זאת תקופה מורבידית לחגוג את ראש השנה, אין ספק. דוק של עצב בעוביים שונים שורר על כל מה שמסביבנו, וקשה ליהנות ממשהו. כן, אפילו כשהמשהו הזה כל כך נפלא כמו יין, בטח ובטח כשמדובר בעיקר ביין מקומי. אני מניח שאתם חולקים איתי את מצב הרוח הזה, שאיתו בא חוסר חשק לפתוח את הארנק רחב מדי. לכן החלטנו השנה לדגום כמה וכמה בקבוקים במחיר סביר, עד 100 שקל, כאלה שמפריכים את הטענה שאי אפשר למצוא כאן יין טוב במחיר סביר. אז לא משנה אם בראש שלכם ראש של דג, בבטן שלכם תפוח בדבש ובלב שלכם משהו אחר לגמרי – הינה 23 בקבוקים ששווה לפנות להם מקום בשולחן החג. ועד כמה שאפשר, שיהיה חג שמח.
הפטיט UF של סגל היה ונשאר פגז של יין. הוא לא בשביל אלה שנבהלים מקצת קליפות ענבים בבקבוק שלהם: היין כאן לא מסונן, מה שמשאיר קצת שאריות בתחתית הקעורה, אבל זה משי בבקבוק: קברנה סוביניון מאזור דלתון שיושן שנה וחצי ואפשר לשתות כבר עכשיו.
פטיט סגל UF, מחיר: 110 שקל
תזכורת למציאות המורכבת שלנו מגיעה מרקנאטי, שחלק מהכרמים שלו נמצאים ממש על גדר הגבול עם לבנון. ובכל זאת, היקב השיק 2 לבנים זניים השנה, בסדרת ״כרמי גליל״: האחד שרדונה רענן שיושן בשילוב של חביות אלון צרפתי ומכלי נירוסטה, ויושב בול על מנות דגים או פסטות. השני סוביניון בלאן פרחוני, שמתאים יותר לדגים נאים או ראשונות עדינות.
רקנאטי כרמי גליל שרדונה וסוביניון בלאן 2023, 65 שקל
עוד סוביניון בלאן, הפעם מיקב קסטל המיתולוגי שבהרי ירושלים. זה סוביניון בלאן צהבהב־בהיר, קצת אשכוליתי עם סיומת ארוכה. יופי של בקבוק במחיר נגיש: קנו אחד עכשיו, כדי להיות בטוחים שזה מה שאתם רוצים, ועוד אחד לארוחה.
לה וי בלאן קסטל, 79 שקל
שני יינות חדשים של יקב צובה התגלגלו לשולחננו: רוזה 2023 חמצמץ ודובדבני מכרמים באזור הקיבוץ, ושרדונה עשיר והדרי, מיושן 8 חודשים על שמריו בחביות עץ אלון. שני בקבוקים מעניינים, הרוזה מתאים יותר לשלב האפריטיפי של הארוחה, והשרדונה לדגה.
שרדונה ורוזה 2023, צובה, 110 שקל
בזלת הגולן הרבה זמן לא היה לנו, ואת המאגמה אף פעם לא שתינו: בלנד של 75% קברנה סוביניון והיתר מרלו מצפון רמת הגולן, כהה־דחוס, אלכוהול גבוה יחסית (14%), פירות יער, נעים מאוד לשתייה, ביופי של מחיר.
בזלת הגולן מאגמה 2022, 99 שקל
רק 6,200 בקבוקים יוצרו מהקברנה סוביניון של אבידן, יקב בוטיק קטנטן שענביו מגיעים מאזור הרי יהודה. קברנה פירותי מאוד, מיוחד ומעניין, שווה ניסיון.
אבידן קברנה סוביניון, 99 שקל
מארז חדש של יקב תבור כולל אקו אדום, בלנד של 4 ענבים (קברנה, סירה, קברנה פרנק ומרלו) מהגליל העליון, רמת הגולן והרי ירושלים, שהתיישן בעץ אלון 18 חודשים, הולך כמו כפפה עם כל מה שבשר. לצידו במארז הגיע הסוביניון בלאן הבהיר והמפורסם של היקב, יין אגדי מכרמים ותיקות מאוד בכפר תבור.
אקו אדום, 84 שקל
אדמה סוביניון בלאן, 60 שקל
הרוזה של פסגות הוא בלנד סימפטי מאוד של פינו נואר, מורבדרה, קברנה סוביניון וקברנה פרנק, רוזה מאוד הדרי ופירותי, יופי של בקבוק לסמול טוק שלפני האוכל.
פסגות רוזה, 79 שקל (להשיג בפאנקו)
האלה הלבן של עמק האלה הוא שילוב של שרדונה, גוורצטרמינר וויונייה. בקבוק עסיסי במיוחד, פצצה עם גבינה, במחיר מצוין.
עמק האלה אלה לבן, 59 שקל (להשיג בפאנקו)
עוד מעמק האלה: האסטייט קברנה סוביניון שלהם, מאזור הרי יהודה, קברנה דחוס ועוצמתי ומלא (יש פה גם 15% מרלו, צריך לומר) שבילה 16 חודשים בחביות עץ אלון, אלכוהול גבוה יחסית (14.5%), פירות אדומים, ריח עשבוני, טעים ועשיר.
עמק האלה אסטייט קברנה סוביניון, 85 שקל (להשיג בפאנקו)
יונייה הוא לבן שבדרך כלל שוכן באזורים המתקתקים יותר, מה שהופך אותו בדרך כלל לקל לשתייה וחביב על החך הישראלי. הוויונייה של כישור יותר תפוזי ממתוק, הענבים מהגליל המערבי, והוא בן לוויה מושלם למנת סביצ׳ה חריפה מעט.
ויונייה כישור, 95 שקל
ברבדו, היקב המתוחכם מהרי ירושלים, עם שרדונה חד שנבצר ידנית ותסס במכלי נירוסטה, ואחריהם 3 חודשים נוספים בחבית. היישון הקצר יחסית משאיר פחות חמאה ויותר אופי רענן המתאים לזן. יופי של שרדונה!
שרדונה ברבדו, 95 שקל
קחו הרבה סירה, קצת פחות סאנסו ונגיעה של קברנה סוביניון, כולם מהאזורים הגעשיים של רמת הגולן, וקיבלתם רוזה ורוד־כהה, נעים ורך, שאפשר לשתות קצת אחרי שהשעון מצלצל בבוקר.
רוזה תל שיפון, 98 שקל
מיקב בן דוד הגיעו 2 בקבוקים מעניינים מאוד. אחד הוא בלנד כמעט חצי/חצי של סוביניון בלאן ושרדונה, כולו לימוניות מרעננת, יבש ופריך. השני אדום, בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וסירה מכרם בן זמרה, שיושנו בנפרד 14 חודשים ואז עברו חתונה מוצלחת והפכו למלווים מושלמים של מנות עוף מתוחכמות, למשל.
בן דוד אדר ורומי, 80 שקל
שלישיית ראש השנה של טפרברג כוללת את המרלו אסנס, שמגיע מעמק האלה ומהרי אפרים, שאולי צמחו בהרי ירושלים, אבל התבגרו בצרפת (או יותר נכון, שנה וחצי באלון צרפתי). יין דובדבני, קל לשתייה ומתאים לשלבי האמצע של הארוחה. הקברנה סובניון אסנס מגיע חלקו מהגליל העליון והיתר מהרי אפרים, התיישן זמן דומה וחצי שנה נוספת בבקבוק, והוא כהה־שחור יותר מאחיו המרלואי. חלק, מתאים מאוד לבשר. נסיים דווקא עם הרוזה, למרות שזה יין להתחיל איתו: בעיקר גוורצטרמינר, קצת מלבק, ורדרד, טרופי וחמצמץ.
טפרברג מרלו וקברנה אסנס, 100 שקל
טפרברג ויז׳ן, רוזה, 35 שקל
ולסיום סיומת, צמד מבנימינה: שאנין בלאן מרמת סירין, כולו קיץ פרחוני, מינרלי, נעים להפליא. השני הוא קברנה סוביניון מהגליל העליון, שנה וחצי בחביות אלון צרפתי, מאוזן ומוכן לשתייה כבר היום.
בנימינה שבא שאנין בלאן וקברנה סוביניון, 85 שקל
ושניים לשנה הבאה
קנטינה סאן מרזאנו, יקב שיינותיו מגיעים מאזור פרימיטיבו די מאנדוריה, הוא התאחדות של כ־1,200 כורמים מקומיים שמייצרים יינות יוצאי דופן. השרדונה שלהם מינרלי, שונה מאוד משרדונה שבדרך כלל מוצאים בארץ, פרחוני וכמעט סוביניוני. הטי אמו פרימיטיבו די סאלנטו הוא יין ים תיכוני במובן המצוין של המילה, פירותי ושזיפי ומתובל ונעים להפליא.
טי אמו שרדונה, פרימיטיבו די סאלנטו, 55 שקל
