מגדילים את ההוצאות, מקטינים את ההכנסות: ב-1 בינואר ייכנסו לתוקפן גזירות כלכליות במגוון תחומים שישפיעו על הכיס של כולנו. ההערכות הן שמשק בית ישראלי יפסיד בשנה הקרובה בין 8,000 ל-12,000 שקלים, שהם כ-1,000 שקלים בחודש - וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות גבוהות שעלולות לגדול עוד יותר כמו רכישת דירה או מכונית חדשה. לשנה החדשה שתכלול גל של התייקרויות כדאי להתחיל להתכונן כבר עכשיו. שלל הגזירות שמחכות לנו מהשבוע הבא מחייבות רבים לחשב מסלול מחדש, כדי לנסות לחסוך ככל הניתן בהוצאות ואם אפשר אולי גם לעבוד יותר כדי להגדיל את ההכנסות.
המציאות הזו תהיה קשה במיוחד לאוכלוסיות שגם ככה מתקשות לסגור את החודש - ולא מדובר במעטים. רק בשבוע האחרון נחשף נתון מטלטל ולפיו שני מיליון מאזרחי ישראל מצויים מתחת לקו העוני, והחשש הוא שאל מתחת לקו העצוב הזה יידרדרו בשנה האזרחית הקרובה עוד רבים. ynet ו-"ידיעות אחרונות" עושה סדר במה שמצפה לנו כבר בשבוע הבא וגם בהמשך השנה.
1 צפייה בגלריה
המד עלה והשפיע על כוח הקניה של האישה
המד עלה והשפיע על כוח הקניה של האישה
אילוסטרציה
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
הקפאת מדרגות מס הכנסה: דרגות מס הכנסה מתעדכנות בכל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. פירושו של צעד זה הוא שבשנה הקרובה לא יועלו מדרגות המס לשיעור חדש בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן בשנת 2024. כך למשל, נכון ל-2024, על שכר חודשי של עד 10,060 שקלים נשלם מס של 14%. מעל לסכום זה משלמים כבר מס של 20%. מדרגת המס הייתה אמורה לעלות, בשל אינפלציה של כ-3.5%, לכ-10,400 שקלים, ורק מסכום זה ישולמו 20% מס הכנסה. מאחר שכל המדרגות הוקפאו, ההפסד למשק בית עלול להגיע לפי הערכות לכ-1,000 שקלים בשנה, וליחיד לפחות ל-500 שקלים (תלוי בגובה המשכורת).
הקפאת נקודות הזיכוי ממס: כל אזרח זכאי למינימום של 2.25 נקודות זיכוי במס. השווי של כל נקודת זיכוי במס אמור היה לגדול מ-2,904 שקל בשנה ל-3,000 שקל בשנה, כלומר ב-96 שקל. זה לא יקרה וההפסד למשפחה בהקשר זה עלול להגיע עד לכ-1,500 שקלים בשנה.
הקפאת מדרגת התשלום הנמוכה לדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות: שוב ההקפאה מונעת את עדכון המדרגה וההפסד ליחיד שמשתכר שכר ממוצע של כ-13,500 שקלים יגיע לכ-450 שקלים בשנה.
הקפאת קצבאות הילדים: כיום מקבל הורה עבור הילד הראשון 169 שקלים, עבור הילדים השני עד הרביעי 214 שקלים לכל ילד, ומהילד החמישי ואילך שוב 169 שקלים לילד. הקצבה הייתה אמור לעלות ב-6 עד 7.5 שקלים עבור כל ילד בחודש. משפחה עם שלושה ילדים עד גיל 18 תפסיד מהגזירה 21 שקלים בחודש שהם 252 שקלים בשנה.
העלאת דמי תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות: כדי לממן את נזקי המלחמה, ובהם גם טיפול בפגועי הנפש הרבים, הוחלט להעלות את התשלומים לביטוח לאומי ב-0.8% ולמס הבריאות ב-0.15%. המשמעות: שכר הנטו שלכם יפחת בממוצע של כ-1,000 שקלים בשנה.
צמצום דמי הבראה: מעסיקים צריכים להפחית סכום השווה ליום הבראה אחד מתוך תשלום דמי ההבראה המגיעים לעובדים בשנת 2024. הגזירה הזו תעלה לכל עובד במגזר הפרטי 418 שקלים, במגזר הציבורי 471 שקלים ולעובדי בניין וקבלן 485 שקלים.
בשנת העבודה הראשונה זכאי עובד ל-5 ימי הבראה, בשנה השנייה והשלישית ל-6 ימי הבראה וכך הלאה עד 10 ימי הבראה. מאחר שסכום דמי ההבראה ליום גם יוקפאו, הרי שפרט להפסד של יום בודד, כל עובד יפסיד עוד כ-15 שקלים לכל יום הבראה שהוא זכאי לו.
דחיית העלאות שכר במגזר הציבורי: על פי הסכם בין משרד האוצר להסתדרות תהיה דחייה של תשלומי תוספות שכר שהובטחו במתווה קודם. השכר יופחת ב-0.29% בנטו בדצמבר 2024 במקום לעלות ב-2%, ויעלה בפעימות ב-1.5% באפריל 2025 ובאפריל 2026 בעוד 1.5% ובדצמבר 2026 תוחזר גם ההפחתה. קופת המדינה תרוויח מהצעדים כ-5 מיליארד שקלים, והעובדים יקבלו את הפחתת השכר בחזרה רק בעוד שנתיים, כאשר בינתיים הכסף כמובן לא יהיה עדיין בחשבונם וההפסד המוערך לכל עובד יהיה כ-2,230 שקלים.
מס היסף יעלה ב-2%: כיום מוטל כבר על בעלי הכנסות גבוהות מ-722 אלף שקלים בשנה מס יסף של 3%. מס זה יועלה ב-2% וכאן מדובר בגזירה על בעלי המשכורות הגבוהות וההכנסות ההוניות, שתעלה להם לפחות 14,420 שקלים בשנה.
הפחתת ההטבה למשיכת כספים מהפנסיה: כיום פטורים ממס 52% הכספים הראשונים מסכום המשיכה. על פי מתווה שקבע האוצר, עוד לפני שנים, הפטור ממס היה אמור לעלות בינואר 2025 ל-67%. האוצר התכוון לדחות את כל ההעלאה בפטור, אך התגמש ובשבוע שעבר סוכם שהפטור יועלה רק ל-57%. המשמעות: מי שימשוך 100 אלף שקלים יהיה פטור ממס על 57,000 השקלים הראשונים ולא מ-67,000 השקלים הראשונים כפי שהיה אמור להיות.
העלאת מיסי נדל"ן: מס הרכישה למשקיעים לא יופחת כמתוכנן ל-5% וימשיך להיות 8%. הדבר עלול לגרור היצע לא מספק הן בשוק המכירה והן בשוק ההשכרה, ובהתאם עליות מחירים לציבור. בנוסף, יוקפא סכום מס רכישת דירה ולא יועלו סכומי הפטור.
עד לכאן פורטו הגזירות הכלכליות בצד של ההכנסות, וכעת הן יפורטו בצד ההוצאות - ובמילים אחרות: על מה נשלם יותר.
העלאת המע"מ מ-17% ל-18%: מדובר באחת הגזירות היקרות לשנה הבאה. מניסיון העבר עולה שהעלאת מע"מ באחוז מעלה את ההוצאות בממוצע בפחות מאחוז. לכן צפוי שההתייקרות תגיע בשנה לכ-1,200 שקלים ליחיד וכפול מזה למשק בית. ברור שרכישת דירה חדשה או מכונית חדשה יזניקו את ההוצאות בשיעור ניכר: דירה שעולה 3 מיליון שקלים תעלה עוד 30,000 שקלים ומכונית שעולה 200 אלף שקלים תעלה עוד 2,000 שקלים.
התייקרות החשמל: לפי שעה הייקור המתוכנן מחודש ינואר עומד על 3.8% אולם שר האנרגיה אלי כהן יזם כבר מהלך שרשות החשמל תפחית את ההתייקרות לכ-3%. המשמעות: בחשבון חשמל חודשי של 500 שקלים תהיה התייקרות של 15 שקלים - בסך הכל 180 שקלים בשנה.
התייקרות המים: המחיר אמור היה להתייקר בשיעור של 3.4%, אולם המים יתייקרו על פי החלטה מסוף השבוע רק ב-2%, לאחר שרשות המים הגיעה לסיכום עם שר האנרגיה למצוא מקורות תחליפיים לחלק מההתייקרות הצפויה בינואר. המשמעות היא ייקור של 4 שקלים בממוצע לחודש למשק בית, שהם כ-50 שקלים בשנה.
התייקרות החזר המשכנתה: העלאת שיעור המע"מ תעלה את האינפלציה ותגרום להגדלת החזרי החוב למשכנתה. כמו כן העלייה באינפלציה תמנע הפחתה בשיעור הריבית במשק בעת הקרובה, כאשר במדינות רבות, כמו בארה"ב, הריבית הופחתה כבר 3-4 פעמים בחודשים האחרונים. לכן נוטלי המשכנתאות לא ייהנו מהפחתת ריבית על ההלוואה הגדולה ביותר שלהם עוד חודשים אחדים לפחות.
שורת התייקרויות במשק: חברות רבות ויבואנים רבים כבר הודיעו שייקרו מאות מוצרים בינואר ובחודשים הבאים. מדובר בהתייקרויות של 3%-15% במחירי מוצרי מזון, טואלטיקה, היגיינה, הלבשה והנעלה, כלי בית, מוצרי חשמל ועוד. רק ההתייקרויות האלה מוערכות בהוצאה נוספת בחודש למשפחה של 100-300 שקלים בחודש, תלוי כמובן בסכומי ההוצאה של כל משק בית ועל הרכב סל הצריכה שלו. כמו כן צפויות התייקרויות בשל ייקור החשמל, המים, מיסי הארנונה וכמובן המע"מ במסעדות, בבתי קפה, בסעיפי פנאי ובילוי ועוד.
התייקרות כלי רכב: המס על המכוניות החשמליות יועלה מ-35% ל-45%, דהיינו שמחירי כלי רכב חשמליים יתייקרו באלפי שקלים וכלי רכב יוקרתיים יתייקרו אף בסכומים גבוהים עוד יותר.
התייקרות מיסי הארנונה: הרשויות המקומיות יוכלו לייקר את מיסי הארנונה בשיעור של עד 5.29%. המשמעות היא שמי שמשלמים בשנה ארנונה של 6,000 שקלים יצטרכו לשלם עוד כ-300 שקלים ומי שמשלמים 10,000 שקלים יחוייבו בתשלום של עוד כ-500 שקלים. לא מעט כסף.
התייקרות התחבורה הציבורית: כל נסיעה תעלה עוד 2 שקלים. ההתייקרות נדחתה ברגע האחרון מחודש ינואר לחודש מארס בשל אי-אישור תקציב המדינה (למעט פרק המסים) לפני 1 בינואר. ההתייקרות נדרשת כדי לממן נסיעות חינם לבני 67 ומעלה.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.12.24