חשבנו להציע בכתבה הפעם כיצד משפחה ישראלית צריכה לנהוג פיננסית בתקופה של "אחרי החגים", כאשר יש האטה מסויימת במשק והמצב הכלכלי של חלק מהאזרחים פחות טוב, הן בגלל האינפלציה הגבוהה והן בשל עליית הריבית הניכרת, העליות בשערי הדולר והיורו והזעזועים בשערי המניות בבורסה. אולם לזה לא ציפינו: מלחמה פרצה לפתע, והמצב הכלכלי של האזרחים השנתה והורע יותר משחזינו שיקרה "אחרי החגים". רבים גויסו למילואים, ילדים נשארו בבית וההורים לא יכלו לפתע לצאת למקומות העבודה ונקלעו למצב חירום גם בתחום הכלכלי.
לכן בימים האחרונים רבים ממשקי הבית בישראל נדרשים להתמודד עם אתגר לא פשוט בכל הקשור להתנהלות הכלכלית ולניהול תקציב משפחתי מאוזן ככל שניתן. האתגרים בהתנהלות הכלכלית נובעים מאי־ודאות כלכלית, תכונה רעה תמיד לניהול משק הבית, וגם תקציב המדינה כמובן. לזאת נוספה העלייה ביוקר המחייה במגוון רב של מוצרים ושירותים, שאותם אנו צורכים באופן שוטף וייקרו את החיים בישראל.
לאחר כעשור שבו האינפלציה בארץ ובעולם הייתה נמוכה עם רמת מחירים יציבה במרבית המוצרים והשירותים, בשנת 2022 עם היציאה ממשבר הקורונה חזינו מחד בביקושים גדולים ומאידך במחסור בשורה של סחורות ומוצרים. תוצאות הפער בין הביקוש להיצע לא איחרו לבוא, והחלה בעולם מגמה של התייקרויות וכפועל יוצא, עלייה בשיעורי האינפלציה.
כדי להתמודד עם התגברות האינפלציה ובמטרה להחזירה לרמה רצויה השתמשו הבנקים המרכזיים באחד הכלים המרכזיים שברשותם, דהיינו העלאת רמת הריבית. ישראל, בדומה לנעשה בעולם, חוותה עלייה בשיעור האינפלציה, ובנק ישראל ביצע עשר העלאות ריבית רצופות במטרה להחזיר את האינפלציה לתוואי שנתי רצוי של 3%-1%.
כך, בתוך מספר חודשים משק בית ממוצע נדרש להתמודד עם שיעור הוצאות חודשי הגדול במאות ועד אלפי שקלים בגין עליית מחירים על סל הקניות והשירותים שאותו הוא נוהג לצרוך, לצד התייקרות רבה במחירי האשראי כדוגמת המשכנתה והלוואות לצריכה שוטפת, שנלקחו טרם העלייה ברמת הריבית.
ואז פרצה המלחמה – והמצב הכלכלי של משפחה ישראלית ממוצעת הורע עוד.
להתרכז בניהול תקציב מאוזן
התנהלות כלכלית נכונה והתאמות נדרשות יאפשרו למשק הבית הממוצע לצלוח את התקופה הכלכלית הקשה ולהבטיח את העתיד הפיננסי. אנו מבקשים לעשות סדר ולהעניק מספר עצות להתנהלות מומלצת בשני מישורים מרכזיים: הראשון - הקטנת ההוצאות והשני - טיפול בכספים הפנויים. לשם כך ביקשנו את עצותיהם של מספר מומחים.
עדי בינדר, מנהל השיווק והמכירות, פעילים ניהול תיקי השקעות, מציע להתרכז בעיקר בניהול תקציב מאוזן: כל תא משפחתי צריך לראות עצמו בדומה לכל עסק. יש הוצאות (מזון, בריאות, ביטוחים, ביגוד, חופשות ועוד) ולמולם ההכנסות. יש לבחון האם ההכנסות הצפויות עולות בקנה אחד עם ההוצאות. אם יש פער שלילי, זה הזמן לתעדף ולבדוק האם יש הוצאות שניתן לדחות או לוותר עליהן.
קניות מרוכזות - ההוצאות השוטפות על מזון הן מרכיב משמעותי בהוצאות הבית. מומלץ לבצע רכישה מרוכזת ברשתות מזון גדולות, שעשויות להיות זולות ב־30% לעומת חנויות שכונתיות. בנוסף מומלץ להשוות מחירים בין עלות סל קניות ממוצע ברשתות השונות.
תשלום בגין שירותים מיותרים וכפולים - יש לבחון האם השירותים שאנו רוכשים הכרחיים או שאולי ניתן לוותר על חלקם או להחליפם בחלופה חינמית או זולה יותר. בנוסף לעיתים תיתכן כפילות בתשלום על אותו שירות, לדוגמה כפל בביטוחים. עלול להיות מצב שהתשלום הכפול לא מעניק יתרון כלשהו וניתן לוותר על אחד מהם.
צמצום ההוצאות בגין משכנתה והלוואות - אם למשק הבית משכנתה לדיור והלוואת שנלקחו טרום עליית הריבית, אשר התייקרו בחודשים האחרונים באופן משמעותי, יש לברר האם ניתן לצמצם את ההחזר החודשי. הדרכים לעשות זאת הן באמצעות בדיקה לגבי מיחזור המשכנתה, שינוי במסלולים שנלקחו, הארכת הטווח וכדומה.
וכאן בא תור הטיפול בכספים הפנויים ובהשקעות, ובראשו - פיזור וגיוון השקעות. תיק השקעות המתייחס לכלל הנכסים של התא המשפחתי צריך להיות מגוון ומפוזר. לאחר כעשור שבו הריבית על ההשקעות הייתה כמעט אפסית, בחודשים האחרונים ניתן לקבל ריבית טובה על הכספים הפנויים.
יש לוודא לכן שכספים פנויים אינם "יושבים בחשבון" ללא השקעה. יחד עם זאת, גם השקעה בשוק ההון אינה מילה גסה, ובראייה לטווח בינוני וארוך קיימות הזדמנויות העשויות להניב רווחים למשקיעים. מומלץ לכל אחד, בהתאם לסכום ההשקעה העומד לרשותו, ובהתבסס על הצרכים הפיננסיים ולהעדפת הסיכון המתאימה עבורו, לנסות לשלב מספר מוצרים בתיק ההשקעות שלו.
שמירה על רצף פנסיוני - אם אחד מבני הבית מחליף מקום עבודה או מפוטר, חשוב לעשות מאמץ ולא למשוך את הכספים אותם ניתן למשוך על פי חוק. שמירה על רצף פנסיוני יכולה להיות משמעותית מאוד באשר לסכומים שיעמדו לרשותנו ביום הפרישה לפנסיה.
קבלת החלטות מהראש ולא מהבטן בכל מצב - כספים המושקעים בשוק ההון הם כספים, אשר מלכתחילה לא היה צפוי שנשתמש בהם בטווח הבינוני־ארוך. טעות נפוצה שרבים נוטים לעשות, מופיעה בקרות אירוע קיצוני או בתקופה של תנודתיות בשוקי ההון, ומיד מבצעים מכירה כללית וחיסול כל ההשקעות. עדי בינדר מציין, כי "במחלקת קשרי הלקוחות אצלנו ב'פעילים ניהול תיקי השקעות', אנו דואגים למנוע לאורך השנים תופעה זו. ההסבר שניתן ללקוחות הוא שלא ניתן לתזמן את שוק ההון, והעובדות מצביעות על כך שהשקעה ארוכת טווח ללא זיגזוג ומכירות חפוזות מניבות למשקיעים רווחים ותשואה עודפת על פני השקעות חסרות סיכון".
התייעצו עם מומחים - רבים מאיתנו נרתעים מלטפל בנכסים הפיננסים הפנויים שלנו, אף שלעיתים מדובר בסכומים גדולים. טיפול נכון בחסכונות עשוי לחולל הבדל משמעותי ברווחה הכלכלית. כבכל תחום חשוב להיעזר במומחים, אשר ימליצו על הדרך להתנהלות כלכלית נכונה.
באשר לחסכונות ארוכי הטווח - כספים למועד הפרישה - מומלץ לקיים פגישה עם יועץ פנסיוני כדי לבדוק מהם הסכומים הצפויים שיעמדו לרשותנו במועד הפרישה, והאם הם יאפשרו את רווחתנו הכלכלית. במקביל, לגבי סכומי כסף שצברנו אשר פנויים להשקעה, נכון להתייעץ עם יועץ השקעות בבנק או לקבל שירות של ניהול תיק השקעות באחד מבתי ההשקעות המובילים.
לסיכום, אנו בתקופה מאתגרת וקשה כלכלית לכל משפחה. זה בהחלט לא השקט שהיינו רגילים לו בעשור האחרון. עלייה במחירי המוצרים והשירותים לצד עלייה בשיעור הריבית ומצב של משק באי־ודאות בשל אי־שקט בתחום הביטחוני - כל אלה מצריכים אותנו לחשב מסלול מחדש ולבחון את התנהלותנו הכלכלית והאם אנו ערוכים להתמודד עם המצב החדש.
יחד ננצח גם בכלכלה
טיפים מעשיים שיסייעו לעבור את התקופה המתוחה עם נזק מינימלי לכיס
מלחמה אינה רק תקופה כואבת ומדאיגה מהבחינה הביטחונית, כי אם גם כזאת שעלולה לפגוע קשה בכיס. 360 אלף אזרחים ואזרחיות גויסו למילואים, עשרות אלפים איבדו את מקומות עבודתם, חלקם פוטרו ואחרים נשלחו לחל"ת. בבורסה נרשמו, בעיקר בימי המלחמה הראשונים, ירידות שערים ניכרות, בעוד שערי המטבעות הזרים זינקו, אף כי בהמשך נרגעו.
תוצאת כל אלה היא שאין כמעט אזרח במדינה שלא הפסיד כסף. במיוחד הפסידו המפוטרים והנשלחים לביתם, המושקעים בבורסה וגם בעלי קופות הגמל והפנסיה. ובה בשעה מחירים בחנויות עלו דווקא במוצרים הדרושים לעת מלחמה – ממוצרי מזון והיגיינה ועד למוצרים המגבירים את הביטחון, כמו דלתות פלדלת, סורגים, חומרים לשיפוץ הממ"ד ועוד. כל אלה מחייבים כל אחת ואחד להרבה יותר מחשבה והתארגנות כלכלית מאשר בימים כתיקונם:
השוואת מחירים - חובה להשוות מחירים בעת קניות, שכן בזמן שרוב הציבור תורם, מסייע לנזקקים ועוזר ככל יכולתו למפונים ולמשפחות הנפגעים והחטופים – יש לדאבוננו גם חברות וסוחרים, אף כי מעטים יחסית, שמנצלים את המצב ומעלים מחירים.
הימנעות מהוצאות מיותרות - כדאי להימנע כעת מהוצאות מיותרות, כמו קניית שולחן או חליפה, שאינם דרושים במיוחד בתקופה הזאת.
ביטול/הקפאת מנויים ובקשות זיכוי - כדאי לנסות ולצמצם הוצאות בלתי נדרשות שקיימות בשגרה, למשל אם אוהד ספורט מושבע גויס למילואים, כאשר הוא מנוי על שורה של ערוצי ספורט בטלוויזיה, וממילא אין גם כעת פעילות רבה בתחום הזה בארץ (בחו"ל כן) – כדאי לבטל את המנוי לזמן מה. בדיוק כך אפשר לעצור מנויים לתיאטרון וגם לבקש להאריך זיכויים מחברות תעופה, חנויות או מסעדות, על טיסות, ביגוד או ארוחות, בעלי תאריך מוגבל לשימוש. כדאי לבדוק.
לסגור את המינוס בעו"ש - מה שבמיוחד כדאי לבדוק הוא את חשבון הבנק. הריבית עלתה מאוד בשנה האחרונה ורצוי מאוד להימנע מכניסה לאוברדרפט, בוודאי לא מסיבות שאינן מצדיקות כעת מינוסים. כדאי יותר מתמיד לפדות פיקדון ולכסות את המינוס.
מקדמות ותשלומים - בדקו אפשרות לקבל מקדמה למשכורת מהמעסיק וגם לדחות ללא ריבית והצמדה הלוואות או לעכב תשלומים כלשהם בקנייה שכבר בוצעה. אם בצד השני מוכנים לכך – זה הזמן לבקש את ההטבה והדחייה.
והעיקר - שנישאר בריאים בגוף, וגם אם זה אפשרי, שנישאר בלתי נפגעים ככל האפשר בכיס ובחשבון הבנק.
פורסם לראשונה: 11:28, 23.11.23
