"אצלי במחלקה כבר אושפזו ילדים עם שפעת חמורה, כשאחת מהן נשימתית והחורף עוד לא כאן ", מסבירה ד"ר עדי קליין, מנהלת אגף ילדים במרכז הרפואי הלל יפה. " הצוות הרפואי עובד כרגע בצורה מצומצמת במיוחד, חלק גדול ממנו גויס למילואים, בייחוד אלו המתחזקים את רחבי המיון. ולכן חלק מההגנה שלנו כעורף, אם אנו יכולים למנוע תחלואה של שפעת והעברת הנגיף, ולהימנע מאשפוזים קשים בקרב ילדים או פניות למיון - אנו צריכים לשקול זאת ברצינות".
באוסטרליה המנבאה את היקף וזני השפעת עבור חצי הכדור הצפוני כולל ישראל, עונת השפעת השנה הסתיימה עם נתוני שיא באשפוזי ילדים. 73% מהמאושפזים עם שפעת מאומתת בבתי החולים היו ילדים מתחת לגיל 16. סוכנות המדע הלאומית באוסטרליה מייחסת את שיעור האשפוזים הגבוה, לשיעור ההתחסנות הנמוך בקרב הילדים לפני תחילת עונת השפעת.
בארה"ב מפרסמים לאחרונה נתונים דומים ומסווגים את עונת השפעת של שנת 2022-2023 כ"חמורה במיוחד". המרכז לבקרת מחלות ומניעתן - ה־CDC, סיווג את עונת השפעת כ"חמורה מאוד" (High Severity) עבור ילדים עד גיל 18. בדוח התחלואה והתמותה השבועי של ה־CDC, הסוכנות ציינה שעונת השפעת הזו התחילה מוקדם יותר מרוב העונות הקודמות, והראתה חזרה לרמות שקדמו למגפת הקורונה ברחבי ארה"ב. אולם, השכיחות של ביקורים בבתי חולים ואשפוזים הקשורים לשפעת דומה עבור ילדים בני פחות מ־5 שנים אבל גבוהה יותר עבור ילדים ובני נוער בגילאי 5-17 בהשוואה לעונות קודמות". לדברי ה־CDC, "שיא האשפוזים הקשורים לשפעת התרחש בסוף נובמבר ותחילת דצמבר".
משרד הבריאות רכש גם השנה כ־300 אלף חיסונים לילדים בתרסיס לאף (פלומיסט). במסגרת תדריך החיסונים של משרד הבריאות, יש להעדיף לחסן בחיסון שפעת חי מוחלש, הניתן בתרסיס לאף לילדים בריאים מעל גיל שנתיים. במידה וישנם הוריות־נגד או שהחיסון בתרסיס לאף אינו זמין, יש לתת חיסון מומת בזריקה.
גם בעונת השפעת 2023-2024 יחוסנו בבתי הספר תלמידי כיתות ב', ג' ו־ד' במנה אחת של חיסון חי מוחלש בתרסיס לאף, בכיתות אלו הוא יהיה זמין עבור כל התלמידים. תלמידי יתר הכיתות - כיתות א', ה' ו-ו' וכן כיתות ז'-יב' יחוסנו במסגרת קופות החולים גם הם בחיסון חי מוחלש בתרסיס לאף, בכפוף לזמינות שלו בקופת החולים, ובמידה והוא לא יהיה זמין - יחוסנו בזריקה בחיסון מומת. החיסונים כבר זמינים בכל קופות החולים.
על רקע מצב המלחמה בישראל החשיבות של מניעת אשפוזים הופכת להיות קריטית לשימור היכולת של מערך האשפוז בעת חירום. "כיום מיטות ילדים בטיפול נמרץ מוגבלות מאוד במספרן. אנו יודעים שמידי שנה יש מספר לא מבוטל של ילדים המתאשפזים בטיפול נמרץ ואנו עדיין לא יודעים למה לצפות. כהערכות למצב, ככל שאנו יכולים להשפיע ולחסוך אשפוזי ילדים שיכולים להיות משמעותיים, רצוי לעשות זאת כל עוד זה בידינו", מסבירה ד"ר עדי קליין, מנהלת אגף ילדים במרכז הרפואי הלל יפה. "במידה והלחימה תתרחב ותהפוך לכוללת, כל חדרי המיון יועברו פיזית למקומות ממוגנים, כך שהמיקום והיכולת של הצוות לטפל בחולים תהיה מצומצמת עוד יותר".
ד"ר עדי קלייןצילום: אביבית אייזקסוןלדבריה, "אני רואה בכל חורף כמות גדולה מאוד של תחלואה בשפעת. בבתי חולים גדולים זה יכול להגיע למאות פניות ביום כאשר בבתי חולים קטנים יותר מגיעים כמאה מקרים ליום. מדובר במספרים גבוהים מאוד. לכן, אם קיימת אפשרות באיזושהי דרך להוריד את מספר הפניות כתוצאה מתחלואה נשימתית ולהימנע ממנה, זה מה שאנו כחברה יכולים לעשות למען המאמץ המלחמתי".
כמו כן אומרת ד"ר קליין כי בימים אלו, המון אימהות מתפקדות באופן מלא עם הטיפול בילדים כשהבעל נמצא במילואים. הקושי בהתמודדות ותמרון עם ילד מאושפז כשיש ילדים נוספים בבית ואין מי שישמור עליהם, יכול להיות קשה במיוחד. "אצלי במחלקה אושפזו ילדים עם שפעת חמורה, כשאחת מהן נשימתית, והחורף עוד לא כאן", אומרת ד"ר קליין. "רבים לא מייחסים את החשיבות הנכונה למחלת השפעת. חלק לא מבוטל של ילדים המאושפזים עם מחלת השפעת יכול להגיע למצב של תחלואה מאוד קשה ומשמעותית, ואפילו ישנם מקרים המסתיימים במוות".
לדבריה, ההמלצה הגורפת בכל השנים של רפואת הילדים בארץ, היא לנסות למנוע תחלואה ולא רק לטפל במחלה כשהיא מתפרצת, אז על אחת כמה וכמה בימים כאלו בהם אנו נמצאים במצבים של סטרס, חרדה ולחץ בהם התחלואה משפיעה עוד יותר. "החיסון יעיל מאוד במניעת מחלת השפעת עם תופעות לוואי מזעריות, לעומת הסיכון הקיים לחלות בשפעת חזקה. לצערנו אין לנו את היכולת לצפות מי עלול לחלות בשפעת משמעותית עד מסכנת חיים. מבחינתנו כל ילד נמצא בקבוצת הסיכון ללא קשר לרקע רפואי או גנטי", היא מסכמת.
חשוב לציין, כי על פי הנתונים שהגישו בתי החולים לכנסת בחורף שעבר, התפוסה בשיא עונת השפעת הייתה בין 100% ל־160% אחוזים בכל הארץ.
על אף זאת, כמו בעולם גם בישראל שיעורי ההתחסנות של הילדים לשפעת השנה נמוכים מאוד בשלב זה. "חיסון השפעת אומנם מומלץ מאוד לקבוצות סיכון, ביניהם אנשים עם מחלקות רקע וקשישים, אבל בהחלט חשוב ומומלץ לכלל האוכלוסייה, לרבות ילדים ותינוקות. לצערי, מאז הקורונה אנחנו רואים ירידה בהיענות לחיסונים בקרב כלל האוכלוסייה, ובעיקר בקרב ילדים", מסביר ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת. "את הירידה בהיענות אנחנו רואים לא רק בחיסוני השפעת העונתיים, אלא גם בחיסוני השגרה שפעוטות וילדים מקבלים בטיפות החלב. מחלות כמו חצבת ופוליו, הן מחלות שאנחנו כמעט ולא שמענו עליהם בשנים האחרונות, אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים להיות שאננים, להיפך. הסיבה שאנחנו לא שומעים על המחלות האלה היא בגלל החיסונים ואחוז כיסוי גבוה שמקנה לנו חיסוניות עדר. למרות זאת אנו עדים יותר ויותר בשנתיים האחרונות בייחוד בקרב אוכלוסיות שממעטות להתחסן, על התפרצויות נקודתיות של המחלות הללו.
ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדתצילום: ענבל מרמרי"אנחנו אומנם חווים ברוב הימים מזג אוויר שמשי ונעים, אבל בפועל נמצאים עמוק אל תוך עונת החורף – עונת השפעת. בכל שנה אנחנו רואים, לצערי, ירידה בהיענות לחיסוני השפעת, אבל מה שאנשים לא תמיד יודעים זה שחיסון השפעת לא רק מונע או מפחית משמעותית את חומרת מחלת השפעת, אלא גם מחזק את המערכת החיסונית נגד חיידקים ומחלות אחרות, ביניהם גם חיידק הסטרפטוקוק שגורם לדלקת גרון".
לדבריו "אפילו ה־CDC - המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, יצא במסקנה חד משמעית כי חיסון שפעת מספק הגנה מפני אישפוז בעקבות סיבוכי שפעת עבור ילדים ב־68 אחוז יותר מאשר אלו שלא התחסנו".
מה עם הקורונה לקראת החורף?
תכירו את הזן החדש שמשתלט על ישראל הפירולה ונגזרת שלו 1.JN
בישראל כמו בשאר העולם זן חדש הפירולה והנגזרת שלו 1.JN, שיחד כבר מהווים למעלה מ־ 50% מהמקרים של הקורונה בישראל. גרסה זו של הקורונה מדאיגה את המומחים בעולם בגלל מספר המוטציות שהיא נושאת בחלבון הספייק, וזה מה שהנגיף משתמש בו כדי להדביק תאים אנושיים ומה שמערכת החיסון שלנו משתמשת כדי לזהות אותו. לדברי ג'סי בלום, פרופסור במרכז הסרטן של פרד האצ'ינסון המתמחה באבולוציה של וירוסים, "המוטציות ב־BA.2.86 המכונה פירולה מייצגות "קפיצה אבולוציונית דומה בגודלה", לשינויים בגרסה הראשונה של האומיקרון בהשוואה לזן הקורונה המקורי".
ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות וחברת הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות צילום: פרטיד"ר יסמין מאור מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בוולפסון וחברת הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות: "כיום זן 1.JN, שהוא תת זן של האומיקרון עולה ומהווה כעשרים ושמונה אחוזים מהמקרים שנבדקים ונדגמים. זן זה בולט וישנה הערכה שהוא 'יכבוש' את ישראל ומדינות אחרות בעולם. למרות שכיום אנחנו פחות 'מתרגשים' מהקורונה. חשוב מאוד להתחסן, במיוחד לקבוצות הסיכון. בנוסף לזה, חשוב גם לאבחן בצורה מהירה בכדי לקחת טיפול בתרופות הפומיות שמונעות הדרדרות מקורונה". ד"ר מאור הוסיפה כי: "ישנה קבוצה נוספת שחשוב לשים עליה לב והיא קבוצת מדוכאי החיסון. אני ממליצה למדוכאי חיסון לשמור על עצמם ולהקפיד על עטיית מסכה במקומות צפופים. קשה יותר להגן היום על אוכלוסיית מדוכאי החיסון מאחר שהטיפול המונע בנוגדני Evusheld כבר לא יעיל נגד זני הקורונה העדכניים. לכן חשוב מאוד לקבוצה זו וגם לקבוצות סיכון אחרות להתחסן".
לדבריה, "יש תקווה כי בעתיד יהיה מוצר מעודכן של נוגדנים שיוכל לשמש למניעת תחלואה בקורונה במדוכאי חיסון. לקראת החורף כדאי לנסות ולמנוע תחלואה נשימתית על ידי התחסנות, גם כנגד השפעת ולמבוגרים מעל גיל 65 או מדוכאי חיסון כדאי גם להתחסן כנגד דלקת ריאות".
פורסם לראשונה: 11:00, 28.12.23
