במאי 2018 אישרה הממשלה תוכנית חומש לצמצום פערים חברתיים־כלכליים במזרח העיר, בהשוואה למערב העיר, בהשקעה של 2.1 מיליארד שקל. המטרה במקור הייתה לשפר את המציאות הקשה הקיימת מאז שחרור העיר, באזור הצפוף, שבו מתגוררים כיום 375,640 אלף תושבים (כ־%40 מכלל תושבי ירושלים(, כשבעיר מספר התושבים הערבים הגדול במדינה, כ־%75 מהם חיים מתחת לקו העוני, אחוזי האבטלה עמדו על 57%, תחום התשתיות הוזנח, דבר שהגביר באופן משמעותי את פקקי התנועה וגרם לתאונות רבות.
החלטת החומש 3790, המסתיימת בימים אלו, מצביעה על מגמות שינוי רבות במזרח העיר, ולא היה ניתן לקדמן ללא שיתוף פעולה מלא בין גורמים ממשלתיים ועירוניים. משרד ירושלים ומסורת ישראל מוביל את יישום ההחלטה וניהולה, כשלצורך כך הקים צוות חומש מקצועי, המונה כ־20 יועצים במגוון תחומים השונים, רובם הגדול תושבי מזרח העיר, דבר המסייע להצלחת התוכנית. ואומנם בתום חמש השנים הראשונות לתוכנית פני האזור הולכים ומשתפרים במגוון היבטי החיים.
ביום ירושלים 2023 צפויה להימסר לאישור הממשלה תוכנית חדשה, שמדייקת וממקדת את ההחלטה הקודמת על־פי ההתאמות שמוביל המשרד בשיתוף צוות החומש, כל זאת לאחר בחינה מעמיקה מול התושבים, קבוצות מיקוד רבות, ביצוע סקרים רבים ושיחות עם מנהלי בתי ספר וארגונים נוספים במזרח העיר. ההחלטה החדשה תמשיך את תנופת הצמיחה ותזניק את עתיד האזור. להלן כמה דוגמאות בולטות לצעדים הרבים שכבר בוצעו או נמצאים בביצוע:
חינוך והשכלה – ב־2018 למדו במערכת החינוך הרשמית רק 6,410 תלמידים בתוכנית הלימודים הישראלית, היום לומדים בה 14,302 תלמידים. זהו נתון משמעותי לאור העובדה שהתושבים ברובם אינם דוברי עברית, דבר המונע את השתלבותם באקדמיה ובעתיד גם בשוק התעסוקה המקומי. לצורך התמודדות וצמצום חסם זה, פיתח המשרד את תוכנית "מדברים", ולאחר הסכמת כל השותפים החל פיילוט תקדימי להנחלת העברית בשישה בתי הספר בשעות הלימוד הפורמליות, בכיתות קטנות והומוגניות, ולאחר הכשרת מורים מכוונת ללימוד השפה. המורים בתוכנית, שזוהי שפת אימם, הם ישראלים, חלקם אף דתיים, והתלמידים והצוות החינוכי מעידים על פיילוט מוצלח, שתורם לשיפור היחסים בין הצדדים.
החלטת הממשלה גם פועלת להעמקת הלימודים הטכנולוגיים והמדעיים, הרחבת היקף הזכאים לבגרות, הגדלת מספר הלומדים לתואר ראשון, צמצום נשירה וחיזוק החינוך הבלתי פורמלי.
תעסוקה וכלכלה – המשרד פועל לאורך כל הדרך בהסתכלות לטווח הקצר והארוך. עיקר ההשקעה בתחום התעסוקה הייתה בקרב נשים, מתוך הנחה שהשתלבותן בעבודה תסייע בלימוד השפה אצל ילדיהן, ובשילוב שאר בני המשפחה בתעסוקה ובאורח חיים משתלב. התוכנית החדשה מבקשת להרחיב את המגמה לגם לתוכניות הקשורות לשילוב גברים וצעירים. גם כאן פועל המשרד רבות בביסוס השליטה בשפה העברית וזאת לצורך שילובם בתעסוקה איכותית.
בפעולות נוספות בתחום התעסוקה שודרג מרכז "ריאן" לגיוס ושילוב תעסוקתי, בתחום ההייטק ופיתוח היזמות הוקם מרכז עסקים גדול על קו התפר בין חלקי העיר, ובו יזמים משני חלקי העיר מנהלים דיאלוג ועובדים יחד, קידום תכנון אזורי מסחר נוספים ועוד פעולות רבות ומשמעותיות.
בתחום התכנון ומקרקעין – ההחלטה הממשלתית דיברה כמו ההחלטה הקודמת על יעד של 100% רישום קרקעות, אבל עם הזמן הבינו כל השחקנים בזירה, כי מדובר בתהליך ממושך, מאתגר ורב מרכיבים. בהחלטה החדשה יבוצע בשלב הראשון מיפוי משמעותי של השטח במטרה לקדם את הסדרתו, לרבות שילוב האוכלוסייה בשיפור הנראות של האזור.
תשתיות פיזיות – סקר תשתיות כבישים שבוצע במסגרת החלטת הממשלה, העלה פער של 10 מיליארד שקל מול מערב העיר. בשלב הראשון הוקצו לתחום 500 מיליון שקל, כשבהחלטה החדשה הצפי הוא לתוספת תקציבית להקמת כבישים, בהם כבישי גישה למוסדות חינוך. בין היתר הושקעו 65 מיליון שקל לתכנון הכביש אמריקאי, המהווה שינוי מציאות בעיר, לצד השקעה משמעותית בתשתיות ביוב וניקוז.
גם בתחום התחבורה הציבורית מתחוללת מהפכה עם הטמעת מערכת "רב קו" בכל מערך ההיסעים במזרח העיר, כך שהתושבים יוכלו לעבור ישירות למערב העיר וגם לעלות על הרכבת. כן צומצמו 15 חברות הסעה שפעלו בשטח לשבע חברות בלבד, לרבות הקמת ועד משותף, תוך קיום שיתוף ציבור רציף לבירור הצרכים. בתחום שיפור הנגישות נוספו קווים ישירים למערב העיר.
השירותים לתושב - פרק זה הורחב באופן משמעותי בהחלטה החדשה וכולל סעיפים בתחום הרווחה, האנרגיה, הביטחון הקהילתי והאישי, תרבות, צעירים ועוד. השינוי כבר מורגש בשטח.
בין היתר, קודמו הקמות של פארקים גדולים כגון: פארק פתחת קידרון בהשקעה של 27 מיליון שקל, לצד הקמת פארקים וגינות, מבני ציבור, בריכות שחייה, ומתקני ספורט. מיליונים הושקעו בניקיון ובחינוך לניקיון, כאשר הצפיפות המאפיינת את מזרח העיר מחייבת פתרונות יצירתיים כמו פחים מוטמעים.
"הגיע הזמן למגר את הסטיגמה הקיימת היום במזרח ירושלים ולצמצם את הגבול המטאפורי בין חלקי העיר. בזכות הצלחת התוכנית, תקציב המדינה מגיע למקום הנכון ופועל ישירות לטובת שיפור איכות החיים באזור. בסוף, כמו כל הורה, גם האימא משועפט רוצה שילדיה ילמדו בבית ספר איכותי עם מעבדות והצללה, שיהיו לילדים גני משחקים ראויים ובטוחים ובין היתר גם אופק אקדמי ותעסוקתי", מסבירה סמנכ"לית המשרד לירושלים ומסורת ישראל, לירון יפלח, הממונה בין היתר, גם על יישום ההחלטות. "לראשונה ניתן לאזור מענה מדויק, בתקציב נכון המשולב עם מנגנון יישום יעיל.
"יצאנו לחמש שנות יישום, ובעבודה קשה הגענו לניצול תקציבי מלא, כשכל צעד מנוהל ומבוקר ומאפשר שהתקציב יגיע למקום הנכון. לאורך כל חמש השנים פועל המשרד, בראשות השר מאיר פרוש ומנכ"ל אסף יזדי, בדיוק המטרות, היעדים ותוכניות העבודה, למשל ב'תוכנית הישראלית' ביקשנו לא רק להגדיל את מספר הלומדים, אלא לפעול לשיפור איכות תוכנית הלימודים – וכך לעודד מעבר בין התוכניות".
דוגמה נוספת לייעול מנגנון ודיוק סעיפי ההחלטה תוך כדי תנועה היא ההסטה שבוצעה מסעיף בהפקעת שטחים בתקציב של 10 מיליון שקל לטובת הקמת מבני רווחה באזור. במקרה אחר הוגדרו כ־500 מיליון שקל לתשתיות כבישים. המשרד, המשמש כגוף הרואה את תמונת הצרכים המלאה, יזם הסטת תקציב בהיקף של 90 מיליון שקל לטובת סלילה של כבישי גישה לבתי ספר חדשים, שממילא מושקעים תקציבים בהקמתם.
"אני מבקשת לציין את שיתוף הפעולה המלא והמצוין עם עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה הרבים. אנחנו עובדים יחד עם גורמי העירייה, יוזמים תוכניות, מתקצבים אותן ויוצאים יחד לביצוע. זה הכרחי להצלחה, ואף אחת הסיבות העיקריות להצלחת המשימה", מסכמת יפלח.
