היום, 1 בינואר 2025, ינחתו על כולנו גזירות התקציב ותחל שנה כלכלית קשה לכל משקי הבית והעסקים בישראל, עם עלייה במיסים, התייקרויות בחשמל ובמים ובתחומים נוספים - כאלה שלא חווינו דוגמתם כבר שנים רבות. כל משק בית בישראל ובמיוחד משקי בית עובדים צפויים להרגיש את הפגיעה הכספית עמוק בכיס. בדקנו איך ישפיעו עלינו הגזירות הצפויות ומה אפשר לעשות כדי להיפגע כמה שפחות.
איך תקציב 2025 ישפיע עליי?
2025 תהיה שנה מורכבת כלכלית. תקציב 2025 ישפיע עלינו גם בצד ההכנסות - הנטו ממש יקטן וההכנסה תישחק, וגם בצד ההוצאות - המע"מ יעלה, החשמל, המים, מסי הארנונה והתחבורה הציבורית יתייקרו ואיתם עוד מאות מוצרים. גם יצרניות המזון כבר מדווחות על עליות מחירים משמעותיות ואם משקללים את כל הצעדים וההתייקרויות - משק בית ממוצע, שבו שני ההורים עובדים, עם 3-2 ילדים, ייפגע בסכום מוערך של כ-8,000 שקל בשנה, ובחלק מהמקרים הפגיעה יכולה להגיע אף לכ-10,000 עד 12,000 שקל בשנה.
האם הקפאת מדרגות מס הכנסה תשפיע על הנטו?
הנטו לא ישתנה בהשוואה ל-2024 בעקבות הקפאת מדרגות המס, אבל לא נהנה מתוספת לנטו שהיינו אמורים לקבל ללא הגזירות.
מס הכנסה בישראל עובד לפי מדרגות. לצורך הדוגמה מי שמרוויח 10,000 שקל לא משלם על כל הסכום את אותו שיעור מס. עד 7,000 שקל הוא ישלם 10% מס, ומעל 7,000 ועד 10,000 הוא ישלם 14%. מה שחשוב לדעת ולזכור זה שככל שסכומי המדרגות יהיו גבוהים יותר, כך נשלם באופן כללי מס נמוך יותר.
בתחילתה של שנה רגילה מדרגות המס מתעדכנות בהתאם לאינפלציה, כעת המדינה החליטה להקפיא אותם ל-3 שנים. כלומר - 3 שנים שהם לא יתעדכנו ובהם לא יעלה השכר באופן אוטומטי עם האינפלציה. לכן 2025 היא רק ההתחלה, ובעוד שנה ושנתיים, נרגיש את זה אפילו בצורה משמעותית יותר. השנה מדובר לפחות בהפסד של 3.5% ובשלוש השנים הבאות ההפסד עלול להתקרב ל-10%.
האם תהיה פגיעה בפנסיה של מי שמרוויח מעל 25,000 אלף שקל?
כחלק מגזירות 2025, הטבות המס על הפקדות המעסיק לפנסיה יצומצמו. חשוב להבהיר שהמעסיק לא מקטין את ההפקדה שלו, אלא שכעת עובדים שמרוויחים מעל 26 אלף שקל יצטרכו לשלם מס הכנסה על חלק מהפקדות המעסיק. המשמעות הישירה היא פגיעה בנטו. אם ניקח לדוגמה עובדת המרוויחה 30 אלף שקל ברוטו, ב-2024 היא לא שילמה מס הכנסה על הפקדות שמקום העבודה שלה ביצע לפנסיה. החל מ-2025 וככל שהתקציב יעבור, היא תשלם מעל 200 שקל מס הכנסה בעקבות צמצום ההטבות והורדת תקרת ההטבה.
מה עושים עם התייקרות הארנונה והחשמל?
ארנונה וחשמל הן לרוב הוצאות דו-חודשיות - כלומר חודש אחד מגיע חיוב גדול שקצת מטלטל את התזרים וזה מקשה עלינו לנהל תזרים מסודר ולהבין את התמונה האמיתית. מומלץ לדבר עם העירייה או המועצה וגם עם חברת החשמל ולשנות את החיוב לחיוב חודשי. כך אנחנו מייצרים סדר ובהירות להוצאות החודשיות שלנו.
במקביל כדאי ליישם תוכנית חיסכון בחשמל הביתי, כולל תאורה, חימום, שימוש במכשירי חשמל. לבחור באלטרנטיבה המתאימה ביותר לחימום ולהיעזר באפליקציות של שליטה מרחוק באמצעות הטלפון הנייד, המאפשרים שליטה בהפעלה וכיבוי של מכשירי החשמל, ותכנון צריכת החשמל.
מומלץ להפחית שימוש במכשירי חשמל בשעות יקרות וכן להשתמש בתאורה כמו תאורת לד ומכשירים חשמליים חוסכי אנרגיה. בנוסף, מומלץ לבדוק את האפשרות לעבור לספק חשמל חלופי ובכך לצרוך בדיוק את אותו חשמל אבל בתעריפים זולים יותר. מעבר לאחד מהספקים האלו עשוי לחסוך עשרות שקלים בחודש ומומלץ להשוות בין הספקים ולמצוא את מסלול ההטבות שמתאים ביותר עבורכם.
תומר ורוןצילום: יח"צבנוגע לארנונה - כדאי לבדוק זכאות להנחות לקשישים ולמשפחות ברוכות ילדים. יש לוודא שמדידת שטחי הארנונה במ"ר היא נכונה, ואין טעויות. במעבר לדירה (קנויה או שכורה) כדאי לברר גם עלויות הארנונה באזור.
איך מתמודדים עם ההתייקרות בתחבורה ציבורית?
תעריפי התחבורה הציבורית צפויים להתייקר ב-33%. אין פתרון קסם אבל כן מומלץ לשלם על התחבורה הציבורית באמצעות האפליקציות שמחשבות את ההנחות והתעריפים האפשריים הטובים ביותר בצורה אוטומטית ורטרואקטיבית.
מה עושים עם עליית המחירים בסופר?
2025 צפויה להביא עימה התייקרויות משמעותיות בסופר ובהוצאות האוכל כאשר יצרניות המזון כבר הודיעו שיעלו את המחירים בצורה משמעותית וכשהמע"מ עולה ומייקר את רוב המוצרים והשירותים שנצרוך. כדי לחסוף עדיף לוותר על הסופרים העירוניים היקרים יותר ולרכז את הקניות בסופרים המוזלים או דווקא לקנות אונליין וכך לא להתפתות לקנות יותר ממה שצריך. כדאי גם לחפש את התווים והקופונים לסופרים שבהם אנחנו רוכשים גם ככה. באמצעות התווים האלו, אפשר לחתוך את ההוצאה שלנו ב-5% עד 7% באופן מובנה.
אני אחרי רכישת דירה והעתיד נראה קצת מאיים. איך עוברים את השנה הזו?
הטיפ הראשון הוא להיכנס לתזרים אחת ליום (או אחת לתקופה שמתאימה לך) ולראות את המספרים. רק לראות אותם, בצורה פשוטה, מאפשר לנו לדעת איפה אנחנו עומדים ונותן תחושה של ביטחון. המטרה שלנו בתקופה הקרובה תהיה למצוא את המקומות שבהם אפשר לקזז את השפעות תקציב המדינה עלינו. אפשר למשל לקחת קטגוריה מסוימת כמו אוכל בחוץ, וממש להחליט שאנחנו עושים שם שינוי בדפוסי ההוצאה. ויש עוד המון צעדים קטנים ופרקטיים שניתן לעשות כמו לבטל עמלות בנק, אפשרות למעבר לספק חשמל חלופי ובכך לחתוך את חשבון החשמל, או לרכוש בסופר עם תווים שנותנים הנחה של 7%-5% ולהוזיל את הקניות. בנוסף, בהחלט צריך לבדוק גם אפשרות להגדיל את ההכנסות שלנו, בין אם דרך מקום העבודה, ובין אם דרך פעילות צדדית.
האם כדאי לקחת הלוואה לכסות את המינוס?
המינוס זו אמנם הלוואה יקרה, עם ריבית דו-ספרתית ועדיין לא בטוח שכדאי ליטול הלוואה לסגור את המינוס. המינוס נוצר בגלל שיש יותר הוצאות מאשר הכנסות, לקיחת הלוואה, שרק מגדילה את ההוצאות החודשיות, היא בעצם לשים פלסטר על הבעיה הזאת, פלסטר שיכול להחזיק לתקופה מסוימת אבל די מהר חוזרים למינוס כי לא טיפלנו בשורש הבעיה - התזרים. לכן חשוב לבדוק כמה אנחנו מכניסים מול כמה אנחנו מוציאים ולנסות לשפר את המצב. ברגע שנהיה בתזרים חיובי (כלומר יותר הכנסות מאשר הוצאות) לאט לאט נסגור את המינוס ונתחיל לצמוח.
רו"ח איריס שטרקצילום: שלומי יוסףבאופן ממוקד יותר, מומלץ להימנע כרגע מלקיחת הלוואה או התחייבויות חודשיות נוספות. לפחות עד שדברים יתבהרו. 2025 תהיה שנה מאתגרת שתפגע בהכנסות שלנו ובמקביל תעלה את ההוצאות שלנו, ולכן, ככל שניתן, כדאי לבחון איך אנחנו מתנהלים במציאות החדשה וכמה היא השפיעה עלינו ועל הכיס שלנו ולא להיכנס אליה מראש עם תשלום חודשי נוסף שרק יכביד.
החלטנו לקחת הלוואה. מה עדיף?
ככל שלוקחים הלוואה ולפני שסוגרים בבנק, כדאי לבדוק גם את חברות כרטיסי האשראי. מאגר נתוני אשראי מאפשר גם לגופים שהם לא בנקים להכיר את ההיסטוריה הפיננסית שלנו, הגופים האלו יכולים להתחרות בבנקים. כדאי לבדוק ולמצוא את ההצעה הטובה ביותר, וההצעה הטובה ביותר היא לא רק ריבית נמוכה, אלא גם פריסה שמתאימה ליכולת ההחזר שלנו.
ריבית קבועה יציבה מפני עליית ריבית עתידית שתעלה לנו את ההחזר החודשי. מצד שני החיסרון הוא בדיוק אותה יציבות כי אם הריבית תרד - ההחזר החודשי לא יירד בהתאם. ריבית משתנה יכולה להשתנות בהתאם לתנאי השוק ובכך לעלות או לרדת. כדאי לבדוק באמצעות מחשבונים פשוטים מה יקרה להחזר החודשי שלי אם הריבית תעלה ב-2%-1% נוספים והאם תוכלו להתמודד עם זה.
את המדריך גיבשנו באמצעות תומר ורון, יועץ פיננסי של רייזאפ ורו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר, שותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק" רואי חשבון.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.01.25
