פסיכולוגיה
לימודי פסיכולוגיה, תחום מרכזי במדעי החברה המתמקד בחקר הנפש, ההכרה וההתנהגות, נלמדים באוניברסיטאות ובמכללות שונות ונחשבים ללימודים נחשקים. הקבלה אליהם קשוחה, והדרך לצאת לעבודה ארוכה יחסית, אבל הביקוש אליהם גדול, בוודאי בתקופות מורכבות בחיי אדם ומדינה, כדוגמת התקופה שעוברת על כולנו החל מ־7 באוקטובר 2023.
הלימודים מאפשרים למטופל את ההתמודדות עם בעיות החיים ומעניקים לו כלים לצורך כך. ברור שלשם כך על הפסיכולוג עצמו להיות אדם רגיש וקשוב, בעל יכולת הקשבה ויצירתיות לפתירת הבעיות.
בישראל מתיר חוק הפסיכולוגים את השימוש בתואר "פסיכולוג" ואת העיסוק בתחום רק לבעל תואר "מוסמך" (תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה, שניתן ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. כמו כן האדם צריך להיות רשום בפנקס הפסיכולוגים, שמנהל משרד הבריאות.
יש להוסיף, שחוק הפסיכולוגים בישראל מכיר כיום בשש התמחויות בפסיכולוגיה: קלינית, חינוכית, התפתחותית, שיקומית, רפואית וחברתית-תעסוקתית-ארגונית. במקביל לכך יש לימודים ממוקדים בתחום הנוירופסיכולוגיה, לימודי פסיכולוג קוגניטיבי ולימודי פסיכולוגיה-סקסולוגיה. כל אלו עוסקים בתחום הספיציפי שלהם.
אימון אישי
כשמדובר במאמן/ת אישי/ת, תחום שהולך וצובר תאוצה בעולם ובישראל, ראשית - יש להבדיל בין פסיכולוג למאמן אישי. מקצוע האימון פתוח בפני כל אדם, שבוחר ללמוד זאת במקומות השונים המציעים זאת.
למעשה, האימון נולד בשנות ה־80 בארה"ב, כתוצאה מהשפעת מאמני ספורט על חיי המתאמנים שלהם. נקודת המפתח שעליה מושתתים יחסי מאמן-מתאמן היא, שכל אדם יודע כי היכולות שלו לגרום לשינוי בחיים חבויות בתוכו ורק ממתינות לגילוי. המאמן מסייע לאדם לגלות מחדש יכולות אלו, לשקם בעצמו תחושות של הערכה עצמית, כוח, ביטחון עצמי ועוד תכונות חיוביות, כדי להביאו לתחושת סיפוק בחיים ולהתקדם לעתיד טוב יותר. עם השנים צבר תהליך האימון חסידים רבים, בהתחשב בכך, שבמהלך זמן קצר יחסית מוביל המאמן את המתאמן, באמצעות שאלות וטכניקות נוספות, לתת תשובות לעצמו ולהביא לתפנית בחייו, בנושא שעליו בחר להתאמן.
יש להדגיש - למרות שהאימון שואב מושגים מהפסיכולוגיה הקוגנטיבית וההומניסטית, שחותרת להגשמה עצמית, טכניקת האימון מתאימה לאנשים בריאים ומתפקדים עם קושי נקודתי וממוקד, ולא נהוג לגעת במהלך האימון בבעיות פסיכולוגיות.
את התחום לומדים בישראל במוסדות לימוד שונים, שמעניקים תעודה בסיום הקורס. לחלק ממקומות אלו שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בארץ. לשכת המאמנים בישראל מאחדת בתוכה מוסדות הפועלים להכשרת מאמנים. מכיוון שכל מוסד כזה יכול להגדיר באופן עצמאי תכנים, תנאי קבלה, משך לימודים ותנאים לתעודת סיום, החליטה הלשכה לייצר תו תקן ללומדים בבתי ספר אלו.
בובותרפיה
המונח בובותרפיה מכוון לשיטת תרפיה, שעושה שימוש בבובות תיאטרון ככלי לריפוי נפשי ולשיקום. עוד בימים עתיקים נעזר השמאן (המטפל בחברות העתיקות) בבובות לטיפול ולסיוע בפגעים פיזיים או נפשיים.
המטפלים בשיטה הזו מתנסים בבניית בובות, יצירת מחזה של תיאטרון בובות, דיאלוג בין ועם בובות, לאור ההבנה שבובת התיאטרון היא כלי רב־עוצמה, הנתון בידי התרפיסט או איש החינוך הבוחר להיעזר בה. בובת תיאטרון מתאימה לאוכלוסיות רבות, בין היתר לילדים ובוגרים, שעברו טראומה ומגלים קושי לבטא את רגשותיהם במילים, כדוגמת התחושות לאחר 7 באוקטובר.
בובותרפיה אפשר ללמוד באמצעות אנשים פרטיים, מומחים לשיטה ומטפלים באמצעותה בעצמם, שמעבירים את האומנות הזו לאנשי חינוך ומטפלים כשיטה מפתחת חוסן. בעיקר בתקופה הקשה הנוכחית שהמדינה עוברת, מאמצים את השיטה מרכזי חוסן ברחבי הארץ, מתוך ידיעה שילדים ובוגרים מרגישים בנוח לשתף את הבובות ולהוציא מעצמם בעזרתן רגשות ומחשבות פנימיים, שהיו נשארים חבויים ומודחקים בלעדיהן.
כהוכחה קטנה לייחודיות השיטה אפשר לקחת את הצמד "רד בנד ומורן אהרוני", שהתמודדו על גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון". אם בהתחלה שיתוף הבובה של רד הרים גבה, הרי שבתוך זמן קצר הפכה הבובה הסגולה לחביבת הקהל ולגורם הזדהות עבור השופטים והקהל.
תרפיה בבישול
טיפול בבישול הוא גישה חדשה יחסית בתרפיה, שמטרתה לרכך קשיים נפשיים, רגשיים והתנהגותיים, באמצעות עבודה במטבח, והיא מתאימה לטווח רחב של גילאים. בישראל יש כמה מכללות, שמלמדות את הנושא. תוכניות הלימודים מכשירות מטפלות ומטפלים לשילוב בישול בעבודתם הטיפולית במסגרת פרטנית או קבוצתית, כאמצעי תקשורתי יעיל בין המטפל למטופל. בעזרת טכניקת הטיפול החדשנית ניתן לעבד אצל המטופל מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים ותקשורתיים, כמו מיומנויות חברתיות, מסוגלות עצמית ודפוסי קשר, ולסייע לו לפרוץ את הגבולות המגבילים אותו בכישורים אלו.
במטבח הטיפולי מכינים המטפלים והמטופלים ביחד מזון, כשבזמן הזה, בצורה גלויה או סמויה, הם גם עוסקים בקשיים, מגבלות, מצוקות ומשברים. בשנים האחרונות מבינים יותר ויותר את יכולת הבישול לשמש כלי חינוכי-טיפולי, בין היתר כמפעיל את כל החושים של האדם, מתהליך הבישול עצמו ועד לאכילה. גישה חדשנית זו, שצוברת ביקוש בישראל, נלמדת במרכזים אקדמיים שונים, כשלא אחת במהלך או בתום הלימודים יכולים הבוגרים להשתלב בעשייה טיפולית שכוללת בישול במסגרות שונות.
טיפול במשחק
הפילוסוף היווני אפלטון אמר עוד לפני הספירה: "אתה יכול לגלות טוב יותר את אופיו של אדם במשך שעה אחת של משחק מאשר במשך שנה שלמה של שיחה". אפשר שעל בסיס זה נמצא התחום של תרפיה באמצעות משחק. אומנם מומחים בתחום מסבירים, כי טיפול במשחק מתאים בעיקר לילדים, אבל יש לא מעט מבוגרים שנעזרים באומנות זו כדי להוציא מעצמם מחשבות ורגשות מודחקים.
ההסבר הוא, שקל יותר לתקשר באמצעות משחק מאשר במילים, וקל יותר ליצור קשר מהיר עם האחר באמצעותו. לכן בטיפול בילדים מעדיפים מטפלים להשתמש במשחק כדי ליצור דיאלוג עם הילד, שבו הילד יכול לשתף את המטפל בחוויות, התנסויות ורגשות, והמטפל יכול לתמוך בו ולסייע לו. הטיפול במשחק שם דגש על עידוד היצירתיות, מעורבות פעילה וביטוי עצמי אותנטי. במהלך המשחק מקבל המטופל מרחב חופשי, שבו הוא יכול להתנסות בלי לפחד מכישלון ומביקורת, כשבמהלך הטיפול הוא לא עוצר ביטוי חופשי של רגשות, כגון כעס, אשמה וקנאה, הנחשבים רגשות קשים, וגם מבטא רגשות טובים; מביא את עצמו כמו שהוא.
את השיטה אפשר ללמוד באוניברסיטאות מסוימות, במכללות ובקורסים פרטיים, שניתנים על ידי מומחים בתחום.
ביבליותרפיה
היכולות של הכתיבה להוציא מהאדם את הפנימיות שבו ידועה משכבר. אלא שלא מעט חוששים מהכתיבה בגלל שיפוטיות עצמית. יתרונות הכתיבה מבוססים על כך, שהכתיבה מוציאה מהאדם צרכים וקשיים שונים, כגון בדידות, עצב, קשיים בתחומים שונים, שקשה עד בלתי אפשרי עבורו לדבר עליהם ולשתף בהם את הסביבה ולעיתים גם את עצמו.
בישראל נלמדת שיטת הכתיבה האינטואיטיבית בקורסים שונים ועל ידי מומחים בתחום, כששיטת הביבליותרפיה היא יותר אקדמית. מדובר בשיטת טיפול נפשי, מבוססת על פסיכותרפיה, מתחום הטיפול באומנויות. את השיטה לומדים במרכזים להשכלה גבוהה וגם בקורסים פרטיים, באמצעות מומחים לתחום.
השיטה כשיטה טיפולית עושה שימוש בתהליכי קריאה וכתיבה ובאומנות המילה הכתובה.
היא משמשת כלי, המאפשר לעקוף מחסומים רציונליים, וכך להגיע ביתר קלות לתת־מודע של האדם. הנחת היסוד היא, שעולם היצירה הטקסטואלי משקף את עולם המושגים, הדימויים והחוויות של האדם, ולכן הוא יכול לעורר את העולם הפנימי, על הקל ועל הקשה שבו.
הביבליותרפיה ככלי טיפולי, במסגרת יחידנית או קבוצתית, מוצעת כאמצעי לטיפוח בריאות הנפש, אם זה כחלק מהתמודדות עם בעיות ומשברים באוכלוסייה הכללית, ואם כאמצעי במסגרות טיפוליות שונות.