השבוע הרשת סערה בעקבות ציוץ בטוויטר של מועמד למועצת עיריית ת"א בנוגע לתהליך אישור המשכנתא לחרדים בבנק מזרחי טפחות, שמאפשר ללקוחות מהמגזר לאמת את הכנסותיהם בין היתר על ידי תצהיר של דיין בבית הדין הרבני, מה שלטענתו "מכשיר" את הכלכלה השחורה במגזר החרדי.
ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, שוחחנו עם אליהו ברקוביץ, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקר את נושא הגמ"חים בחברה החרדית, והסביר כי "קודם כל, על פי החוק במדינת ישראל אדם יכול להגיש תצהיר כדי לקבל משכנתא, והתצהיר יכול להיעשות בנוכחות עורך דין או בנוכחות ישות משפטית אחרת, כך שדיין נחשב לצורך העניין כמו עורך דין.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"לעצם הטענה שיש תופעה מסוימת של הצהרת הכנסות גבוהה יותר, יכול להיות שזה נכון. אני שמעתי על הדבר הזה מכמה וכמה מקורות, אבל הטענה המרכזית שמתחבאת שם, שמדובר בסך הכל במנגנון להכשרת כסף שחור, אין לדעת ככל הידוע לי".
עוד הסביר ברקוביץ' כי "המגזר החרדי בשונה מהמגזר הכללי עובד בצורה משפחתית וקהילתית שונה. בראש ובראשונה, כשהורים מחתנים את הילדים בד"כ ההורים לוקחים את הנושא הכלכלי על עצמם לתקופה מסוימת והיחידה המשפחתית הבסיסית ביותר היא לא הזוג, אלא גם ההורים שמעורבים".
"לגבי הטענה שמציגים לבנק הכנסה פיקטיבית מהכולל או ממקומות אחרים כדי להראות שהאדם יכול לעמוד בהחזרי המשכנתא, אז אנחנו יודעים שהתופעה קיימת - אבל לא יודעים באיזה היקף. השאלה הגדולה היא מאיפה הכסף מגיע. הטענה שמדובר בכסף שחור - אין לכך ראיות. אני יכול להגיד שבזמנו כשליוויתי את תהליך החקיקה של חוק הגמ"חים הנחת היסוד של כולם הייתה שיש הון שחור בגמ"חים בצורה משמעותית, אבל גילינו שאין לכך שום בסיס. למעשה, ככל שהדיונים התקדמו נקודת ההנחה השתנתה, לא רק בקרב החברים החרדים, אלא גם בקרוב מי שליוו את זה מצד המדינה. בגמ"חים אין אפשרות למעשה להלבין כסף, לכן לגבי הטענות שנשמעות בעניין, אני חושש שאין להן על מה להסתמך".
בנוגע לטענה שהמצב יוצר מעין אפליה לטובת הציבור החרדי, שיכול להיעזר בגמ"חים כדי להוכיח שיעמוד בהחזרי המשכנתאות, טוען ברקוביץ' כי "בסופו של דבר התוצאה היא שמי שמגיע מקהילה תומכת יכול לקבל יותר ומי שלא, לא. במחקר שאני עשיתי, בעבר לגמ"חים היה קואופרטיבים, לא מעט כאלה. גם החברה החילונית יכולה להתארגן כקהילה ואם היא תהיה קהילה תומכת ויהיו שם אנשים שיפקידו כסף במוסדות מעין גמ"ח, אז גם החילונים היו יכולים לעשות אותו דבר בדיוק. אלה מוסדות שנגזרים מהמבנה הקהילתי של החברה החרדית ולא מהיותה חרדית".
עוד הסביר כי "הגמ"ח הוא ללא ספק אבן יסוד במערך החברתי החרדי. כמעט כל הפעילות הכלכלית עוברת דרכו. למשל יש גמ"חים שעניינם הוא לתת מימון מסוים שיעזור לזוגות צעירים לקנות דירה, בחסידויות בעיקר אבל לא רק, ומדובר בסכומים לא מבוטלים בכלל. הם פורסים את זה להלוואה על פני שנים רבות, הלוואה ללא ריבית בסכומים יפים. הכל מתבסס על הקהילה שתורמת ותומכת". רוצים לשמוע עוד? האזינו לסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
האם ישראל משתתפת במאמצים למנוע את משבר האקלים?
השבוע פורסם שבאופן רשמי הטמפרטורה העולמית הממוצעת בחודש יולי השנה הייתה הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם. על רקע האזהרות שבעשורים הקרובים הקיץ ימשיך להתחמם וגלי החום ילכו ויהפכו שכיחים יותר, ניסינו להבין מה ממשלת ישראל יכולה וצריכה לעשות בעניין. פרופ' עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הסביר כי "מדינת ישראל היא מדינה קטנה ולכן התרומה העולמית שלה להתמודדות עם משבר האקלים היא לכאורה קטנה, אבל אם מסתכלים יחסית, התרומה לנפש בישראל היא תרומה מאוד גדולה, הרבה יותר מהתרומה לנפש באנגליה או בגרמניה או במדינות מפותחות אחרות, ולכן בטח שיש לנו אחריות שהיא גם אחריות בינלאומית לנושא הזה.
"על אחת כמה וכמה שמשבר האקלים משפיע על מדינת ישראל בגלל האזור שבו אנחנו ממוקמים, כאן אנחנו מתחממים הרבה יותר, ואנחנו צריכים להיות אחראים לדבר הזה ולוודא שהוא לא יקרה. עוד דבר שישראל צריכה לעשות הוא אדפטציה, היערכות והסתגלות למשבר האקלים ופה בטח שיש לנו מה לעשות, גם כי זה פוגע בנו כאן ועכשיו, וויותר מאשר הממוצע העולמי, ולכן מדינת ישראל צריכה להשקיע לא מעט כדי להיערך. לצערי מדינת ישראל לא עושה מניעה ולא עושה היערכות.
"אם אנחנו מדברים על הפחתת פליטות גזי חממה, אז אנחנו מבססים את רוב האנרגיה שלנו ואת רוב החשמל שלנו על דלקים מאובנים, שהם מזהמים והשריפה שלהם פולטת גזי חממה. יש לזה גם משמעויות כלכליות במובן שהיום מתחילים לדבר על מס פחמן, כלומר שנשלם יותר כסף אם למשל ייצרנו איזשהו מוצר שהחשמל שבייצור שלו היה כזה ששרפו דלקים מאובנים עבורו לעומת חשמל מאנרגיות מתחדשות. לכן התחרות שלנו בשווקים העולמיים, ששם ישיתו מס פחמן, תיהיה קשה יותר. יש עוד הרבה השלכות כלכליות להחלטה הזאת.
"למרות שמדינת ישראל מצאה גז בחופי המדינה והיא מצהירה על גז כדלק מעבר, למרות שהוא בכלל 'דלק מהעבר', המדינה עדיין מתבססת על פחם. לא רק שפחם מזהם יותר הוא גם יקר מאוד היום. אז אומרים שיש לנו הרבה גז אבל רוצים למכור אותו לחו"ל ולהרוויח כסף, ובסופו של דבר אנחנו משלמים הרבה על הפחם וגם על העלות שלו".
פרופ' וולפסון הסביר בשיחה על עוד אלמנטים כלכליים שקשורים להתחממות הגלובלית וחלקם משפיעים על יוקר המחייה שלנו כבר היום, ואמר לסיכום כי אף ממשלה בשנים האחרונות לא עסקה בנושא בצורה מספקת. "יכול להיות שהבעיה הגדולה וצריך להודות בזה שגם אזרחי ישראל לא חושבים שהנושא הזה חשוב מספיק, וכאשר אין ויכוח אז אין מה לקדם. כולם רוצים בריאות ואיכות סביבה, אבל לא כולם חושבים שצריך להשקיע בזה, וככה אנחנו נשארים במצב שכל מיני אינטרסים שמתחת לשולחן ומעל הראש שלנו מתקדמים ואנחנו מקטרים וממשיכים בשלנו".
"כך נתניהו הציל את המשק"
"7 באוגוסט 2005. השעה הייתה 16:30, רגע לפני סוף יום המסחר בבורסה בל אביב. לפתע קרה משהו מדהים. תוך שתי דקות נצבעו מסכי הבורסה כולם באדום. הכל נעמדו אז מול מסכי המחשבים שהציגו באתר את שערי המניות בבורסה ולא הבינו מה קרה, תקלת מחשב שמהתלת בברוקרים? פיגוע קשה? רעידת אדמה? וזאת הייתה רעידה אמיתית, אבל מסוג אחר לחלוטין. שר האוצר בנימין נתניהו הודיע כי הוא מתפטר".
כך נפתח מדור "אוצר מהעבר" של כתבנו גד ליאור שיעלה בסוף השבוע הקרוב, ושחוזר לתחילת שנות האלפיים, לתקופה שנתניהו היה שר האוצר של מדינת ישראל, ולרגעים הבולטים בכהונתו שלטענת רבים הצילה את המשק באותה תקופה מגורמים לא מאוד שונים מאלה שמכבידים על הכלכלה הישראלית היום. את המדור המלא תוכלו למצוא באתר בסוף השבוע, ולריאיון המלא עם גד ליאור, שמספר על הכנת המדור ונותן טעימה ממנו, האזינו לסימנייה השלישית בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם ראש מינהל אסטרטגיה וחדשנות בעיריית י-ם, רני רוזנהיים, שהתייחס לכוונת שר האוצר להקפיא את העברת מאות מיליוני השקלים למוסדות אקדמיים: "רוב תושבי מזרח העיר רוצים ללמוד ולהצליח, ימצאו פתרונות כי אין אפשרות אחרת". וגם: הירידה במספר הסטודנטים לסיעוד והבורקס שהוביל להכרה בתאונת עבודה. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול>>
