"ע' בן 24, לוחם חי"ר במילואים גויס בצו 8 למלחמת 'חרבות ברזל'. בזמן היתקלות נפצע מירי בגפיים התחתונות, פונה וטופל בבית חולים כללי, ועבר להמשך שיקום במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. בעת קבלתו נאסרה עליו דריכה על הרגליים והוא התנייד בכיסא גלגלים, היה כאוב וסבל מקשיי שינה. טרם גיוסו למילואים היה סטודנט להנדסת חשמל והתגורר בדירת שותפים. בזמן אשפוזו, היה מגויס לתהליך השיקומי שנמשך מספר חודשים והתמקד בשיקום פיזי ונפשי, שמטרתו לסייע לו לשוב לשגרת חיים תקינה כפי שניהל טרם הפציעה".
מצבו הנפשי של הפרט במהלך תהליך השיקום מושפע מהשינויים הרבים שהוא חווה בזמן זה. אלו מקיפים את כל תחומי חייו: הפיזי, ההתנהגותי, הרגשי, המשפחתי והתעסוקתי. ההנחה היא כי המצב הנפשי קשור בקשר הדוק למצב הפיזי, אשר משפיע על המוטיבציה של המטופל, מידת היענותו לטיפולים ועל קצב ואיכות החלמתו. הליך החלמה מיטבי מתקיים כאשר כל הכוחות הנפשיים של המטופל מגויסים לצורך מטרה זו. על כן, מהווה הפסיכולוג חלק מרכזי ומהותי מצוות השיקום. יתרה מכך, בעוד שהתסמינים הגופניים זוכים למענה מקצועי ומהיר, התסמינים הנפשיים לעיתים אינם מזוהים ובהיעדר צוות פסיכולוגי, מקשים על תהליך השיקום וההחלמה.
במצבים כגון אלו של ע', הפגיעה הפיזית היא בנסיבות טראומטיות. על כן, לצד קשיי ההסתגלות למצב הרפואי והתגובות הפסיכולוגיות נוכח הפציעה, נדרש האדם להתמודדות עם האירוע הטראומטי ואובדן של אנשים קרובים.
קבלת טיפול פסיכולוגי מיידי הינו בעל חשיבות עליונה. מטרתו הראשונה, הינה טיפול במצוקה הפסיכולוגית בעקבות הפציעה הפיזית והשלכותיה בהווה. בנוסף להקלה במצוקה הנפשית, המטרה היא לסייע ולהתגייס לתהליך השיקום וההחלמה. מטרתו השנייה מתמקדת במניעת התפתחות של הפרעות נפשיות בעקבות הפציעה והאובדנים, כגון: פוסט טראומה, דיכאון, חרדה ועוד. בכך ניתן לסייע במניעת צריכה והפחתת השימוש בשירותים רפואיים פסיכיאטריים כולל טיפול תרופתי.
הפסיכולוגיה בשיקום מתבססת על תפיסה טיפולית של הפסיכולוגיה הרפואית והשיקומית, אשר רואה את האדם כבעל משאבים וכוחות פנימיים. תפיסה זו נשענת על ההבנה כי רוב האנשים יעבדו באופן תקין וטבעי מאורעות קשים שחוו, גם את הקשים ביותר. הטיפול הפסיכולוגי בשיקום מסייע בהבניית סיפור חייו של האדם הפצוע וחיבור למשאבים ולכוחות בכדי לשוב לתפקוד רגשי ופיזי. סיפור חייו טרם הפציעה כולל את ניסיון חייו, הישגיו וכישלונותיו והזיכרונות לגבי יכולותיו בעיתות הצלחה ומשבר. הפסיכולוג מתמקד בניסיון חיים זה, תכונותיו ויכולותיו הבין־אישיות של האדם, מערכת האמונות שלו לצד התמיכה המשפחתית והחברתית. בכך מסייעים לאדם שנפצע "לחזור לעצמו".
מענה פסיכולוגי עוטף
נוכח האובדנים הרבים עימם מתמודדים מטופלים שנפצעו במלחמה, הטיפול מתמקד בעיבוד הטראומה וחיזוק כוחות ההתמודדות לצד עיבוד אבל ואובדן.
בשירות הפסיכולוגי והנוירו־פסיכולוגי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, שהוקם והתפתח בעיתות מלחמה וריכז טיפולים רבים גם בעיתות שלום, קיים ניסיון עשיר וידע מקצועי רב בטיפול במגוון המצבים הנפשיים הנלווים לפציעות בכלל ונוכח מצבי לחימה בפרט.
צוות הפסיכולוגים נמצא במחלקות האשפוז ובמרפאות השונות במרכז הרפואי, מעניק מענה פסיכולוגי ראשוני ומיידי למטופל לצד ליווי ארוך ומתמשך שלו בכל שלבי השיקום. הצוות, מהווה מוקד ידע ובעל מומחיות ייחודית לטיפול בטראומה אקוטית ומתמשכת וכן בטיפול באבל ואובדן. המענה הטיפולי הוא נרחב, וכולל טיפול פרטני וקבוצתי.
מהי תגובה פוסט - טראומתית?
לאחר מאורע טראומטי, רוב האנשים יחוו טווח של תגובות נפשיות בעוצמות שונות כגון מחשבות חודרניות, עוררות יתר, דריכות, אי שקט, הימנעות ואף נסיגה. אלו הן תגובות נפשיות נורמליות למציאות קשה מנשוא, הנקראת תגובת דחק חריפה. תגובות אלו יפחתו בהדרגה ואף ייעלמו באופן טבעי אצל מרבית האנשים. אולם אצל כ־20% מהנחשפים לטראומה, ימשיכו התסמינים הללו ולאחר תקופה של כחודש יכולים להיחשב כתגובה פוסט טראומטית. כאן, ישנה חשיבות רבה בפנייה בזמן לטיפולי על ידי גוף מקצועי.
הטיפול הפסיכולוגי במצבים אלו כולל שימוש במגוון שיטות טיפול ייעודיות לטראומה ועיבוד אבל ואובדן, כגון, תרפיית EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing), טיפול נרטיבי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הממוקד בטראומה ופסיכותרפיה דינמית ממוקדת טראומה ואובדן.
נחזור למטופל ע', אשר בקבלתו למחלקת השיקום חווה עוררות יתר שהתבטאה באי־שקט, דריכות רבה ותגובות "קפיץ", לצד שינה ירודה בעקבות כאבים פיזיים וסיוטים מהם התעורר בלילות. בטיפול הפסיכולוגי קיבל תחילה הסבר לגבי התסמינים שחווה והתגובה הנפשית לטראומה. הסבר זה הרגיע אותו מפני שכך הבין ע' שהוא "לא השתגע" אלא מגיב באופן הנורמלי ביותר לסיטואציה ה"לא נורמלית" שקרתה לו. בהמשך, התמקד הטיפול בעיבוד המאורעות הטראומתיים שחווה באמצעות טכניקה ייעודית לטיפול בטראומה, תרפיית EMDR. במקביל, ע' השתתף בקבוצה טיפולית לחיילים שהיוותה לדבריו מקור לתמיכה וחיזוק. בהמשך ליווה הטיפול את ע' לקראת שחרורו מהמחלקה ומחשבותיו לגבי העתיד, חזרה ללימודים ושיבה לדירת השותפים בה התגורר טרם הפציעה.
מתוך הניסיון רב השנים שנצבר בטיפול הפסיכולוגי ובליווי בתהליכי שיקום ממושכים במרכז הרפואי לוינשטיין, ניתן לומר כי על אף הקשיים והאתגרים עימם התמודדו ומתמודדים הפצועים באמצעות הליווי הפסיכולוגי והנחיית כל הצוות הרב מקצועי על ידי הפסיכולוג בצוות המטפל, מתרחש מעבר משמעותי משלב הפציעה לעבר שיקום, החלמה וחזרה לחיים מלאים, טובים ומספקים.
מאת: ד"ר עדי גרנט - מנהלת השירות הפסיכולוגי; ד"ר בר למבז - פסיכולוג אחראי במחלקה לשיקום שדרה ואחראי תחום מחקר; חן חיימוביץ־בוגר - פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום אורתופדי וסגנית מנהלת השירות הפסיכולוגי
