“אנחנו הגב שלך”. זהו הסלוגן המוביל של אוניברסיטת בר-אילן המיועד לכל הסטודנטים שמלחמת “חרבות ברזל” שינתה את מציאות חייהם ללא היכר. לכל מי שגויסו למילואים, פונו מביתם או חשים תעוקה נפשית - מספקת האוניברסיטה את כל הביטחון והתמיכה הנדרשים. כך, למשל, בחודשים שעברו מתחילת המלחמה ביצעה האוניברסיטה שורה ארוכה של מהלכים כדי לסייע ללומדים אצלה, רבים מהם פעילויות ייחודיות.
“בר-אילן הובילה את מתווה חזרה ללימודים של משרתי המילואים וכוחות הביטחון וקיימה עבורם שבוע ממוקד להשלמות כדי להכניס אותם בחזרה לעניינים”, אומר זהר ינון, מנכ”ל אוניברסיטת בר-אילן והמשנה הבכיר לנשיא. “המאמץ הגדול ביותר היה עם הסטודנטים של שנה א’, שעוד לא הספיקו להכיר ולהבין מה זה אוניברסיטה. הפקולטות והמחלקות עשו מאמץ כדי לגשר על כך ולהקל עליהם להשלים את הפערים”.
עד כמה הייתם מוכנים למצב החירום?
“כמו את כל המדינה, המצב החדש תפס אותנו בהפתעה גמורה אבל השתמשנו בניסיון שלנו מהקורונה ומהר מאוד התעשתנו. כבר ב-8.10 הקמנו תשעה צוותים שטיפלו בהיבטים שונים של המצב, תוך מתן דגש הן לתמיכה אקדמית והן לתמיכה כלכלית ורגשית. לדוגמה: מי שגויס למילואים של מעל ל-60 יום קיבל מלגה של 6,000 שקל. אם הוא גם גר במעונות הסטודנטים - כיסינו לו מספר חודשי שכירות, כך שבפועל הוא קיבל מהאוניברסיטה 12,000 שקל. חילקנו קרוב ל-15 מיליון ש”ח במלגות לסטודנטים שגויסו למילואים - הכל מכספי האוניברסיטה ועל בסיס תרומות מידידי האוניברסיטה בישראל ובחו”ל. יכולנו לעשות זאת מכיוון שבשנים האחרונות בר-אילן התייצבה מאוד פיננסית ומראה שיפור בכל הפרמטרים הכלכליים-עסקיים שלה”.
גם בתחום האקדמי באתם לקראתם
“במסגרת התמיכה האקדמית, קיצרנו את הסמסטרים, המרנו חלק מהבחינות בעבודות בית, קבענו מועדים מיוחדים לבחינות, הכפלנו קורסים והגברנו תרגולים ושיעורי עזר. פיתחנו במערכת המחשוב פיצ’ר שבעזרתו כל מרצה בכל קורס יכול לדעת בלחיצת כפתור כמה מילואימניקים יש לו כרגע בקורס, ולהתארגן לכך בהתאם. כפי שעשינו בקורונה, הפעלנו מערכת של שידורי הרצאות והקלטות. מי שיכול להצטרף בלייב מרחוק - מוזמן, ומי שלא - יכול לקבל הקלטה של ההרצאה”.
ומה בפן הרגשי?
“גם עליו שמנו דגש. התקשרנו ל-20,000 סטודנטים בין פעמיים לשלוש כדי לבדוק עם כל אחד ואחת מה מצבם, איפה המלחמה פוגשת אותם ואיזה סיוע אנחנו יכולים לתת. הגדלנו מאוד את שירותי הייעוץ הפסיכולוגי שלנו. מיד עם תחילת המלחמה הפעלנו קו תמיכה רגשית עבור הסטודנטים - וגם עבור הציבור הרחב. גם עכשיו יש לנו בכל מחלקה עובד/איש סגל שהוא איש קשר ראשון למילואימניקים שלנו. בנינו קהילה שעוטפת, מחבקת ומשתדלת לעזור בכל דרך. כל שדרת ההנהלה התגייסה למשימת התמיכה בכל המישורים, בסטודנטים ובעובדים. רתמנו את הרקטור, סגן הרקטור, פורום הדיקנים - משם זה השתרשר לראשי מחלקות האקדמיות ולכל חברי הסגל האקדמי והמנהלי. הקמנו את “פורום חרבות ברזל” שמתכנס מדי יום ראשון ומהווה פלטפורמה למעקב ובקרה בכדי לוודא שההחלטות מיושמות בפועל. הכל כדי לעטוף בצורה מחבקת, לספק מענה לכלל המצבים שיצרה המלחמה ולטפל בחבר’ה שלנו”.
מספר הסטודנטים עולה - וגם רף הקבלה
זהר ינון, בעצמו בוגר בר-אילן בתואר ראשון ושני, נכנס לתפקידו לפני שש שנים, לאחר שמילא שורה ארוכה של תפקידים בסקטור הציבורי והפרטי. את דרכו המקצועית החל באגף התקציבים במשרד האוצר ובהמשך היה מנהל פיתוח עסקי ויועץ בכיר למנכ”ל קבוצת שיכון ובינוי אחזקות, סמנכ”ל כספים של התעשייה הצבאית וסמנכ”ל פיתוח עסקי של קבוצת גרנית הכרמל השקעות. עוד כיהן כדירקטור בחברות ציבוריות וממשלתיות שונות, חבר בנבחרות הדירקטורים ויו”ר הדירקטוריון בפועל והמייסד של החברה הממשלתית “דירה להשכיר”.
את אוניברסיטת בר-אילן הוא מגדיר כ”נושאת מטוסים”, ומסביר: “אלו שני קמפוסים, אחד ברמת גן והשני בצפת שהפכה לחזית. הקמפוסים כוללים אלפי סטודנטים ועובדים. כמנכ”ל אני אמון על טיפול בשורה ארוכה של צדדים שאינם אקדמיים: כספים, שיווק, משאבי אנוש, שירות לסטודנטים ולסגל, תשתיות ומערכות התקשוב והמידע, תפעול, תחזוקה, פיתוח, תכנון, סטטוטוריקה, לוגיסטיקה, רכש, יבוא, בטחון ובטיחות ועוד. מה שמסייע לי לנהל את הזרועות הללו ביעילות הוא שיתוף הפעולה העמוק והרחב הקיים בין אנשי הניהול לאנשי האקדמיה בבר-אילן. יש כימיה טובה בין האקדמיה לגופי הניהול - שזה לא דבר מובן מאליו, דבר שקשה מאוד להגיע אליו. בדרך כלל המקרה השכיח במוסדות הוא שישנם חיכוכים ועפים שבבים. כאן יש שת”פ מצוין - והסטודנטים והסגל שלנו מרוויחים מזה”.
הדגש על התמיכה במצב החירום לא פוגע בהעמקה האקדמית?
“בבר-אילן יש נתון מעניין: במשך שש השנים האחרונות שיעור הגידול של הסטודנטים שלנו הוא הגבוה ביותר - אך זה לא בא על חשבון האיכות. להיפך, מספר הסטודנטים גדל ובמקביל גם רף הקבלה נמצא במגמת עלייה מתמדת. הרמה הגבוהה לא ירדה גם בתקופה הנוכחית. אנו ממשיכים לייצר מחקר ולאחרונה סיכמנו עם קבוצת מבטח-שמיר על השקעה בסך של שישה מיליון דולר בתוכנית Ventures Unbox, תוכנית במודל ייחודי בה חוקרים מוכשרים ליזמות. זוהי תוכנית מיוחדת, כי ברוב האוניברסיטאות ישנן תוכניות שנותנות טעימה מיזמות לסטודנטים בתואר ראשון בעוד שאנחנו מכניסים את החוקרים למים העמוקים ולעיתים סוערים של עולם היזמות, לוקחים אותם למקום הכי מאתגר. דוקטורנטים, פוסט-דוקים ופרופסורים הופכים לשותפים-מייסדים (co-founders) מעורבים ופרו-אקטיביים בתוך סטארט-אפ שנולד במעבדה שלהם. בנוסף, זכינו בפרויקט של משרד המדע שבמסגרתו אנו מקימים מיזמים משותפים עם בית החולים שיבא ופותרים אתגרים ובעיות של עולם הרפואה”.
אתה מזהה כבר סממנים של יציאה מהמשבר והתאוששות מהמלחמה?
“לצערי, עוד אי אפשר להגיד את זה. להיפך, אני חושב שמבחינה רגשית יש לצפות לבעיות שעוד יגיעו אלינו בהמשך - בעיקר מצבי פוסט טראומה. הרבה מאוד סטודנטים כבר קיבלו צווי מילואים להמשך השנה והשאלה היא איך זה ישפיע על השנה האקדמית שלהם. בהיבט אחר, צריך לראות איך גל האנטישמיות בעולם ישפיע על היכולת של אקדמאים ישראלים לצאת לפוסט-דוק בחו”ל ואיך הוא ישפיע על אלו שכבר יצאו ורוצים לחזור ארצה. פה אני דווקא רואה משהו חיובי, אבל יש צורך להיערך מבחינת תשתיות המחקר כדי לקלוט אותם. בנוסף ובמענה לגל העכור של אנטישמיות בקמפוסים בארה”ב, בר-אילן יוצאת בשלל תוכניות חדשות שמכוונות לסטודנטים יהודים מחו”ל. גם כך אנחנו מעין זרוע ארוכה של משרד הקליטה. יש אצלנו מאות סטודנטים במעמד של עולים חדשים. לבר-אילן היסטוריה ארוכה של קליטת עלייה והיא בהחלט אחת הפלטפורמות האפקטיביות ביותר לכך. כשחבר’ה צעירים מגיעים ארצה ועוברים דרכנו - זה נותן להם את הטרנספורמציה לישראליות בצורה הטובה ביותר”.
