חיים גליק מסתכל על חמש שנותיו כמנכ”ל חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת”ע) ויודע שהוא משאיר את החברה בשלב קריטי, שבו היא אמורה לצמוח בצורה מאסיבית ולגייס לשורותיה מאות עובדים במטרה להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה. כשהגדיר את מועד פרישתו, הוא לא ידע שמלבד העיסוק השוטף הרב בפרויקטים של הרכבת הקלה והמטרו, תתווסף לשנת עבודתו האחרונה מלחמה מתמשכת, אך הוא אופטימי ותולה את תקוותו בעובדים: “אני חושב שאחדות העובדים ואחדות המטרה יאפשרו את גיבוש המבנה הארגוני של החברה אל מול מסות העבודה העצומות הנמצאות בפניה”.
המלחמה האטה את קצב העבודה של נת”ע. רבים מהעובדים גויסו למילואים, תשומות ירדו ושחקנים בינלאומיים כמו חברות מחו”ל הלוקחות חלק בפרויקטים של החברה העדיפו שלא לשהות בישראל. “הגיל הממוצע של עובדי נת”ע הוא צעיר למדי, כך שלגיוס למילואים הייתה השפעה מהירה ומשמעותית על התנהלות החברה. אחד מעובדיי נכנס לעזה והשאיר לי הודעה מצמררת: ‘אם אני לא חוזר - אני מבקש שתדאג למשפחתי’. לכן, היה חשוב קודם כל לעשות סדר, להבין את האירוע ואת השלכותיו עלינו ולקבל החלטות בסיסיות ראשוניות שקודם כל יתנו ביטחון לעובדים ולמשפחותיהם. עוד לפני הבנת משמעות המצב על סטטוס עבודת החברה פעלנו להבין מי בצבא ואיפה ואיזו משפחה זקוקה למה. היה חשוב לשמור על קשר עם העובדים ולגרום להם להבין שאנחנו איתם והם איתנו. היה צורך שיידעו שמקום העבודה שלהם מסודר ושהטיפול הוא קודם כל במשפחה ורק אחר כך בחברה. כשמבינים את זה - נותנים אמון בהנהלה. גישה זו תרמה ליכולתם של העובדים לשוב לתפקוד מלא, מתוך מוטיבציה והבנת האירוע”.
באיזו האסטרטגיה נקטת בניווט החברה בתקופה זו?
“האסטרטגיה העיקרית הייתה הבדלה והפרדה בין עיקר לבין טפל. הכלי המרכזי היה ניתוח מצב, הבנת האירוע וקבלת החלטות מהירות כדי לממש את ביטחון העובדים. היה צורך להבין היכן ההשפעה כמנהל הכרחית, איפה היא יותר חשובה. לחשוב יותר על מצב העובד מאשר על מצב עבודתו. צריך להבין שאנחנו מדברים על חלל שאינו ריק, על מציאות בה חברות עוזבות את הארץ, נתיבי אספקה מתארכים, פעילות של שחקני צד ג’ משתנה ויש מחסור בעובדים לא רק אצלנו, אלא גם אצל הגופים מולם אנו עובדים, דוגמת הרשויות המקומיות. כשאתה עובד בעולם חסר - עליך להשקיע את המאמץ המירבי במקום בו ההשפעה שלך היא הכי קריטית ומשמעותית. המשמעות הייתה להפעיל אנשים ברגישות אחרת, לייצר ממשק מהיר מאוד בין הגורמים השונים בחברה כדי להעביר מידע זמין במהירות, לפתח כלי מידע וכלי איסוף מידע שיהיו זמינים”.
וכיצד מניעים עובדים בתקופה קשה כזאת?
“באהבה ובחום. כשהעובד מרגיש שאתה דואג לו ולא רק בצורה פורמלית במטרה לעשות ‘וי’ - הוא איתך. העובדים ראו אותנו מתקשרים למשפחות, מספקים ציוד כשצריך, אפילו טיטולים, ונמצאים שם כל הזמן בשבילן, עם אוזן קשבת. הם קיבלו תחושה שהדברים יוצאים מהלב, ומה שיוצא מלב אחד נכנס ללב אחר. בנוסף, כשיכולנו - נתנו גם החוצה ולא רק פנימה. הפעלנו מנוף משמעותי של הכרת הטוב, יצאנו לעבודות התנדבות ברחבי הארץ, בעיקר במקומות של קטיף בהם היו חסרות ידיים. כשלוקחים את הדאגה ויוצרים אחדות מקבלים מוטיבציה גדולה יותר של העוסקים במלאכה”.
היקפים עצומים שהמדינה לא ידעה כמותם
לצד הראייה המיידית, לא זנחו בנת”ע גם את הראייה לטווח הארוך. גליק וצוותו מוודאים שניתן יהיה להשלים את עבודות הקמת קווי הרכבת בתכנון הראשוני שלהם. החברה חזרה לשגרה מלאה, רוב העובדים שיצאו למילואים שבו מהם לעבודתם (“חלק מהם כבר בדרך לסבב נוסף”, מציין גליק) והתפוקה נמצאת בקו עלייה. עם זאת, עדיין ישנו מחסור כללי בעובדים והגורמים הבינלאומיים עדיין לא רוצים לשוב לישראל. “יש גם בעיות בקווי אספקה אבל בסך הכל חזרנו לתפקוד מלא ורואים זאת על פני כל השטח העצום בו אנו פועלים”, מציין גליק.
למצב הייתה השפעה על קו הרכבת הקלה בתל אביב שכבר עובד?
“כן, בהתחלה הייתה ירידה משמעותית במספר הנוסעים בקו האדום, מ-120,000 ל-17,000 ביום. אבל עם החזרה לשיגרה, גם אם היא שיגרה של מלחמה, המספרים החלו לעלות בעקומה מהירה (הגענו לממוצע של 100 אלף נסיעות ביום), והמגמה היא אופטימית מאוד. מאז, הגרף עולה מדי חודש. בכל חודש נרשמות כ-5% יותר נסיעות מהחודש שעבר. בכלל, בחלוף כשנה מפתיחת הקו אני יכול לומר שמדובר בהצלחה באיכות, בשירות ובטכנולוגיה. נת”ע יצרה את הקו המורכב בישראל ואחד מהמורכבים בעולם, עם שילוב של תת-קרקע ועל-קרקע. הרכבת עומדת בתכנון המקורי שלה, של נסיעת שעה ו-13 דקות מקצה לקצה והיא תגיע גם לשעה ו-8 דקות. אין תקלות מהותיות, יש שירות טוב ואיכותי והרכבת נקייה ומסודרת”.
איך אתה רואה את הניהול בשנים הבאות? האם משהו בחזון הזה השתנה בעקבות המצב?
“נת”ע נמצאת בהליך של שינוי ארגוני עצום, שבו תגייס עוד מאות עובדים בעתיד הקרוב תחת המנכ”ל איתמר בן מאיר, כאשר אחדות המטרה תאפשר לגבש את המבנה הארגוני של החברה אל מול מסות העבודה העצומות הנמצאות בפניה. גדלנו משלושה קווי רכבת קלה בהיקף של 50 מיליארד שקל לעוד שלושה קווי מטרו בעלויות הקרובות ל-200 מיליארד שקל. זה אומר שנת”ע תנהל היקפים עצומים שהמדינה לא ידעה כמותם. מעולם לא היו כאן עבודות תשתית ב-250 מיליארד שקל. כשנמצאים מול אתגר כזה חייבים לייצר חברה חזקה שתהיה מוכנה אליו. זה השלב בו אנו נמצאים, לאחר עשיית עבודה רבה עבור אחדות המטרה בחברה, דאגה לעובדים, התמודדות עם צרכים, היערכות במבנה ארגוני, היערכות לקליטת עובדים ותוספת משרדים. הכל כדי להכין את נת”ע לצפוי בשנים הקרובות”.
פורסם לראשונה: 11:22, 25.09.24
