"בכל פעם שאני מגיע לירושלים, בעיקר כשאני נכנס באחד השערים לעיר העתיקה, אני מרגיש בהתרגשות שעוברת בי", אומר ח"כ דני דנון (ליכוד), שנושא בעוד תפקידים ממלכתיים וכיהן בעבר כשגריר ישראל באו"ם (2015–2020) וכסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם. "אין לזה הסבר לוגי, זה משהו שכל מי שמגיע לירושלים, מרגיש אותו. אני עדיין זוכר איך כילד נהגתי להקשיב לסיפורים של הוריי, שנהגו לספר איך היו נוסעים כדי להסתכל על העיר העתיקה מרחוק. היום אפשר להרגיש אותה דרך הרגליים. אני נוהג לערוך עם משפחתי מסלול סובב חומות, אוהב לצעוד במנהרות הכותל, ואוהב להגיע לעיר דוד ולעיתים לכותל בשעות הלילה. כשמתקרבים לחומות, מרגישים משהו באוויר שהוא גדול מאיתנו".
דנון, נשוי ואב לשלושה - תושב רעננה, דאג תמיד להעמיד את ירושלים במרכז תפקידיו לאורך השנים. כך בשנת 1998, כשנאבק למען בנייתה של שכונת מעלה הזיתים במזרח העיר, כך כשהוביל את המאבק לבנייה של שכונת הר חומה, וכשעמד בחזית המאבק נגד הקפאת הבנייה במזרח העיר.
כך גם כשהיה שותף, כשגריר ישראל באו"ם, למאמצים להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, כשיזם דיון מיוחד בנושא ירושלים בעצרת הכללית של האו"ם, וכשבשנת 2022 הוביל משלחת של שרי חוץ ודיפלומטים מכל העולם לביקור בעיר. "מבחינתי, ירושלים זה העם היהודי, חלק בלתי נפרד מהעברת המסר שלנו", הוא אומר. "אין טוב מלקחת שגרירים ומנהיגים מהעולם לסייר בה. כשמבקרים בה, מבינים כמה היא סמל לאחדות, לאפשרות קיום של חילונים, חרדים, יהודים וערבים זה בצד זה. היא מקום של חופש דת אמיתי, שלא כבול בהגדרות. בירושלים מתחברים למהות ולסיפור של העם היהודי".
ירושלים אצל דנון היא גם חלק בלתי נפרד מהמטרה לחזק את הקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל. עוד כשליח מטעם הסוכנות היהודית לפלורידה בארצות הברית, עסק בעידוד עלייה לישראל ובהסברה בקמפוסים למען המדינה.
אנחנו מצויים בתוך גל אנטישמיות הולך וגדל. מה עושים עם זה? לאן היית מכוון את ההסברה?
"צריך להבין את המשמעות של ישראל, ירושלים והעם היהודי, לטוב ולרע. מספר היהודים בעולם עומד על כ־15 מיליון, זה טיפה בים. ועדיין, גם באו"ם וגם בכלל, כשמדברים על המדינות המשפיעות בעולם, מדברים על ירושלים ועל ישראל כחלק מהעשירייה הפותחת. בתוך גל האנטישמיות, יש מיליוני אנשים שתומכים בישראל ומאמינים בצדקת הדרך שלה, אותם צריך לדעת להפעיל. אסור לתת לידידים האלו שלנו לשבת בשקט".
נושא חשוב ורגיש עבור דנון הוא העברה והצבה של כמה שיותר שגרירויות בעיר הבירה. יש להזכיר, שציון דרך חשוב בנושא קרה ב־2018, כשבעקבות נאום של נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ הועברה שגרירות ארה"ב לירושלים. בעקבותיה, מתוך כ־100 שגרירויות ועשרות קונסוליות זרות, שמרביתן באזור תל אביב, החליטו מדינות נוספות על העברת שגרירותן לעיר, בהן גואטמלה, הונדורס, פפואה גינאה החדשה וקוסובו. "עוד היד נטויה", אומר דנון, ומכוון לכך שבפברואר האחרון נחת בישראל חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה, והודיע על העברת השגרירות לירושלים, תוך הבעת תמיכה וסולידריות עם ישראל מול מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס. "העבודה סביב נושא זה לא קלה, והביאה גם אכזבות. כשהייתי שגריר ישראל באו"ם והעליתי את הנושא, היו מדינות שאמרו שיעבירו את השגרירות שלהן לירושלים וזה לא קרה. והיו גם הצלחות מרגשות, ואני מקווה שנראה עוד ועוד שגרירויות בעיר הבירה שלנו".
ירושלים עוברת תהליכים בשנים האחרונות, והיא משנה את פניה. מה היית רוצה לראות בה חדש או שצריך לפתח?
"אנחנו מסתכלים הרבה על ההיסטוריה של ירושלים, מובן שזה הכרח. צריך להיאחז במורשת, אבל בצד זה חייבים לחשוב על העתיד ועל החזון. אנחנו עם של ידע וטכנולוגיה, וצריך שיהיו בירושלים מרכזים להפצת ידע. הייתי רוצה לראות אנשים מכל העולם מגיעים לראות, ללמוד ולחיות בה. לפעמים טוענים שצריך לחכות לתיזמון נכון. לדעתי, צריך להתעלם מנושא התיזמון ולפעול כאן ועכשיו בנושאי בנייה והשקעות, עידוד עלייה והעברת שגרירויות אליה. לקבל החלטות נכונות לגבי העתיד, להסתכל על ירושלים של מחר".