איציק לארי נכנס לתפקיד מנכ"ל עיריית ירושלים בינואר 2019, לאחר היבחרו של משה ליאון לראשות העיר. לפני כן כיהן לארי, במשך שמונה שנים, כמנכ"ל הטוטו. "אני נערך לאתגר הבא בחיי המקצועיים, ואין לי ספק שהידע והניסיון שאני מביא יסייעו לי להצליח גם בדרכי החדשה", אמר אז. אכן, שנים אלו הוכיחו כיצד ההצהרה הפכה לעובדות בשטח, ועיר הבירה משנה את פניה. "ירושלים עוברת מהפכה בכל תחומי החיים", הוא אומר ומכוון לתחומי הבנייה, התחבורה, התשתיות, התעסוקה, התחזוקה, החינוך, התרבות, הספורט ועוד".
כשלארי מדבר על תחום התחבורה הציבורית, הוא גאה במיוחד בהתפתחות הרכבת הקלה בעיר. לצד הקו האדום של הרכבת הקלה, הראשון שנפתח ב־2011, צפויה להיפתח הארכתו להדסה עין כרם ולנווה יעקב, וכן צפוי להיפתח הקו השני, הקו הירוק, שיחבר את שכונת גילה שבדרום העיר לשכונת הגבעה הצרפתית שבצפונה. לדברי לארי, לולא המלחמה, כבר היו נפתחים קטעים ממנו. נכון לעכשיו, ההערכות הן שהקו יחל לפעול בשנת 2025 או ב־2026, ואחריו יתמקדו בקו הכחול, שיחבר בין השכונות רמות אלון לגילה, וצפוי לשרת כ־350,000 נוסעים ביממה. המהפכה בתחום זה כוללת גם את האוטובוסים החשמליים, פיתוח מסלולי אופניים ושבילי הליכה. "כל התחום", הוא מדגיש, "גם הופך ירוק יותר ויותר. כשכל התוכניות הקיימות ימומשו, נעמוד בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם בכל הקשור לתחבורה", הוא מסכם.
תחום חשוב נוסף שמעסיק את לארי, הוא תחום התעסוקה. "תחום ההייטק מפותח מאוד בירושלים, יש שני מרכזים רפואיים גדולים, הדסה ושערי צדק, שמועסקים בהם אלפים רבים של עובדים. הרבה משרדי ממשלה ממוקמים בירושלים ובמוסדות האקדמיה הרבים שנמצאים בבירה ישנו המספר הגבוה ביותר של סטודנטים במדינה, כ־50,000 סטודנטים שמפוזרים על פני האוניברסיטה העברית, בצלאל, הקמפוס לאומנויות, מכללת עזריאלי ועוד. האתגר הוא, שנכון להיום, כ־95% מהמשרדים בירושלים נמצאים בתפוסה מלאה. יש עוד הרבה שרוצים להגיע לירושלים, ואין מספיק מקום. לכן, בימים אלה נבנים כ־2,000,000 מ"ר נוספים של משרדים בירושלים, על ידי היזמים הגדולים במדינה, שהביעו אמון בכלכלה הירושלמית. כדוגמה, אנחנו בעיצומה של בנייה של חברת 'קנדה ישראל' במתחם שערי צדק הישן, וגם 'אמות' ו'בסר' החלו בבנייה מסחרית בירושלים. חברת 'גב־ים' כבר סיימה בניית שני בניינים בתוך האוניברסיטה העברית, זה הפרימיום של ההייטק. עבורי, זו הוכחה להבעת אמון גדולה בכלכלה הירושלמית ובמדיניות שהתווה ראש העיר, משה ליאון, ועיריית ירושלים מבצעת".
תחום נוסף בו מתקיימת בשנים האחרונות מהפכה בירושלים הוא תחום הדיור, הידוע כאחד הנושאים המורכבים בעיר, בשל צפיפות האוכלוסייה. "אם עד 2019 ניתנו 2,500 היתרי בנייה בשנה, שזה בקושי כיסה את הגידול הטבעי, בשלוש השנים האחרונות אנחנו לא יורדים מ־7,500 היתרים בשנה", הוא אומר, וגם קושר יחדיו את תחומי התחבורה והדיור. "בזכות התפתחות התחבורה ניתן לבנות בציר הרכבת הקלה בניינים לגובה של עד 30 קומות. בכניסה לעיר בונים מגדלים של 40 קומות. צריך להבין", הוא מדגיש, "בנייה לגובה זה הכי ירוק שיש. כך גם מתפנים שטחים למבני ציבור ולתחבורה, וגם מחדשים את התשתיות, כולם מרוויחים מכך. לזה אני מוסיף פרויקטים של התחדשות עירונית, בזכותם שומרים על ערכי הטבע, כי לא מתפשטים ובונים על שטחים ירוקים".
לא עוד לכלוך: רפורמה בניקיון ובאיכות החיים
לארי מודע לאחד הנושאים החשובים, שאף עלה בעבר בדו"ח מבקר המדינה: היות העיר, לטענת התושבים דאז, מלוכלכת. "השורה התחתונה היא שהיום ירושלים היא העיר הכי נקייה בארץ, ומעיד על כך דו"ח מבקר המדינה שיצא זה מכבר. ביצענו רפורמה במערך הניקיון, בניגוד לכל הסברות בהתחלה, לפיהן לא נוכל להשפיע בנושא זה. הסבירו לנו, שהשטח העצום של ירושלים, הטופוגרפיה, והיחסים עם ועדי העובדים, לא יאפשרו שינוי בתחום. סירבנו להרים ידיים. ביצענו רפורמה מקיפה במערך הניקיון, והיום מנקים את ירושלים 12 חברות, מצוידות במיטב הטכנולוגיה, כולל פינוי אשפה במוצאי שבת. כל המרחב הציבורי עבר שינוי ושדרוג. יש רחובות שלא נגעו בהם במשך שנים, כמו רחובות עזה, בצלאל, רמב"ן ועוד, ואנחנו מחליפים בהם ריצוף ותאורה ומציבים ספסלים, וזה שינוי מקצה לקצה. מתוך ידיעה ומודעות לעובדה, שלירושלמים חשובים הפארקים, כחלק מאיכות החיים שלהם, אנחנו בונים פארקים חדשים במקביל למתיחת פנים ושדרוג הישנים בכל רחבי העיר".
בהתייחס לתחום החינוך, לארי מדגיש שבירושלים מוענק לתלמידים החינוך הכי טוב שאפשר לחשוב עליו. "אנחנו משקיעים בכל תחום שקשור בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, בתשתיות הפיזיות וגם במרכזי חדשנות ובתוכניות פדגוגיות חדשניות ופורצות דרך. במקביל, בונים במזרח העיר בתי ספר חדשים שלא מביישים אף תשתית חינוכית במדינה, תחום שמזה עשרות שנים לא נגעו בו במזרחה של העיר, והזניחו אותו לגמרי".
לצערנו, זוועות ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מאלצות היערכות מיוחדת. כיצד זה בא לידי ביטוי בירושלים?
"המלחמה דרשה מאיתנו, קודם כל, התייחסות מיוחדת ומאתגרת לתושבי העיר. נערכנו במהירות שיא וביעילות בכל הקשור לנושא הביטחון האישי של התושבים. הקמנו מיד, ביחד עם המשטרה, עשרות כיתות כוננות ברחבי השכונות, והכשרנו מתנדבים לצורך כך. כיתות הכוננות פועלות, כמובן, גם בימים אלו. במקביל, מאז תחילת המלחמה ירושלים קלטה אליה מפונים. מספר השיא עמד על כ־15,000 מפונים שהתארחו בבתי המלון בעיר ועוד אלפים בדירות חברים ומשפחה בעיר. זכינו לשבחים רבים על הטיפול בהם ועל המסירות והאהבה שהעירייה והירושלמים בכלל הרעפנו עליהם מרגע הגעתם לעיר. בעיקר דאגנו למערך הרווחה הטוב ביותר עבורם. לדעתי הם קיבלו את התמיכה הטובה במדינה. לצערי, לאגף הרווחה בירושלים יש ניסיון רב במצבי חירום, והפעלנו אותו במהירות וביעילות עבורם. מוסדות החינוך, בכל המיגזרים: חילוני, חרדי, ממלכתי דתי, קלטו את התלמידים המפונים, בנוסף להקמת בתי ספר בתוך המסגרות בהן שוכנו המפונים. דאגנו גם לתרבות ופנאי, הצענו גם סיורים ברחבי העיר, הנגשנו מידע חשוב ועדכני עבורם ובעיקר היינו שם עבורם לכל צורך. ממש אימצנו אותם אל ליבנו. לצערי, ירושלים שילמה ומשלמת מחיר יקר מאוד במלחמה. איבדנו את מיטב בנינו ובנותינו ואנחנו מטפלים גם במשפחות השכול. גם את הפצועים אנחנו מחבקים ועומדים לצידם ולצד המשפחות ככל שנדרש. בנוסף, קיים מערך מתנדבים, שהרוח הירושלמית שלהם באה לידי ביטוי, והוקמו פה מספר מרכזים של מתנדבים - גם לטובת החיילים, גם לטובת המפונים שהתארחו בעיר וגם לטובת תושבי הצפון ותושבי הדרום שלא הגיעו הנה.
כמובן שאנו זוכרים תמיד את החטופים שעוד נמצאים בעזה ומתפללים לשובם במהירה לחיק המשפחות ואלינו כחברה ומדינה. ירושלים בולטת שוב בערבות ההדדית, בחום האנושי ובאהבת הזולת".
אנחנו ביום ירושלים, אחרי יום הזיכרון ויום העצמאות, בשנה קשה למדינה ומתוך כך גם לעיר. איך אתה רואה את המשך השנה?
"קודם כל להמשיך ולעמוד בכל האתגרים השוטפים שלנו, והם רבים ובלתי פוסקים. זה אומר להמשיך להעניק לתושבים את השירותים בתחומים השונים בצורה הטובה ביותר. בניקיון וברווחה, בתשתיות, בתעסוקה, בתחבורה, בדיור, בחינוך, בתרבות, בספורט וכמובן בביטחון. המהפכה בעיצומה, ומתקיימת לצד המלחמה בכל חלקי העיר, במערב וגם במזרח. עוד מטרות רבות לפנינו. נמשיך לפעול במרץ ובנחישות להשגתן, למען תושבי ירושלים והבאים בשעריה. ירושלים – אין כמוה בעולם".
