יוקר המחיה בישראל האמיר עוד ועוד בשנים האחרונות - משפט שכל ישראלי מרגיש היטב כשהוא עומד בתור בסופר או משלם חשבונות. לקראת סוף שנת 2024, ישראל מדורגת כמדינה השלישית היקרה ביותר מבין ארגון המדינות המתקדמות בכלכלת העולם. חמור מכך: אם משקללים את התוצר המקומי הגולמי וכוח הקנייה של אזרחי ישראל, הופכת המדינה בת 10 מיליון התושבים, למדינה היקרה ביותר מבין כל המדינות המפותחות בעולם. תואר מפוקפק למדי.
מהו בעצם יוקר מחיה? זהו מושג תיאורטי שמתייחס לעלות הממוצעת של צריכת משקי הבית באזור נתון, הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת. השינויים ביוקר המחיה משתקפים לאורך השנים בשינויים במדד המחירים לצרכן, שמפרסמת בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל 15 בחודש.
עלייה גבוהה במדד המחירים לצרכן נקראת אינפלציה וירידה לאורך זמן קרויה דפלציה. המצב החמור ביותר של משק הוא כאשר המחירים בו עולים, אולם יש גם תנאי מיתון ואבטלה גבוהה ושכר שלא עולה ואף מוקפא. למצב הגרוע הזה, שמכביד בעיקר על השכבות החלשות ומעמד הביניים, קוראים סטגפלציה. ישראל בינתיים עוד לא שם גם בימים קשים אלה.
משרד האוצר שם רגל
שלושה שרי האוצר המשמעותיים ביותר לאורך השנים, לוי אשכול (11 שנים), פנחס ספיר (10 שנים) ובייגה שוחט (6 שנים), ודאי מציצים מגן עדן על המחירים במדינת ישראל בשנה ה-76 לקיומה ומתקשים להאמין. ישראל הייתה יקרה לפני 10 שנים מהיוקר הממוצע במדינות ה-OECD בכ-15 אחוז. רק לפני ארבע שנים ישראל הייתה יקרה יותר ב-22%. בשנת 2024, לפי סקירה בכנסת רק בשבוע האחרון של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, יוקר המחיה בישראל כבר זינק ל-38% בהשוואה לממוצע המחירים במדינות המפותחות בעולם.
כאשר פרצה מחאת "העם דורש צדק חברתי", שנקראה גם "מחאת הקוטג'", בשדרות רוטשילד בתל-אביב בקיץ 2011, הובא כדוגמה מחיר מעדן חלב אחד בישראל, שמחירו היה זהה לשלושה מעדנים בגרמניה.
אז איך הגענו למצב הקטסטרופלי הזה, שכבר בסוף השבוע הזה, עם תחילת שנת 2025, צפוי עוד להחמיר כאשר מחירי החשמל, המים, מיסי הארנונה, המע"מ ומאות מוצרי מזון והיגיינה יתייקרו בשיעורים גבוהים, בה בשעה שהמשכורות שלנו יוקפאו ואף יקטנו?
חלק ניכר מהאשמה במחול ההתייקרות בישראל מוטל על הממשלה, אולם גם היבואנים והמוכרים הסיטונאים והקמעונאים לא טמנו ידם בצלחת והעלו ויעלו מחירים בלי שום בושה.
הממשלה למעשה לא עוסקת כמעט כלל במאבק בהתייקרויות. עובדה: ועדת השרים המיוחדת שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו לעניין ההתייקרויות לא התכנסה כלל מאז חודש פברואר השנה. שר הכלכלה ניר ברקת דווקא טרח לשחרר את המרכולים מהטבעת המחירים על המוצרים, מהלך שהביא לעוד יוקר במחירים, בעוד כאשר ביקש להוציא לאחרונה צו חירום שימנע העלאות מחירים מופרזות, הפעם שם לו רגל משרד האוצר, במסגרת מאבקי כוח מוזרים.
משרדי ממשלה מיותרים
אז הנה הסיבות העיקריות לכך שהמחירים בישראל כה גבוהים וצפויים לעלות עוד, לפחות בחודשים הקרובים:
לכל ההכרזות של הממשלה על מאבקה במונופולים ובריכוזיות במשק לא היו שום הוכחות בשטח. להפך: החברות מצפצפות על הממשלה, מקפיצות מחירים בלי חשבון, כאשר לעיתים, בניגוד גמור לחוק, הרשתות והחברות גם מתאמות את שיעורי ומועדי עליות המחירים, למשל מיום רביעי השבוע, 1 בינואר.
בחוק ההסדרים שמוצמד לתקציב שנת 2025, שמתוך זלזול של ראש הממשלה אף לא ייכנס לתוקף לפני חודש מארס או אפריל השנה, לא מוזכר אפילו המושג "מאבק ביוקר המחיה" ואין סעיף משמעותי אחד שעוסק בו.
היחיד שעשה משהו מינורי בתחום הזה בימים האחרונים היה שר האנרגיה אלי כהן, שהצליח לשכנע את רשות החשמל לצמצם את עליית המחיר מ-1 בינואר ל-3.5% במקום 3.8% ואת מחיר המים ל-2% "בלבד" במקום 3.4%.
בה בשעה הממשלה אישרה לרשויות המקומיות להקפיץ את מיסי הארנונה ב-5.29% ולהעלות לצד אחוז אחד של מע"מ גם 0.8% בתשלומי הביטוח הלאומי ועוד 0.15% במס הבריאות. וזה בדיוק ההפך ממאבק ביוקר המחיה, כאשר גם המעסיקים יצטרכו לשלם את המס הנוסף וייקרו עוד ועוד מוצרים ושירותים.
הסכסוך הגובר במזרח התיכון מייקר את ההובלות לארץ, כאשר חברות תעופה חוששות לטוס לישראל ואוניות נאלצות להקיף את אפריקה בשל ירי החות'ים עליהן בדרכן לאילת
עוד סיבה להתייקרויות היא החוסר בעובדים במשק. הפלסטינים לא מורשים להגיע ועובדים זרים חוששים בחלקם לבוא לזירת מלחמה, אך אלה שכבר מגיעים ממש לא מתאימים לנדרש. כך התלוננו קבלנים כי נאלצו לקבל לעבודה כסתתים וטייחים עובדי מטבח וניקיון מהמזרח הרחוק.
התוצאה המיידית היא כמובן זינוק מחודש במחירי הדירות, כמו גם בשכר הדירה, דווקא לאחר שחלה כבר רגיעה מסוימת בהתייקרויות בתחום הנדל"ן. גם תלמיד בכיתה ח' כבר יודע שכאשר בונים פחות והביקוש הולך וגובר – המחירים עולים.
אחת הצרות הגדולות שהתווספה לאלה הקיימות כבר היא המלחמה המתמשכת שבה נתונה ישראל. הסכסוך הגובר במזרח התיכון מייקר את ההובלות לארץ, כאשר חברות תעופה חוששות לטוס לישראל ואוניות נאלצות להקיף את אפריקה בשל ירי החות'ים עליהן בדרכן לאילת.
חרמות כמו של טורקיה על היצוא לישראל ייקרו את חומרי הגלם, כאשר התחליפים יקרים בשיעור ניכר. הביטוח למשלוח מכוניות ומוצרים שונים לישראל התייקר, התור בנמלי הארץ הגיע כבר להמתנה של עשרות אניות לפריקת חומרי גלם וסחורות במשך שבועות ארוכים, וכל זה עולה עוד כסף שבסופו של יום הצרכן ישלם.
עוד סיבה שמייקרת לא מעט את מוצרי המזון היא דרישת הכשרות שלא קיימת במדינות אחרות ומייקרת לעיתים מוצרים ב-5%-10%, הן בשל העבודה הרבה המושקעת בתהליך הבדיקה והאישור, הן בשל הצורך בהדבקת תוויות כשרות על מוצרים והן בשל הצורך לעיתים לייבא דווקא מוצרים יקרים יותר, שבהם ניתן לדרוש כשרות יותר מאשר במוצרים זולים יותר.
בה בשעה שהשקל הישראלי דווקא התחזק בחודשים האחרונים, חרף המלחמה, מול הדולר והיורו, יותר מרוב המטבעות בעולם, היבואנים והסוחרים לא מוזילים את המחירים וטוענים שהסיבות האחרות, שאותן כבר מנינו, כמו יוקר ההובלה והביטוחים, מונעים התחשבות בהתחזקות השקל. האמת ניתנת להיאמר כאן: מדובר בחוצפה לא ראשונה של היבואנים, הסיטונאים והקמעונאים, שבעבר העלו מחירים כל אימת שהדולר והיורו התחזקו מול השקל, אך לא פועלים באופן שונה ומתבקש בעת היפוך המגמה.
גל גזירות בדרך
וכך המחירים בישראל, בהשוואה למשכורות המוקפאות, הופכים לגבוהים ביותר בעולם, וגם כאשר הם אפילו בכל זאת שווים בגובהם למחירים במדינות יקרות במיוחד, כמו שווייץ וארצות סקנדינביה, הרי השכר בישראל נמוך בכ-30% מהשכר באותן מדינות, ולכן יוקר המחיה כה עצום ורב במחוזותינו ומקשה על משק בית ישראלי להתנהל בלי להגיע למינוסים וליטול הלוואות יקרות כאשר הריבית כה יקרה.
וכל זה כרוך בעצם במעגל קסמים: כאשר האינפלציה בישראל דוהרת – בעוד היא פוחתת ברוב מדינות העולם – וכאשר הריבית נותרת גבוהה, בניגוד להורדתה בעשרות מדינות, חיי משפחה ישראלית בעשירונים התחתונים ובמעמד הביניים הופכים לקשים ויקרים יותר ויותר, והבשורה הרעה היא שהמצב הזה רק ילך ויחמיר בחודשים הקרובים, על רקע גל הגזירות שהפילה עלינו ממשלת ישראל.
דווקא כאשר המכסים בישראל לא גבוהים בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות, עולה שיעור המע"מ והשכר מוקפא. לפחות בתחומים האלה יכולה הייתה הממשלה לפעול לגמרי אחרת. אילו סגרה 10 משרדי ממשלה מיותרים, שעלותם בשנה כ-1.7 מיליארד שקלים, והייתה מקצצת את 5.7 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים, מפחיתה את מספר העובדים במשרדי הממשלה ומבטלת את הנוהג של חברי כנסת "נורבגים" המכהנים במקום שרים מיותרים ממילא שמתמנים, חלק ניכר מהגזירות - ובראשן העלאת המע"מ ותשלומי הביטוח הלאומי - היה יכול להתבטל.
אילו דאגה הממשלה להיאבק כהבטחתה בעבר במונופולים ולהעניש את מי שמייקרים מחירים ללא סיבה מספקת ומונעת את ייקור הארנונה, הייתה תורמת למאבק ביוקר המחיה בישראל הרבה מאוד. הבעיה היא אחת: יוקר המחיה בישראל מעניין את הממשלה הזאת פחות מאשר העלאת שכר הרבנים, הדחת היועצת המשפטית לממשלה ושורת חקיקות בתחום המשפט שלא יועילו בשקל אחד למאבק ביוקר המחיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.12.24
