תרבות השפע בימינו מייצרת לא מעט תופעות לוואי, כשאחת המרכזיות היא השמנה. מה הפלא? יש הכול מהכול, וקשה להתאפק מול פחמימה שווה. בד בבד המודעות הגוברת לבריאות, לצד תרבות האינסטגרם שמייחסת חשיבות רבה למראה החיצוני, מחדדות בקרב רבים את הצורך לחולל שינוי. אצל חלק זה קורה בשל הופעת בעיות בריאות, אחרים לא מסוגלים להביט בעצמם בצילומים ועוד.
ואומנם בשנים האחרונות נרשם זינוק בהיקף המסגרות העוסקות באימוץ אורח חיים בריא. אלה מספקות ידע, כלים ותמיכה בתהליך המאתגר. שתי נשים ושני גברים המשתתפים בקבוצות "ליאת יגר - לחיות בשיווי משקל", הפועלות באזור חיפה, הקריות ונהריה, הסכימו לשתף בסיפורם.
בגלל הבת: נתי שוקנר (58)
כשהייתי בעודף משקל: "האמת שחיבבתי את עצמי עם עודף משקל, ותמיד אהבו אותי כמו שאני. אלא שבהדרגה הופיעו בעיות בריאות, כמו לחץ דם גבוה, והייתי על סף נטילת כדורים".
הרגע שבו החלטתי לפעול: "מי שגרמה לי להתחיל בתהליך היא הבת שלי, שהייתה בעודף משקל. אישתי 'חפרה' לי מדי יום על כך שהילדה צריכה להתחיל לרדת במשקל, עד שיום אחד פניתי לבתי ואמרתי לה: 'בואי נעשה את זה יחד', וכך היה".
ההרגשה היום: "היות שאני אדם שיודע להציב מטרות ולעמוד בהן, הצלחתי להשיל 49 ק"ג, וכבר ארבע וחצי שנים אני שומר על משקל יציב. למשל, אתמול צפיתי במשחק כדורגל עם חברים, הם אכלו עוגות ושטויות, ואני לא נגעתי. היום לחץ הדם שלי הוא כמו של בן 18, אני רץ 10 ק"מ ומרגיש מצוין, ירדתי ממידה 56 ל־42-44, ואני נהנה לקנות בגדים מחמיאים. גם התמיכה והפירגון מהמשפחה והסביבה מסייעים, יש מי שאפילו לא מזהים אותי".
טיפ מנצח לתהליך: "אדם צריך לאהוב את עצמו כדי להצליח. כמו כן חשוב להיות חלק מקבוצה ולהתמיד. המון מגיעים למשקל יעד ונושרים מהמסגרת, אבל זו טעות, כי ההתמדה מאפשרת לשמור על ההישג וגם לחזק את החברים לקבוצה. חשוב לדעת לווסת את התיאבון, למשל לפני נסיעה לחו"ל אני מקפיד לרדת קצת כדי שאוכל ליהנות שם כמו שצריך".
להיראות בן אדם: סמי ונטורה (59)
כשהייתי בעודף משקל: "תמיד הייתי גדול, גם בכיתה ביסודי, ודברים יומיומיים, כמו לנשום, ללכת ולשרוך שרוכים היה קשה. אבל האוכל היה ללא הגבלה ובכל מקום".
הרגע שבו החלטתי לפעול: "יום אחד ראיתי פוסט של קבוצת הרזיה עם אנשים שהורידו 25 קילו ויותר, והבנתי שאם הם יכולים, גם אני יכול. פשוט רציתי להיראות כמו בן אדם. החלטתי להירשם והתחלתי תהליך. יש לי רצון מאוד חזק, וכשאני מחליט אני עושה. בתוך בשנה וחצי ירדתי 25 ק"ג, שזה היה היעד שלי".
ההרגשה היום: "יש לי ביטחון עצמי שלא היה לי מעולם. פעם הסתתרתי שלא יראו אותי, היום אני גאה בעצמי עם הראש למעלה. גם היקף האכילה צנח. אני אוכל כל כמה שעות משהו קטן והארוחות העיקריות הצטמצמו".
טיפ מנצח לתהליך: "נדרשת התמדה, וגם לשתות הרבה מים ולהתאמן או לפחות לצעוד שלוש פעמים בשבוע, וכמובן לשמור על ההישג".
מסע מאתגר וקסום: מוניקה באן ויינר (42)
כשהייתי בעודף משקל: "עד שנת 2009 שקלתי כ־100 ק"ג על גובה 1.58 מ', בקיצור מקרר xxl. הייתי בעיקר ממורמרת ועם זאת בידיעה ברורה שהפעם אני בוראת מציאות חדשה לנפש ולגוף".
הרגע שבו החלטתי לפעול: "התברר לי 'פתאום' שאני עם רמת טריגליצרידים מבהילה. רופאה אמיצה העיזה להטיח בפניי את השלכות הנתונים, הבהירה שאני נמצאת רגע לפני אירוע לבבי 'מפואר' ושאלה אם הגעתי אליה 'על הרגליים'. לאחר שכעסתי על סגנון התקשורת הבוטה שלה, החלטתי שקורבנות אינה פתרון. יצאתי ממנה מבוהלת אבל ידעתי שעליי לבחור לפעול ומהר. קיבלתי החלטה שבתוך שנה ארד ממידה 52 במכנסיים ל־38. עד היום אני בהכרת תודה לרופאה הזאת".
ההרגשה היום: "הגעתי לקבוצה של ליאת נחושה ומלאת אמביציה ואמונה, וחיי שינו פאזה. יצאתי למסע מאתגר וקסום, שבו הקילוגרמים נשרו בזה אחר זה. ממקרר הפכתי למיני בר עד להשגת היעד ויותר. השלתי 42 ק"ג בפחות משנה, וקיבלתי את עצמי במתנה. השינוי השפיע על כל תחום: דימוי עצמי, ביטחון, מערכות יחסים ובעיקר ילדיי, שזכו לאימא מלאת תשוקה לחיים. מאישה כאובה ומתוסכלת לאישה מלאת סיפוק ושמחה. בהמשך למדתי אימון תזונה, אכילה רגשית והפרעות אכילה, תחום נרחב ומרתק, שאני חוקרת עד היום. עברתי תהליך ריפוי עצמי, שבו ניצחתי ואנצח, כשאני בעיקר נהנית מהדרך".
טיפ מנצח לתהליך: "זה לא מה אתה אוכל - זה מה אוכל אותך".
סבתא אנרגטית: שלומית פלדמן (58)
כשהייתי בעודף משקל: "מאז שאני זוכרת את עצמי התמודדתי עם עודף משקל וגם הוריי ז"ל היו שמנים. אף שהייתי די חברותית, זו הייתה התמודדות קשה מאוד, כי כשנכנסים לבולמוס – כל דבר במזווה או במקרר מתאים. לאורך הזמן היו לי עליות וירידות במשקל, הרגשתי כבדה והקושי גדל במיוחד בחילופי עונות, כשנדרשתי לקנות בגדים במידות גדולות יותר".
הרגע שבו החלטתי לפעול: "לפני שש שנים עליתי על המשקל ושקלתי כמו בחודש התשיעי עם בתי לפני 30 שנה. הבנתי שהיקום מדבר אליי ושהגיע הרגע להציב את עצמי בראש סדר העדיפויות".
ההרגשה היום: "אני 20 ק"ג פחות ושומרת על המשקל. אני מרגישה נמרצת וקלה. יש לי חמישה נכדים, ואני סבתא אנרגטית ונוכחת שמשאירה זמן לסטפס ופילאטיס ומצליחה לתמרן בין העולמות. רגע מיוחד היה כשקיבלתי ווטסאפ מחברה מהתיכון על מפגש מחזור שצפוי בקרוב. ממש חיכיתי לזה, אמרתי לעצמי: 'שלומית, את 20 קילו פחות! איזה מזל שלקחת את עצמך בידיים'. ואכן היה אירוע מהמם".
טיפ מנצח לתהליך: "ללמוד מתינוקות שרק לומדים ללכת - הם נופלים וקמים, נופלים וקמים, עד שמצליחים".
