בבוקרו של השמיני באוקטובר, בין קריאת עיתונים ובין דמעה לתדהמה, מנכ”ל אגריקל דוד בר יוסף ניסה לעכל את המצב שאליו נכנסה המדינה ולחזות את הצעדים הבאים נדרשים. מה שהחל בהערכה שאנחנו בתוך סבב קצר, התברר אט אט כמלחמה מתמשכת שגם היום נותנת את אותותיה על המשק כולו. “תוך כדי ישיבה עם יואב ברק, היו”ר שמלווה אותי בחברה מתחילת הדרך, קיבלנו עדכון שכל מחלקת המכירות שלנו גויסה למילואים. מפה לשם, גם החות’ים הצטרפו לחגיגה והשפיעו מהותית על אספקת חומרי הגלם שלנו. החלטנו, בין היתר על סמך הניסיון שלנו בקורונה, לגבש תוכנית עבודה שנבחנת על בסיס שבועי וחודשי, ואנחנו מתנהלים כך כבר שישה חודשים כשצוותי המכירות שלנו עדיין במילואים”.
שיניתם חשיבה גם באשר לשוק המקומי
“המצב החדש חיזק תובנות שכבר היו קיימות במערכת, ולפיהן לא ניתן להתבסס רק על השוק הישראלי. שמנו דגש רב יותר לקידום מכירות יצוא, ולשמחתי זה מצליח. זה מה שמציל אותנו בתקופה הזו ומותיר אותנו עם הראש מעל המים”.
המציאות שהתהפכה במהירות חייבה את המנכ”ל בר יוסף לקבל החלטות קריטיות. הוא הצליח לראות את התמונה המתבהרת בזירת הלחימה ברצועת עזה ואת הנגררות שלה, והוביל מהלך לצמצום מידי של ההוצאות התפעוליות. בנוסף, הוגדלו קווי אספקה כדי להתגבר על הקשיים הלוגיסטיים ובהם המחסור שנוצר בחומרי גלם שנבלמו על ידי החות’ים.
“פגשנו מצב שבו חלק מהחברות ביטלו את קווי האספקה דרך ים סוף, אחרות כמו קוסקו הסינית, מחרימות את ישראל ובעצם ביטלו לחלוטין את הקווים. הפתרון שמצאנו הוא פתיחה של ספקים נוספים, אך נתקלנו בקשיים בשוק של ישראל כי חלק מהלקוחות הפסיקו לחלוטין פעילות, אחרים נכנסו למשבר פיננסי, ובתווך אתה צריך לפעול בנחישות וברגישות כדי לשמר לקוחות תוך שימת דגש על הגבייה. כל זה קורה כשכל מחלקת המכירות גויסה למילואים, וזה דרש מיתר הצוות הניהולי לעשות יותר. כל אחד תרם את חלקו בין אם זה בכספים או בתפעול ובעבודה ישירה מול הלקוחות”.
מוצרים בלעדיים וייחודים
אגריקל הוקמה על ידי החלוצים שייסדו את מושב הבונים, וממוקמת זה 70 שנה באותו מקום הצופה אל הים. החברה מפתחת מוצרים בלעדיים וייחודיים בעולם החקלאות, אחד מהם הוא מצע מיוחד שמאפשר אחזקת מים וגם קלות משקל, ובכך מאפשר יחד עם יכולות הנדסיות הקמה של גינות על גגות בנייני משרדים. המוצר שלה כבר נמצא על גגות משרדי חברת WIX, עזריאלי, מיקרוסופט ו-HP.
בנוסף, פיתחה החברה מצעים מנותקים ייחודיים בחממות בגידולי קנביס, תותים ומלפפונים, ויחד עם שותפים פיתחו מוצר מבוסס פרלייט (חומר אורגני) למאכל בהמות. בכך, מתאפשרת יעילות תפעולית אל מול הדרישות הדתיות, בעיקר בפסח, ומתן פתרון ייחודי ללקוחות הדתיים בתעשיית המזון.
החברה היא יצרנית אגרגנטים - פרלייט ורמיקוליט, חומרים אורגניים שנקרים ממחצבים באגן הים התיכון ובאפריקה. כאשר לבה מתפרצת מהר געש פוגשת מי ים היא קופאת, והחומר שנוצר משמר תכונות של קלות משקל, בידוד ואחזקת מים גבוהה. חומרים אלו עוברים טיפול תהליכי במפעלי אגריקל, ונמכרים לתעשיות השונות בישראל, אגן הים התיכון ומזרח אפריקה. התכונות הבסיסיות של החומרים משמשות תעשיות שונות על פי העניין, והשימוש בהם נפוץ בבניית קירות גבס, אבקות בתחום הבנייה, תעשיית המתכת ולשימושים שונים בחקלאות ובגינון.
“אגריקל פיתחה את החומרים והשימושים הללו באופן ייחודי, מתוך הבנה שאם לא נדע לתת ערך מוסף אז לא נהיה”, אומר בר יוסף. “יש לאגריקל ערכי ליבה שהם יושרה ואמינות, שבסופו של יום נותנים ללקוח שקט וביטחון והוא מוכן לשלם בשביל זה”.
מלך ירדן ואנחנו
דוד בר יוסף הגיע לתפקיד מנכ”ל אגריקל לפני כשש שנים. בתפקידיו הקודמים עסק בפיתוח עסקי בחברת “שמיר אופטיקה” וכמנכ”ל חברת הפלסטיק “תפן, טכנולוגיות זרימה ומינון”. מאז מינויו למנכ”ל, הכפילה אגריקל את מחזור המכירות שלה. “ביצענו תהליכי חשיבה עם ההנהלה והשותפים לדרך, וחדרנו למדינות אגן הים התיכון ומזרח אפריקה. בכך, הצלחנו להגדיל את הייצוא ב-20%”, הוא מסביר את הסיבות להצלחה. “לדוגמא, מלך ירדן הוא לקוח חוזר ונאמן לחוות קנביס שהוקמה ממזרח לעיר הבירה ורוכש מצעים מנותקים שטובים לגידול קנביס בחווה בבעלותו ממזרח לעמאן. הקמנו גם ערוצי הפצה לתעשיית הקנביס הפורחת בפורטוגל”.
היכן הרגשת שהחברה שלך תורמת ליציבות המשק ולחוסן שלו בחצי השנה האחרונה?
“אני בן 48, מ”פ בצנחנים, ועד לפני חמש שנים עשיתי מילואים, אך הפעם לא גויסתי מטעמי גיל. אך החל מהשמיני באוקטובר היה ברור ליו”ר שלי יואב שהאקט הציוני שנדרש מאיתנו הוא לשמר את החברה ואת מקומות התעסוקה של העובדים, וזו חלקת האלוהים הקטנה שלי. אני לא יודע להסביר למה ומה היה מיוחד בשקי 100 הליטר של אגריקל, אבל אחרי שפנו אלינו מהצבא לתרום שקים, וכך עשינו כמובן, זה הפך כנראה להיט כי הוצפנו בפניות לעוד ועם השקים הללו סיפקו את המזון לחיילים בעזה”.
במה עוד תרמה “אגריקל” בעת המלחמה?
“מתנות למשפחות של המגויסים. הייתה פנייה לתרומה של תפירת שקים, שקית ציוד אישית ותפרנו ונתנו ליחידת אגוז. תרמנו גם משאית שגויסה לפיקוד צפון”.
איזה חידודים ניהוליים אימצת להמשך השנה?
“הכלי הכי חשוב שהבנו גם מהמלחמה וגם מהקורונה היא גמישות מחשבתית, הוצאה לפועל מהירה ולא להתאהב בהחלטות. להבין שהמציאות כל הזמן משתנה ולדעת לבצע התאמות נדרשות”.
האם היית משנה משהו בהחלטות שלך?
“בטח, כל יום אני צודק וטועה. מי שלא עושה לא טועה. אין משהו גדול משמעותי וגדול שטעיתי בו, אבל, למשל, ההערכה שהמלחמה תהיה קצרה התבררה כשגויה. אם הייתי מבין קודם לכן שמדובר במצב שהולך להימשך חודשים, הייתי פותח קודם לכן עוד ספקים ומצטייד יותר, וכך חלק מהאתגרים שהתמודדנו איתם בחודש ינואר היו נפתרים. התיקון שעשינו בא לידי ביטוי רק בחודש פברואר”.
אנחנו נמצאים ערב חג הפסח, מה היית מאחל למדינת ישראל ולמשק הישראלי?
“מאחל לכל עם ישראל יותר אהבת חינם, יכולת לשים את המחלוקות בפרופורציות. לצערי, כבר ראינו שתמיד יכול להיות יותר גרוע. למשק הישראלי אני מאחל צמיחה ושגשוג. אני באמת חושב שלתעשייה הישראלית ולעובדים הישראלים יש ייחודיות שאני פוגש בה בכל הנקודות בדרך, ובסופו של דבר, באופן הכי פשוט, אני רוצה שלכולנו יהיה טוב הן ביננו לבין עצמנו והן ביכולת שלנו לצמוח ולשגשג”.
