח את חיזבאללה, ובעיקר מאז שהמורדים השתלטו על סוריה, המילה היחידה שבה אפשר לתאר את מצב הכלכלה היא פאניקה. אנשים מוציאים כסף מהבורסה, אחרים מסתכנים בקניית זהב במחירים גבוהים, ורבים לא מוכנים יותר לתת כסף לפקידים כשוחד. להרבה אנשים אין כסף, ומי שיש לו כסף מאוד נזהר. כולם פה מחכים לימים קשים".
איראן נהגה עד לא מזמן לייצא חשמל לשכנותיה. ביום שני השבוע, כל מוסדות החינוך ומשרדי הממשלה ב-26 מתוך 31 המחוזות של איראן נשארו סגורים, כי לא זרם בהם חשמל. באותו יום יצאו מאות לרחובות הערים הגדולות כדי להפגין, חסמו כבישים מהירים והבעירו צמיגים. עובדים שמשכורתיהם לא שולמו כבר ארבעה חודשים הפגינו מול משרדי הממשלה כשהם צועקים קריאות בגנות המשטר. במהלך ההפגנות אף נורה למוות צעיר בן 20.
"בשנה האחרונה היו הרבה הפסקות חשמל יזומות, אבל הן קרו בעיקר במפעלי בתעשייה ובמשרדים ופחות בבתים של אזרחים. בשבועות האחרונים יש הרבה יותר הפסקות חשמל גם במגזר הפרטי, ויש הרבה פעמים שאפילו משרדי הממשלה פשוט סוגרים את שעריהם כי אין להם חשמל", אומרת עזיתה.
עוד לפני כן, בגלל הסנקציות מהמערב ובגלל שחיתות ברשויות, סבלו האזרחים האיראנים ממצב כלכלי ירוד. מבין מדינות ה-BRICS, ארגון כלכלי של מדינות שאינן שייכות למערב, איראן סבלה בשנה האחרונה מהצמיחה האיטית ביותר, מהצלילה העמוקה ביותר של התוצר הלאומי, ומאינפלציה של 34%, שהובילה לעלייה של כ-200% במחירי הלחם ולנסיקה משמעותית במחירי המים והדיור. התחזיות צפו התאוששות רק ב-2029, אבל ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון העמיקו את המשבר ודחו אפילו את התחזיות הפסימיות האלה.
בגלל ההשקעה בציוד צבאי ובתקציבים האדירים שמופנים למשמרות המהפכה, והזרמת מיליארדים לארגונים ולמדינות מחוץ לאיראן כמו סוריה, חיזבאללה, חמאס הח'ותים ועוד — המשטר בטהרן לא השקיע כלל בתחזוקה ובמודרניזציה של המשק, אפילו בתחומים שבהם איראן אמורה להיות מובילה: מפעלי אנרגיה. בנוסף, בגלל הסנקציות של המערב, גם אין חלקי חחילוף ומי שיתקן תקלות בתחנות כוח, ולכן הם עובדים בתפוקה מאוד נמוכה.
ואם כל זה לא מספיק, איראן סבלה בשנה האחרונה מירידה תלולה ביצוא שלה למדינות כמו הודו, רוסיה ובעיקר טורקיה (ירידה של 33%), והיא ניצבת מול בעיה חמורה ביצוא הנפט לסין שנחשבת למשענת הכלכלית הגדולה של טהרן. זו נחשבה לעסקת חליפין נהדרת לשתי המדינות: סין קנתה נפט בזול ושילמה לאיראן במטבע סיני, ולאיראן התאפשר לעקוף את הסנקציות הכלכליות של המערב (מכירות הנפט לסין השתוו ל-5% מהתוצר הכלכלי של איראן בשנה שעברה). אבל גם החגיגה הזו עומדת להסתיים: המיתון המזדחל בסין יגרום לביקוש נמוך יותר לנפט האיראני, דווקא בשעה שבה איראן זקוקה להגברת היצוא.
זו הייתה עסקת חליפין נהדרת: סין קנתה נפט זול מאיראן, ולאיראן התאפשר לעקוף את הסנקציות של המערב. אבל גם החגיגה הזו עומדת להסתיים: המיתון המזדחל בסין יגרום לביקוש נמוך יותר לנפט, דווקא בשעה שאיראן זקוקה להגברת היצוא
הצצה קצרה אל המספרים מספרת עד כמה רעוע היה הבסיס הכלכלי של איראן עוד לפני שנכנסה לקטסטרופה הכלכלית הנוכחית. למרות שאוכלוסייתה גדולה פי עשרה מאוכלוסיית ישראל, התוצר הכלכלי שלה ב-2022 הסתכם ב-413 מיליארד דולר, לעומת 525 מיליארד דולר בישראל. התוצר לנפש היה 4,043 דולר לנפש, לעומת 54,366 דולר בישראל, ו-34,441 דולר בסעודיה. ומי שרוצה להבין עד כמה דרדר המשטר האיסלאמיסטי האיראני את הכלכלה, יכול להסתכל רק על התוצר לנפש שהיה באיראן ב-1990: 10,660 דולר.
באיראן יש דיווחים על 57% מהאוכלוסייה שסובלים מסוג כלשהו של רעב. "לפי הדוחות האחרונים, שליש מהאוכלוסייה נמצא במצב של עוני מוחלט", אומרת עזיתה, "אנשים הורידו מסל הקניות שלהם מוצרי חלב, ואז מוצרי בשר, ויותר אין מה להוריד. יש בריחת מוחות חמורה, בעיקר של רופאים, שלא יכולים לסבול את תנאי העבודה שלהם ואת העובדה שלא משלמים להם משכורות, ויש דברים שהם שילוב של מחסור חומרי ואמוציונלי. יש פה מסורת מאוד מאוד חזקה של סבים וסבתות שעושים בייביסיטר לנכדים, שמזמינים את המשפחות לארוחות משותפות: זה כמעט ולא קיים יותר".
כניסתו המתקרבת של טראמפ לבית הלבן בינואר היא סדין אדום לשלטונות האיראניים. שש שנים לאחר שיצא מהסכם הגרעין והטיל סנקציות על המדינה, טראמפ כבר מבטיח לנקוט יד קשה נגד משטר האייתוללות, ומאיים לפעול נגד הגרעין האיראני, שמעבר למשמעותו הצבאית מהווה עבור המשטר גם סמל לעוצמה בפני אזרחיו. טראמפ כבר רמז שהוא עומד לנטוש את הקו הדיפלומטי של משטר ביידן, ומינוייו הניציים מבהירים לטהרן את כוונותיו. מאז שטראמפ נבחר לנשיא איבד הריאל האיראני יותר מ-10% מערכו.
גם האיחוד האירופי הקשיח את עמדותיו כלפי טהרן לאחר שהאיראנים המשיכו לחמש את רוסיה במלחמה נגד אוקראינה. לא פלא שבימים האחרונים משדר מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן, רפורמיסט גדול יותר מקודמיו, קו פייסני יותר כלפי המערב. "פזשכיאן נבחר במידה רבה גם בגלל ההבטחות שלו לעשות רפורמות, להילחם בשחיתות, להוריד סנקציות מאיראן, ולהוריד אותה מרשימות שחורות של מסחר וכלכלה", אומרת עזיתה, "אבל כולנו ידענו שכדי לעמוד בהבטחות הבחירות שלו הוא יצטרך להילחם בפקידי הדת ובראשי הצבא, מה שהיה בלתי אפשרי עד עכשיו. דווקא ההתפתחויות האחרונות יכולות לעזור לו בנושא הזה".
שנים של מדיניות שגרמה לניכור שלה בעולם השאירו את איראן בודדה. השותפות היחידות שלה כרגע הן מדינות נחשלות ולא יציבות כמו תימן, עיראק וונצואלה, בטח לא מדינות שיכולות לעזור לה לצמוח כלכלית מחדש.
המצב הכלכלי הגרוע כבר משפיע על היציבות הפנימית של המשטר. הנשיא האיראני החדש בחר במדיניות של שקיפות ופתיחות כלפי האזרחים בכל מה שנוגע למצב הכלכלי. "אנחנו צריכים להשתמש באנרגיה בתבונה כדי שנוכל לחסוך", אמר לתושבים, "אני לדוגמה לא מדליק את הגז לחמם את הבית, אלא ממשיך ללכת בתוך הבית עם בגדים ארוכים וחמים, ואני חושב שהאזרחים צריכים לעשות את אותו הדבר". אבל אזרחים רבים באיראן מתלוננים כי במדינה קיימות שתי כלכלות: האחת לכל העם, והשנייה לכוחות הביטחון, כוהני הדת והאליטות. דוגמה אחת היא המספר העצום של חוות כרייה לביטקוין שנמצאות באיראן, ומספקות תקציב נדיב לכוחות הצבא ולמשטרת הצניעות, אבל מבזבזות כמויות אדירות של אנרגיה וחשמל, על חשבון האזרחים.
רבים באיראן מתלוננים על שתי כלכלות: האחת לעם, והשנייה לצבא, כוהני הדת והאליטות. למשל, המספר העצום של חוות כרייה לביטקוין שמספקות תקציב נדיב לצבא ולמשטר, אבל מבזבזות כמויות אדירות של אנרגיה וחשמל על חשבון האזרחים
המצב כל כך דרסטי שההנהגה מדברת על העלאת מחירי הדלק — הפעם האחרונה שההנהגה נקטה צעד כזה הייתה ב-2019, מה שהוביל להפגנות "נובמבר העקוב מדם", שבהן, במשך שבועיים, הממשלה הורידה את השאלטר של האינטרנט, יותר מ-300 מפגינים נורו למוות (בהם 23 ילדים), אלפים נעצרו ועונו, וכמה מהעצורים נידונו למוות. למרות האזהרות מהעבר, לא נראה שלמשטר האיראני יש ברירה, והוא יהיה חייב לקחת את הסיכון ולהשית גזירות כלכליות על האזרחים.
"אנשים יושבים עכשיו מול צלחות ריקות בארוחות הערב ומבינים מה המחיר של ההשקעה בצבאות זרים במקום באזרחים האיראנים", אומרת עזיתה, "אנחנו רואים בשבועות האחרונים ברחובות יותר ויותר אנשים מסקטורים שאף פעם לא היו שם, כמו אחיות ופנסיונרים". יותר ויותר אקדמאים ואנשי תקשורת ותרבות מתבטאים, אם כי עדיין בלחש, על הכישלון של איראן, שהשקיעה באידיאולוגיה במקום בטכנולוגיה, ועל הצורך הכביר ברפורמות בממשל ובחוקה, ובהפרדה מוחלטת בין משמרות המהפכה לבין נושאים כלכליים. "אנחנו רואים הרבה יותר אומץ ברחובות", אומרת עזיתה, "למשל הנערה שהתפשטה בכיכר המרכזית בגלל שהעירו לה על החיג'אב, הזמרת ששרה בשמלה חושפנית ובשיער פזור ושזכתה ליותר משני מיליון צפיות. אין כמעט פחד לקרוא תיגר על האנשים הקיצוניים שהובילו את איראן לקטסטרופה מדינית-כלכלית, ועדיין ממשיכים להתעסק בחוקי חיג'אב מחמירים יותר".
תושבת טהרן: "השלטון לא מסוגל לספק לאזרחים את הצרכים הכי בסיסיים. במצב כזה, מי שיבקש מאישה להתלבש לפי החוקים של משטרת הצניעות, או ינסה למנוע מהצעירים לגלוש באינטרנט, לא יקבל ציות. הוא יקבל כעס"
המשטר ממשיך בשלו. לא מעניינים אותו אינפלציה, אבטלה, רעב, חסכונות שנעלמים. כשצצו באיראן שאלות מתי ואיך תחזיר לעצמה איראן את הכסף שחייבת לה סוריה, סכום של 30 מיליארד דולר, בחר עלי חמינאי, המנהיג העליון, לאיים על התושבים שכל מי שידבר בצורה שתיטע פחד באנשים, עובר עבירה וייתבע על ידי המדינה. ההשקעות האיראניות בסוריה נחשפות כעת והמספרים מדהימים: בנקים וגופים פיננסיים איראיניים הלוו כ-5 מיליארד דולר למשטר אסד לשיקום המדינה לאחר מלחמת האזרחים; איראן, לבדה, השקיעה כמיליארד וחצי דולר בשיקום העיר חאלב, מאות מיליונים בבניית הכביש המהיר בין חומס לדמשק, כמיליארד דולר בפיתוח נמל טרטוס ועוד. בנוסף, השקיע השלטון האיראני כ-2 מיליארד דולר בפיתוח אתרים בסוריה, הקדושים לשיעים, ובבניית מלונות בקרבתם כדי לעודד תיירות דתית. כעת, לא ברור מה יעלה בגורל ההשקעות האלה ואם איראן תראה בחזרה את הכספים העצומים שהעניקה לאסד.
נאום האזהרה של חמינאי בן ה-85, השולט במדינה מאז 1989, לא הועבר כנהוג בשידור ישיר בטלוויזיה, מה שמאשש את השמועות על מצב בריאותו הרעוע: עוד נדבך באי-היציבות השלטת כרגע בטהרן.
"קיים חוסר אמון בציבור ופער גדול בין המנהיגות לאזרחים, שיכול להתפתח למשהו גדול יותר מהמהומות שהיו ב-2017, ב-2019 או ב-2022", אומרת עזיתה. "השלטון לא מסוגל כרגע לספק לאזרחים את הצרכים הכי בסיסיים שלהם. במצב כזה, מי שיבקש מאישה להתלבש לפי החוקים של משטרת הצניעות, או ינסה למנוע מהצעירים לגלוש באינטרנט, לא יקבל ציות. הוא יקבל כעס. המשטר תמיד הצליח לעצור את ההפגנות נגדו על ידי כך שתמיד טיפל במשבר אחד. עכשיו מדובר בכמה משברים מאוד גדולים בבת אחת. אנחנו באופוזיציה, באופן קצת מוזר, די שמחים מהמצב הזה, זו הדרך היחידה שאנשים ייצאו מהאדישות ויצטרפו אלינו כדי לנסות להפיל את המשטר שהרס את המדינה שלנו".