"אני לא יודע אם נספיק את החקיקה הכל כך חשובה הזאת", אמר לנו בדאגה כנה מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר. נותרו ממש עוד שעות ספורות ב-31 בדצמבר לסיומה של שנת התקציב 2024 והחוק המרכזי שנועד לצמצם את הגירעון העצום בתקציב, שהייזלר היה מיוזמיו ואדריכליו, היה נתון בסכנת ביטול. המשמעות: מכת מסים נוספת על אזרחי ישראל, כאשר כבר עכשיו כל משפחה בישראל תיאלץ להסתדר עם פחות 1,000-800 שקל בכיס בכל חודש של שנת 2025.
יום הדיונים הסוער בכנסת לווה בדרמות מאוד לא נעימות ואף מרתיחות. מחזה מביש כזה לא נראה בכנסת ישראל כבר שנים הרבה. כדי "להציל" את חוק הרווחים הכלואים, שאמור לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ב-9.25 מיליארד שקל, היה צריך להזעיק למשכן ראש ממשלה אחרי ניתוח, בניגוד להוראות רופאיו, וחבר כנסת, שישב שבעה על מות אמו.
3 צפייה בגלריה
yk14208558
yk14208558
מימין: השר כץ, ראש הממשלה נתניהו, השר לוין, השר סמוטריץ' והשר סער, שלשום בכנסת
(צילום: רפי קוץ)
המחזה שהרתיח את הדם לכל אדם עם לב ורגשות יכול היה להימנע בקלות, אילו כל חקיקת המסים שנועדה לצמצם את הגירעון הייתה מסתיימת שבועיים-שלושה לפני "הדד ליין" של חצות ליל 31 בדצמבר.
אולם הבלגן הזה בעצם צפוי מראש. בדימוי של משחק כדורגל, טיפול רשלני של הממשלה לאורך כל 90 הדקות בכל ענייני תקציב המדינה לשנת 2025, היה באשמת רבים. בראשם למעשה היה דווקא "המאמן", הלוא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו. הוא דחה, אך ורק מטעמים פוליטיים, את כל דיוני התקציב בחודשיים והיה אבי האנדרלמוסיה שנוצרה.
הפאשלה הייתה גם של אגף התקציבים באוצר. ניתן היה להקדים את הגשת חוק הרווחים הכלואים – החשוב בחוקי צמצום הגירעון! - לכנסת בחודש. אז הדיונים המרתוניים בוועדת הכספים היו מסתיימים כבר לפני שבועיים, ולא אחרי הרגע האחרון.
3 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
נתניהו במליאת הכנסת. אבי האנדרלמוסיה שנוצרה
(צילום: שלו שלום)
אולם, המחזה המביש בכנסת לא היה יד המקרה. כל ניהול דיוני תקציב המדינה לשנת 2025 לווה בפארסה גדולה. הדיונים התחילו מאוחר מאוד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אסר לפגוע בכספים קואליציוניים, ראש הממשלה סירב להצעת האוצר לסגור משרדי ממשלה, וכך נפל מבול של גזירות חסרות תקדים כמעט על הציבור ועוד בעיצומה של המלחמה.
וכנהוג במחוזותינו – פרשת אישור המסים כמעט אחרי הרגע האחרון - תחזור על עצמה לבטח גם באישור כל סעיפי תקציב המדינה, שלפי חוק היה אמור להיכנס לתוקף כבר אתמול, 1 בינואר.
הדיונים בתקציב חסר המעוף ומחוסר מנועי הצמיחה, יחד עם 40 הרפורמות של חוק ההסדרים, עדיין לא החלו כלל בכנסת. ברקע עומדים הוויכוחים הבלתי נגמרים סביב חוק ההשתמטות, שהמפלגות החרדיות נלחמות עליו בחירוף נפש ממש, כאשר אין לו רוב בכנסת, ומאיימים על אי-אישור התקציב כולו.
3 צפייה בגלריה
הצבעה ראשונה על התקציב במליאת הכנסת
הצבעה ראשונה על התקציב במליאת הכנסת
בן גביר בהצבעה על התקציב במליאת הכנסת. עבר את גבולות הפוליטיקה הסבירה
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ואם נוסיף לכך את עקשנות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שעבר את גבולות הפוליטיקה הסבירה השבוע, וממשיך לדרוש מדי שעה כמעט את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, ותשלום מענקים ותוספות בלתי חוקיות ל-30,000 שוטרים ואלפי סוהרים, הדיונים לאישור מיסוי הרווחים הכלואים ייראו כקייטנה לעומת מה שצפוי לנו בדיוני התקציב וחוק ההסדרים לשנת 2025.
אם התקציב הגבוה בתולדות המדינה, בן 617 מיליארד השקלים, לא יאושר עד ל-31 במרץ, אזרחי ישראל ייאלצו ללכת לבחירות שישיות בתוך שש שנים. וזה יעלה לנו עוד 3 מיליארד שקלים של הגדלת הגירעון ובשלל גזירות כלכליות חדשות. איך אמר אתמול אחד מבכירי חברי הכנסת החרדים: "ירחם השם".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.01.25