עיר הבירה של מדינת ישראל משנה בשנים האחרונות את פניה. לצד בנייני מגורים חדשים, אשר יעטרו בקרוב את קו הרקיע העירוני, מבוצעות עבודות נרחבות לפיתוח תחבורה, תשתיות במפלס הקרקע ולמטה ממנו. מהפכה זו, מתבצעת בהובלת ראש העיר ירושלים, משה ליאון, תוך שמירה ושילוב ערכי המורשת והשימור לצד אימוץ פתרונות חדשניים בניהול העיר.
אם יש דבר שבו מתייחדת העיר משאר הערים במדינה, זו הרכבת הקלה הפועלת בעיר מזה עשור בהצלחה מרובה. הרכבת הקלה מהווה כלי תחבורה משמעותי להסעת המונים בין שכונות העיר למרכזה ועוברת במרכז העיר, תוך חיבור לשכונות הצפון והדרום בעיר.
בימים אלו, זוכה הקו הקיים לשדרוג משמעותי: בעתיד הקרוב, הוא יוארך בעוד כ־22 ק"מ במקטעים שבין הר הרצל ועד הדסה עין כרם בדרום העיר ובין פסגת זאב לשכונת נווה יעקב שבצפון העיר. קו נוסף, הקורם תשתיות ומסילות, הוא הקו הירוק של הרכבת הקלה, שיימתח משכונת גילה בדרום העיר עד לגבעה הצרפתית שבצפונה עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול ובסך הכל – 27 ק"מ של מסילה ו־52 תחנות. קו זה יחל לפעול בשלביות החל משנת 2023 ועד לשנת 2027.
קווים נוספים של הרכבת – הקו הכחול (31 ק"מ של מסילות), הסגול (15 ק"מ), הצהוב (6.5 ק"מ) והחום (16 ק"מ) נמצאים בתהליכי תכנון שונים, ויהוו חלק משמעותי במארג התחבורה העירוני.
"הכניסה אל העיר והתנועה בתוכה, עוברת שינוי של ממש וירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים", אומר איציק לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים. "אנחנו עובדים בעיר ועושים מהפכה לא רק בתשתיות, אלא בדפוסי החשיבה והשימוש של התושבים באמצעי התחבורה. היום בו תושבים יבחרו להשתמש במערכות הסעת המונים, באופניים, בכל מה שהוא לא רכב פרטי - קרוב מתמיד. הרכבת הקלה תאפשר הגעה אל כל שכונות העיר ואל נקודות אסטרטגיות, במהירות ובנוחות. רק להגיע אל הרכבת שתהיה במרחק הליכה מהבית, להתיישב ובזמן מועט – להגיע אל היעד המבוקש".
לצד הרכבת הקלה, פועלת העירייה לשחרור חסמי התנועה בכניסות לעיר ובצירים המרכזיים. כך, שודרג לאחרונה מחלף הכניסה המוכר לעיר – מחלף סחרוב. במסגרת השדרוג, מתאפשרת נסיעה רציפה ובטוחה ביציאה ובכניסה לירושלים ללא רמזורים זאת לצד נתיב תחבורה ציבורית דו כיווני והרחבת נתיבי הנסיעה בכניסה לעיר, ממחלף מוצא (כביש 9) עד צומת גבעת שאול. עבודות להקמת כביש גישה נוסף אל העיר, כביש 16, נמצאות בישורת האחרונה ובשנה הקרובה, תתאפשר נסיעה רצופה ממחלף מוצא לשכונות דרום העיר, דרך שתי מנהרות העוברות בתת הקרקע. כניסה נוספת לעיר, מכיוון כביש המנהרות, זוכה לשדרוג במסגרתו מבוצעת הכפלה של המנהרות הקיימות באזור והוספת נתיב תחבורה ציבורי מתחלף.
"אנחנו פועלים לשחרור עומסי התנועה ברחבי העיר באמצעות שימוש בתת הקרקע ולא רק בכניסות לעיר", מוסיף לארי, "בצומת פת, ביצענו שיקוע שמאפשר נסיעה רצופה באחד מהצמתים שהיו הכי עמוסים בירושלים. אנו מבצעים מיזם דומה באזור דרך חברון ובכך אנו פותרים את בעיות הפקקים באזורים עמוסים אלו, זאת לצד קווי הרכבת הקלה שיעברו באזור. כך, אנחנו מוציאים את ירושלים מהפקקים לפני כולם".
שדרוג תשתיות התחבורה העובר על העיר, כולל לא רק סלילת כבישים חדשים, אלא אף שדרוג ושיפור תשתיות הכבישים הקיימים. בשנה הקרובה, תשקיע עיריית ירושלים כחצי מיליארד שקלים נוספים בטיפול בתשתיות כבישים ותיקונם, ובשדרוג הרחובות הוותיקים בעיר מקצה לקצה.
בונים בשיא המרץ
פיתוח תשתיות התחבורה, מתבצע לצד תנופת הבינוי חסרת התקדים המתקיימת בימים אלו בעיר ירושלים. פרנסי העיר הבינו את הפוטנציאל הגלום במיצוי הבינוי לאורך צירי הרכבת הקלה ובשנים האחרונות, אושרו עשרות תוכניות להתחדשות עירונית סביב צירי הרכבת הקלה. בינוי לאורך צירים אלו, מאפשר בנייה לגובה, הגדלת יחידות הדיור על פני שטח נתון ועירוב שימושים מקסימלי, המאפשר מתן מענה לצרכי ציבור שונים – מבני ציבור, פנאי, תרבות ומסחר והכל במבנה אחד.
כך, מקודמות בעיר יותר מ־40 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית בשלבי תכנון שונים. בנוסף, מקדמת העירייה תוכניות לבינוי על שטחים פתוחים קיימים – בעטרות (9,000 יח"ד), ברכס לבן (6,000 יח"ד), במורדות ארנונה (1,800 יח"ד), בגבעת המטוס והר חומה (4,000 יח"ד), ובמקומות נוספים. הבנייה מתוכננת בציפוף תוך ניצול משאב הקרקע המוגבל, עירוב שימושים מקסימלי ושמירה על ערכי הטבע, הנוף והסביבה במתחמים השונים.
כחלק מהרצון לייצר שטחים נוספים, מקדמת העירייה יצירת שטח בנוי באחד מהמקומות המרכזיים בעיר – מעל כביש בגין. במסגרת המיזם, יקורה כביש בגין במקטע המרכזי של שדרות מנחם בגין - בין מחלף בייט בחלקה הדרומי לגשר וולפסון בחלקה הצפוני. על שטח זה, יפותחו שטחים פתוחים לטובת הציבור וכן שטחי מסחר, תעסוקה, מגורים, מלונאות ודיור מוגן. לצד קידום תוכניות הבינוי ופתרונות התחבורה, מקדמת העירייה בינוי של יותר מ־2 מיליון מ"ר רבוע של מסחר ותעסוקה, תוך מתן דגש על תעשיות עתירות ידע.
"רובע תלפיות, אשר תוכנית האב המתחדשת לאזור אושרה בשנה שעברה, הוא דוגמה מצוינת להתחדשות עירונית ולמהפכה של ממש במתחם. התוכנית לא מוסיפה רק אלפי יח"ד, אלא גם נותנת מענה לצרכי התעסוקה בתוך העיר. מאזור תעשיית חרושת, תהפוך השכונה לאבן שואבת לתעשייה עתירת ידע ולהייטק, לצד הקמתם של מבני ציבור – בתי ספר, גנים, תרבות ופנאי, והכל קרוב לצירי הרכבת הקלה", מציין לארי. ''כדי לגרום לתוכנית האב החדשה להתממש, הקמנו 'מסלול ירוק', במסגרתו מקבלים יזמים פוטנציאליים מעטפת מלאה, שמנגישה להם את כלל המידע והסיוע ומשחררת חסמים. מדובר לא רק בפוטנציאל להקמת דירות נוספות אלא לשינוי כלכלי של ממש, בכל האזור".
לצד מתחם תלפיות, מקדמת העירייה את התוכנית המהפכנית והחדשנית לבניית רובע הכניסה לעיר, שתשנה לחלוטין את פניו של האזור. במסגרת התוכנית, ייבנו במתחם כ־1.2 מיליון מ"ר של מסחר, תעסוקה, פנאי, דיור ומלונאות. האזור האטרקטיבי, שנבנה במרכז התחבורתי הגדול בארץ - לצד הרכבת המהירה לתל אביב ולמודיעין, קווי הרכבת הקלה ונתיבי תחבורה ציבורית, זוכה לאמון מובהק מצד המשקיעים. כך, שווקו בהצלחה מספר מתחמים באזור – מתחם K, שערי צדק הישן ומתחם הרכב (J). "המשקיעים והיזמים מביעים אמון בירושלים", אומר לארי בסיפוק.
ירוק בעיניים
לצד האספלט והמלט, פועלת העירייה לשימור ולפיתוח הריאות הירוקות בעיר הבירה. כך, שודרגו עשרות גנים ציבוריים בכלל שכונות העיר. "לצד הבינוי, אנחנו נותנים דגש על פיתוח שטחים פתוחים ושדרוג גנים ציבוריים", אומר לארי, השקענו מיליוני שקלים בשדרוג גנים ציבוריים – במתקנים חדשים ובטיחותיים, באלמנטים אומנותיים ובאמצעים לשמירת ביטחון השוהים בגנים והכל לטובת תושבי העיר, ילדיה והמבקרים הרבים בה".
וכשלארי מדבר על מתקנים חדשים, אי אפשר שלא להתרשם מהבולט שבהם – מגלשה בגובה 16 מטרים אשר הוצבה בגן סאקר, הפארק הירושלמי המוכר. המגלשה, הוצבה כחלק משדרוג מקיף אותו עבר הגן, אשר זכה למתיחת פנים הכוללת שדרוג מרבדי הדשא, הקמת מגרשי ספורט חדשים ומתחם נינג'ה ייחודי. שדרוג הגן, בוצע על ידי עיריית ירושלים באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים ובביצוע חברת מוריה. עוד פועלת העירייה לפיתוח אתרי טבע עירוניים, כדוגמת פארק עמק הצבאים. "אנחנו נותנים דגש רב על השמירה ופיתוח הריאות הירוקות", אומר לארי. "כך גם עשינו במקרה של רכס לבן: הצגנו חלופה שמצד אחד תגדיל את הבנייה, ומצד שני, תשמור על ערכי הטבע הנדירים במקום והחיוניים כל כך לעיר ירושלים, כולל הקמת פארק לאומי באזור".
כחלק מהתוכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים העירוני, אשר הושקה לאחרונה, פועלת העירייה לשמירה על השטחים הירוקים ואתרי הטבע העירוניים, לצמצום הפליטות, לקידום תוכניות חינוכיות במוסדות החינוך והתייעלות אנרגטית המושגת על ידי שימוש בטכנולוגיות שונות - החלפה נורות לד במערכות התאורה העירוניות בכל רחבי העיר, הקמת גגות סולאריים על מבני ציבור, גגות ירוקים וכחולים ואימוץ תקני בנייה ירוקים.
מהפכת הפיתוח הפיזי לא פוסחת גם על מוסדות החינוך בעיר. מאות כיתות, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים נבנו לאורך השנים האחרונות. זאת לצד הקמת מרכזי פיתוח יזמות לצעירים ומרחבי למידה חדשניים לתלמידי העיר. תוכניות חינוכיות ייחודיות, כדוגמת "בית ספר יער" הפועל בעמק הצבאים, או האב טכנולוגי, הכולל אולפני הקלטות ויצירה דיגיטליים לשימוש התלמידים, הופכים את החינוך הירושלמי לפורץ דרך ומוביל בסטנדרטים בינ"ל ובכל קנה מידה. הראייה לכך, בימים אלה מסיירים בעיר הבירה כ־250 אנשי חינוך מ־50 מדינות במסגרת כנס החינוך של ה־OECD, במטרה ללמוד את החינוך הירושלמי וליישמו בארץ מוצאם. עם היציאה מהקורונה, חזרה העיר ירושלים להוביל גם בתרבות ובתיירות, תוך קיומם של עשרות אירועי תרבות ברחבי העיר ובכללם אירועים יחודיים כגון פסטיבל "שאון חורף", שהתקיים בפברואר האחרון בארבעה מתחמים ברחבי העיר ו"ספקטרום בספרא" – לילה לבן של השתלטות אמנותית על בנייני עיריית ירושלים שהתקיים בחודש דצמבר האחרון. גם מרתון winner ירושלים, שהתקיים בחודש מרץ, הפך לאירוע ספורט ברמה בינלאומית, המקבץ סביבו עשרות אלפי רצים, מהארץ ומהעולם, זאת בשל הנופים ואתרי המורשת הייחודיים לאורכם עובר מסלול המרתון.
העיר הנקייה ביותר בישראל
דגש נוסף נותן ראש העיר על ניקיון המרחב הציבורי. ב־3 השנים האחרונות, השקיעה העירייה משאבים אדירים בשיפור נראות המרחב הציבורי וניקיונו. המהפכה נראית בשטח וכלל התושבים מברכים על כך מדי יום. בין השאר, הותקנו אלפי פחים מוטמנים שהחליפו את מכולות האשפה המוכרות. הפחים מצוידים בגלאי נפח מתקדמים, המשדרים נתונים אודות מצב הפח ונפחו. לאחרונה החלה העירייה בפיילוט חדש מסוגו והציבה אף שלטים אלקטרוניים בסביבות הפחים, במטרה להציג לתושבים את נפח הפחים ומצבם, כדי שיוכלו לדעת איזה פח פנוי, אליו ניתן להשליך את האשפה. בנוסף, בשל החשיבות שהיא מייחסת לנושא, לקחה על עצמה העירייה גם את האחריות על ניקיון תוואי הרכבת הקלה. יצוין גם, כי כלל האשפה הביתית מכל שכונות העיר מועברת למפעל ייחודי בעטרות, הגרין נט, מהמפעלים הגדולים והמתקדמים ביותר בעולם למחזור אשפה, שמבצע הפרדה בין סוגי הפסולת השונים ודואג למחזורם, זאת בנוסף למכלי המחזור השונים הפרוסים ברחבי העיר.
"העיר ירושלים, נותנת את המעטפת המושלמת לכל צורך ובכל תחום – בבינוי, בתשתיות התחבורה המתקדמות, באירועי תרבות פנאי וספורט, בתיירות ובחינוך", מסכם מנכ"ל העירייה. "כל הדרכים מובילות לירושלים, מכל הסיבות שבעולם".
