"בהינתן מוצר טוב ושכירות ארוכת טווח, חוזה ארוך טווח לעשר שנים עם תנאים ידועים מראש, כולל גובה שכר הדירה ושיעור ההעלאה שלו, אז אפשר להתחיל לדבר על אלטרנטיבה לדירה בבעלות". כך אמרה ענבל דוד, מנכ"לית דירה להשכיר, במסגרת פאנל בנושא שכירות ארוכת טווח שהתקיים היום (ב') בוועידת הנדל"ן של ynet ושל "ידיעות אחרונות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדבריה, "השינוי המרכזי הוא אותו משק בית שיודע שהוא יכול להיכנס לדירה הזו היום עם ילד בן שלוש ולהישאר בה עד שהוא יחגוג בר מצווה. זו הבשורה. כל עוד אנחנו לא במסות מספיק משמעותיות כדי לייצר את אותה אלטרנטיבה, קשה לדבר על העדפות הציבור הישראלי ועל חלום הדירה.
"באשר לכדאיות, אני לא מכירה יזם שהצטער על פרויקט שהוא לקח במסגרתנו. היזמים באים לטווח ארוך ולכן זה נכון שיזם שמגיש היום הצעה צריך להביא מימון מחר בבוקר ומושפע מהריבית, אבל מאידך הוא מבין שהריביות לא יישארו בסביבה הגבוהה הזו לטווח ארוך. הם נכנסים לפרויקט שצריך לתכנן, להביא רישוי ולהקים. אנחנו מדברים על ארבע שנים קדימה", טענה דוד.
עוד אמרה מנכ"לית דירה להשכיר, כי "לא המציאו פה שום דבר חדש. את המודל הביאו מחברותינו מדינות ה-OECD. זה מודל שהוא מאוד חזק במדינות אירופה וגם בארה"ב ובקנדה, שם קיים שוק שכירות מוסדי משגשג ומבוסס. זה אפילו נחשב שם 'לייפסטייל' לתקן בשכירות ארוכת טווח... מתקנים לך את הדוד ויש אב בית שמטפל בכל הנדרש. זה נכון ששוק השכירות בישראל דומה לאותן מדינות ועומד על כ-30% ממשקי הבית, אבל שוק השכירות המוסדי עוד רחוק מלהגיע לשם".
"בישראל אנחנו רגילים לזה שהבעלות היא חזות הכל"
יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי שהשתתף גם הוא בדיון, הוסיף: "מבחינתנו, כזוכים במכרזים, אנחנו בהחלט רואים בזה שוק סולידי וכתחליף לנדל"ן מניב אחר. משהו שמרני עם ביקושים גבוהים. יש פה יתרון גדול מאוד לעומת שוק של שכירות פרטית. למה אין מספיק? אני מניח שבסופו של דבר הקרקעות האלה ישווקו יחסית במחירים מסובסדים, אבל בהחלט רואים שבשנה האחרונה גדל ההיצע של דיור להשכרה לטווח ארוך והרוח היא חיובית.
"זה נכון שיש בעיה כרגע עם נושא הריבית. למעשה, אם אנחנו מסתכלים על החזר שוטף, בגלל עליית הריבית אנחנו לא נראה החזר שוטף בדמי השכירות כי הם התשואה שלהן היא פחות או יותר התשואה של הריבית. לכן, צריך להאמין שבטווח הארוך הרווח יבוא מהערך של עליית הדירות במכירה".
עוד הוסיף פרשקובסקי, כי "במדינת ישראל אנחנו רגילים לזה שהבעלות היא חזות הכל, אבל בעולם זה לא בדיוק ככה. יש לנו נדל"ן להשכרה בארה"ב ואנחנו רואים שאנשים גרים שם לאורך השנים ולא בהכרח קונים דירה. יש אנשים שחיים כל השנים בשכירות. זה נכון שתרבותית קשה לשנות, אבל בואו נחשוב רגע שאת ההון העצמי שאתה צריך להשקיע בדירה תשים במקום בעסק ובסוף אותו הון יעשה לך דירה. אנחנו רוצים לקבור את ההון העצמי בקירות. ככה התפיסה וסביר להניח שככה רוב האנשים ימשיכו לחשוב, וזה לגיטימי. אבל יהיו גם כאלה שאולי ירצו להישאר בשכירות ושטוב להם בה אם זו שכירות ארוכה".
מנגד, עדיאל שמרון, מנכ"ל שותפות עץ השקד-הראל לדיור להשכרה, טען כי "נותנים לדיור להשכרה יותר מדי קרדיט לתפקיד שלו בשוק הגדול של יחסי הדיור. שיעור הבעלות במדינת ישראל דומה לממוצע ה-OECD - אנחנו כבר לא מה שהיינו בשנות ה-70 שכמעט לכל אחד הייתה דירה בבעלותו - ואני לא חושב שאנחנו צריכים להוריד את שיעור הבעלות עוד יותר.
"אני חושב שדיור להשכרה צריך להיות סגמנט אחד בתוך זה שיאפשר לזוגות הצעירים עוד חמש או עשר שנים לגור בדיור להשכרה בתנאים טובים, לקבל הון עצמי ואחר כך ללכת לרכישה. לא להגיד שדיור להשכרה זה פתרון שמונע את הבעלות בסוף. אני לא חושב שזו צריכה להיות המטרה. בסוף אותו זוג צעיר יישאר בלי הדירה ובלי ההון עצמי".
יחד עם זאת, בהקשר זה דוד טענה כי "יש 30% ממשקי הבית בישראל שהדיון הזה של האם קונים או שוכרים דירה הוא לחלוטין פריבילגי עבורם. אין להם את היכולת להביא את ההון העצמי או לעמוד בהחזרי המשכנתא והחלום הזה אולי מתרחק מהם. לכן, בסופו של דבר התפקיד שלנו זה להביא להם אלטרנטיבה ראויה לדירה בבעלות ולא לחנך אותם האם הם יכולים לבחור בין רכישה לבין השכרה".