בג"ץ דחה את עתירת המועצות מקומיות וארגוני חברה אזרחית שדרשה ממשרד הכלכלה ליישם את המלצת שירות התעסוקה לפתוח חמש לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים. כיום פועלת לשכה רק בעיר רהט, ודורשי עבודה בדואים נדרשים לנסוע מרחקים ארוכים ליישובים יהודיים, למרות שיעורי האבטלה הגבוהים במדינה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בשנה שעברה הגישה "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" עתירה בשם המועצות המקומיות של היישובים תל שבע, חורה, לקיה וערערה בנגב, וכן בשמם של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי ועמותת סידרה, נגד שרת הכלכלה ושירות התעסוקה, בדרישה להקים לשכות נגישות לתושבים ביישובים הבדואים בנגב. על פי נתוני שירות התעסוקה, היישובים העותרים, כמו גם שגב שלום וכסייפה, סובלים משיעורי האבטלה הגבוהים במדינה הנעים בין 20%-36%.
בית המשפט קבע שהעתירה מיצתה את עצמה בשלב זה, לנוכח בחינה שמקיים משרד הכלכלה של מתן שירותים מקוונים שעשוי להשליך על פיזורן הגיאוגרפי של לשכות התעסוקה בעתיד.
תושבי היישובים הבדואים המוכרים והבלתי מוכרים שסביבם נדרשים לנסוע ליישובים יהודיים מרוחקים, כדי לקבל שירות שאינו מותאם לצרכיהם הספציפיים ולעיתים אף אינו מונגש בשפה הערבית. כאמור, לשכת התעסוקה בעיר רהט היא כיום היחידה שקיימת ביישוב בדואי. משרד הכלכלה נמנע מפתיחת לשכות ביישובים בדואים נוספים למרות המלצה מחייבת של שירות התעסוקה שהועברה אליו בספטמבר 2021 לפתוח חמש לשכות תעסוקה, שעל פי חוק אינה מותירה שיקול דעת לשר.
בתגובה מקדמית לעתירה, משרד הכלכלה ציין כי השרה דאז, אורנה ברביבאי, ביקשה להיערך לפתיחת לשכה אחת לקראת גיבוש תקציב 2023 ולאחר אישורו. לגבי שאר הלשכות, הוסיפו כי בשל העלות התקציבית של הקמתן וכן "הרצון לבחון את הקמת לשכות אלה כחלק מעבודת מטה רחבה יותר", ההחלטה בעניין זה תתקבל לאחר בחינה חיצונית שהמשרד הזמין בנושא "עיצוב ופיתוח ההון האנושי בישראל".
בתגובה נוספת לעתירה נמסר כי המנכ"ל מבקש להוסיף ולבחון את הנושאים הדיגיטליים שנכללו בתוכנית, "לרבות האפשרות לעשות שימוש באינטליגנציה מלאכותית". במשרד הכלכלה הוסיפו כי הם מעריכים "בזהירות רבה" שבחינה כזאת תתאפשר עד תום שנת 2023.
למרות שלא חל שום שינוי בעמדת משרד הכלכלה, בג"ץ החליט אחרי שלוש הודעות מעדכנות של המדינה לדחות את העתירה, משום שסבר שבעקבות התקדמות הפרוייקט הדיגיטלי "לא מן הנמנע כי שינוי אופי השירות הניתן בלשכות התעסוקה ככלל, ישליך על פריסתן ומיקומיהן במחוז דרום כולו, ומכאן גם על הצורך בלשכות תעסוקה ביישובים". עוד נאמר בפסק הדין כי בית המשפט לא מצא טעם להותרת העתירה תלויה ועומדת לשם "פיקוח" של בית המשפט, ואולם טענות העותרים שמורות להם, וביחס להחלטות עתידיות הם יוכלו לעתור שוב לבית המשפט.
"מיהודי לא היו מצפים לנסוע שעה וחצי ללשכה"
תושבי היישובים הבדואים נאלצים לנסוע אל לשכות תעסוקה מרוחקות ביישובים המשתייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים יותר ושבהם שיעור האבטלה נמוכים במידה ניכרת. זמני הנסיעה אל לשכות התעסוקה ממקום מגוריהם מגיע לעיתים ליותר משעה לכל כיוון.
נוסף על אוכלוסיית היישובים הגדולים, המונה למעלה מ-100 אלף תושבים, היעדר לשכות התעסוקה בהם פוגעת גם בתושבי הכפרים הבדואים המוכרים והלא מוכרים השכנים להם. בעיית האבטלה בקרב אוכלוסיית הכפרים, המונה למעלה מ-130 אלף תושבים, חמורה אף יותר. נכון לאפריל 2020, אחוז האבטלה במועצה האזורית אל-קסום, אשר מאגדת שבעה יישובים (תראבין, אום בטין, אל סייד, סוועה, כוחלה, מכחול ודריג'את) ומספקת שירותים לתושבי מספר כפרים לא מוכרים, עמד על 53%.
עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה, שהייתה ממגישות העתירה, סיפרה כי "מצב האבטלה ביישובים הבדואים רק מחמיר. צריך לפתור את העניין הזה, במיוחד אחרי משבר הקורונה. במצפה רמון, יישוב עם אחוז אבטלה נמוך יותר, ופחות מ-6,000 איש, יש לשכת תעסוקה. בירוחם יש לשכה. אי-אפשר להשוות בין היישובים האלה לבין היישובים הבדואים, שסובלים מרמת עוני גבוה. לאזרחים אין רכב פרטי והם נאלצים להסתמך על תחבורה ציבורית. בכל שירות ממשלתי התושבים הבדואים נאלצים להגיע ליישוב היהודי. לא היו מצפים מאזרח יהודי לנסוע שעה וחצי באוטובוס כדי להגיע ללשכת תעסוקה".
כעת, לאחר דחיית העתירה, הוסיפה עו"ד ארשייד כי "בג"ץ העניק לשר הכלכלה היתר להמשיך ולהימנע מלבצע את חובתו על פי חוק, למרות שכבר שנתיים מונחת המלצה מקצועית מחייבת של הגורם המוסמך לפתוח לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים. עולה מפסק הדין, שכל שעל השר לעשות כדי להמשיך ולהפלות את הציבור שהכי נזקק לשירותים אלה, הוא להודיע לבית המשפט שהוא הורה על קיום עבודת מטה שתבחן מחדש את המדיניות כולה. עד שמדיניות כזו תגובש אם בכלל, ימשיכו לקבל שירות ביישובים היהודיים והערבים יצטרכו לחכות".
