"אטופיק דרמטיטיס היא דלקת עור שכיחה מאוד. מהבחינה הקלינית, התסמינים של המחלה כוללים תחושת גרד עזה ופריחה המופיעה במקומות שונים בגוף", מסבירה ד"ר רבקה פרידלנד, מנהלת יחידת העור במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית. "על־פי הספרות הרפואית, כ־20% מכלל הילדים בעולם המערבי יסבלו מאטופיק דרמטיטיס. על־פי רוב המחלה תופיע בשנה הראשונה לחיים, ותחלוף מעצמה לאחר גיל הילדות. אולם בחלק מהמקרים המחלה אינה חולפת, וכ־5% עד 10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלת מאטופיק דרמטיטיס בדרגות חומרה שונות".
2 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

אטופיק דרמטיטיס לא מדבקת

"אטופיק דרמטיטיס משתייכת למשפחת מחלות הנגרמות מדלקת סוג 2", מסבירה ד"ר פרידלנד. "דלקת היא הדרך של הגוף להתגונן מפני חומרים זרים שנכנסו אליו, דוגמת חיידקים או נגיפים. אלא שלא כל הדלקות זהות זו לזו – הדלקות שרובנו מכירים, המכונות דלקות מסוג 1, מופיעות לרוב כתגובה לזיהומים או מחלות מסוימות. לעומת זאת במחלות הקשורות לדלקת מסוג 2 – יש גורמים חיצוניים שמעוררים את התגובה של מערכת החיסון, ואנחנו לא ממש יודעים מהם. באטופיק דרמטיטיס קיימת הפרעה מבנית בתפקוד העור, כך שהוא לא מתפקד כחיץ מהעולם החיצוני, וחשיפה לגורמים שונים מעוררת את התגובה הדלקתית מסוג 2".
גנטיקה נחשבת למרכיב חשוב בהתפתחות התחלואה באטופיק דרמטיטיס. "לחולים רבים ישנו קרוב משפחה הסובל מאטופיק דרמטיטיס או ממחלה אחרת המשתייכת לקבוצת מחלות של דלקת מסוג 2", מסבירה ד"ר פרידלנד. "חשוב להדגיש – אטופיק דרמטיטיס היא אינה מדבקת. לצערי, קיימת סברה שגויה, לפיה המחלה יכולה לעבור במגע מאדם לאדם, ולכן לעיתים הילדים החולים סובלים – שלא בצדק – מריחוק חברתי מצד הסביבה".

לאבחן ולטפל מוקדם

"אבחון המחלה נעשה על ידי רופא מומחה, שנסמך על המאפיינים המתגלים בבדיקה הגופנית. כחלק מהבירור הרופא ישאל גם על מחלות רקע נוספות וכן על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית", מסבירה ד"ר פרידלנד. "על־פי רוב נחפש תסמינים כמו יובש של העור, שינויים כמו לובן סביב הפה, כתמים לבנים בפנים ועוד. בשלב מתקדם יותר ננסה לאתר את הגורמים שמובילים להחמרת המחלה. הורים לילדים עם אטופיק דרמטיטיס מדווחים על החמרת התסמינים בעת הזעה, בחשיפה לאקלים קיצוני וכן גם לאחר חשיפה לבעלי חיים".

כשהילד בוכה – כל המשפחה סובלת

אטופיק דרמטיטיס כשלעצמה אינה מחלה מסוכנת, אך היא עלולה להגיע למצב שבו העור פצוע וחשוף לזיהומים שעלולים לסכן את החולה. כמו כן עור פגוע מתקשה בוויסות חום הגוף והמלחים. "פעמים רבות כשהילד סובל, בוכה, מתגרד עד זוב דם ולא נרדם בלילות, שאר בני הבית נאלצים להתנהל סביב המחלה", מסבירה ד"ר פרידלנד. "ההורים נאלצים להישאר ערים ולהרים את הילד על הידיים כל הלילה, לרוץ בין רופאים שונים ולהחסיר ימי עבודה". לדבריה, ישנם מקרים שבהם ביטוי חמור של המחלה עלול להוביל גם לפגיעה נפשית מסוימת, וישנו מתאם גבוה בין אטופיק דרמטיטיס ובין הופעה של דיכאון, הפרעות חרדה ועייפות כרונית של הילדים. "חשוב להדגיש, שלצד הטיפול הרפואי, יש לתת את הדעת גם להיבטים נפשים, ולא לחשוש לפנות לסיוע ככל שנדרש".
איך ניתן לטפל?
"אטופיק דרמטיטיס היא מחלה כרונית, ואין טיפול שמביא לריפוי מוחלט. הטיפולים הקיימים כיום מתבססים על הפחתת הגירויים שמחמירים את המחלה, טיפול בתסמינים ובגורמי הדלקת", מסבירה ד"ר פרידלנד. "בכל הקשור להפחתת הגירויים, חשוב לשמור על עור לח באמצעות שימון תדיר. עור יבש הוא עור חדיר, הנוטה להיחשף למגוון גדול של אלרגנים העלולים להחמיר את המחלה. בנוסף רצוי להימנע מכל טריגר שעשוי להחמיר את התסמינים, כמו ישיבה על דשא, שימוש בבגדי צמר או חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים.
2 צפייה בגלריה
ד"ר רבקה פרידלנד
ד"ר רבקה פרידלנד
ד"ר רבקה פרידלנד
(צילום: פרטי)

"הטיפול בתסמיני המחלה כולל שימוש במשחות סטרואידיות או בתכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים. במקרים חמורים יותר של המחלה, שהטיפולים לא הצליחו להביא להפוגה, מקובל לבצע פוטותרפיה – טיפול באמצעות חשיפה קרינת אור על־סגולי (UV). למעשה מדובר בסדרת טיפולים, שבהם נחשף המטופל לקרינת ה־UV למשך מספר דקות במטרה להביא להרגעת התגובה הדלקתית", מסבירה ד"ר פרידלנד.
בנוסף לטיפול מקומי וטיפול בפוטותרפיה, בדרגות חומרה קשות יותר קיימים גם טיפולים מערכתיים המחולקים לשתי קבוצות: טיפולים מדכאי מערכת חיסון וטיפולים ביולוגיים.
טיפולים מדכאי מערכת חיסון הינם מולקולות קטנות וכוללים טיפולים מסורתיים המשפיעים על תאי מערכת החיסון המעורבים בתהליך הדלקתי, ואינם מותווים לטיפול באטופיק דרמטיטיס בילדים, וכן טיפולים ממוקדים יותר מהדור החדש, הפועלים על מסלולים דלקתיים ספציפיים, שמטרתם להפחית את הפעילות החיסונית המוגברת ולהקל את תסמיני המחלה. קבוצה זו מאושרת לטיפול בגילאים שונים ומביאה לשיפור ניכר בסימנים ובתסמינים של אטופיק דרמטיטיס.
הטיפולים הביולוגיים "אלו למעשה חלבונים (נוגדנים) שפותחו במעבדה, ונקשרים למטרות ספציפיות המעורבות בתהליך התגובה הדלקתית בגוף", מסבירה ד"ר פרידלנד. במקרה של אטופיק דרמטיטיס, הנוגדנים חוסמים חלבונים ספציפיים שמעורבים בתהליך הדלקתי ובכך מפחיתים את הדלקת, תחושת הגרד ומשפרים את מראה העור. טיפולים אלו מאושרים גם הם לשימוש בחולים בגילאים שונים. "אחד היתרונות המרכזיים של הטיפולים הללו הוא השיפור הניכר באיכות החיים של הילדים החולים ובכך גם של שאר בני משפחתם".
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה מטפל/ת.