במרכז הרפואי שערי צדק, שנוסד לפני למעלה 120 שנה, מתחוללת בעשורים האחרונים מהפכת חדשנות ופיתוח, שהציבה אותו בשורה אחת עם צמרת בתי החולים בישראל. הוא הכתובת הראשונה באירועי טרור, אלפי לוחמים, לוחמות, פצועים ופצועות בעבר, ומאות במלחמת חרבות ברזל הנוכחית פונו אליו לטיפול מציל חיים. במגיפת הקורונה, טופלו בו הכי הרבה מטופלים בארץ, והוא מהווה את המוקד המרכזי למקרים דחופים מצילי חיים.
"ירושלים היא העיר הגדולה בארץ, ואנו יושבים במרכזה, ולכן כל מקרה רפואי דחוף מגיע מיד אלינו" מסביר פרופ' עופר מרין, מנכ"ל המרכז. "ב־30 השנים שאני בשערי צדק, ירושלים הכפילה את תושביה. והערים והישובים סביב ירושלים שילשו את גודלן. כך שאם אניח לפנייך את מפת מרחב ירושלים ואבקש שתצביעי על מרכזה, שם בדיוק נמצא שערי צדק ולכן מרכזיותו כה גדולה".
כל שנייה קובעת
הרפואה בישראל, מציין מרין מצוינת והיא ברמה הגבוהה של הרפואה המערבית. "ראינו זאת בקורונה ועכשיו במלחמה. בתי החולים נותנים מענה מצוין למקרים הדחופים והקשים ביותר ומצילים חיים כל יום.
כמנתח לב ותיק אני רואה את התמורות האדירות בשנים האחרונות. לדוגמא, כשהתחלתי כמנתח לב צעיר, הטיפול למי שעבר התקף לב היה מתן תרופה להמסת קריש הדםבאמבולנס או במיון ואז העברה לטיפול נמרץ. היום המטופל בתוך דקות מהגעתו אלינו כבר נמצא בחדר צנתור.
כך גם במקרי שבץ מוחי, שגורמים להרס המוני של תאים במוח בכל שנייה. ככל שממהרים לצנתר, מקטינים את הנזק והנכות, ואצלנו, בכל רגע נתון, ביחידה לצנתור מוח בראשות ד"ר קובי אמסלם, נמצא מצנתר מוח זמין לתת מענה תוך דקות למקרים הקשים ביותר.
כך גם הטיפול במכשיר ה־ECMO, שכולנו למדנו להכיר בקורונה. שערי צדק הפך לאחד המרכזים הגדולים בארץ המתמחה בחיבור מטופלים ל־ECMO במקרים דחופים של דום לב חריף. "במקרים אלה מד"א עושה למטופל עיסוי לב, כשבמקביל מוזעק למיון צוות ECMO, שיודע לחבר אותו למכשיר בתוך 10 דקות, משם הוא מובל לצנתור ואז לטיפול נמרץ. בשנים האחרונות ניצלו כך חיים רבים מאוד".
פרופ' עופר מריןצילום: בישקולפני 15 שנה הוטל על פרופ' מרין להקים בשערי צדק את יחידת הטראומה. זו הפכה עד מהרה למרכז־על וליחידה הגדולה בעיר, בעיקר בזכות הניסיון הרב של הצוותים, "הצוות מיומן בשל החשיפה לנפח גדול של מטופלים, וצבר מובילות ומצוינות ברמה הלאומית", הוא מציין.
כיום שערי צדק הוא כתובת מרכזית לכל המקרים הדחופים מצילי החיים. "כאשר כל שנייה קובעת והמומחים המובילים נמצאים בשערי צדק בנגישות מהירה, אין ספק שהפכנו להיות היעד המועדף על ארגוני ההצלה".
איך מושכים גם את מיטב המומחים?
במקביל למגמה המציבה את המטופל במרכז, פרופ' מרין מדגיש גם את החשיבות שבהצבת המטפלים במרכז. כך משקיע המרכז הרפואי משאבים עצומים בסגל הרפואי, הסיעודי והמינהל. כמו גם מיקוד בתנאים ובסביבה המתאימים למילוי תפקידם.
"אנו משקיעים רבות בפיתוח במשאב האנושי שלנו. יש פה תהליך שמעצים את עצמו - כשהמקרים הדחופים מגיעים אלינו בהיקפים גדולים יותר, זה מושך אלינו גם מומחים בכל התחומים, המעוניינים באתגר המקצועי ובנפח עבודה גדול המוביל להתמקצעות. התהליך הזה גורם כבר יותר מעשור לכך שאנשי מקצוע מעולים מגיעים לעבוד איתנו, וכשזה מתקיים, גם המטופלים רוצים להגיע כדי לקבל רפואה ברמה הגבוהה ביותר".
מתוך הבנה של המרכזיות שלנו, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בתחושת השייכות והמובילות של הצוות וגם יודעים לבנות לכל עובד אופק מקצועי כבר בשלב מוקדם; אנחנו לא פס ייצור, אלא מרכז רפואי המעניק רפואה מצוינת, מותאמת אישית, עם קשב למטופל ולמשפחתו, ולכך יש להתאים אנשי צוות שיודעים לספק זאת. שערי צדק תמיד נודע בטיפול אנושי ומכיל, ואנחנו משמרים את הרוח המופלאה הזאת עד היום בד בבד עם היותנו בחזית המקצועיות הלאומית. מאות אנשי צוות שלנו המתגוררים מחוץ לעיר, נוסעים מדי יום מרחקים גדולים, כי הם מעדיפים להיות חלק מהמקום הזה".
ספר מעט על המערכים המובילים במרכז הרפואי?
"מרכז הלב המשולב שלנו בהובלת פרופ' מיכאל גליקסון הוא מהגדולים בארץ, ומערך צנתורי הלב הוא בין שלושת הגדולים בארץ. בתחום מחלות לב מבניות אנחנו בהובלה לאומית.
הקמנו מחלקה נוירוכירורגית בניהולו של ד"ר נבו מרגלית, שמבצעת ניתוחים מורכבים ביותר, וכשבודקים את פרטי המטופלים, מתברר ש־30-40% אחוז כלל לא ירושלמים. זה מראה שבוחרים להגיע אלינו! המחלקה היא חלק ממערך המוח שלנו שכולל יחידה לצנתורי מוח, טיפול נמרץ נוירוכירורגי ומחלקה נוירולוגית בראשות ד"ר רוני אייכל.
בלידות אנחנו המרכז הגדול בישראל וככל הנראה בעולם, כשמאחורי למעלה מ־20 אלף לידות בשנה יש מקצועיות וניסיון עצום של צוות רחב, המביא לרמת שירות ובטיחות גבוהה.
האגף הפנימי שלנו הוכיח את יכולותיו בקורונה, שהיכתה בירושלים בעוצמה. העיר, שהיא גדולה בישראל, הייתה גם אדומה ביותר. היו בה הכי הרבה מטופלים, והאגף הפנימי נרתם כולו למשימה.
מחלקת הפלסטיקה, בראשותו של ד"ר יואב גרונוביץ, מציגה רמה גבוהה מאוד, ולאחר שקיבלנו הכרה של משרד הבריאות אנו בסיום ההקמה של מערך כוויות גדול, שייתן את הטיפול המקצועי בחוד החנית של התחום.
מחלקת העיניים שלנו בראשות פרופ' דויד צדק הפכה מהגדולות בארץ, והיא מתפתחת עם טכנולוגיות ודרכי טיפול חדשות ייחודיות המהוות פריצות דרך בטיפול.
המחלקה האורתופדית בניהולו של פרופ' עמוס פייזר קלטה מאז החלה המלחמה נפגעי גפיים רבים, שנותחו, טופלו ושוקמו, כשמנהל המחלקה וצוותו נאבקים על כל מילימטר שאפשר להציל בגפה.
גם המרכז האונקולוגי הפך למוביל בינלאומי. לפני שלוש שנים הצטרף אלינו פרופ' ניר פלד, שנחשב למומחה מספר 1 בארץ בסרטן הריאה. לפני כשנה חנכנו בהשקעה אדירה מרכז אונקולוגי מתקדם ביותר בן חמש קומות, המתמקד בסביבת המטופל והצוות – ההקרנות מתקיימות בחלל מואר ומאוורר המאפשר אור טבעי בכל קומותיו. זה מקום שמבטא את משמעות ההחלמה, כי הנפש מרפאת לא פחות מהסכין. לצידה המחלקה ההמטולוגית אליה הצטרף כמנהל פרופ' ישי עופרן והיא התבססה כאחת המובילות בארץ בטיפול וביחידה חדשה להשתלות מח עצם.
את המחלקה הכירורגית מנהל כבר 20 שנה פרופ' פתחיה רייסמן, מהכירורגים המובילים בארץ, שחולל מהפכה בתחום ויצר ביקוש רב לשרותי המחלקה; כך למשל כמחצית ממנותחי הכבד, מגיעים אלינו מחוץ לירושלים. בכלל, הניתוחים הגדולים פינו מקומם לפרוצדורות לפרוסקופיות ורובוטיות, והמערך הרובוטי הולך וגדל.
ניתוחים רובוטיים מובילים מאוד גם בטיפול במחלקה האורולוגית; פתחנו מרכז לטיפול בערמונית בהובלת פרופ' בוריס צ'רטין עם מיטב המכשור והטכנולוגיות בעולם, שבו צוות רפואי מתחומים שונים יושבים עם המטופל ומציגים לו את כל אפשרויות הטיפול ומידת התאמתן למקרה שלו, לרבות המלצות, והדבר מאפשר למטופל לקבל את כל המידע. "זו בדיוק המשמעות מאחורי המושג "רפואה מותאמת אישית".
כמובן, בית החולים לילדים ע"ש וילף בניהולו של פרופ' יחיאל שלזינגר שהפך לשם דבר ברפואת ילדים בארץ.
מערך הסיעוד שלנו, שלא ניתן בלעדיו, עבר בשנים האחרונות מהפך של התמקצעות והתפתחות טכנולוגית זאת לצד שימור הטיפול האנושי והחם לכל מטופל. האחות הראשית שרה גולדברג וצוות של 1,600 אחים ואחיות נמצאים בכל צומת ומהווים את עמוד השדרה שלנו.
מכפילים את שערי צדק
בתוך 15 שנה ירושלים תמנה כ־2 מיליון תושבים, ובשערי צדק שוקדים כל העת על פיתוח והתרחבות. כך למשל הכפלת מספר המיטות מאלף כיום ל־1,800, שהוא הצורך המיידי של תושבי העיר ויישובי המעטפת לה.
פרופ' מרין מוביל תכנון מגדל אשפוז חדש ומתקדם, עם גישה ישירה לכביש 16 וכביש בגין זאת לצד בניין מחקר, ומבני שירות נוספים. "זו תהיה מהפכה של ממש ואנו עוסקים בכך באופן אינטנסיבי".
תחום החדשנות, בראשות פרופ' דן טרנר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בשערי צדק, שינה לחלוטין את פני המרכז, כפי שמסביר מרין: "אנחנו מבינים שרפואה הולכת בשילוב מלא עם פיתוחים טכנולוגיים, מחקר, סטארטאפים. בקרוב נחנוך מרכז מו"פ חדש, ואנחנו כבר משלבים זרועות עם מספר גופי אקדמיה, סטארטאפים, חממות עבודה, הנעזרים בדאטה שנאגר אצלנו. גוגל, משלבת איתנו פעולה כבר זמן רב במחקרי דאטה במגוון תחומים".
פרט לתפקידו כמנכ"ל שערי צדק, פרופ' מרין חובש כמה כובעים מרשימים נוספים. הוא משמש כמפקד בית חולים שדה של צה"ל כבר כמעט שני עשורים והשתתף במשלחות סיוע ישראליות רבות לאזורים מוכי אסון להאיטי, יפן, נפאל, פיליפינים, טורקיה וארמניה. "כמפקד היחידה זכיתי להוביל את בית חולים שדה של צה"ל בתהליך הבקרה של ארגון הבריאות העולמי, וזכינו בדרגה הגבוהה ביותר. מבחינתי, זה כבוד לאומי", הוא מציין. בזכות ניסיונו הרב, פרופ' מרין מתנדב כמנטור להקמת בתי חולים שדה ברחבי העולם.
מ־7 באוקטובר פרופ' מרין חבר בוועדת מומחים מצומצמת, הפועלת לקבוע את מצבם הרפואי של החטופים בעזה. "זו מהמשימות הרגישות והמורכבות שהוטלה על כתפיי. בזכותה, נחשפתי למאמצים עילאיים של מי שהופכים כל אבן להוציא כל פיסת מידע על החטופים ואנו יודעים את חשיבות המשימה שלנו וניגשים אליה בחרדת קודש."
מהי המשמעות של יום ירושלים עבורך?
"אני ירושלמי גאה כל השנים. דור חמישי בעיר. זו עיר עם המורכבות האנושית הכי גדולה, ועדיין חיה, משגשגת וחזקה מכל הוויכוחים החברתיים. זכות גדולה עבורי לחיות בה בתקופה הכי מורכבת, להבין שאני חלק מהחוסן הלאומי, בידיעה שכל אדם שזקוק לטיפול – יקבל אצלנו טיפול מקצועי וחמלתי. באמונה מלאה, זו זכות עצומה להעניק טיפול לתושבי העיר".
מערך הטראומה בשערי צדק: "החזרה שלכם לחיים נותנת לנו את הכוח להמשיך"
ב־2021 הכיר משרד הבריאות בשערי צדק כמרכז טראומה על־אזורי, ובכך הצטרף לשורת מרכזי העל לטיפול בפצועים בישראל. מערך הטראומה של המרכז טיפל באלפי פצועים מפיגועי טרור, תאונות דרכים ואסונות מקומיים וגם הפך לחוד החנית של מערך החירום העירוני בהדרכת צוותי ההצלה ובהיערכות לאירועים רבי נפגעים.
אירועי 7 באוקטובר העצימו את העשייה של מערך הטראומה, כפי שמספר מנהל המערך ד"ר אלון שוורץ: "בעבר לא נחתו מסוקים עם פצועים בשערי צדק, וכבר ב־7 באוקטובר הגיע צוות להכשיר לשם כך את אחד המגרשים של נוער בית"ר, מרחק נסיעה של פחות משתי דקות לחדר הטראומה. קיבלנו כך מאות חיילים פצועים מעזה, רבים מהם עם פציעות מורכבות בדרגות שונות. גם לפני הכשרת המנחת היינו רגילים לטיפול בפצועים בהיקפים גדולים, אבל ההכשרה כמרכז על־אזורי והקמת המנחת חיברה את כלל הצוותים שלנו למאמץ הלאומי במלחמה. כולנו חשים, שזו זכות גדולה להיות חלק מהעשייה הלאומית.
ד"ר אלון שוורץצילום: דוברות שערי צדק"תחילה הגיעו אלינו פצועים מה'נובה', שוטר שבא לחלץ ונפצע קשה מירי, קצינה של התצפיתניות שהייתה מאושפזת זמן רב. מלבדם קיבלנו פצועים רבים בוויסות שניוני, לאחר שעברו הערכה וטיפול ראשוני בסורוקה או ברזילי. הגיעו פצועים מירי הטילים לאזור ירושלים. כשהחלה הכניסה הקרקעית לעזה, החלו לזרום חיילים פצועים בדרגות שונות. פתאום זה צובע את המערך בצבע ובאווירה אחרים, עם צעירים מכל הארץ, שבחדרי האשפוז תלויים דגלי היחידות. זה קצת מחזיר את כולנו לימי השירות הצבאי ובהחלט מעניק לנו תחושת שותפות במאמץ הלאומי", מספר שוורץ.
במקביל גם מצבת כוח האדם במרכז חייבה מענה מיוחד, בשל העובדה שגם רבים מהם גויסו. "בתחילת המלחמה גויסו חצי מהמתמחים למילואים. זה הציב את השאר בעומס תובעני וצורך ביותר תורנויות. אחרי כמה חודשים הם חזרו, כשעדיין מתמחים ורופאים בכירים משתתפים בפינויים של 669. יש חשיבות רבה לתקשורת עם צוות המסוק שאתה מכיר מהמילואים; יש על מי לסמוך, וזה תומך ברצף הטיפול".
תוכל לספר על מקרים יוצאי דופן שהגיעו?
"קצת אחרי 7.10 נורה שוטר בידי מחבל ליד שער הפרחים, והגיע במצב קשה מאוד עם דום לב. אחרי החייאה, ניתוח חירום וייצוב, עשינו לו CT, וראינו פציעה נוספת קשה בצוואר העליון וקליע שעבר מצד לצד במוח. ביחד עם צוות המחלקה הנוירוכירורגית לא ויתרנו ולאחר טיפול ואשפוז ארוכים, הוא חזר לאשתו ולבתו הפעוטה. בטקס יום הזיכרון בשערי צדק הוא עלה לבמה והודה לכל הצוות. לראות אותו הולך וחוזר לחיים זו הרגשה מדהימה, שנותנת אנרגיות והשראה לכל הצוות להמשיך ולהשקיע, כי יש גם הפתעות טובות בדרך.
"במקרה אחר היו ארבעה פצועים קשים ממטען שהתפוצץ בעזה. הם הגיעו אחרי אובדן דם רב עם פציעות רב מערכתיות, בהן קטיעות גפיים תחתונות. בהיקף פציעה כזה, לא מובן מאליו שנצליח לייצב את כולם. בצוותים משולבים של כירורגיה, אורתופדיה, כלי דם והרדמה, הזעקנו הרבה אנשי צוות מהבית בליל שישי. כולם נרתמו והגיעו וכך טיפלנו בארבעתם במקביל. גם כאן כולם שוחררו לאחר אשפוז ארוך. אני נמצא איתם בקשר אישי, ביקרנו אותם בשיקום, והם מקפידים לשלוח אליי לווטסאפ כל הישג שלהם, ואני דואג לעדכן את הצוות בשערי צדק וגם את צוות המסוק.
"סיפוק עצום לראות אנשים שהיו קרובים למוות, קמים לתחייה והולכים על שתי רגליים או פרוטזה. האנרגיות נפשיות והתמיכה המשפחתית מאפשרים להם להתמודד ולהתרומם לגבהים אדירים. הם תמיד מודים לנו על הטיפול, אבל אני תמיד עונה להם: 'החזרה לחיים שלכם נותנת לנו את הכוח להמשיך לטפל בבאים שיגיעו".
