כמעט שנה חלפה מאותו יום היסטורי, שבו עלו לקו האדום של הדנקל בתוך כמה שעות מעל 120 אלף נוסעים. הם חלפו בחמש ערים, מבת ים, דרך ת"א-יפו, רמת גן, בני ברק ועד פתח תקווה, לאורך 24 ק"מ, 12 מהם מתחת לקרקע, בצי רכבות חדישות, נוחות וממוזגות. בנת"ע – החברה שהקימה את הפרויקט שעתיד לשנות לחלוטין את גוש דן - החלו בד בבד בהטמעה של הרגלי הנסיעה החדשים, תהליך המוערך בכשנתיים.
3 צפייה בגלריה
(צילום: באדיבות נת"ע)

אלא שסמוך להשקת הקו פרצה המלחמה, מספר הנוסעים צנח ל־17,000 ביום, והתהליך נבלם באופן זמני. עם הזמן טיפס בהדרגה היקף הנוסעים עד לכ-100 אלף כיום, וניתן לקבוע שהתהליך קורם עור וגידים בהתאם ליעדים שנקבעו. עם השלמת שני קווי הדנקל הנוספים – הסגול והירוק ב־2027 וב־2028 בהתאמה, המודלים צופים מעל 200,000 נוסעים במערכת מדי יום.
בסקר שנערך לאחרונה, דיווחו 93% מהנוסעים על שביעות רצון מהשירות שמעניק הדנקל. כעת יש לפעול לשנות הרגלי נסיעה בקרב הישראלים שכה רגילים לרכב הפרטי. כך, בקרוב ייצאו נת"ע, תבל ומשרד התחבורה בקמפיין עידוד נסיעה כדי לאפשר לנוסעים נוספים לחוות את "חו"ל זה כאן - בגוש דן".

"אנשים מדברים על אירופה"

"הרכבת הקלה היא הצלחה כבירה, ואני מלא גאווה על הקו האדום שנוסע מדהים. אנשים מדברים על אירופה", פותח ואומר חיים גליק, מנכ"ל נת"ע.
אילו תגובות אתם מקבלים על תפקוד הקו האדום?
"התגובות מצוינות, ולא קיבלנו תלונות על איכות השירות. יש הערות שאנחנו לומדים, אבל הקו מסיע 100 אלף נוסעים בבטחה, ללא שום תקלה בטיחותית שקשורה לחיי אדם. זהו קו מרשים שנבנה באופן איכותי. יש נקודה מרכזית שאנחנו מטפלים בה כעת - מדובר בקו עילי ותחתי, וחששנו מפני הממשק עם משתמשי הדרך, ולכן אנו פועלים להעלות את המהירות באזורים העיליים, במיוחד בבת ים העתירה בצמתים. אנחנו לוקחים את הגברת המהירות לשלב הבא, והרק"ל בדרך להשלים את המהירות והתדירות המיטביות שלה. עד כה עבדנו על קיצור זמן הנסיעה, באמצעות העלאת תדירות הרכבות, וסבב נסיעה עומד עכשיו על 73 דקות מקצה לקצה, כשהמטרה היא להפחית כ-8 דקות נוספות. עבדנו על כיול הרמזורים עם העדפה לרכבות. מדובר בתהליך שאורך כשלוש שנים, ואנחנו מתקדמים".
3 צפייה בגלריה
חיים גליק, מנכ"ל חברת נת"ע
חיים גליק, מנכ"ל חברת נת"ע
חיים גליק, מנכ"ל חברת נת"ע
(צילום: באדיבות נת"ע)

הישראלים נדרשים לעבור מחסום פסיכולוגי של מעבר מרכב פרטי למערכת הסעת המונים. מה למדתם על הקהל המקומי השנה?
"נתקלנו במצב מורכב, ב־18.8 יצאנו לדרך ובסמוך לכך נתקלנו בשבת הארורה. זה יצר שבר באווירה הציבורית וגם ברצון הציבור לצאת ולבלות. הציבור עדיין בתעוקה ולא חזר לעצמו. מלבד מערכת תחבורתית, לתפיסתנו הרכבת היא גם כלי תרבותי שמחבר בין עולמות תוכן. במילים פשוטות - אם מישהו רוצה לאכול בורקס טורקי בשד' ירושלים ביפו – הוא עולה על הקו האדום בפתח תקווה, ובתוך 15 דקות מגיע ליעד, ובמקביל מבלה באתרי עניין נוספים בתל אביב. שלא לדבר על כדורגל. אנשים מנצלים את הרכבות למשחקים בבלומפילד, כשההגעה והיציאה מתבצעות למופת וללא פקקים. אנחנו רוצים שזה יהפוך לא רק לכלי להסעת המונים במובן הקלאסי של עבודה או עסקים, אלא לכלי תרבותי. אני משוכנע שברגע שנחזור לשגרה נורמלית, הדנקל ישמש כלי תרבותי ראשון במעלה".

"750 אלף נוסעים ביום – זו דרמה"

חרף המציאות המורכבת מאז 7.10, העבודות להשלמת הקו הסגול והירוק ממשיכות במרץ. "העבודות נעשות במאמצים מיוחדים בשל התקופה המורכבת והמחסור בעובדים. אנחנו חורקים שיניים לעמוד בקצב, והקצב מטורף. הוא יביא ב־2027 לפתיחת הקו הסגול ואחרי שנה לפתיחת הקו הירוק. חיבור שלושת הקווים יגרום לנו להשאיר את הרכבים בבית. הצפי שמדבר על כ־750 אלף נוסעים ביום - זו דרמה. נוכל להגיע מבת ים לאור יהודה או לשדה התעופה בתוך דקות. למקומות שאנחנו מעדיפים להגיע אליהם היום עם הרכב הפרטי, הרכבות מגיעות הרבה יותר מהר, וזה עוד לפני המטרו".
3 צפייה בגלריה
הדמיית התחנה בכיכר רבין
הדמיית התחנה בכיכר רבין
הדמיית התחנה בכיכר רבין
(צילום: באדיבות נת"ע)

עובדי חברת נת"ע הצעירים והנמרצים לא נחים על זרי הדפנה. כשהם מצוידים בניסיון הרב שצברו בהקמת בהרק"ל, הם כבר עובדים על הפרויקט התשתיתי הגדול ביותר אי פעם בישראל – המטרו. "המטרו הוא שובר שוויון מבחינת הגודל. אנחנו מדברים על 3 קווים על פני 150 ק"מ, כולם מתחת לאדמה, כולם אוטומטיים, ללא נהג. המערכת מפעילה את עצמה באופן מלא וזו קפיצת מדרגה הכי מתקדמת בעולם הרכבות", מסביר גליק ומוסיף, כי בד בבד עם הצפי לכ־2 מיליון נוסעים ביום, יתייתר הצורך להיכנס לתל אביב עם המכונית, ונוכל "לשוט" ממקום למקום ברכבות, עם הקמתם של שישה מתח"מים – מרכזים תחבורתיים, לאורך האיילון, שבהם נוסעים יוכלו לנוע מתחת לאדמה, בין הרכבות השונות.
מי יבנה את המטרו?
"שמחתי לארח לאחרונה משלחת של חברות הודיות גדולות ומשמעותיות, שמגלות עניין רב בפרויקט המאתגר, שעלותו כ־150-200 מיליארד שקל. לראשונה יש חברות שמעוניינות להשתלב בביצוע, בליווי מומנטום ממשלתי דוחף מאחור. להודים ניסיון עצום, בעיקר בכריית מנהרות ובעבודות הנדסה, ולהביא אותם בעת המלחמה, בזמן שבכל העולם 'מחפשים' את ישראל, זו בשורה עצומה".