בשביעי באוקטובר, בשבת השחורה, הייתה מורן אבוחצירא מבאר שבע מאושפזת במרכז הרפואי סורוקה בעיר, במחלקה להיריון בסיכון גבוה. איתה במחלקה היו מאושפזות עוד כמה עשרות נשים, כולן, כמוה, בהיריון בסיכון גבוה. "עקב שיפוצים, מחלקת נשים ב' הועברה למחלקה הגריאטרית, שלא הייתה ממוגנת", היא מספרת. "ב־6.30 בבוקר התחילו האזעקות והתחיל היום הנורא. שלוש שעות עברו עד שהצליחו לפנות אותנו למחלקה ממוגנת לנשים א', תוך כדי אזעקות וכשהבניין רועד בלי הפסקה. בזמן הזה לאחת הנשים ירדו המים, והיא נלקחה מייד לחדר לידה. בכל אזעקה נשים שעברו בדיקות והיו מחוברות למוניטורים נאלצו לקום ולעמוד במסדרון. לאחר כשלוש שעות הועברנו למחלקת נשים א', הממוגנת, הצטופפנו כל הנשים משתי מחלקות במחלקה אחת. משם, דרך החלון, ראיתי את מנחת המסוקים. בכל רגע הגיע מסוק, ממנו הוציאו פצועים והרוגים, מראות שלא יעזבו אותי לעולם. במשך כל אותו היום, עד 5 בבוקר למחרת, לא ישנו ולא נחנו, כל בית החולים התגייס לטובת כמעט 1,000 הפצועים שהגיעו. שיחררו הביתה בנות שאפשר היה לשחרר, אני שוחררתי ביום ראשון, ב־8 באוקטובר. אני חייבת להדגיש, שצוות הרופאים והאחיות, כדרכו, היה מעולה, הם עשו ועזרו בכל מה שרק אפשר היה".
ב־4 בנובמבר ילדה אבוחצירא, אם יחידנית, את בנה, אח לביתה בת ה־4. "במשך החודש הזה, בין השחרור מביה"ח ב-8 באוקטובר ועד ללידה, הייתי בטיפול בקהילה. לצאת לקופ"ח במצב מלחמה זה סיוט. לא פעם תפסו אותי האזעקות בדרך, המצב הנפשי שלי היה קשה. אין לי ספק שהעובר הרגיש את התחושות הקשות שלי, ועם זאת הוא יצא מדהים ורגוע. לאחר הלידה אושפזתי במסדרון, בלית ברירה, ורק למחרת העבירו אותי לחדר, אומנם צפוף, אבל גם כאן, היחס של הצוות היה מדהים. בתוך כל העומס בגין המלחמה, הם עשו את המקסימום עבורנו, היולדות. היום, כחודשיים לאחר הלידה, מצבי הנפשי חזר לתיקנו ואני מאושרת, אבל חוויית הלידה, שהייתה אמורה להיות הכי מרגשת וטובה, הפכה בגלל המלחמה למשהו קשה".
סיפורה של אבוחצירא הוא רק אחד מתוך סיפורן של קרוב ל־200,000 נשים, שהמלחמה "תפסה" אותן כשהן בהיריון. נשים שנאלצו להתמודד עם מצב הלחץ הזה, לחלק גדול מהן נוספה גם הדאגה והחרדה לבעל, שגויס למילואים.
ממחקר, שנערך לאחר מלחמת צוק איתן, עלה, כי המתח והחרדה שנשים בהיריון חוו בזמן המלחמה הביאו ללא מעט לידות מוקדמות, ולחשש מצד הנשים, כי המתח והחרדה, שחוו בתקופה זו, השפיעו גם על העובר. עוד עלה מהמחקר כי הנשים ההרות חוו תחושות לא פשוטות כשבעליהן היו במילואים בתקופה זו. הן דיווחו על חוויה עמוקה של בדידות, שעלולה להתפתח לדיכאון בזמן היריון או לאחר הלידה, בעקבות התמודדות עם הסיטואציה המורכבת. מחקר זה מצורף למחקרים נוספים שהוכיחו קשר בין מתח אימהי חריג לבין התפתחות העובר והילד. כדוגמה, מחקר שהתקיים באוניברסיטת מקסיקו לפני מספר שנים, בדק את הקשר בין המצב הנפשי של האם ההרה להתפתחות העובר, ובמיוחד למשקל הלידה שלו. החוקרים בחנו 719 מחקרים על 21 מיני בעלי חיים יונקים, שהיו נתונים ללחצים שונים. המדענים מצאו כי כאשר האם ההרה חווה סטרס בתחילת ההיריון, התוצאה היא גדילה מואצת של העובר. מנגד, כשהלחץ מופיע לקראת סוף ההיריון, גדילת העובר מעוכבת. מחקר אחר, שבוצע בעבר במרכז הרפואי סורוקה, בחן את השפעת זמן המלחמה על תוצאות ההיריון, ומצא כי תקופת מלחמה הייתה קשורה ליותר לידות מוקדמות ומשקלי לידה נמוכים, לעומת תקופות זהות בשנים ללא מבצע צבאי.
יש נשים שמשדרות את הלידה לבעל
עם זאת, יש להדגיש, המציאות הוכיחה כי גם במקרים של נשים, שחוו מתח, חרדה ודיכאון בזמן או אחרי הלידה, התינוקות גדלו לילדים בריאים בגופם ובנפשם, והגיעו לאחר זמן לאחוזי משקל וגובה תקינים לגילם.
ד"ר רוני לוי, מנהל חדרי הלידה בביה"ח קפלן ברחובות, מעיד על יולדות רבות שמגיעות לביה"ח כשהן בחרדה ולחץ מתמשכים. "במקרים רבים נמצאות היולדות לבד בבית בזמן ההיריון, כי הבעל במילואים. הסטרס שלהן מורכב מדאגה לבעל, מההיריון, ולא אחת הן גם מטפלות בילדים נוספים בבית".
מה עושה לאישה הרה העובדה, שבעלה נמצא במילואים בעת מלחמה?
"אנחנו פוגשים נשים רבות, שמגיעות לבדיקות לבד, ללא הבעלים. חלק גדול מהן משדר את בדיקות השיקוף בווידאו ישירות לעזה, וחלק מהן את הלידה עצמה לבעלים, שלא הספיקו להגיע ללידה בשל הלחימה. עבורנו, הצוות המטפל, להיות נוכחים בלידה, ברגע של יצירת חיים חדשים בצל הלחימה, הופך את החוויה, שגם ככה מרגשת, למרגשת הרבה יותר. בנוסף, אנחנו חווים בעיה של כוח אדם, אם אלו רופאות ורופאים שנמצאים במילואים, אם אלו נשים בצוות, שהבעלים שלהן נמצאים בעזה, והן צריכות להמשיך לעבוד ובמקביל לטפל בילדים. לא פשוט להיות בחרדה ולהישאר מקצועיות בעבודה, ואי אפשר שלא לראות על העובדים והצוות את החרדה. עם זאת, אנחנו עושים כל שאפשר כדי להקל על הנשים, גם במהלך ההיריון וגם בעת הלידה".
הנשים מרגישות בטוחות בביה"ח?
"בהחלט. חדרי הלידה ממוגנים בחלקם, עשינו מעבר של מחלקות ממקומות לא בטוחים בקומות העליונות לקומות נמוכות יותר. לא אחת ולא שתיים פינינו נשים, בזמן לידה פעילה, גם כאלו שמחוברות לאפידורל ולא יכולות לקום מהמיטה, לאזור מוגן. התפללנו והמשכנו את הלידה. ללדת בזמן אזעקה זה דבר לא פשוט. בכל לידה יש התרגשות, אבל בלידות מהסוג הזה ההתרגשות גדלה, כך גם הרגשת ההקלה לאחר הלידה".
יש להדגיש, כי בלא מעט מחקרים נמצא, כי נשים עם רמות חרדה גבוהות יותר בהיריון הראו איכות התקשרות נמוכה לעובר, בהשוואה לנשים עם חרדה נמוכה. בהקשר לכך נמצא, כי אומנם סטרס לא גורם להפלות, אבל בקרב נשים, שחוו רמות סטרס גבוהות במשך תקופה ממושכת, היו שיעורים גבוהים יותר של לידות מוקדמות ומשקלי לידה נמוכים. "לעובר, נראה, בא לצאת יותר מהר החוצה", אומר ד"ר לוי בחיוך. "אנחנו רואים יולדות, שילדו בעבר בתאריך המשוער שלהן, מגיעות בתקופה זו עם צירים מוקדמים או ירידת מים, מה שמוביל ללידות מוקדמות. תופעות דומות ראינו במהלך הקורונה. חשוב לציין, שיולדות שילדו בלידות מוקדמות מתוך לחץ וחרדה, בהיריון הבא שלהן, אם יהיה בתוך שגרה רגועה, הן ילדו במועד המשוער".
מדברים על השפעת הלחץ על העובר. מה דעתך המקצועית בנושא?
"די קשה לתת לכך תשובה חד משמעית. כן רואים שרמת הורמון הלחץ, הקורטיזול, בחבל הטבור של העובר, גבוהה יותר. אין ספק שיש השפעה, אבל לא ברור עד כמה ולאורך כמה זמן היא נמשכת".
אנשי מקצוע בתחום מדגישים את העובדה, שכמו לכל אחת ואחד מאיתנו, גם לנשים בהיריון מותר לכאוב ולהרגיש צער וחרדה. בצד זה יש לא מעט דרכים להקל על התחושות הקשות האלו. "הסבירו לי, שאנחנו בעיצומה של מלחמה קשה, וכולנו חוות את הכאב. הבנתי שגם לי, כשאישה בהיריון, מותר להרגיש חרדה וצער, אבל יש דברים שנמצאים בשליטתי, באמצעותן אפשר להפחית את הלחץ", אומרת ניצה (השם האמיתי במערכת), שנמצאת בחודשי הריונה האחרונים. בין יתר ההמלצות לנשים, שנמצאות בהיריון בתקופה זו, לפני ואחרי לידה, יש המלצה לצפות פחות בחדשות, לנסות לעשות ספורט במידת האפשר, כמו הליכה בקרבת הבית ותרגילי הרפייה, להקשיב למוזיקה רגועה, להיפגש עם בני משפחה או חברים ולשתף אותם בהרגשה, ולעשות פעולות מרגיעות. למשל, כאלו הקשורות לחשיבה חיובית, כדוגמת אמירת היגדים מסוימים מדי יום, בהם: "אני מוגנת, אני הרבה יותר חזקה ממה שאני יודעת, המצב אינו באשמתי, אני עושה את הכי טוב שלי, זה מצב זמני שיחלוף".
המלצה נוספת היא לשאת תפילה: לשלומך שלך, לשלום העובר, לשלום משפחתך ולשלום הבעל, אם הוא במילואים. כמובן שאל לשכוח את חשיבות התזונה הנכונה וההקפדה על שעות שינה, עד כמה שניתן. "בחדר הלידה ישנו צוות של רפואה משלימה, שמעניק למי שצריכה תרגולי נשימות, טיפולי שיאצו, רפלקסולוגיה, וכד'", אומר ד"ר לוי. זה מסייע לתחושת ההרגעה. בנוסף, אם בזמן שיגרה, אנחנו לא תמיד מאפשרים גמישות מבחינת מלווים, עכשיו אנחנו יותר ליברלים ומאפשרים יותר ממלווה אחד בחדר לידה. קצות העצבים חשופים אצל כולם, ואנחנו מתאימים את עצמנו למצב".
