רק לאחרונה זינקה מניית טבע לשיא של כ־6 שנים, והחברה כבשה שוב את הפסגה בבורסה כבעלת השווי הגדול ביותר בישראל, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על ניסוי קליני מוצלח, בשלב 2, בתרופת מקור חדשנית בשם Duvakitug למחלות מעי דלקתיות. הניסוי המבטיח – תוצר של חטיבת המחקר והפיתוח של טבע, בשיתוף פעולה עם חברת התרופות "סאנופי" לה מומחיות בתחום תרפויטי זה – יעבור כעת למחקר שלב 3 החשוב מכול. ההישג המרשים, שאם יצלח את המשוכות שעוד נותרו לו ויבשיל, עשוי להעניק מזור והקלה למתמודדים עם דלקות במעי, במחלות כמו קרוהן וקוליטיס, הוא רק אחד בסדרת הישגים פורצי דרך מבית טבע הגלובלית־ישראלית, כשבצנרת הפיתוחים ממתינות לצאת לאור תרופות חדשות נוספות.
"טבע עולה על נתיב של חדשנות"
"טבע חוזרת לעבוד עם הקהילה הישראלית, ויש בעבודה הצמודה הזאת משהו מיוחד. שיתופי הפעולה בארץ הם מאוד הדוקים, והקהילה היא חלק מהעתיד של טבע", כך אומרת ד"ר דנה בר־און, מנהלת קשרי האקדמיה והמחקר של טבע בחטיבת המחקר והפיתוח הגלובלי. כחוקרת בתחום הפרקינסון בעצמה, היא מעידה, כי לצד המחקר, עסקה תמיד בחיבור בין האקדמיה לתעשייה. "התחלתי באוניברסיטת תל אביב, שם הקמתי מרכזי חדשנות לתמיכה בסטודנטים שרוצים להקים סטרטאפ. זה נבע מהרצון לשלב את המחקר האישי שלי בעולם התעשייה. לשמחתי, הפרויקט שעבדתי עליו לדוקטורט יחד עם שותפים נוספים, מתגלגל ובתקווה - יגיע עד לחולים. מכאן התשוקה שלי לחבר עולמות ולעזור לסטודנטים צעירים לממש רעיונות".
מהי האסטרטגיה של טבע בתחום החדשנות – החזון, המיקוד, שיתופי הפעולה ותחומי הפעילות?
"אחרי כמה שנים מאתגרות, טבע עולה על נתיב של חדשנות שיחולל צמיחה. השאיפה שלנו היא להכניס כמה שיותר חדשנות מבחוץ לתוך החברה וממנה בחזרה לקהילה. אני מנהלת את שיתופי הפעולה המחקריים של טבע – אוניברסיטאות, בתי חולים וסטרטאפים צעירים, ובארבע השנים האחרונות התמקדנו במיוחד בקהילה בישראל - מיפינו את המתרחש כאן בתחום החדשנות, בדגש על תרופות חדשות אך גם טכנולוגיות חדשניות, התמקדנו בחוקרים ישראלים, ויצרנו איתם כ־50 שיתופי פעולה. התפיסה האסטרטגית שלנו היא להמשיך את ההיסטוריה של טבע, אשר החלה לפני כמה עשרות שנים מהתרופות 'קופקסון' (לטרשת נפוצה) ו־'אזילקט' (לפרקינסון), שפותחו, בהתאמה, במכון ויצמן ובטכניון, וטבע רכשה את הזכויות לפתח אותן. זה היה "שובר השוויון" של החברה. החלטנו להחזיר "עטרה ליושנה", ולצורך כך מיפינו באקדמיה, בבתי החולים והסטרטאפים המקומיים מעל 500 מעבדות ויותר מ־250 חברות מתחום הפארמה והביוטק, נדדנו בין האוניברסיטאות, עשינו סיעור מוחות עם החוקרים, ובנינו שיתופי פעולה לצורך פיתוח משותף של תרופות, כשעבודה משמעותית נעשית בתוך טבע.
2 צפייה בגלריה
בכירי טבע במעבדות של אוניברסיטת תל־אביב במסגרת "טבע אקדמיה" – למעלה מ־50 שיתופי פעולה של טבע עם האוניברסיטאות המובילות בישראל לפיתוח תרופות מקוריות, בין היתר, בתחומי האימונותרפיה ומערכת העצבים המרכזית.מימין לשמאל: ד"ר דנה בר־און מנהלת "טבע אקדמיה", פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, אוניברסיטת תל־אביב, נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס, פרופ' עודד רכבי, אוניברסיטת תל־אביב, ומנהל המו"פ הגלובלי והמנהל הרפואי הראשי של טבע, ד"ר אריק יוז
(צילום: סיוון פרג')
"האקדמיה הישראלית עתירה בטכנולוגיות חדשניות מאוד, ומנגד יש דברים שהתעשייה חזקה בהם, כמו ייצור התרופות, בדיקתן בסטנדרטים של התעשייה ועוד. החלטנו לעבוד יחד אפילו משלב הרעיונות, וכך לזרז תהליכים ולהביא יותר מוצרים לצינור המוצרים העתידי של טבע. לאחר כמה שנים מאתגרות עבור החברה, היא מקדמת כיום יצירת שיתופי פעולה, הבאת פרויקטים של תרופות חדשות ופיתוח שלהן, דוגמת הפיתוח המשותף עם 'סאנופי' של טיפול למחלות מעי דלקתיות, או חברת 'ביולוג'יק דיזיין' הישראלית, שממנה קיבלנו רישוי בלעדי לפיתוח תרופה בתחום האימונולוגיה והדלקתיות (אסתמה ואטופיק דרמטיסיס)".
השקעה בדור העתיד של הביומד הישראלי
"ההתמקדות של טבע היא לא רק בחוקרים ובמעבדות, אלא גם בדור הצעיר של המחקר בישראל. אנחנו מסתכלים על האקוסיסטם הישראלי בגישה הוליסטית – כך שלצד שת"פים עם החוקרים עצמם באוניברסיטאות, הקמנו גם את קהילת BioInnovators המורכבת מחוקרים צעירים, דוקטורנטים ופוסט־דוקטורנטים מצטיינים. יחד עם טבע שותפים גם DigitalRosh, בראשות פרופ' ישע סיון, והם מספקים את הפן העסקי, בין היתר לעמוד בפני קהל, לבנות פרזנטציה עסקית. אנחנו עובדים יחד איתם על התוכנית עם הסטודנטים. מדי שנה מצטרפים כ־30 חוקרים חדשים, וזה המחזור החמישי של BioInnovators, המיועד לסטודנטים יזמים, שמעוניינים להקים סטרטאפים משל עצמם בעתיד. המטרה שלנו הוא להדריך אותם במעבר בין האקדמיה לעולם בחוץ".
במסגרת זו נערכה, זו השנה החמישית, תחרות Bio-Mix – אירוע המסכם שנת פעילות ענפה של הפורום. התחרות המרגשת, שהתקיימה החודש בתל אביב, אירחה מיזמים פורצי דרך בתחומי הביוטכנולוגיה והביו־רפואה, שפותחו על ידי דוקטורנטים ופוסט־דוקטורנטים מובילים מהאוניברסיטאות השונות בארץ במהלך השנה בעזרתם של מנטורים ויועצים מהאקוסיסטם הישראלי.
במסגרת התחרות שנערכה, הן השופטים והן הקהל בחרו כמנצח הגדול בגמר התחרות את המיזם "Tubra" - בדיקת שחפת ביתית בעזרת נשימה, שהובל על ידי הדוקטורנטית יומי מיניי יאו ממכון וייצמן. למקום השני הגיעה "Fertiva" – שמפתחת מכשיר השתלה חדשני, שתומך בהשרשת העובר ברחם בזמן טיפולי פוריות.
"ישנם מנטורים רבים מטבע ומהתעשייה, שנפגשים איתם, ובכל פעם המחזור הקודם גם מדריך את המחזור החדש. יש כרגע מעל 150 סטודנטים וסטודנטיות, ותכף אנחנו פותחים את השנה השישית של הפורום. מדובר בתוכנית שנתית של מפגשים חודשיים, שבהם הסטודנטים מציגים רעיון חדש משלהם, ואנחנו מלמדים אותם על מודלים עסקיים, מוצר, איך לפתח ולהבין את השוק והחולים. במחצית השנה, לאחר שהם מראיינים רבים בקהילה, הם מציגים את כל הרעיונות ובוחרים מתוכם 10 מובילים, כאשר על כל רעיון כזה עובד צוות חוקרים. בסוף השנה מתקיימת תחרות Bio-Mix, ובמהלכה נבחרות חמש קבוצות להצגת הרעיונות, כאשר חבר שופטים מקצועי, המורכב מבכירי התעשייה, שואל שאלות קשות ובוחר במנצח".
ד"ר בר־און מספרת, שהרעיון הזוכה השנה, "הגיע מסטודנטית שהסתובבה במדינות רבות, שבהן אין מספיק בתי חולים או מרכזי בדיקות זמינים, וצריך גם לזכור שבמדינות רבות שחפת היא עדיין מחלה נפוצה וקשה לאבחון. הקבוצה הזוכה פיתחה ערכה ביתית, שמבוססת על סנסורים ואפליקציה ייעודית, שמאפשרת יצירת קשר עם מרכז רפואי לקבלת אבחון רשמי".
במקום השני נבחר מכשיר התומך בהשרשה בהפריה מלאכותית. "החלק האחרון של ההשתלה הידנית לא מתבסס על טכנולוגיה. בקטע זה התהליך נוטה להתפספס והרעיון היה לפתח מעטפת, שתעטוף את העובר, תגן עליו ותפריש פקטורים שמעודדים השרשה והתפתחות של העובר", היא מסבירה.
במקום השלישי היה אבחון מוקדם של סרטן האשכים. "סביב סוג סרטן זה יש פחות מודעות והרבה בושה, ומנגד סיכויי ההחלמה בעת גילוי מוקדם טובים מאוד", מציינת ד"ר בר־און, ומוסיפה: "הקבוצה פיתחה אולטרסאונד ביתי לאבחון, באמצעות בדיקה מונחית מרחוק, בדומה לאולטרסאונד הביתי בהיריון. הקבוצה ממש בנתה והביאה לתחרות אבטיפוס של המוצר. הקבוצות עבדו יחד עם המנטורים והיה מרגש לראות 30 המצאות מבריקות של דור העתיד של ישראל, שמגיע מכל חלקי הארץ".
שפטו בתחרות השנה: פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, דירקטור המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב וחברת דירקטוריון טבע, ד"ר ערן הררי, מנהל הפיתוח המוקדם, במחקר ופיתוח האינובטיבי טבע, ד"ר אלונה ברנע, ראש תחום מחקר נוירולוגי להנדסה ביו־רפואית, מפא''ת, ד"ר יעל גרונבאום־כהן, שותפה ומנהלת, aMoon Alpha ורם וייסבורד, יזם ובכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה.
לא רק מולקולות גם טכנולוגיות חדשניות
"מלבד חיפוש אחר מולקולות חדשות, אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשות ועובדים עם סטרטאפים צעירים יחסית על פיילוטים משותפים. למשל סטרטאפ שרוצה לשפר את הטכנולוגיה שלו לצורך שיפור הניסויים הקליניים שלו, או בנייה של ניסויים, או זיהוי של מגיבים/לא מגיבים לתרופות - לכל אלה מציעים סטרטאפים שונים עיבוד מידע מ־RNA, DNA, חלבונים שיכולים לתת אינדיקציות לתגובה של תרופה.
גם כאן אנחנו יוצרים שיתופי פעולה במטרה לבחון יחד בקבוצות את הטכנולוגיות האלה הן בישראל והן ברחבי העולם – אוסטרליה, ארצות הברית ועוד".
2 צפייה בגלריה
זוכות תחרות BioMix, לצד ד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי האקדמיה והמחקר בטבע, ופרופ' ישע סיון, מנכ"ל Digital Rosh
(צילום: פרומו הפקות ותוכן)
"אנחנו עובדים עם האקוסיסטם כולו – גם חוקרים צעירים וגם ותיקים, ביחידים או בקבוצות מחקר, ושואפים להוות מרכז של עבודה משותפת, כי טבע היא בין החברות היחידות שיש להן בישראל מרכז פיסי למחקר ופיתוח, אז אנחנו מעוניינים בשיתופי הפעולה האלה, שבהם טבע תשתף פעולה עם החדשנות הקיימת בישראל, שהיא הטופ של הטופ, גם בהשוואה לנעשה בתחום בעולם. הצפיפות של הכישרונות המחקריים באקדמיה הישראלית היא נדירה, גם הפיזור הגיאוגרפי הקטן מסייע ומאפשר את העבודה".
איך השפיעה המלחמה על הפעילות?
"לאורך השנה, השתדלנו להמשיך את הפעילות כמה שיותר. שיתופי הפעולה נמשכו ולא ויתרנו לרגע. דווקא העיסוק במדע פורץ דרך ובחדשנות הישראלית נתנו לנו תקווה וחוזק. למרות שיש סטודנטים וחוקרים במילואים, מפונים וכו' כולם נרתמו להמשיך כמה שיותר את העבודה, גם מול העולם, ולא לוותר, להמשיך לקדם כמה שיותר את המדע בארץ, ולקוות כולנו לימים טובים יותר".
במסגרת החדשנות, האם טבע מתמקדת בתחומי טיפול ספציפיים?
"תחומי הליבה של החברה כוללים כיום נוירולוגיה, מחלות אימונולוגיות (בעיקר אוטואימוניות – דוגמת קרוהן, קוליטיס ודלקות עור) ונשימה. כבר שנים שאנו מתמקדים במערכת העצבים המרכזית (CNS), מטרשת נפוצה, דרך פרקינסון והפרעות תנועה, ועד ניוון מערכות רב־מערכתי. תחום חשוב אחר שתופס תאוצה רבה בטבע בשנים האחרונות קשור למחלות פסיכיאטריות, כמו סכיזופרניה".
"אנחנו בוחנים איך בינה מלאכותית יכולה לייעל עבורנו את התהליך המורכב של ניסוי וטעיה, לצמצם את העלויות העצומות ואת השנים הארוכות עד שמולקולה מגיעה לשוק. זה הכיוון שכל חברות הפארמה בעולם נכנסות אליו, שהוא בעל פוטנציאל אדיר, ואנחנו רק בשלבי היישום הראשונים. למשל 'ביולוג'יק דיזיין' שעשינו איתה שת"פ היא חברה שבונה נוגדנים בטכנולוגיה של AI. זה צפוי לשנות את עולם התרופות בעתיד".
באיזה שלב פיתוח טבע משתפת פעולה עם אוניברסיטאות או סטרטאפים שונים ובאיזה אופן?
"אנחנו מוכנים להתחיל מוקדם, לפעמים מרמת הרעיון הראשוני של החוקר/ת. לאחר מכן אנחנו עובדים עם החוקרים על השלבים הראשונים, במעבר ממעבדה לתעשייה, ובהמשך אם הפרויקט מצליח להראות הוכחת היתכנות מבוססת, יש לנו אופציה לקבל רישיון ממעבדות החקר באוניברסיטאות לפיתוח של התרופות בתוך טבע. אלה המוצרים שייכנסו לצבר שטבע תפתח ותייצר בשנים הקרובות. בהקשר זה אני מבקשת לציין לטובה את "הרשות לחדשנות", שאיתה אנחנו עובדים צמוד ומגישים מענקים משותפים לשם פיתוח רעיון מוקדם למסחור עתידי. עיקר הפעילות שלנו כרגע היא דרך שיתופי פעולה סביב בחינה ופיתוח של טכנולוגיות ופיילוטים משותפים בכל שלבי הפיתוח, ובישראל, יש לציין, המבחר ממש מרשים.
"בנוסף לפני שנתיים הקמנו ברחובות, יחד עם חברות הפארמה 'אסטרהזניקה', 'מרק' ו־'פייזר', את האקסלרטור 'AION LABs' – מעבדת סטרטאפים בתחום הבינה המלאכותית, לשם האצת הפיתוח של תרופות חדשות בעזרת AI, משלבי הגילוי ועד הקליניקה. ב־AION שותפות גם שתי קרנות הון סיכון אמיתי ו־'IBF' והן מייעצות בפן העסקי. בכל שנה כל השותפים מפרסמים מספר אתגרים בתחום פיתוח התרופות ויזמים ישראלים ומחו''ל יכולים לפנות ולהציע פתרונות. החברות בעצמן שותפות לאתגרים ותומכות ביזמים שנבחרו עבור כל אתגר ומסייעות להן להקים את הסטרטאפים החדשים. שותפה נוספת היא חברת 'אמזון', שמספקים את החלק החישובי הטכנולוגי.
"שמונה חברות סטרטאפ פועלות כיום ב־AION. יש לנו גם חברות בתחום יצירת נוגדנים תרפואיטיים בעזרת טכנולוגיות AI וכן בתחומי ייעול של ניסויים קליניים ועוד מגוון כיוונים מעניינים. ניתן לומר, שישראל שממנה טבע צמחה והתפתחה לעולם, ממשיכה להיות מרכזית להווה ולעתיד של טבע".
.
