כשחיים ישראל פוסע אל עבר משרדו ב-Bank of America, שבו הוא מכהן כאסטרטג הגלובלי וראש תחום מגמות עתידיות, הוא מתקשה שלא לזכור איך התחיל את הקריירה הפיננסית שלו במקום אחר לגמרי: פקיד (טלר) העובד מאחורי הדלפק בבנק איגוד ו”סופר כסף בקופה”, כהגדרתו. משם הוא התקדם לתפקיד בתחום המסחר בבנק, הבין במהרה שהתחום לא מעניין אותו (“כי מסחר מתחיל היום ונגמר אחרי שתי דקות ואני רציתי לעשות דברים הרבה יותר לעומק”) ועבר לעסוק בשוק ההון, שריתק אותו. בשנת 2000 עבר לחברת “נשואה זנקס” (שנרכשה ב 2004 על ידי “אקסלנס”) לתפקיד עוזר אנליסט, רגע לפני משבר הדוט קום הגדול.
“עבדתי קשה עד שהפכתי לראש המחלקה, סיקרתי תחומים רבים ופיתחתי עבודה מול משקיעים זרים”, הוא נזכר. “כשמריל לינץ’, חטיבת ניהול ההון של Bank of America, חיפשה ב-2004 מישהו שיקים פעילות ישראלית בבנק - נקראתי לדגל. עברתי לכסות חברות תקשורת בשווקים מתעוררים כמו רוסיה, טורקיה, יוון ומזרח אירופה. זה היה מרתק, ומבחינתי אחרי שמכסים מקומות כאלה - יכולים לכסות הכל. בתפקידי האחרון הייתי ראש תחום טלקום, מדיה וטכנולוגיה בשווקים המתעוררים וב-2018 מוניתי לאסטרטג גלובלי ומנהל תחום העתידנות של הבנק”.
לאן אתה רואה את התחום בו אתה עוסק הולך בשנים הקרובות?
“להשקפתי, הוא יהפוך למבוסס הרבה יותר על דאטה וכלים חדשים ויתפתח לתחומים רבים המשפיעים האחד על השני. מדובר בהשפעות מרחיקות לכת וחוצות מגזרים. כיום, הכל כרוך אחד בשני ואנחנו רואים זאת גם במחקרים שאנו מוציאים המצביעים על מגמות המשפיעות לאורך ולרוחב בתחומים שונים דוגמת מדינות וכלכלות. העולם הרבה יותר מחובר ומושפע, ותיאוריית כנפי הפרפר, לפיה משק כנפיו בברזיל מביא בסופו של דבר להוריקן בסין - ניכרת כנכונה”.
טכנולוגיה, דמוגרפיה וסביבה
הוא בן 51, נולד בירושלים ומתגורר בה עד היום, אך נמצא רוב הזמן “על הקו” בין משרדו בארצות הברית ובלונדון ליעדים באירופה ובמזרח אסיה. היחידה תחת ניהולו ב-Bank of America בוחנת מגמות עתידיות בשלושה תחומים: טכנולוגיה, דמוגרפיה וסביבה. “אלו התחומים שבהם אנו מזהים מגמות שישפיעו מהותית על העתיד שלנו”, אומר חיים ישראל. “השנה התמקדנו בעיקר בטכנולוגיה, בדגש על הבינה המלאכותית שהיינו מהראשונים לדבר עליה. השינויים שראינו השנה גרמו להבנה שמתקיים שינוי טקטוני שהוא הרבה יותר גדול ממה שחושבים, תוך הבנה שהבינה המלאכותית תשנה את העתיד של כולנו. המחקרים שלנו מעידים שמדובר במהפכה בסדר גודל של האינטרנט, של הסמארטפונים - אבל בקצב הרבה יותר מהיר, גדול ומשמעותי מהמהפכות הטכנולוגיות הקודמות”.
למה, בעצם?
“כי הבינה המלאכותית מספקת מידע לכולם, היא הדמוקרטיזציה של הדאטה, המידע והידע. בנוסף, היא מתקדמת בקצב מהיר כל כך שלא חווינו מעולם. ההערכות בעולם הן שתוך פחות משנה כמיליארד איש בעולם כבר החלו להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת בדרך כזו או אחרת - מ-Chat GPT עד DALL-E. מעולם לא הייתה טכנולוגיה שהתפתחה בצורה כה מהירה, מדובר בקצב שהוא פי 3,000 מחוק מור (הגורס שצפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים תוכפל כל שנה וחצי עד שנתיים - א”ל). אין מגזר אחד, ואפילו לא חברה אחת, שיכולים להגיד שהנושא לא רלוונטי אליהם. כולם משתמשים בדאטה, בידע, באנשים, בתהליכים, בטקסט - כל הדברים שבינה מלאכותית יכולה לשפר.
“הטעות הגדולה ביותר ששוק ההון עושה בנושא היא לחשוב שזו רק טכנולוגיה, אבל אפשר להטמיע כלים יוצרי ערך באמצעות בינה מלאכותית בכל מה שנוגע לדאטה. הבינה מאפשרת ניהול תהליכים, הפחתת כוח אדם ויצירת ערך נוסף, ואנו מאמינים שתוך שלוש שנים יהיו שני סוגי חברות: אלו שישתמשו בבינה מלאכותית ואלו שלא קיימות”.
עד כמה מרכזית ישראל בתחום הבינה המלאכותית?
“המהפכה החלה ב-2018 והיא אמריקאית, כמו גם החברות המרכזיות שפיתחו את המודלים של הבינה המלאכותית ואלו המשתמשות באקו-סיסטם. ישראל מאחור. להערכתי, יהיה לה קשה להתקדם ולהיכנס בשל העובדה שמחסומי הכניסה אדירים. יש צורך בהשקעה עצומה בתשתיות, ומכיוון שהרגולציה בעולם נרתמת להגנה על הטכנולוגיה כנכס לאומי - למדינות השונות יהיה יותר ויותר קשה להיכנס לאקו-סיסטם הזה”.
אילו אתגרים ניהוליים עמדו בפניך השנה ומה למדת בה?
“ללמוד, אני לומד כל הזמן. השנה קיבלתי אישוש על מה שתמיד אמרנו ב-Bank of America: שאסור להתמקד ברבעון הקרוב, שאין יותר טווח קצר וטווח ארוך. מי שיתמקד בטווח הקצר - ייעלם. אנחנו חייבים להתנתק מכלל המודלים, הדוקטרינות והתיאוריות שפעם למדנו ושעליהם ביססנו את כל המודלים הכלכליים שלנו – הם כבר אינם רלוונטיים בעולם החדש. שוק ההון לא ידע להבין את גודל המהפכה שראינו השנה, התמקד בטווח הקצר - בעליית ריבית ובאינפלציה - ופספס את התמונה הגדולה”.
עם איזה אתגר ניהולי אתה מתמודד בימים אלה?
“האתגר התמידי שלי הוא היותי מנהל צוות גלובלי היושב במקומות שונים בעולם. זה אתגר אדיר, במיוחד לאור העובדה שמדובר בצוות מגוון, שכן הבנק מאמין גדול בהעסקת אוכלוסיות שונות ומגוונות. זו דרך מרתקת לעבוד בה, שגם מביאה להצלחה פנומנלית”.
כראש תחום מגמות עתידיות - מה אתה רואה הלאה?
“אם חשבנו עד היום שדברים קורים יותר ויותר מהר - היום ברור לחלוטין שעוד לא ראינו כלום. המחקר שלנו תומך בהבנה שאנחנו נמצאים בהתחלה של ההתחלה. כל המודלים הלינאריים מתבטלים ויש לפתח מודלים אקספוננציאליים. קצב השינויים עומד להיות כה מהיר שהעולם ינוע בצורה ורטיקלית”.
איזה תחום צריך לקבל, להשקפתך, תשומת לב רבה יותר?
“נושא המים. העולם מתרוקן ממשאבי מים ויש לכך השפעה סביבתית משמעותית, מדובר אולי בתחום האקוטי ביותר שלא מדברים עליו מספיק. כבר היום הוא משפיע על גיאו-פוליטיקה, סביבה, חברה ורפואה”.
ת.ז
חיים ישראל - אסטרטג גלובלי וראש תחום מגמות עתידיות בבנק אוף אמריקה.
שנת 2023 במשפט אחד: “אם הרחקתי לראות, זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים” (אייזיק ניוטון)
דמות מעוררת השראה: “אחת? אלפי חיילי צה”ל, השבויים, המשפחות. כל רגע מגלה עוד סיפור מלא השראה”.
מסר מרכזי ל-2024: “זאת השנה שבה הכל ישתנה, תעזבו את כל המודלים ודרכי החשיבה הרגילים, הם לא רלוונטיים בעולם החדש”.
