260 אלף. זה המספר של מחזיקי כרטיס האשראי של “אשמורת” - מועדון ההטבות והאשראי של הסתדרות המורים, שהפך במהלך המלחמה לכלי אפקטיבי ביותר עבור אנשי החינוך, שעל פי מנכ”ל החברה ארי שטינברג השתמשו בו בעיקר לרכישת מזון. “היה ברור לנו שהאטרקציות שאנחנו מציעים פחות רלוונטיות בתקופה הזו, הישראלים יותר בבית ולכן ראינו צריכה משמעותית יותר של מזון. עם הזמן, אנחנו מבחינים גם בחזרה הדרגתית לשגרה”.
בשנים האחרונות, אשמורת מבית ההסתדרות המורים מנהלת, מנווטת ויוצרת פעילויות עסקיות וכלכליות עבור אנשי חינוך חברי הסתדרות המורים ובני משפחותיהם דרך כרטיס האשראי שלה. היא עושה זאת בימי שגרה ובימי חירום, ועל פי המנכ”ל שטינברג מדובר בסכום סליקה שנתי של מעל ל-10 מיליארד ש”ח של מחזיקי כרטיס האשראי של אשמורת. “מאז כניסתי לתפקיד כמנכ”ל, ביצעתי שורת מהלכים ותהליכים שקידמו את ההבנה של אנשי החינוך וההוראה ששימוש בכרטיס אשמורת משמעותו רווח עבורם. בארבע השנים האחרונות אנחנו רואים קפיצה משמעותית במצטרפים למועדון ובכמות המשתמשים בכרטיס, זה מעיד על האמון שנותנים בנו אנשי החינוך וההוראה”.
בימי המלחמה, התאימה אשמורת את ההטבות הניתנות בכרטיס האשראי שלה לצרכים שעלו מהשטח. “בתחילת המלחמה הצענו הנחה של עד 50 אחוזי הנחה על מגוון מחשבים ניידים לצד מנעד רחב של מוצרי חשמל. בנוסף, הצענו הנחות משמעותיות ברשתות המזון, כמו למשל שובר של 20 אחוזי הנחה ב”קרפור”, 10 אחוזי הנחה ברמי לוי ועוד. אנחנו תמיד ערניים לשינויים בצרכים ולרצונות של חברי המועדון. למשל, זיהינו צורך מוגבר בכל הקשור למזון ונתנו מענה מקסימלי לכך. לצד זאת, אנחנו כבר מזהים חזרה מסוימת לשגרה ורואים צריכה במגמת בעלייה בכל הקשור לתרבות, הופעות וסרטים. אנחנו רואים יציאה למסעדות ויציאה מהבית לבילוי, לנופש בישראל ובחו”ל, וזו מגמה בהחלט מעודדת”.
החידושים של הוועידה השלישית
ב- 26 במרס קיימה אשמורת את ועידת אשמורת השלישית למנהיגות החינוך בישראל באולם הכנסים “לאגו” בראשון לציון, שהתקיימה במעמד נשיא המדינה, מזכ”לית הסתדרות המורים, בכירי מערכת החינוך ובהשתתפות כלל המנהלות והמנהלים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. הוועידה כללה תערוכת חדשנות שהציגה טכנולוגיות חדשניות בעולמות החינוך, בשילוב שיח והרצאות בנושא החזרה לשגרה בזמן המלחמה, ההתמודדות בשטח של מנהלי מוסדות החינוך עם המצב.
מהם הטרנדים האחרונים בנושא החינוך שחשפתם בוועידה?
“כיתות דיגיטליות הנפרשות על הקרנה של 360 מעלות. למעשה, השיעור מוקרן על כל הקירות ועם פעילות אקטיבית של התלמידים דוגמת משחקים דיגיטליים חינוכיים שמוקרנים על הרצפה. הכל אקטיבי כדי שהתלמידים לא ישתעממו ויישארו ערניים. דבר נוסף שהוצג הוא ספריית הרצאות דיגיטליות עם השמות הכי מובילים בכל תחום עבור תלמידי בתי הספר”.
מורים ומפונים
במהלך המלחמה נרתם אשמורת לעזור גם למפונים חברי הסתדרות המורים, אנשי צוות של המועדון הגיעו להתכנסויות בהם שוכנים המפונים ותרמו להם מחשבים וציוד לימודי נוסף.
האם אתה יכול לתאר את נקודות החוזק שיש לפתח כדי לשרוד משבר בסדר גודל כזה, ואיך ניתן לצאת ממנו?
“אחרי שמבינים את גודל האירוע ואת המשבר שנקלענו לתוכו, כיום אנחנו מבינים ומכירים יותר בצורך בשינוי במגזר הציבורי שאחראי על ההתנהלות השוטפת של מדינת ישראל. חייבים שישתלבו בו הכוחות החזקים ביותר שיש לנו, שהמנהלים הטובים ביותר יוצבו בכל אחת מהפוזיציות המשמעותיות שקיימות במגזר הציבורי. רק אז נוכל להשתקם מהמשבר הזה ומכל ההתנהלות שהתרחשה אחריו.
“ברגע שההחלטות יתקבלו על בסיס מקצועי ולא פוליטי או מגזרי, יהיה פה הרבה יותר טוב לכולם ובכל פרמטר. עלינו לתמרץ מצוינות, ולהטמיע במגזר הציבורי חדשנות שאנו כה מצטיינים בה בשוק האזרחי, וחובה לצמצם את הפערים בשוויון בנטל. לא יכול להיות שאותם אנשים שתורמים כל כך הרבה עבור כולנו, יהיו אלו שישלמו את המחיר הכבד ביותר”.
מהם לדעתך שלבי היציאה הלאומיים מהמשבר הנוכחי, כפי שאתה רואה אותם?
“השלב הראשון הוא ההבנה שרק ביחד נוכל לצאת מהמשבר הזה. יש לעשות הכל כדי להחזיר הביתה את תושבי הדרום והצפון שנעקרו מבתיהם בעל כורחם ולהסיר אקטיבית כל איום בטחוני. להשקיע בתשתיות שיובילו לצמיחה אחרי המורכבות שתהיה כאן. לתמרץ משמעותית את כלל מרכיבי החברה הישראלית לעשייה צבאית, ציבורית וחברתית, וכל אחד יידרש לתת מעצמו כדי לקבל הטבות. זה יכול להיות גיוס לצה”ל או שירות לאומי או השתלבות בארגוני חסד למיניהם ועוד. בנוסף, לתת הטבות משמעותיות למתגוררים ביישובי הספר”.
התובנה המרכזית ששטינברג מסיק מהמצב הנוכחי, ועם מבט קדימה להמשך השנה היא “שאין לנו ארץ אחרת. אנחנו חייבים להשקיע את כל הנדרש בהסברה הבינלאומית שלנו כי לא יכול להיות שנגיע למצב שטובחים בנו ועדיין אנו נתפסים כאשמים”.
האם הסברה ישראלית היא פעילות שאתה חושב לעשות במסגרת תפקידך?
“אני משמש גם כיו”ר מנהלת ליגת העל בכדורסל, ובמסגרת התפקיד הזה אני בהחלט עושה ומתכוון לעשות יותר בנושא. לקחתי את הקפטנים והקפטניות של קבוצות ליגת העל בכדורסל לסיור בבארי ובעוטף עזה, שם הם שמעו סקירה על מה שקרה ואנחנו מצפים שהם ידבררו זאת בעולם. אני מתכוון להמשיך ולעשות את הסיורים הללו כי אין חשוב ממראה עיניים. יצרתי שיתופי פעולה עם קהילות בעולם סביב הספורט והכדורסל בעבור ההסברה הישראלית. אני מתכוון להירתם לכל יוזמה שתהיה אם תהיה שקשורה לנראות של ישראל כלפי חוץ”.
איזה מסר אופטימי ולחג הפסח תרצה להעביר לציבור הישראלי בשעה מורכבת זאת?
“נוכחנו לדעת, ושילמנו על כך מחיר יקר, שהחברה האזרחית במדינת ישראל, היא הכי טובה תומכת נרתמת שיש בעולם כולו. אסור לנו לשכוח זאת, ונצמח עם זה”.
