ירושלים הופכת לאחת הערים המובילות בתחומי התחבורה בעולם כולו. בתוך כמה שנים תפעל בבירה רשת מסועפת של רכבת קלה, אוטובוסים, רכבת ישראל, כבישים, חניוני "חנה וסע", מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. באמצעות כל אלו ניתן יהיה להתנייד במהרה בין כל חלקיה של העיר הגדולה ביותר בשטחה בישראל.
כמו בכל הערים הגדולות בעולם, גם בירושלים קרוב היום שבו 20 אלף איש יוכלו להגיע ולצאת מאיצטדיון טדי בתוך דקות. בימים אלה כבר נבנה הקו השלישי שיפעל בירושלים, הקו הכחול של הרכבת הקלה. עם סיום הקמתו יהיה הקו הכחול החדיש ביותר בישראל.
צוות תוכנית אב לתחבורה הוא הגוף שמתכנן את החזון והאסטרטגיה התחבורתית של ירושלים בעשורים הבאים, על־פי מדיניות ראש העיר ירושלים, משה ליאון. הצוות מונה 64 עובדים. שוחחנו עם מנהלי האגפים המובילים את ההקמה וההפעלה, במטרה להבין את התוכנית שתוכננה ומיושמת, ואת השלכותיה על התושבים והמבקרים – מנהלת אגף התפעול בצוות תוכנית האב לתחבורה, נועה צור; מנהל אגף מערכות רכבתיות, איתי לוי; ומנהל אגף הביצוע, אסף לוינגר.
השאיפה היא להעביר כמה שיותר נוסעים להשתמש בתחבורה הציבורית, ולספק להם תחבורה ציבורית כזו שתהיה אטרקטיבית הרבה יותר מהשימוש במכוניות פרטיות. "זה דורש הרבה עבודות תשתית, שינוי בהסדרי תנועה וצמצום במספר מקומות החנייה בעיר", אומרת נועה צור. "זה לא פשוט, והתושבים יצטרכו לגלות סבלנות רבה לאורך תקופת ההקמה. בסוף תייצר התוכנית הזו מציאות שונה לחלוטין בירושלים, שקשה אפילו לדמיין אותה".
החלוצה בישראל
ירושלים היא החלוצה בישראל בחדשנות ובפיתוח התחבורה הציבורית. כבר 13 שנה שהקו האדום של הרכבת הקלה פועל בה בהצלחה רבה. מדי יום מבוצעות בו כיום לא פחות מ־170 אלף נסיעות. עם סיום העבודות על כל קווי הרכבת הקלה, הצפי הוא לכ־600 אלף נסיעות בכל יום.
הקו האדום הוא קו הרכבת הקלה הראשון שפעל במדינה. מדובר בסנונית הראשונה בלבד בתוכנית אב גדולה ומהפכנית, הקורמת עור וגידים בימים אלה ואשר צפויה לשנות את הרגלי התחבורה של התושבים ושל המבקרים בירושלים, וגם את פניה של בירת ישראל.
המהפכה התחבורתית של ירושלים אינה מוגבלת רק לרכבת הקלה. היא כוללת את כל מרכיבי התחבורה הציבורית בעיר.
"בימים אלה ולאורך השנים הקרובות הולכת ומוקמת רשת תחבורתית של שמונה קווי רכבת קלה, שישנו את כל מה שהכרנו מבחינת ניידות בירושלים", מספרת נועה צור. "תפקיד התחבורה הוא להנגיש יעדים, להקל את ההגעה ממקום למקום וגם לווסת את הגודש על הכבישים. התוכנית תקרב בין אוכלוסיות שונות ותאפשר ליצור קשרים חדשים, עסקיים, חברתיים ועוד, ובכך להביא לפיתוחה של העיר. רשת הרכבות הקלות הירושלמית תחבר בין שכונות העיר, מרכזי התעסוקה והפנאי, בתי החולים ובין שלושת הקמפוסים של האוניברסיטה העברית והמוסדות האקדמיים הנוספים שבעיר".
נועה צור, מנהלת אגף התפעולצילום: באדיבות תוכנית אב תחבורההרכבות הקלות יתחברו למרכזי תחבורה משולבים, לדוגמה התחנה המרכזית, שאליה יתנקזו קווי רכבת ישראל וקווי האוטובוס העירוניים והבינעירוניים. מרכז תחבורתי משולב נוסף יפעל במתחם התחנה. גם אליו יתנקזו קווי רכבת ישראל, הקו הכחול והקו התכלת של הרכבת הקלה, הרכבל לעיר העתיקה ולכותל (פרויקט המקודם על ידי משרד התיירות) וקווי אוטובוס רבים. עוד מרכז תחבורתי חדש ממוקם בעמק הארזים הסמוך לצפון העיר, ובו מסוף וחניון גדול לאוטובוסים חשמליים.
הקו האדום חוגג בר מצווה
"כיום פועל בעיר הקו האדום, שמחבר בין פסגת זאב להר הרצל", מספר איתי לוי, מנהל אגף מערכות רכבתיות. "כשהקו החל לפעול בשנת 2011, הוא חולל בעיר מהפכה של ממש. הוא איפשר לאוכלוסיות ממקומות מרוחקים, כמו בית חנינא, שועפאט ופסגת זאב, להגיע למרכז העיר בתוך 20 דקות ובנוחות מרבית, דבר שלא היה אפשרי קודם לכן".
מספר הנסיעות בקו האדום כמעט שהכפיל את התחזיות המקוריות, שדיברו על כ־100 אלף נוסעים ביום ואף פחות. היקף השימוש בו מרשים ברמה עולמית – כ־170 אלף נסיעות ביום, רכבות רבות מלאות, והביקושים רק עולים בהתמדה.
"הקו האדום, על 23 תחנותיו, שינה את כל הרגלי הנסיעה של התושבים בבירה. רבים מהם מעדיפים כבר להשאיר את כלי הרכב הפרטיים שלהם בבית", אומרת נועה צור. "הקו עובד בתדירות קבועה בין 5 בבוקר ל־1 אחר חצות. בשעות השיא, בין 7 בבוקר ל־8 בערב, מגיעה רכבת בתדירות קבועה של כל 6 דקות".
בקרוב יתארך מסלולו של הקו האדום ב־7 ק"מ נוספים על אלה הקיימים. בקצהו הצפוני יגיע עד שכונת נווה יעקב ובקצהו הדרומי עד בית החולים הדסה עין כרם.
3 תוואים חדשים עד 2030
היעד הוא להשלים את עבודות ההקמה של שלושה תוואי רכבת קלה כבר עד סוף העשור. התוואים האדום והירוק יהוו יחדיו את רשת ה־JNET עליהם יופעלו חמישה קווים תפעוליים, אשר יחצו את הבירה לאורכה ולרוחבה.
לפני כחצי שנה הושלם המכרז להקמתו של התוואי הכחול, שבו זכו במשותף שתי חברות כחול־לבן – דניה סיבוס וחברת דן. תוואי המסילה, שייבנה בשני שלבים, יכלול אף הוא שלושה קווים תפעוליים, שיחברו לבסוף את שכונת גילה הדרומית לשכונת רמות ולגבעה הצרפתית הצפוניות. התוואי הכחול יעבור גם במנהרה מתחת לפני הקרקע.
מפרטת נועה צור: "התוואי הכחול כולל שלושה קווים תפעוליים: הקו הכחול, הקו התכלת (מתחיל ממלחה עם קריית הספורט, עובר דרך אזור התעשייה תלפיות, צומת אורנים ושכונת המושבה הגרמנית, שבה יש אתרי פנאי ובידור, ויגיע למתחם התחנה, מרכז העיר והר הצופים), והקו הסגול (מתחיל בבית החולים הדסה עין כרם, עובר דרך מרכז הספורט והתעסוקה מלחה וממשיך לכיוון אזור התעשיה תלפיות). במתחם התחנה יהיה ממשק עם הקו התכלת והקו הכחול וגם עם התחנה הסופית של רכבת ישראל שתיבנה במקום. כמו כן מתוכננת הקמת רכבל תיירותי בין מתחם התחנה לכותל ולעיר העתיקה, לרווחת הציבור המקומי והמבקרים".
"בתוואי הכחול מתוכננים שניים וחצי קילומטרים של מסילות שיעברו מתחת לאדמה, בין אזור התעסוקה בהר חוצבים למרכז העיר. במסגרת הקמת המנהרה, יוקמו שלוש תחנות תת־קרקעיות, שיאפשרו לרכבות לעבור מתחת לאזורים הכי צפופים בעיר", מספר אסף לוינגר, מנהל אגף הביצוע בצוות תוכנית אב לתחבורה.
הרבה מעבר לנדרש
"החלטנו להקים את המערכת כולה בסטנדרטים מחמירים יותר ממה שהתקינה מחייבת", מספר איתי לוי. "כך למשל, בתחום הבטיחות נשלב ברכבות מערכת עזר לנהג, שתסייע במניעת תאונות עם כלי רכב ועם הולכי רגל, וכן מערכת בטיחות לנהג (ATP) לצורך הגבלת מהירות, בטיחות בצמתים המרומזרים ועוד.
איתי לוי, מנהל אגף מערכות רכבתיותצילום: באדיבות תוכנית אב תחבורה"כמו כן שידרגנו את מערך הצגת המידע לנוסעים וזאת בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית. בין היתר שילבנו מפה דינמית שמציגה את המסלול ואת שם התחנה הבאה, כולל לוחות הזמנים הרלוונטיים, אייקונים לאזורים מרכזיים, למוסדות תרבות ולמרכזים רפואיים, מערכת שכורזת את שתי התחנות הקרובות, מסכי מידע צבעוניים שיציגו לוחות זמנים של הרכבות ואת מידת הצפיפות ברכבת. כמו כן הוספנו מתקני תיקוף נוספים על הרציפים, והתקנו מערכת מונגשת לעיוורים להקלת ההתמצאות הן ברכבת והן ברציפים.
"נושא הנגישות עומד לנגד עינינו כבר משלב התכנון ואומנם כל תחנות הרכבת הקלה כולל אלה שבתת־קרקע, מונגשות לגמרי, אנו נעזרים ביועצי נגישות ויורדים עד לפרטים הקטנים ביותר. אנחנו פועלים מול עמותות וארגונים המתמחים באנשים עם מוגבלויות כדי ללמוד על הצרכים, לספק הדרכות ואף לשתף אותם בפיילוטים שאנחנו עורכים ברכבות".
לומדים מהעבר ומשתפרים
"בסופו של יום צוות תוכנית אב לתחבורה נמצא בשיפור מתמיד ומפיק כל הזמן לקחים, יש לנו עקומת למידה רצינית", אומר אסף לוינגר. "לנגד עיני כולנו עומד הלקוח, הציבור. אנחנו מנסים לצמצם את הפגיעה בציבור בתקופת ההקמה עד כמה שניתן. יש לנו מחלקה מיוחדת המתמחה בתחום קשרי הקהילה. אנחנו נמצאים בקשר ומקשיבים היטב לכל אחת מהאוכלוסיות הייחודיות בעיר, על מנת ליישם הצעות והשגות שעולות מהציבור בתוכניות עצמן.
אסף לוינגר, מנהל אגף הביצועצילום: באדיבות תוכנית אב תחבורה"בניגוד לרשתות רכבת קלה אחרות, שבהן יש צורך לבוא במגע עם מספר רב של רשויות מקומיות, הרי שבירושלים יש ראש עיר שכל התוואי בסמכותו, דבר שמקל מאוד על התכנון ועל העשייה. משה ליאון משמש גם יו"ר צוות תוכנית האב לתחבורה, והשילוב הזה בין כובעיו השונים מאפשר להביא את כל היבטי הצרכים הציבוריים לתכנון של הצוות. בזכותו אנחנו מגיעים לגבהים חדשים ומקדימים את כל המדינה.
"בשילוב מעורבות יתר הגורמים הרלוונטיים בעירייה ובמשרד התחבורה, המנחה ומתקצב את הפרויקטים, ניתן משקל רב לעמדות הציבור, והדבר בא לידי ביטוי עוד בשלב התכנון. החיבור הזה מאפשר ביצוע קשה, אך יעיל ככל הניתן של פרויקטים מורכבים, אשר דורשים בין היתר "לפתוח" רחובות ולבצע חפירות, להעתיק ולחדש תשתיות תקשורת, חשמל, מים וגינון בכל העיר, להוסיף ריהוט רחוב וכו', כל אלה יביאו לשדרוג ולחידוש פני העיר".
צוות תוכנית אב לתחבורה משמש גם כרגולטור מטעם משרד התחבורה ועיריית ירושלים. מלבד תפקידו, במשותף עם חברת הפיתוח הירושלמית "מוריה" להקמת תוואי המסילה, הוא זה שמתכנן את רשת הסעת ההמונים, שמלווה את הזכיינים, הקיים ("כפיר") והעתידי "JTrain", בתפעול הפרויקט.
מסכמת נועה צור: "הקמת רשת הרכבות הקלות משפרת גם את פני העיר. תוך כדי בנייתה מחליפים ריצוף וספסלים, שותלים הרבה עצים ומשדרגים את מראה העיר. תחבורה ציבורית יעילה צפויה גם להוריד את כמות כלי הרכב הפרטיים שנוסעים על הכבישים, וליישם הלכה למעשה את מדיניות ראש העיר ומשרד התחבורה בדבר הוצאת העיר ירושלים מהפקקים. התחבורה המסילתית מבוססת על חשמל, ולכן היא גם תפחית את זיהום האוויר בעיר".
לא מדובר רק ברעיונות שישנו לטובה את התחבורה בירושלים. הרעיונות כבר יושמו לתוכניות, התוכניות כבר מיושמות בשטח. אחרי תקופה בת כמה שנות הקמה, תיכנס ירושלים לעידן חדש וטוב הרבה יותר.
הקמת והפעלת רשת ה־Jnet
5 קווי הפעלה:
נווה יעקב – הדסה עין כרם
הטורים – הדסה עין כרם
הר הצופים – גילה
הר הצופים – מלחה
נווה יעקב – הר נוף
אורך התוואי: כ־31 ק״מ
מספר התחנות: 76
מס׳ נסיעות צפוי ביום: 350,000
שלבי הפעלת התוואי הכחול
הפעלה ראשונית:
גילה - מרכז העיר
מלחה - מרכז העיר
עם השלמה ההקמה יופעלו 3 קווים תיפעוליים
גילה - רמות
מלחה - הר הצופים
הדסה עין כרם – תלפיות/ארמון הנציב
אורך התוואי: כ־31 ק"מ
מספר התחנות: 59 (מתוכן 3 תחנות תת־קרקעיות מרחוב נתן שטראוס לפורטל בשד' גולדה מאיר. כולל השלוחה לארמון הנציב)
מספר הנסיעות הצפוי בקו ביום: 250,000
