מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן לירושלים מיליוני דולרים לטובת מטרות חירום בעיר. בקרן מציינים את ההיענות המהירה של ידידי הקרן מכל רחבי העולם למען מפוני העוטף והצפון, שהגיעו להתארח במלונות בעיר, ולטובת כל אוכלוסיות העיר. קרן החירום נועדה לתמוך בתושבי העיר הנמצאים בסיכון גבוה ואוכלוסיות מוחלשות שהמלחמה החריפה את מצבם. הקרן תומכת בקהילות השונות בעיר נוכח האתגרים הגדולים שהציבה המלחמה, כמו פעילות חלקית של מערכת החינוך, סיוע למשפחות המגויסים לשירות מילואים ועוד, לצד הענקת סיוע לעשרות אלפי המפונים ששהו בעיר.
4 צפייה בגלריה
סדנה להתמודדות עם טראומה עבור תושבי העוטף והצפון במרכז התרבות משכנות שאננים, בתמיכת הקרן לירושלים
(צילום: דני גרוסמן)
בין היתר תמכה הקרן לירושלים בעמותות ובארגונים המקיימים פעילות הפוגתית לילדי המפונים וכן יזמה את פתיחתו של מתחם מרפא וסדנאות טיפוליות לשורדי מסיבת הנובה בעין יעל. במשכנות שאננים, לדוגמא, תמכה הקרן לירושלים בסדנאות "עוגנים לנפש" – סדנאות טיפול למפוני העוטף והצפון שמעניקות כלים להתמודדות עם טראומות. במקביל תמכה הקרן לירושלים בקייטנות לילדי רופאים ואנשי צוות רפואי מבתי החולים הדסה ושערי צדק, במטרה לאפשר להורים להגיע לעבודה בשבועות שבמהלכם המסגרות החינוכיות לא פעלו. הקרן לירושלים אף תמכה בעשרות משפחות מיישובי הדרום שהגיעו להתארח במרכז ציפורי.
הקרן לירושלים העבירה גם תקציב נוסף ל־15 מנהלים קהילתיים בעיר, שהמלחמה העמידה בפניהם אתגרים חדשים. התמיכה מסייעת למנהלים לשמור על קשר עם ניצולי שואה, לסייע לקשישים ולתמוך במשפחות עם צרכים מיוחדים או משפחות שנקלעו לקשיים בשל גיוס בן המשפחה למילואים. תמיכה מיוחדת הועברה על ידי הקרן לארגון סח"י, לשם הגדלת סלי המזון המחולקים על ידי מתנדבי הארגון למשפחות נזקקות ברחבי העיר וכן לחיילים, בנוסף לתמיכה במרכזים של ילדים ונוער בסיכון, מקלטים לנשים מוכות, מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ומרכזי פעילות לבעלי צרכים מיוחדים, כמו שק"ל, אקי"ם, צמי"ד, עדי, צעד קדימה ועוד.
"עם תחילת המלחמה סיפקה הקרן לירושלים מענה מיידי לשטח, מתוך רצון לתת תשובות מהירות ויעילות", אומר שי דורון, נשיא הקרן לירושלים. "גייסנו יותר מ־12 מיליון דולר לטובת קרן החירום מכל הידידים והתומכים הרבים שלנו ברחבי העולם. חשוב לזכור, שגם בירושלים יש אוכלוסייה פגיעה וחלשה, שהמלחמה העמידה אותה בקשיים", מדגיש דורון. "אנחנו מתואמים עם המערכות העירוניות וגופים נוספים בעיר הפועלים בחירום, וגיוס המשאבים נמשך כל העת. מה שהחל בקטן, עם מתן מענה לצרכים ראשוניים, הולך ומתפתח בחודשים האחרונים, ואנחנו משנים את סדרי העדיפויות שלנו, כך שיתאימו לצרכים הבוערים של העיר, תוך עדכון שוטף של התורמים שלנו.
"במסגרת סיוע החירום, הקמנו את פרויקט 'דאבל אימפקט' ועזרנו לשורה ארוכה של מוסדות תרבות, עמותות ואתרים בירושלים, שנכנסו לקשיים כלכליים ותפעוליים בעקבות המלחמה. מימנו כניסה למפונים ולאוכלוסיות שונות המתגוררות בעיר למוסדות ולאתרים האלה, ובכך הרווחנו פעמיים: גם נתנו אוויר לנשימה לכל אותם מוסדות וגם סיפקנו הפוגה תרבותית למפונים ולתושבים".
שי דורון, נשיא הקרן, תושב ירושלים, החל את דרכו המקצועית כמנהל המרכז הקהילתי בשכונת נווה יעקב. ב־1989 נבחר לראש לשכת ראש העיר דאז טדי קולק. במהלך שנים אלה ליווה מקרוב את קולק, והיה אחראי על ריכוז וניהול פרויקטים משימתיים ושותף בתהליכי קבלת החלטות ותכנון עירוניים. בשנת 1993 מונה דורון למנכ"ל גן החיות התנ"כי בירושלים ע"ש משפחת טיש, שנפתח באותה שנה במשכנו הנוכחי. דורון אחראי על התרחבותו של הגן והפיכתו לנקודת מפגש לכל האוכלוסיות המתגוררות בעיר ואלו שמבקרות בה. בנוסף גייס משאבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים לפיתוחו הפיזי של הגן ולתוכניות מיוחדות בתחום החינוך, הקהילה, המחקר, שמירת הטבע ואיכות הסביבה. משנת 2011 הוביל דורון את הקמת האקווריום הראשון בישראל בצמוד לגן החיות, פרויקט בהיקף של 100 מיליון שקל. במהלך כהונתו הפך גן החיות לאתר התיירות המוביל בישראל עם יותר מ־750 אלף מבקרים בשנה. ביולי 2018 החליט הוועד המנהל של הקרן לירושלים למנות אותו לנשיא הקרן בשל ניסיונו הרב בעשייה ובגיוס משאבים וכן בשל היכרותו העמוקה עם העיר.
4 צפייה בגלריה
פעילות הפוגה למפונים במלונות. סיוע מתוך קרן החירום שהקימה הקרן לירושלים
(צילום: באדיבות הקרן לירושלים)
פניה של ירושלים שונו ללא הכר, מאז נוסדה הקרן לירושלים ב־1966 ביוזמתו של טדי קולק וקבוצה מידידיו. הקרן לירושלים, קרן קהילתית עצמאית וא־פוליטית, אחראית במידה רבה להפיכתה של ירושלים מעיר קצה מוזנחת לבירה מודרנית, פורחת, מרכז חינוך, תרבות ושלטון. תחומי עיסוקה של הקרן מושפעים מהנושאים העולים על סדר היום הלאומי והעירוני. כך הקימה הקרן מפעלי רווחה, חברה, תרבות, אומנות, חינוך, מדע וסביבה, והיא מפתחת ומפעילה פרויקטים שתכליתם שיפור איכות החיים בעיר ושמירה על צביונה הפלורליסטי.
משקיעים במנהיגות הצעירה
הקרן, שמהווה את היזם הקהילתי־חברתי הגדול והעיקרי בירושלים, היא הגורם שהשפיע יותר מכול בתחומי חיים שונים בעיר, תוך שהיא קובעת כללי גיוס תרומות חדשים בעולם הפילנתרופיה הישראלי. סך התרומות שגייסה ברחבי העולם נאמד בקרוב לשני מיליארד דולר, שהושקעו כולם בפיתוח, ביצוע והפעלה של אלפי פרויקטים פיזיים ותוכניים בירושלים.
עם הפרויקטים המובילים של הקרן לירושלים נמנים בין השאר מרכז התרבות משכנות שאננים, גן החיות ע"ש טיש, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, תיאטרון החאן, 22 מתנ"סים ומנהלים קהילתיים ברחבי העיר, סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים, מרכז המוזיקה, אולמות קראון בתיאטרון ירושלים, בריכת הסולטן שתהפוך בקרוב לפארק, מרכז ז'ראר בכר, בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה ועוד.
"אין ספק שאחד הדברים המשמעותיים שבו אנחנו עוסקים, הוא ההתמקדות במנהיגות צעירה של החברה האזרחית, ואיך הם יכולים למשוך את ירושלים לאתגרים הבאים והמרתקים שעומדים בפניה", אומר שי דורון. "אני מדבר על מנהיגות אזרחית צעירה בכל חלקי העיר, גם במזרחה וגם בחברה החרדית. אלו האנשים שבסוף יכולים לעשות את השינוי למען ירושלים לאורך זמן. המלחמה הוכיחה שלחברה האזרחית, שנרתמה לעזור, יש תפקיד מאוד מכריע".
איך מכשירים את המנהיגות הצעירה?
"דוגמה אחת מיני רבות היא תוכנית המנהיגות שלנו - קיימה, שבה דוקטורנטים צעירים, העומדים בפני סיום הדוקטורט שלהם, מחויבים להוביל תוכניות שונות בירושלים לשנים ארוכות. אנחנו, מבחינתנו, נלווה אותם ונעבוד יחד איתם בצמוד לאורך שנים. הם חייבים להיות ירושלמים ולהיות מחויבים לעובדה שירושלים היא עיר רב־תרבותית מרגשת ומרתקת. החשיבות של בניית האמון המחודש בין הקהילות היא דבר בסיסי לאנשים שפועלים בעיר. יש קיצוניים שחושבים שאין מקום לאלה בירושלים ואין מקום למגזרים אחרים, כל אחד ודעותיו, אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים. אנחנו מחפשים מנהיגים גם חילוניים, גם חרדיים, גם ממזרח ירושלים, שמתחייבים לפעול לפי היסוד הבסיסי הזה, שלפיו הנכס הגדול ביותר של העיר הוא הגיוון שלה והרב־תרבותיות שבה".
כמו מי למשל?
"אחד העמיתים בתוכנית סיים דוקטורט ומוביל תוכנית מרתקת במגזר החרדי כדי להראות איך אפשר ליצור חרדיות מתחדשת. חרדי יכול להיות גם תלמיד חכם, גם בעל השכלה כללית רחבה וגם אחד ששירת בצבא. כמו כן עמיתה בתוכנית קיימה, מהאוניברסיטה העברית, מובילה תוכנית בקרב צעירים ממזרח העיר להכשרת עובדים סוציאליים שישנו את פני שירותי הרווחה במזרח העיר בשנים הקרובות. זה תהליך ארוך, אבל בסופו הם יהיו עו"סים מוסמכים שיובילו את לשכות הרווחה במזרח העיר.
"כך ניצור עיר פתוחה, שמנצלת את יתרונה הגדול ביותר – הרב־גוניות. נכון, הפוקוס בחברה הישראלית כרגע הוא סביב רצועת עזה, תושבי הצפון והמלחמה הנוראית שנמשכת כבר שמונה חודשים, אבל בעתיד הלא רחוק ירושלים תחזור להיות המרכז לא רק של מה שקורה בישראל, אלא גם של כל העולם. אין לנו ברירה, אלא לבנות אמון מחודש, כדי לדעת איך אנחנו חיים יחד בשיתוף פעולה.
"אנחנו מייחלים לימים שקטים וטובים, ובינתיים עושים כל אשר ביכולתנו כדי לסייע לעיר שאנחנו כל כך אוהבים".
