בימי שגרה מחלקת היולדות בוולפסון היא מקום עסוק מאוד, אופטימי ושוקק חיים. גם ימי הלחימה, בעוד אנשי צוות מגויסים בצו 8, ממחישים כיצד במציאות מורכבת, אפשר לתפקד במקצועיות מרבית. זאת תוך היערכות מהירה ומתן מענים לשורה ארוכה של צרכים, ותוך הקפדה על חדר פרטי לכל יולדת, בדרכה להביא לעולם חיים חדשים, שבצידם שמחה ונחמה.
"האירועים בדרום נפלו על הצוות והמטופלות כרעם ביום בהיר ונדרשנו למהר ולערוך התאמות באופן העבודה", אומר פרופ' וינר. "הזמן הוא פקטור מרכזי בהיריון ובלידה; שום דבר לא קופא, ובעיות לא נעלמות. עם גיוסם של רופאים, רופאות, אחים ואחיות או בני זוגם, כוח האדם הצטמצם, וזאת בשעה שלא רק שלא נרשמה ירידה בפעילות המחלקתית – להיפך".
לדבריו, מתוך אנשי הצוות שגויסו, בולט רוב נשי של רופאות; שלוש מהן בתפקידים קרביים כרופאות גדודיות. "זה היה מאתגר מאוד, כולם התגייסו, כולל בכירים שחזרו לעשות תורנויות, ומי שלא גויס, לקח על עצמו יותר כדי להעניק שירות מיטבי בזמינות מלאה למטופלות".
התאמות נערכו גם בקרב המטופלות. "חוץ מהאוכלוסייה המקומית, שהייתה נתונה בסטרס בשל המלחמה, קיבלנו על עצמנו להיות זמינים גם למפונות מאזור הדרום. המענה המערכתי שלנו היה לפתוח מרפאה ללא שום בירוקרטיה וללא תשלום לכל מי שצריכה מענה במיילדות וגינקולוגיה, כולל סקירות וכל מה שנפל בין הכיסאות", מתאר פרופ' וינר, ומשתף במקרים של מפונות שהגיעו למרכז, ושבכל מקרה היה צורך לטפל גם בסיפור הרגשי מלבד זה הרפואי. "לא היה למטופלות איפה לגור, וסייענו בארגון חדרי אירוח עבור בני הזוג והמשפחה. עם צוות חסר ועודף מורכבויות, כולם נדרשו להיות במיטבם, לטפל במיילדות בתנאים מורכבים יותר, וזאת בנוסף לאוכלוסייה שצורכת את שירותי המרכז בשגרה".
לדבריו, נכון להיום מחלקת נשים ויולדות בוולפסון כבר סיגלה שגרת מלחמה. "בסוף כולם זכו למענה וקיבלו רפואה מצוינת", הוא מסכם.
יצאה לאפטר ויילדה את גיסתה
ד"ר כנרת ריסקין גז (34), בימי שגרה מתמחה בגינקולוגיה בוולפסון, גויסה למילואים כמ"פ רפואה עם פרוץ המלחמה. היא לא תיארה לעצמה שבאפטר הראשון שאליו תצא לאחר שבועות ארוכים בשטח, היא תיילד את גיסתה, הדר שלם. "אנחנו יושבים על הגבול ודואגים לתת לפצועים מהרצועה טיפול ראשוני ולייצב את מצבם", היא מסבירה. "אני אדם טוטלי, וכשיש מקרה חירום במילואים, אני מגויסת כולי. לרופאים יש יתרון בתפקידים כאלה, כי אנו יודעים איך להתנהל במצבי חירום, וכמובן, ידעתי שאם אהיה בפעילות, לא אוכל ליילד את הדר".
אלא שבאורח פלא הכוכבים הסתדרו, כשבעלה של הדר יצא לאפטר לרגל יום הולדתו. "באותו ערב התחילו צירים. כשחייגתי לכנרת גיסתי, הבנתי שגם היא באפטר, ומיד קבענו להיפגש כולנו בחדר הלידה", מספרת הדר ומוסיפה שהתרגשה מאוד. "תמיד ידעתי שאלד בוולפסון בזכות כנרת. חוויית הלידה הראשונה שלי הייתה פשוט מושלמת. הידיעה שכנרת ובעלי לצידי הורידה לי את כל הלחץ, וקיבלתי יחס מדהים מכל הצוות". במקור כלל לא היה מתוכנן שד"ר ריסקין גז תהיה אקטיבית בלידת גיסתה, אולם לדבריה, "המיילדת המקסימה ביקשה שאקבל את הלידה. זה היה רגע מרגש מאוד ובלתי נשכח עבורי".
"רק בישראל תיתכן מציאות שבה מתמחה מצטיינת בבית חולים אוניברסיטאי היא במקביל מפקדת פלוגת רפואה בדרגת רס"ן ולוחמת בקרבות בדרום. הניגוד הבלתי נתפס בין הלחימה והמיילדות, והדרך שבה ניתן לשלב את שניהם – מרגשת, עוצמתית וייחודית לישראל", מסביר פרופ' וינר, "אנו גאים מעומק הלב ומצדיעים לד"ר ריסקין גז על לחימתה ומנהיגותה בדרום ובמקביל שמחים על שזכתה להשתתף בלידת אחייניתה".
