כשסיימה בפברואר האחרון את תפקידה כראש מועצת ירוחם, שאלה את עצמה טל אוחנה מה הדבר הבא שתעשה, מהי הזירה שבה תוכל לתרום מכישוריה ומניסיונה.
היא חשבה על סיוע לערי פריפריה ועיירות פיתוח עם אתגרים הדומים לאלו עמם התמודדה, ובסופו של דבר מצאה את עצמה דווקא במרחבים הכפריים, כחלק ממיזם "רוח הגליל" שהקימה רעיה שטראוס בן דרור. מטרת המיזם: להביא לקפיצת מדרגה באיכות החיים של ישובי הגדר, הנמצאים במרחק לכל היותר של קילומטרים בודדים מהגבול.
1 צפייה בגלריה
טל אוחנה
טל אוחנה
טל אוחנה
(צילום: פרטי)

"זו הפעם הראשונה שיש לי את הזכות להכיר מקרוב חיי חקלאים ואנשים שגרים בקהילות קטנות ומרוחקות, שאינן עירוניות", אומרת אוחנה. "בחירתי לפעול בגליל הגיעה מקול קורא פנימי, לאחר שהבנתי את גודל השבר ושאפתי להוסיף ערך בתחומים שבהם אני מנוסה. את יישובי הגדר הגליליים לא הכרתי, למרות שהיו לי חברים ובני משפחה רחוקים המתגוררים בכמה מהם. החלטתי להעמיק את ידיעתי והבנתי, לרתום את רעיה שטראוס ושותפים נוספים לרעיון, ולסייע לצעירים ולצעירות של חבל הארץ היפהפה הזה לכתוב מחדש את הסיפור החלוצי-ציוני שאבותיהם החלו לכתוב, בראשית שנותיה של המדינה".

לעלות לצפון

לתפיסת טל, חיי התושבים בפריפריה הדרומית ואלו של תושבי הגליל חולקים אתגרים דומים. היא זוכרת נסיעה משותפת לארה"ב עם אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב שנרצח בבוקר השבעה באוקטובר על ידי החמאס, ובה אמר לה שלגור בעוטף עזה זה 99% גן עדן - אבל גם 1% של גיהינום. "אני חושבת שכך גם תופסים רבים מתושבי הגליל את מציאות חייהם. הם אוהבים את חבל הארץ הזה בכל מאודם, לצד האתגר הבטחוני, המרחק מהמרכז והקוטן של הישובים".
"מדינת ישראל, המגזר העסקי שבה והגופים הפילנטרופיים צריכים לעבוד ביחד כדי להשקיע בעוגנים משני מציאות. עליהם להגיע למי שחי על הגבול ולשפר את איכות חייו: לייצר תעסוקה מגוונת, לספק חינוך מצוין, תנועות נוער ועוגני פנאי ותרבות מקומיים. לתת לתושבים ובעיקר להנהגות המקצועיות והנבחרות את הכלים, הכוחות והמשאבים הדרושים לייצור מציאות טובה יותר".
מה סטטוס העבודה של מיזם "רוח הגליל"?
"המיזם החל לפעול במועצה האזורית מעלה יוסף בימים אלו ואנו מקווים בקרוב להתחיל לפעול גם במרום גליל ובמבואות חרמון. בתקופה זו אני פוגשת נציגים רבים של קהילות מיהדות העולם וקרנות ישראליות ומסבירה להם שהצפון הוא המקום שכולם צריכים להתגייס עכשיו לתהליך התחדשותו".
כמי שמכירה את יהדות התפוצות כבר עשרים שנה אני יכולה להעיד שמחויבות הקהילות רק הולכת וגדלה. לאחר השבעה באוקטובר גויסו מיליארדי שקלים תוך ימים אחדים. חשוב להם שהכסף יושקע במקומות משני מציאות".
ומה בנוגע למגזר העסקי?
"ראיתי את היכולות הגדולות של המגזר העסקי בנקודות השבר עמן התמודדה המדינה, כולל ה-7 אוקטובר, שבעקבותיו הוא באמת עשה דברים יוצאי דופן. בשנותיי בירוחם ראיתי את ההשפעה של נוכחותה של חברת תרופות אמריקאית אחת על יכולתי כמנהיגת העיר לחלום טכנולוגיה, מחקר ומצוינות מדעית".
"אני קוראת כיום למגזר העסקי לעלות צפונה ולייצר עבור הצעירים שם תעסוקה איכותית. להקים שלוחות, לרכוש שירותים, לאפשר לתושבים לעבוד מרחוק וכך למעשה להיות מועסקים גם בחברות שיושבות במרכז. יש היום כל כך הרבה דרכים לייצר הנגשה של תעסוקה גם למי שגר על גדר הגבול. אין מצווה וזכות גדולה יותר מאשר לתת לאדם את האפשרות לקום, להתפרנס בכבוד, להגשים את עצמו ולבחור במה הוא רוצה לעסוק".

התיישבות חדשה

הבית הנוכחי של טל הוא "רוח הגליל", יוזמה פילנתרופית שפעילה כבר שנים רבות למען הגליל המערבי, מייסודה של רעיה שטראוס, שנולדה ועודנה מתגוררת בנהריה. "אני מאמינה מאוד בהתיישבות חדשה אבל בעיקר חושבת שהצעירים והצעירות של האזור צריכים לחזור הביתה, לשקם, לפתח ולחדש את מה שסבא וסבתא שלהם זכו להפריח אי שם בשנות ה-50. הם אלו הנושאים עמם את שורשי העבר ואת תקוות העתיד".
"כשאני מדברת איתם אני שומעת את כאבם על דור ההורים המייסדים שכיום, בזמן המלחמה, ספון בבתי מלון אליהם פונה ואיבד את היכולת לקום כל בוקר ולטפל בלולים או במטעים".
תוכנית "חוזרים הביתה" מתמקדת בהשקעה בשלושה צירים שאוחנה זיהתה כקריטיים: הראשון הוא התפתחות אישית, השכלתית ושל הצעירים באזור ("אדם שלא גדל בעצמו יתקשה להגדיל את הקהילה שלו").
השני הוא ציר היזמות ("לאפשר להם לחלום איך תיראה המציאות המיטבית עם החזרה הביתה ולנצל את הזמן הנוכחי ליוזמות עם כלים מקצועיים ומשאבים גדולים שאנו נשתדל לתווך עבורם").
השלישי והחשוב ביותר בעיניה: חיזוק הקשר לאזור. "אנחנו צריכים לדבר על הסיפור שלהם, להבין מה קושר אותם לחבל הארץ היפיפה הזה, מהי האחריות שלהם כלפיו? יש כאן סיפור חלוצי וציוני שצריך להיכתב מחדש ולהיות מסופר בגאווה מעל כל במה".
יש בך געגועים לפוליטיקה?
"אני מתגעגעת ליכולת להשפיע דרכה. במהלך כהונתי כראש מועצת ירוחם נוכחתי עד כמה השלטון המקומי הוא הזירה המשמעותית ביותר למי שמבקש לחולל שינוי חברתי וכלכלי. השלטון המקומי הוא הזירה הערוכה והאפקטיבית ביותר להתמודדות עם משברים מסוג אלו עמם אנו מתמודדים בשנים האחרונות".
"ההיכרות שלנו עם התושבים, היכולת לסנכרן בין מערכות, הגמישות התפעולית - כל אלו נתנו את אותותיהן בתקופת מגפת הקורונה ובולטות גם היום, בעת תקופת המלחמה. אני מתבוננת בראשי המועצות והערים בגליל ומתמלאת השראה מהם ומהצוותים המקצועיים, שמשלמים מחירים אישיים כבדים מנשוא ועדיין פועלים במלוא התשוקה והאחריות כלפי התושבים שלהם, במציאות שלא ברור מתי תשוב לשפיותה".
את מתכננת להיכנס לפוליטיקה הארצית?
"כן. 14 השנים שהעברתי בפוליטיקה העירונית היו השנים המדהימות בחיי. הן אפשרו לי לחלום ולהגשים, לגדול, ללמוד מקרוב על ניהול ומנהיגות בעת שגרה ובעת משבר ולהכיר את הכוחות שבי. תמיד ידעתי שאני מתבוננת על העולם בעיניים של יזמת. בהתאם, הובלת תהליכי פיתוח כלכלי יחד עם המגזר העסקי הייתה אחת האהבות הגדולות שלי בתפקידי בירוחם. אני מקווה שתהיה לי הזכות להשפיע על החברה הישראלית בשנות השיקום שלפנינו ומאמינה שההחלטות החשובות ביותר מתקבלות על ידי נבחרי הציבור, קובעי המדיניות. אני שואפת להימנות על המשפיעים בשדה זה בעתיד הקרוב". "החלטתי להעמיק את ידיעתי והבנתי, לרתום את רעיה שטראוס ושותפים נוספים לרעיון, ולסייע לצעירים ולצעירות של חבל הארץ היפהפה הזה לכתוב מחדש את הסיפור החלוצי-ציוני שאבותיהם החלו לכתוב, בראשית שנותיה של המדינה"