הכניסה לפארק אריאל שרון יכולה להשכיח ולו לרגע את האירועים הקשים והמטלטלים שעוברים על ישראל בשנה האחרונה. בפארק, שמשתרע על פני כ- 8400 דונם ואשר כולל מדשאות, אגם אקולוגי, בעלי חיים מסוגים שונים, 200 סוגי ציפורים, ארכיאולוגיה מתחמי תרבות פנאי ספורט ונופש - אין כל זכר לנזק שגרמה הרקטה שנפלה על משרדי הפארק ימים ספורים לאחר השבת השחורה. עדות לעבודה המאומצת של המנכ"ל דן ליכטמן, שהצליח לחולל פלאים במקום ממש כפי שעשה עם מינויו לתפקיד. "כשהגעתי מצאתי חברה מפורקת, הפארק היה בדעיכה, עובדים מרירים ומפולגים בשל סכסוכים משפטיים ואחרים והרבה דם רע. הייתי צריך להרים אותה מאפס. זה מה שעשיתי אז וכך גם אנהיג את החברה בהמשך. למרות שאני חושש לתקציב שלי בשנה הבאה, ייאוש הוא לא תוכנית עבודה. אני יודע שנתגבר וגם נממש את החזון של שלושה מיליון מבקרים בשנה".
ליכטמן הוא אדם אופטימי שמסתכל תמיד קדימה ומבקש לראות תמיד את הטוב. הוא כיהן שנים רבות בתפקידים שונים בצה"ל כמפקד מערך החימוש בפיקוד מרכז, ראש מחלקת אחזקה באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה וראש מחלקת תשתיות בזרוע היבשה. לאחר שחרורו בדרגת אלוף משנה, הוא התנסה גם בתפקידים בכירים במגזר האזרחי כסמנכ"ל "אגד תעבורה" וכמנכ"ל בחברה ביטחונית ממשלתית "שביט".
לפני ארבע שנים, לאחר שחברת פארק אריאל שרון נקלעה למשברים משפטיים ובעיות פנים ארגוניות, הוא נקרא אל הדגל. "יכולתי כמובן לעבור למגזר העסקי ולקבל משכורת של שש ספרות, אבל חשתי שליחות ציונית בהפיכת המקום הזה שהוא פנינה של ממש, להצלחה", הוא מסביר.
מה היו הפעולות הראשונות שלך לאחר כניסתך לתפקיד המנכ"ל?
"המקום סבל מבעיית ניהול. לא היה פה מנכ"ל במשך תקופה לפני שהגעתי, הייתה בעיה בתזרים התקציבי, העובדים היו מאוד מסוכסכים, לא היו תוכניות עבודה מסודרות ועוד. תפיסת הניהול שלי אומרת שעליי להיות ‘מומחה בניהול של מומחים’. למדתי מניסיוני לבזר סמכויות מבלי לאבד את התמונה הכללית עד לפרטים הקטנים שלה, והבנתי שהדבר הראשון שצריך לעשות בפארק אריאל שרון הוא לאחד ולגבש את העובדים. בניתי שדרת ניהול חדשה והלכתי על ניהול רזה וחכם. אין פה מינויים פוליטיים ואבטלה סמויה, נפרדנו מעובדים רבים שהיו פחות מחוברים לערכים, ולחזון שלנו. לאחר מכן, גיבשנו יחד עם הדירקטוריון אסטרטגיה חדשה ותוכנית עבודה מסודרת".
הפארק הוא שטח גלילי ואינו שייך לאף רשות מקומית, מעין אקס טרטוריה. הוא פועל תחת המשרד להגנת הסביבה, וצריך להגשים את תוכנית האב, שגם זכתה בפרס העיצוב הירוק בקטגוריית אדריכלות נוף במרכז אירופה. "אנחנו המסדרון האקולוגי של גוש דן. הפארק מהווה סמל לתיקון סביבתי ושיקום אקולוגי, מייצג עקרונות של צדק חברתי ומאפשר לכל אחד ואחת ליהנות מהטבע היום, ובדורות הבאים", אומר המנכ"ל.
לדבריו, הוא מחויב להכיר ולהגשים את כל החלטות הממשלה בנושא. "מאחר שאני נשען על תקציבי ממשלה וממספר קרנות והכנסות של הפארק, אני צריך לנהל את התוכנית הזו במסגרות התקציב, ובהתאם לתוכנית עבודה מתוקצבת ומנועי צמיחה שישרתו את הפארק. לפעמים זה דורש שינויים והתאמות אדריכליות. החלק החשוב בעבודה הוא כמובן ניהול השוטף של העובדים והנעתם למימוש החזון. יש לי צוות מעולה ורוח גבית מהדירקטוריון ומהמשרד להגנת הסביבה. הצלחנו בארבע שנים לייצב את הארגון, להגדיל הכנסות ולהצעיד את המקום קדימה. המלחמה כמובן שינתה חלק מהתוכניות".
ירוק בעיניים
בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, רקטה ששיגר חמאס מרצועת עזה פגעה במבנה המשרדים של עובדי הפארק וגרמה להרס רב. "למזלנו, זה קרה בערב כשהעובדים כבר יצאו הביתה, אחרת זה היה נגמר רע מאוד. רסיסי הרקטה ריסקו את המשרדים ורק בניין אחד נשאר על תילו. מדובר במשרדים עם מערכות חשובות, יצרנו מיד סביבת עבודה חליפית והתחלנו בשיפוץ. עובדים שיכלו לעבוד מרחוק נשלחו לעבוד מהבית.
"חלק מהעובדים או בני משפחותיהם גויסו בצו שמונה, יצרנו סביבת עבודה נוחה ותומכת, עם היענות לצרכים של העובדים. יש פה מרחבים מוגנים וגילינו המון גמישות כדי לאפשר את המשך העבודה. אחרי שלושה חודשים חזרנו למשרדים המשופצים ונטענו חורשת עצי אלון במקום נפילת הרקטה. זו הרוח הישראלית: הם הורסים, אנחנו מצמיחים מחדש".
נדרשתם לשינויים בעבודה בפארק בעקבות המלחמה?
"הייתה לנו תוכנית לשעת חירום שנשענו עליה. זה כלל נהלים חדשים וגם קבלת החלטות בהתאם למצב. נאלצנו להפסיק את עבודות פיתוח בשטחי "פשט ההצפה"-לב הפארק. אנחנו מקיימים הופעות מוזיקליות בפארק הפתוח, אך גם היו פעמים שנאלצנו לבטל אותן. חלק גדול מהעובדים בעידודי ויחד אתי יצא להתנדבויות של קטיף תותים, הגענו וביצענו הדרכות למשפחות המפונים בבתי המלון. השקענו גם בימי תרבות והעשרה לעובדים. כמובן שספגנו נזקים כלכליים, אבל יצרנו תוכנית עבודה כל כך יעילה וקפדנית שיש לנו באפרים המאפשרים לגשר על התקופה הזו".
מה החזון שלך?
הפארק ואופן תכנונו משקפים מגמה עולמית חדשנית שגורסת, כי מפגע סביבתי יש לשקם ולהשיב לציבור ולהפוך את המטרד למשאב. פיתוחו של הפארק והשימוש במשאביו נעשה באופן שלא פוגע בבסיס המשאבים והנכסים וישמר מהם לדורות הבאים. היבטים אלה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים: סביבה-חברה-כלכלה.
"אני רואה הרבה ירוק בעיניים. חשוב שיבינו שפארק אריאל שרון, הוא לא עוד פארק עירוני גדול, זה אי ירוק בלב המטרופולין שיש בו מתחמים ענקיים לבילוי ופנאי, תרבות וספורט בטבע.
"לא צריכים לנסוע לצפון או לדרום, בטח בימים אלו כדי לעשות קמפינג ולשהות ולטייל בטבע. יש כאן הדרכות וסיורים מאורגנים, שירותי הסעדה, בילוי ימי על האגם, הופעות מוזיקליות, יש פה משטחים לייצור אנרגיה מתחדשת, זה באמת מקום שאפשר לבוא אליו כדי לשהות בטבע ולהתנתק מדאגות היום יום.
"אם משטח שהוזנח והיה החצר האחורית של גוש דן במשך שנים צמח פארק כל כך יפה וחיובי, איך אפשר לא להישאר אופטימיים? זו המהות של מנהיגות.
"אנחנו מוכיחים לעולם כולו איך עושים ציונות ירוקה ואמיתית, ואני מאוד גאה על כך. אני מאמין כי הפארק, הנו בעל השפעה עצומה על עיצוב דמותם של האנשים בקהילה הסובבת אותו בפרט ועל עיצוב דמותם של אזרחי מדינת ישראל בכלל".
