סרטן הריאה היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה, כשעל-פי נתוני משרד הבריאות מדי שנה מאובחנים בישראל כ־2,800 חולים חדשים, אך יש גם סיבות לאופטימיות. פריצות דרך משמעותיות בדרכי הטיפול ובשימוש בבדיקות סקר ייעודיות מאפשרות כיום איתור של הגידול בשלבים המוקדמים ולהקטין את שיעור התמותה מהמחלה.
לדברי פרופ' עוזי יזהר, מנהל היחידה לניתוחי חזה מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם, קיימות שתי קבוצות של סרטן הריאה: הראשונה – "סרטן ריאה מסוג תאים קטנים" – גידול המופיע בשכיחות של כ־15% מהמקרים, אך הוא אגרסיבי ונגרם באופן כמעט מוחלט כתוצאה מעישון. בדרך כלל, עם גילויו הוא כבר מפושט וגרורתי, ובמקרה זה הטיפול כולל טיפול תרופתי והקרנות. השנייה – "סרטן ריאה של תאים שאינם קטנים" – גידול המופיע בשכיחות של כ־70%-85% מהמקרים ומקורו בתאים הקשורים במערכת הנשימה. מי שנמצאים בסיכון גדול יותר לתחלואה בסרטן ריאה – בעיקר מסוג תאים קטנים – הם מעשנים, אך גם מי שהייתה תחלואה במשפחתם או שנחשפו לאסבסט ולגז רדון, אבל לא רק הם. "היום אנחנו יודעים על חולי סרטן ריאה שאינם מעשנים, ויש עלייה בשכיחות המחלה בעיקר בקרב לא מעשנות מעל גיל 60".
רוב החולים מתגלים בשלב מאוחר
אחת הבעיות בסרטן ריאה היא שעד שלב די מתקדם של המחלה כמעט שלא מופיעים תסמינים, ולכן רבים מאובחנים בשלב מאוחר. בדומה למחלות סרטן רבות, לסרטן הריאה מסוג תאים שאינם קטנים ישנם ארבעה שלבים; שלב 1 ו־2 הם שלבים מוקדמים בהם הגידול מוגבל לריאה בלבד, ובדרך כלל החולים מתגלים באקראי או בבדיקת סקר. לרוב, בשלבים אלו ניתן לנתח את החולה ולעיתים מוסיפים טיפול משלים או מקדים. בשלב 3 מדובר כבר במחלה מקומית־מתקדמת, עם חדירה של הגידול למבנים סמוכים, או שיש עדות לגרורות בקשרי הלימפה. בשלב 4 זו מחלה שהתפשטה מהריאות לאיברים נוספים.
"סרטן הריאה הוא מהגידולים השכיחים והקטלניים בעולם. כ־40-50% מתגלים בשלב הגרורתי ו־25% בשלב מתקדם־מקומי, עם סיכוי גבוה לחזרת המחלה", אומרת ד"ר מור מושקוביץ, מנהלת השירות לגידולי בית החזה, במרכז דוידוף בבית חולים בילינסון. "הריאות הן איבר פנימי שלא מרגישים בהן כאב. לכן הסימפטומים מופיעים כשהמחלה יחסית מתקדמת. נורות האזהרה הן שיעול או שינוי בשיעול ובליחה, ליחה דמית, קוצר נשימה, ירידה במשקל וכאבים בחזה". הופעת תסמינים חריגים, מחייבת פנייה מהירה לרופא המשפחה או למומחה ריאות. חשוב להדגיש, גם בימים כאלו ועל אף המלחמה, במידה ומופיעים אחד מתסמינים, חשוב לא להתעלם ולפנות בהקדם לרופא.
אבחון המחלה הוא תהליך מורכב וממושך, שמתחיל בצילום חזה וממשיך בסי־טי. במקרים בהם עולה החשד לגרורות מבצעים גם בדיקת פט-סיטי. אם בבדיקה מופיע ממצא חשוד, נוטלים דגימה מהגידול באמצעות ברונכוסקופ, כשהפעולה מאפשרת גם ליטול את הדגימה. בחלק מהמקרים לקיחת דגימה תבוצע בניקור בהנחיית סי־טי.
בכל חולה מטפלים מומחים שונים
כחלק מהגדלת היצע הטיפולים לסרטן ריאה בעשור האחרון, הופך הטיפול הרב־תחומי בחולים למשמעותי במיוחד. גם במקרים בהם יש גידול ממאיר בשלב מוקדם, קיים פוטנציאל להתפשטות המחלה ופיזור גרורות לאיברים נוספים דרך קשרי הלימפה לזרם הדם. לכן חשוב שרופאים מתחומים שונים יתכנסו ל"ישיבה מולטי דיסציפלינרית", במהלכה יבחנו כל מקרה לגופו וידייקו את הטיפול באופן פרטני.
ד"ר מושקוביץ: "צוות שלם משתף פעולה כדי להעניק לחולה את כל אפשרויות הטיפול. לישיבה הזו יש חשיבות בעיקר במחלה מוקדמת או מתקדמת-מקומית מפני שבשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בטיפול לפני ניתוח או אחריו. על אופן הטיפול מחליטים במשותף רופאי ריאות, כירורגי חזה, פתולוגים, רדיולוגים, אונקולוגים, רדיותרפיסטים וכן אח/ות מתאמים, עו"סים ועוד. יש אינטראקציה רבה בין המקצועות בשלבים השונים, כך שהמומחה שיוביל את הטיפול בחולה, ייבחר בהתאם לשלבי המחלה ולסוג הטיפול שנקבע בהחלטה הרב צוותית".
פרופ' יזהר: "הצוות בוחן מהו דירוג המחלה לגבי כל מאובחן חדש עם סרטן ריאה, כשהמטרה לדייק את הטיפול ולהגדיל את סיכויי ההישרדות לטווח רחוק". לדבריו, זמינות כיום שלוש קבוצות של טיפולים: הראשונה – כימותרפיה שנועדה להרוג את תאי הסרטן, אבל יכולה לפגוע גם בתאים בריאים; השנייה – טיפול ממוקד מטרה שניתן למי שהתגלה אצלם פגם במבנה הגנטי של תאי הגידול, כשהתרופה מעכבת את המנגנון שנושא את המוטציה; השלישית – תרופות אימונולוגיות שנועדו לעורר את המנגנון החיסוני ולהשפיע עליו לפגוע בתאי הסרטן. "הטיפול בסרטן ריאה כיום מתקדם ומבוסס על שילוב של מספר שיטות, שנתפר אישית לחולה, בהתחשב בדירוג המחלה, הפרופיל המולקולרי של הגידול ומאפייני החולה. אנחנו חושבים מחוץ לקופסה כי התשלובות הטיפולים, מאפשרות זאת".
לאבחן מהר גם בעת חירום
גם בעת מלחמה חשוב להיבדק מוקדם ככל האפשר, שכן כל עיכוב עלול להשפיע על שרידות החולה. "אומנם אנחנו מצויים במלחמה, אבל גם הסרטן הוא מלחמה, והגילוי המוקדם חשוב. יש מטופלים שחוששים לבוא, אבל המרכזים ממוגנים, הצוותים עובדים כרגיל ומנסים לספק את כל השירותים, לרבות באזורי הפינוי שבחלק מהמקומות תוגברו השירותים בכלל ובטיפול האונקולוגי בפרט", מדגישה ד"ר מושקוביץ. פרופ' יזהר מסכם: "מחקרים גדולים שנעשו בעולם הראו, שבדיקות סקר לגילוי מוקדם המבוצעות לפני הופעה של סימנים קליניים, מסייעות בהפחתת התמותה מסרטן הריאה. לכן המסר החשוב ביותר הוא גילוי מוקדם".