"יש המון סוגי מנהיגים. פוליטיים, חברתיים, מנכ”לים. מנהיג בזמן משבר צריך לדעת לקבל החלטות מהירות, לייצר תקשורת ברורה ולעורר השראה בצוותו. הוא צריך לעבוד קשה ולא לוותר על הנוכחות בשטח. לפגוש שם את המנהלים, העובדים והאנשים שעבורם הוא עובד. עליו להקשיב באמת לצרכים של אלו - במקרה שלנו - המפונים", אומר טל בסכס, מנכ”ל החברה למתנ”סים, שהגיבה במהירות וביעילות עם פרוץ המלחמה.
מה שאיפשר לחברה למתנ”סים לעשות זאת בצורה מהירה ויעילה הייתה, בין היתר, הפריסה התשתיתית הרחבה שלה בכל רחבי המדינה, כחלק מהיותה עוגן קהילתי בעת שגרה. החברה אחראית על החינוך הבלתי פורמלי, מהווה בית לתושבים ומשמשת כזרוע ביצועית של הממשלה ויד ימינן של הרשויות המקומיות לביצוע עשרות תוכניות ופרויקטים לאומיים עבור הרשויות והתושבים, מפעילה תוכניות לאומיות בבתי הספר והגנים, מנהלת צהרונים ומעונות יום ועוד. המנכ”ל בסכס מסביר כי בזמן חירום זה מתחדד אפילו עוד יותר, מכיוון שהם מכירים את השטח בצורה הטובה ביותר. “משרדים ממשלתיים רבים שרצו להגיע לשטח ולפעול - עשו זאת באמצעותנו, ופעמים רבות האזרח בנקודת הקצה כלל לא יודע על המעורבות שלנו. גם לא כשאנחנו מקימים, מתפעלים ומממנים את הכלים שבהם הוא נעזר, דוגמת 80 מעונות יום לשעת חירום שהוקמו ונוהלו על ידי החברה במרכזי הפינוי. כל פעילויות התרבות מטעם משרד התרבות בזמן המלחמה מופעלות על ידי החברה למתנ”סים, הקמה וניהול מתחמי הנוער, פעילות הפגתית ועוד מגוון רחב”.
נמצאים בכל רשות
בסכס הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים, עם התמחות בתחום הליטיגציה האזרחית ודיני הבנקאות. לתפקיד מנכ”ל החברה למתנ”סים הגיע ביוני 2021, כשברזומה שלו 20 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בכירים במגזר הפרטי והעסקי, בארץ ובחו”ל, בדגש רב על עבודה מול המגזר הציבורי והממשלתי.
במסגרת תפקידו, אחראי בסכס על ניהול כולל של החברה על מאות מרכזיה הקהילתיים ברחבי הארץ, ובכלל זה על כ-1,000 שלוחות בכ-230 רשויות מקומיות. תחת החברה והמרכזים הקהילתיים מועסקים כ-36,000 עובדים מדן ועד אילת, האמונים על מתן מענה מותאם באופן שוטף לכ-3.5 מיליון אזרחים בכל גיל ומכל אוכלוסייה, ובהיקף פעילות כולל של כ-4.5 מיליארד שקל.
הניסיון שלו, גרם לו להבין מיד בשבעה באוקטובר שמדובר באירוע חריג. מנהלי הצפון והדרום לא ענו לטלפונים, וטלפון אחד למנהלת בשדרות חשף את הזוועה. לאחר השיחה, כבר החלו לזרום אליו תמונות בזמן אמת.
איך מצליחים לפעול בתקופה שבה הכאוס שלט?
“החברה למתנ”סים הייתה אחת המערכות היחידות שמיהרה לתפקד. תפיסת ההפעלה שלנו היא שאנחנו עובדים ‘חירומי’ בכל אירוע בטחוני. ב-40 שנה האחרונות היינו ציר מהותי המטפל באזרחים, מפעיל מקלטים ומסייע בפינוי תושבים במקרה הצורך. מיד כשהגיעו אוטובוסים של המפונים מיישובי אשכול והעוטף יצרנו מודל ייחודי המבוסס על חיבור בין מתנ”ס קולט למתנ”ס נקלט (הקהילה המפונה), בשילוב רכזים ומתנדבים בתחומים מגוונים ותוכנית קהילתית רחבת היקף. בזכות ההון האנושי והמחויבות העמוקה של העובדים והמתנדבים, הצלחנו לייצר חיי שגרה ככל הניתן עבור המפונים, הענקנו להם תחושת יציבות גם בחירום.
“המרכז הקהילתי הוא ציר משמעותי אם לא המשמעותי ביותר בקהילה. הוא בעצם הגוף המחבר בין התושבים לרשות ומהווה את הלב של הקהילה, במלוא מובן המילה. אמרת מתנ”ס – אמרת בית, זה בדיוק כך עבור התושבים. הקמנו חמ”ל ייעודי עם מד”א, ויחד עם פילנתרופים גייסנו למעלה מ-50 מיליון שקל שעברו מהחברה למרכזים ולרשויות המקומיות לצרכי המלחמה. “סיפקנו מענה ופתרונות עבור משרדי ממשלה וגורמי ביטחון. בנוסף, עבדנו במתכנות של התקלות. כשקרה האירוע הנורא במג’דל שאמס - מקום שבו אנחנו לא פרוסים בשוטף - הגענו לראש הרשות ותוך יממה העמדנו מתנ”ס נייד עם כוח אדם, ציוד רב ותקציב גבוה - כדי לספק מענה קהילתי”.
ההכנה המוקדמת שלכם, ללא קשר למלחמה, הפכה למשמעותית לאחר שפרצה.
“הרצון הטוב לעטוף את מי שנפגע הוא הדבר הכי מבורך שיש - אך יש לעשות זאת במינון מסוים ונכון, ולצורך כך היינו הגורם המחבר. בנינו תשתיות משמעותיות עוד לפני המלחמה עם מתודות עבודה מסודרות, וזה הוכיח עצמו”.
על מנהיגות בזמן משבר
בעקבות תפקודו יוצא הדופן בשבעה באוקטובר, מונה בסכס על ידי הממשלה לפרויקטור מרכז השליטה האזרחי לתקופת המלחמה. התפקיד העניק לו אחריות על גיבוש תמונת מצב בכל הנוגע לרציפות התפקודית של הממשלה והמשק, ולצורכי העורף הנובעים מהמלחמה. עוד הוא נדרש לתאם ולסנכרן בין משרדי הממשלה השונים, ולרכז את עבודת הקבינט החברתי-כלכלי ואת ביצוע החלטותיו.
לאחר מספר חודשים החליט לסיים את התפקיד (מאחר, ולדבריו, לא קיבל את הכלים הדרושים והסמכויות הנדרשות כדי להוציא את עבודתו לפועל). בסכס חזר לנהל את החברה למתנ”סים, שם הרגיש שיכול להמשיך ולתרום מהידע והניסיון הרב שלו ולהשפיע יותר: “העובדה שאנו פועלים במרבית היישובים בישראל, במרכזי הערים, עם פריסה של עשרות אלפי עובדים ועובדות ואלפי מתנדבים - מייצרת חיבור לקהילה ולרשות המקומית המאפשר באמת לתת מענה ושירות כי אנחנו באמת מכירים את הדינמיקה, ההתנהלות, הקהילה ותושביה. כמנהל, למדתי שקור רוח, נוכחות בשטח, והקשבה אמיתית לצרכים הם קריטיים. אני מאמין שצריך לראות בעיניים ולדעת מה קורה בשטח, ולכן עלינו לשטח, הגענו לפגוש את מנהלי המתנ”סים, את ראשי הרשויות ואת המפונים עצמם. למדנו מהם ודייקנו יחד איתם את הצרכים הנדרשים. אנחנו ארגון של שליחי ציבור שיודע לספק מענה כאן ועכשיו, ומענה הרואים את העתיד”.
ומה עושה החברה למתנ”סים כיום, כשהמצב הפך מחירום לשגרת חירום?
“אנו מסתכלים עם הפנים קדימה לחזרת המפונים לבתיהם, זהו האתגר הלאומי הבא, אם כי המציאות הביטחונית הנוכחית לא מייצרת כרגע אופק המאפשר זאת. אנחנו לא מחכים עוד חודש או עוד שנה עד שתתאפשר החזרה, אלא עובדים כבר היום עם הקהילות והתושבים ודואגים שכשביום פקודה כשיהיה אפשר לחזור - הם ירצו לחזור. עד אז, יש צורך בשיקום רציני, בהשקעות כספיות גדולות. צריך לדאוג שמעונות היום ומערכת החינוך הלא פורמלית יחזרו לפעול, שהמרחבים הקהילתיים יפעלו - גם אם בתור התחלה רק חלק קטן מהתושבים יחזרו. צריך להיערך לזה היום, וזה מה שאנחנו עושים, זו עבודתנו וזו מומחיותנו. אנחנו מפעילים תוכניות להכשרת המנהיגים הקהילתיים הבאים”.
“כמנהל, למדתי שקור רוח, נוכחות בשטח, והקשבה אמיתית לצרכים הם קריטיים. אני מאמין שהחלטות במציאות היום לא ניתן לקבל רק מישיבה במשרד, ולכן ירדנו לשטח, הגענו לפגוש את מנהלי המתנ”סים, את ראשי הרשויות ואת המפונים עצמם”
