כבר 57 שנים חלפו מאז חוברה לה ירושלים יחדיו. החיבור אומנם לא פשוט. הוא מורכב מאוד, אבל הוא מבטא את כמיהת הדורות: לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
השנה, דווקא השנה, יותר מכל שנה אחרת, בירושלים, בתוך כל הקושי, הכאב והאבל, בולטים החיים בעיר שלנו ומאירים פיסות חיים של עתיד. העיר איבדה רבים מבנותיה ומבניה, ויש מבני העיר אשר אנו מחכים לשובם לשלום. ובתוך כל זאת ירושלים הצליחה לשמור על מרקם של חיים משותפים של כל קהילותיה, והצליחה לפרוח ולהתפתח במקום שבו אחרות היו שוקעות.
מי שחי בירושלים פוגש מציאות שאין דומה לה במדינת ישראל. אזרחים ותושבים בני כל הדתות, ממגוון הקהילות, דתיים וחילונים, חרדים וערבים, גברים ונשים, מקיימים פרהסיה של חיים משותפים. כולם פוגשים את כולם במקומות הבילוי, בפארקים ובמקומות העבודה. הדבר היה מעורר פליאה והשתאות בכל מקום אחר, אבל אצלנו בירושלים הוא נורמלי.
הנורמליות הזאת היא התקווה והיא זו שנוסכת בי אופטימיות. בזמן שהעיר שלנו עוברת מהפכה בכל התחומים, פורחת ומתפתחת, והופכת להיות הדבר הבא של ישראל, תוך שכל המגזרים מוצאים את מקומם ונהנים מהצמיחה ומהטיפוח, היא גם מעניקה לנו זווית ראייה אופטימית לגבי העתיד; ראייה אופטימית לגבי העתיד שלנו במדינה ולא רק העתיד בעיר הבירה.
בשנה שחלפה שברנו בעיר את כל השיאים מהעבר בכל הנוגע ליצירת פתרונות דיור, והצלחנו לשמור ולהגן ואף לעגן את ההגנה על השטחים הירוקים והפתוחים, על ההרים, המעיינות והיערות. הראינו שניתן ליצור פיתוח ותנופה ובאותה העת לשמור על הזהות שלנו, על הייחוד שלנו ועל היותנו עיר ירוקה. העובר בעיר כבר יכול לחוש בניצני מהפכת התעסוקה, כשהגדולות בחברות המתקדמות עולות לירושלים. לאחר שנת שמיטה העיר פורחת עוד יותר מאשר בעבר, ובימים אלה ממש אנחנו מבצרים את מעמדנו כעיר ספורט בינלאומית. המרחב הציבורי שלנו מטופח מתמיד, מאפשר הליכתיות ומהווה רקע נפלא למיקרו־מוביליות המתפתחת בעיר.
גם מזרחה של העיר לוקח חלק בתנופה, בפיתוח ובטיפוח. אחרי שנים ארוכות של דשדוש מאחור והזנחה תושבי מזרח העיר מתחילים ליהנות מפארקים, מהתחדשות עירונית ומטיפוח המרחב הציבורי וניקיונו. אין דבר התורם יותר מכך לביצור מעמדה של עיר הבירה כעיר מאוחדת המשרתת את כל תושביה.
אני מאמין, כי כפי שהעיר שלנו יודעת, גם בשנה הקשה הזאת, לשמור על השפיות ועל חיים משותפים, ומקיימת שיח מפרה של כל קהילות העיר, תוך צמיחה ושגשוג וגם לכידות, כך תוכל מדינת ישראל כולה להתחבר ולהתלכד, למצוא את המשותף ולפרוח. ביום ירושלים הזה למרות הקשיים והמורכבות: אני אופטימי!
חג ירושלים שמח לכל בית ישראל
