שנים מדברים על הצורך בשינוי עמוק ומשמעותי במערכת החינוך הישראלית. האם הבינה המלאכותית סוף סוף מייצרת את ההזדמנות לכך?
משרד החינוך הכריז על 2025 כשנת הבינה המלאכותית בשאיפה לחולל שינוי בהוראה, בלמידה ובניהול החינוכי, ולצייד כל תלמיד ומורה בהבנה בסיסית של כליAI , תוך שילובם בתהליכי למידה, הוראה והערכה והכנת התלמידים לעולם העבודה המשתנה. במסגרת זו, פועל המשרד לפתח הכשרות מקצועיות למורים ומערכי שיעור חדשניים, שנועדו להנגיש את התחום לכל תלמיד ומורה בכל גיל ומכלל מגזרי החברה. התפיסה העומדת מאחורי המהלך היא ש־AI משמשת כלי משלים, המעצים את המורים, משפר את חוויית הלמידה בכיתה ומאפשר מענה פדגוגי מותאם לכל תלמיד, בהתאם לרמתו.
5 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock, Rawpixel.com)

כדי להבטיח את הצלחת המהלך, המחבר בין עולמות החינוך והטכנולוגיה, ולשם תמיכה בבתי הספר, גייס משרד החינוך מנטורים רבים מתעשיית ההייטק המקומית, תוך שיתוף פעולה עם אישים וחברות מובילות בעולם, כשבין השמות גם גוגל, מיקרוסופט, אינבידיה, התעשייה האווירית, אפל, מאנדיי, IBM, אפספלאייר, פאלו אלטו, סלייספורס ורבות נוספות.
בימים אלה מתחילות ההכשרות בקרב צוותי ההוראה לצורך היכרות ומפגש עם כלי AI, כאשר במסגרת התוכנית נערך במהלך חודש ינואר "AI Connect for Education" - אירוע משותף של משרד החינוך וחברת גוגל, שבו התנסו תלמידים, מורים ומפקחים בכלי בינה יוצרת, שכבר זמינים לשימושם בכיתה. בהמשך השנה מתוכננים מהלכים נוספים.

השינוי יכול להיות מהיר

את התוכנית הלאומית מובילה מירב זרביב, סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. במסגרת תפקידה, היא מובילה מהלכים אסטרטגיים לעיצוב עתיד החינוך, תוך התאמה למציאות טכנולוגית מתפתחת והיערכות לאתגרי העתיד, בין היתר פיתוח תוכניות חדשניות בתחומי ה־AI, טרנספורמציה דיגיטלית לכיוון חינוך מותאם אישית, חקר העתיד וחינוך טכנולוגי מתקדם. שוחחנו עימה כדי להבין כיצד צפויה הטכנולוגיה המתקדמת להשפיע על חיי התלמידים וצוותי החינוך.
מה משמעותה של ההכרזה של שנת הבינה המלאכותית, מהן המטרות ואיזו השפעה צפויה על התלמידים, המורים והמערכת כולה?
"מנקודת מבטי, העיסוק בבינה מלאכותית במערכת החינוך נמשך כבר כעשור. עוד כשניהלתי את אגף המו"פ במשרד ואחרי חקר עתידים שערכנו, הבנו ש־AI הוא הדבר הראשון שישפיע בעשור הקרוב על מערכת החינוך, ושיש להיערך אליו. לכן עוד לפני כניסת הבינה היוצרת, יצאנו לניסויים בשטח, והיו מעבדות עם מגוון של ניסויים ושימוש בכלי AI.
5 צפייה בגלריה
מירב זרביב, סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך
מירב זרביב, סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך
מירב זרביב, סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך
(צילום: לירון מולדובן)

"כשהשר והמנכ"ל הכריזו לפני יותר משנה שהנושא יעמוד במרכז התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך, ולאחר שקיבלתי את המשימה להוביל בו תוכנית לאומית ב־AI, קראנו לכל השותפים מהאקדמיה, התעשייה, מערכת החינוך, הרשויות המקומיות ויחידות המשרד, ולמדנו את המהפכה. בעזרת הידע שכבר היה בידינו, כתבנו את הטיוטה למסמך האסטרטגי. למעשה, אנחנו המשרד הממשלתי הראשון שהוציא תוכנית לאומית ל־AI, שאינה כתובה רק כחזון, אלא גם מתוקצבת בבסיס התקציב לשנים הקרובות, עם מטרות, יעדים ופעולות".
זרביב מספרת, שבתוכנית שכתבה עם צוותה, צוינו לא מעט יעדים, ומתוכם נבחנו שניים מרכזיים, שבודקים את מוכנות המגזר הציבורי לכניסה של AI. "עניין אותנו באיזה אופן מודדים בעולם את כשירותו של מגזר זה בבינה מלאכותית, וזאת בהתאם למטרות שהצבנו, ומצאנו שמדובר בארבעה צירים מרכזיים: האחד – רמת המוכנות והכשירות של ההון האנושי במערכת למהפכת ה־AI; הציר השני – תשתיות, בעיקר טכנולוגיות, ואנחנו הוספנו גם תשתיות פדגוגיות - כלומר עד כמה תוכניות הלימודים, דרכי ההערכה והתשתיות הקיימות מספקות; הציר השלישי הוא עולם הרגולציה – היבטים של קוד אתי, שנכתבים בכל העולם וגם אצלנו; והציר הרביעי – חדשנות. כל המדינות משקיעות במו"פ ובחדשנות, כי מדובר בתפיסה חדשה, והרוב לא יודעים באמת לאן זה ייקח אותנו ועד כמה זה יהיה עמוק וישבש את המערכת. למשל הקורונה הייתה אירוע משבש זמני, שהוביל ללמידה מרחוק, אבל ברגע שהמגפה חלפה, גם המערכת חזרה אחורה. ב־AI אנחנו רואים 'מכבש' שיושב על מערכת החינוך, ולצד מערכות נוספות, הוא ילך ויתחזק באופן אקספוננציאלי. מתוך כך שאנחנו נעים מהר, מתוך ההבנה שאם נדע לנצל מספיק מהר את יכולות ה־AI, המערכת יכולה להשתנות יחסית מהר לא כאבולוציה, אלא כרבולוציה".
איך זה יעבוד בשטח?
"בכל אחד מארבעת צירי הפעולה שהזכרתי, אנחנו מבצעים פעולות רבות; למשל בהיבט כשירות ההון האנושי ל־AI התחלנו בהכשרה מסיבית של כלל הדרג הבכיר במערכת החינוך, לרבות מנכ"ל, סמנכ"לים, מנהלי אגפים, מנהלי מחוזות ומפקחים - כולם השתתפו בשלושה ימי הכשרה אינטנסיביים עם החברות הטכנולוגיות הגדולות לניהול בעולם עתיר AI ובתכנון שולחן עבודה נתמך בכלי AI.
5 צפייה בגלריה
מתוך אירוע משרד החינוך וגוגל
מתוך אירוע משרד החינוך וגוגל
מתוך אירוע משרד החינוך וגוגל
(צילום: תומר פולטין)

"עוד בשנה שעברה ערכנו התנסויות יחד עם בתי ספר ומפקחים, ובהתבסס על המפה הבינלאומית וההקשר הישראלי, הגדרנו את ציר הכשירות – מה זה אומר שלתלמיד, למורה ולדרג המינהל יש יכולת לזהות את כלי ה־AI, להשתמש בהם באפקטיביות ביומיום ולזהות בעיות אתיות והזיות בעולם הזה. יצרנו מחווני כשירות ומוכנות לכל שכבת גיל ולכל הדרגים - מכיתה א' ועד רמת מנכ"ל המשרד. הפיתוח המקצועי של המורים נצבע כולו בחודשים האחרונים בבינה מלאכותית, כש־30% אחוז מהקורסים שמורים לוקחים מיועדים רק לצורך העמקה בטכנולוגיה.
"מבחינת כשירות ל־AI, אנחנו רואים איך כל אחד מבאי המערכת יודע להשתמש באופן מושכל בכלי הבינה. בשלב זה הגדרנו את הרמה הבסיסית, ובקרוב נתחיל להעמיק".

כלים למיצוי רמת הידע

ומה צפוי לקרות בעוד שנתיים-שלוש?
"אנחנו מבינים של־AI יכולת עוצמתית מאוד בייצור פרסונליזציה, ובמערכת החינוך המשמעות היא תוכנית לימודים אישית לכל ילד. ברור לנו שיש ליבה משותפת שכל התלמידים נדרשים ללמוד, אבל הבינה המלאכותית מאפשרת לקדם את התלמיד באופן עצמאי בתוך הליבה; למשל מתמטיקה נלמדת היום בהתאם לממוצע הכיתתי, וקשה להגיע לכל אחד. מערכות ה־AI, שאוספות מידע רב על הילד, יודעות לזהות את קצב הלמידה שלו, מתי הוא מרוכז, איפה הוא ממוקם בחומר ואיפה הקושי שלו, ובאמצעות עוזר הלמידה האישי, גם להעניק לו עזרה ותרגילים נוספים, עד שהוא ממצה את רמת הידע. המערכות האלה, למעשה, מייצרות למורה דשבורדים עם המון מידע על כל תלמיד, והמערכת יודעת להגיד למורה עם מי צריך לעבוד ועל מה.
5 צפייה בגלריה
אירוע בנושא בינה מלאכותית של משרד החינוך וחברת גוגל
אירוע בנושא בינה מלאכותית של משרד החינוך וחברת גוגל
אירוע בנושא בינה מלאכותית של משרד החינוך וחברת גוגל
(צילום: תומר פולטין)

"המערכות יודעות לעזור לנו תחילה לייצר תוכנית לימודים אישית לכל ילד, שנית - לעזור לילד ללמוד עצמאית וגם בקבוצות, שלישית - לא להשאיר אף אחד מאחור ולבסוף - לאפשר לתלמיד ללמוד מה שמעניין אותו כהעשרה. בשלב זה אנחנו עובדים עם החברות הגדולות כדי להקים את המערכות האלה, שקצת כמו מערכות הסטרימינג למיניהן, הן יספקו בתוך מערכת בית ספרית אחת היבטים רבים על כל ילד. אנחנו מתחילים להכין את כל המערכות, הספקים והמכרזים, כך שכל בית ספר יוכל לבחור סוג של מערכת מבוססת AI שיודעת לתת למנהל, למורים ולמשרד החינוך חיווי של מה קורה עם כל תלמיד, ובעיקר מאתגרת ללמידה הרבה יותר חווייתית וסקרנית, לצד הרבה זמן למנטורינג של מורה עם תלמיד, מהסיבה שמתפנה למורה לא מעט זמן".
איך זה ישפיע על הרגלי ומיומנויות הלמידה?
"מה שהולך להיות חזק מאוד בעידן ה־AI הוא מיומנות פתרון בעיות. השאלות עוברות למתכונת שימוש בידע לטובת פתרון בעיות והופכות להיות הרבה יותר קשות. דוגמה לכך היא מבחן בגרות במדעי הנתונים, שהוא בין הראשונים בעולם שנעשה בכלי AI - כשהשנה התלמידים הולכים להיבחן במערכת טכנולוגית שיודעת לבדוק תחילה את הידע שלהם במדעי הנתונים, אחר כך המערכת נפתחת לאינטרנט, והם יכולים להיעזר בו לצורך שאלה יותר קשה, ובשלב השלישי הם צריכים לפתור בעיה מורכבת בעזרת כלי AI. בתהליך המקדים, למעשה, לקחנו את בחינת הבגרות במדעי הנתונים מאשתקד והעלינו אותה לצ'אט, שפתר אותה באפס זמן בציון 98. במציאות כזאת שאלנו את עצמנו איך אנחנו מייצרים לבוגרים יתרון בשוק התעסוקה? אז בנינו שאלות מרמת חשיבה גבוהה יותר, כאלה שהבינה יכולה לתת להן כמה תשובות ויכולה לסייע, אבל בסוף לצד הבינה יש פה גם נתונים וישנו שיקול הדעת של התלמיד ויכולתו להביא את נקודת מבטו. מתוך כל ההתנסויות שלנו בשנים האחרונות, יש שלוש מיומנויות נדרשות בולטות וחזקות מאוד: חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות".
ומה יהיה תפקידו המעודכן של המורה?
"מבחינתנו, תפקידו יתחזק ביכולתו המקצועית לתת מענה מותאם לתלמידים ולעבוד באופן יעיל יותר. המורים יעשו זאת באמצעות כלי בינה, שיחסכו מהם את הפעולות הבירוקרטיות השגרתיות, כך שיוכלו לעסוק בעיקר - קידום הלמידה וההיבטים הרגשיים-החברתיים של התלמידים".
מהם האתגרים העיקריים שאתם רואים בהטמעת הבינה ככלי במערכת החינוך?
"למשל אפיון הבוט בהתאמה לקהל היעד. איך הבוטים, שהם עוזרי למידה, ידברו עם ילד מהחברה החרדית או הערבית? הרצון הוא שהבוט ידבר איתם בשפתם ולפי תפיסותיהם התרבותיות. בחברה הערבית מתקיים דיון מרתק, האם הבוט ידבר ערבית ספרותית או מדוברת, שכן אם ידבר ספרותית, ילדים רבים לא יבינו.
"ישנו גם היבט הגיל – ממתי מאפשרים את הטכנולוגיה וכיצד. למשל עוזר הלמידה המתקדם בעולם כיום הוא קנמיגו של בית הספר הווירטואלי קאן אקדמי, ותלמידים מ־א' עד י"ב ואף ילדי גן לומדים איתו הכול. אנחנו בישראל עוסקים בשאלה באיזה גיל נכון להתחיל.
5 צפייה בגלריה
מתוך אירוע משרד החינוך וגוגל
מתוך אירוע משרד החינוך וגוגל
מתוך אירוע משרד החינוך וגוגל
(צילום: תומר פולטין)

"עוד היבט הוא שמירת הפרטיות – ה־AI שומרת המון מידע, ותלמידים משתפים. איך דואגים שהתלמידים במערכות פתוחות לא ישתפו במידע ושמידע לא ידלוף מהמאגרים, איך מתמודדים עם ההזיות שמאפיינות AI. בנוסף איך מחנכים לא לקבל החלטות רק על סמך כלי AI. חשוב לנו שישתמשו בבינה ככלי עזר שמסייע לטייב הוראה ולמידה ולא ככלי שנותן ציונים.
"היבט נוסף הוא זמן החשיפה למסך – האם אנחנו רוצים למשל שילד בכיתה ד' ייחשף לעוד ארבע שעות מסך בחודש? אם נענה בשלילה, אנחנו לא רלוונטיים, כי המנהלים מאמצים AI בכל מקרה. כדי לייצר שימוש מושכל, השיטה כיום היא לאמץ רגולציה רכה יותר, שמאפשרת שימוש אחראי, תוך ניהול סיכונים. זה גם מאתגר, כי זה מחייב אותנו להיות אחראים, לבדוק סיכונים מול סיכויים, לחנך ולהטמיע".

400 חברות, 1,000 חיילים

מה תפקיד הבינה בשיפור חוויית הלמידה?
"הבינה יודעת לייצר פרסונליזציה, כלומר תהליך למידה שבו תלמיד לומד בקצב ובשיטת למידה שמסייעת לו עם בוט או קורס ייעודי. כמו כן הבינה יודעת להפוך בלחיצת כפתור חוויות מופשטות למשהו מוחשי, שבעבר נדרשו חודשים להכין – למשל להכין מצגת או להפוך טקסט לסרטון, ואני כמורה יכולה להתערב בתוכן. מחקר של מקינזי מצא, כי זה חוסך 50% מזמן העבודה הבירוקרטי של המורה, שכיום 'מבזבז' בין 15-10 שעות בשבוע על הכנת מערכי שיעור, בדיקות שיעורים ומבחנים ועוד. אנחנו רואים בפועל כיצד הכלים כיום מסייעים למורה להתעסק בעיקר – בקידום התלמידים ובהיבטיהם הרגשיים, וזו המהפכה הגדולה. שנים רבות רצינו לעשות את זה, ועם ה־AI יש עכשיו הזדמנות, בטח במדינה במלחמה, שתושביה במצב רגשי קשה ואחרי קורונה. דווקא הכלים הטכנולוגיים מאפשרים לפנות זמן להיבטים החשובים".
כיצד ניתן להבטיח שיישום הכלי יהיה שוויוני?
"אנחנו ממש עובדים בזה, וזו עבודה מורכבת. מיפינו את האוכלוסיות שבמיקוד - בדואים, חרדים, נוער בסיכון והחינוך המיוחד, שהן האחרונות שהיינו מצפים שייפגשו עם AI, ודווקא עבורן פתחנו תחילה שלושה ימי הכשרה".
ספרי על ההירתמות חברות הטכנולוגיה?
"ההיענות פשוט מדהימה. זה קרה מאפס למאה. מעל 400 חברות בתעשייה הצטרפו למהלך, והן שותפות במנטורינג, בביקורים בתעשייה, בהכשרות, במעבר של מוצרים שהן פיתחו לבתי הספר. יש עבודה מדהימה גם עם היחידות הטכנולוגיות בצה"ל, עם מעל 1,000 חיילים שילוו בתי ספר בעיקר בדרום. יש חברות שביקשו לעבוד עם המפונים ועם הצפון, ואנחנו התאמנו בין החברה והמשימה הקהילתית שלה למוסד החינוכי. זו מלאכת מחשבת שמושקעים בה המון מאמצים, לרבות הכשרה של התעשייה למנטורינג. הם מקבלים מאיתנו קיט מסודר עם דוגמאות למערכים, הקמנו עבורם אתר ייעודי, ואנחנו משקיעים בשיתוף הפעולה, כי הצלחתו תוביל להרבה מיזמים נוספים. גם המלחמה תורמת באופן מסוים לרצון של התעשייה, הצבא והציבור בכלל לצאת לצמיחה משותפת".