אם היו שואלים את אורי ביטון, הילד מבאר שבע שסבל מהפרעות קשב וריכוז, מה הוא יהיה כשיהיה גדול, הדבר האחרון שהוא כנראה היה עונה זה ארכיטקט ומעצב חללים. אבל לחיים היו תוכניות משלהם, וטיול של אחרי צבא לניו יורק פתח לו צוהר לעולם העיצוב והארכיטקטורה. “ניו יורק הדהימה אותי. האסתטיקה, הארכיטקטורה והאמנות. זו עיר מאוד מעוצבת, הגלריות בשכונת סוהו, מקומות הבילוי, הברים והחנויות ממש כבשו אותי והחלטתי שאני הולך על זה. כשחזרתי נרשמתי ללימודי אדריכלות ועיצוב פנים בת”א, ומאז אני מגשים את ייעודי. בעיצוב בכלל ובעיצוב מסחרי בעיקר, יש לקחת בחשבון את הפסיכולוגיה וחווית המבקרים. אני רואה בעצמי בסך הכול מספר סיפורים בתלת ממד”.
הסטודיו לעיצוב שהקים ב-2009, “Ori Design Studio” נחשב לאחד המובילים בתחום עיצוב חללים מסחריים. הוא חתום על פרויקטים גדולים עבור לקוחות כמו רשת BE, הקליניקה של רונית רפאל, חנויות מותגים של רשת FACTORY 54 ו-Forever 21. השבעה באוקטובר גרם לעצירה בעבודה, אבל לא תשמעו ממנו גרם ייאוש: “זמנים של אי ודאות מולידים יצירתיות ורעיונות חדשים. כמנהל, אני מאמין בהובלה קדימה בשיתוף מלא עם הצוות שלי, הראש שלי כל הזמן חושב על הדבר הבא. למרות הפגיעה, אנחנו פועלים בסינרגיה ויש גם התחלות חדשות”.
הנדברקס באמצע דהירה
את הסופ”ש של השבעה באוקטובר אמור היה ביטון לבלות אצל משפחה בעוטף, אך הוא נשאר בביתו ברחובות. עם התחלת המתקפה בדק שכל הצוות שלו בסדר והכין את עצמו לימים שיבואו. “כולם היו המומים, הכירו מישהו שגויס או היה במסיבה, או נרצח או נחטף. הבנתי שעכשיו אני צריך להכיל את זה ולנהל את האירוע בשיא הרגישות. זה אומר לאפשר עבודה מהבית, לגלות גמישות בעבודה וגם לקבל את זה שהעבודה נעצרת”, משחזר ביטון. “מבחינה עסקית זה הרגיש כאילו מישהו מרים לי הנדברקס באמצע דהירה. התחום שלנו הוא הראשון להיפגע כי המון עסקים נסגרים תוכניות נעצרות. זה תחום שהוא לא must וראיתי שכמות העבודה ירדה משמעותית, אבל היה לי חשוב לשמור את העובדים. חילקתי את כמות העבודה באופן שוויוני, צמצמתי הוצאות תפעוליות ובמקביל תקשרתי להם בשקיפות מלאה את המצב. מנהיגות בעיניי היא לרתום את האנשים שלצידך, ולהעצים את היכולות של כל אחד מהם. אני לא מאמין בניהול מתוך כוחנות או אגו. לקחתי בחשבון שזו תקופה שתעבור והיא אכן עוברת. פרויקטים שנתקעו חזרו לעבודה ופתאום נולדו גם דברים חדשים לגמרי. אני מאמין גדול שאי וודאות ומשברים מייצרים הזדמנויות חדשות ומעניינות”.
אלו הזדמנויות או תוכניות חדשות נולדו מאי הוודאות?
“פתאום נהיה לי יותר זמן פנוי, והתעוררו לי רעיונות על פודקאסט חדש שאני עובד עליו ומקליט אותו בימים אלו ממש. אני גם עובד על הרצאה חדשה. שני המיזמים, עוסקים בכניסת הטכנולוגיות לעולם העיצוב ובעתיד עולם העיצוב. במסגרת הפודקאסט, אני אארח אדריכלים, יזמים ואנשי עסקים ונדבר על הפגיעה בעולם המסחר כתוצאה מהקורונה והמלחמה. אני חושב שהרבה אנשי עסקים יוכלו למצוא בזה עניין ולשמוע על רעיונות איך לשרוד את התקופה הקשה ואיך מרימים את העסק למרות הפגיעות. בנוסף, כולנו בסטודיו רכשנו מיומנויות חדשות בחקירה ולמידה של יצירת הדמיות תלת מימד באמצעות בינה מלאכותית AI. זה יכול לפתוח לנו הזדמנויות עסקיות חדשות בעתיד. בימים אלו אנחנו עובדים על פרויקט גדול וחדשני של רשת חדרי כושר, זה תחום חדש שמאוד מרגש אותי. יש בו עירוב שימושים בחלל אחד על שטח ענק ואנחנו שוקדים בימים אלה ממש על החוויה, איך תהיה הזרימה בחלל. יש עוד הרבה למה לצפות”.
בית ספר למנהיגות
בסטודיו שלו הוא מעסיק שישה עובדים (אדריכלים ומעצבים) ומוביל סגנון ניהול שהוא מכנה “שיתופי”. הוא מנהל בגובה העיניים, עם המון כבוד לאנשים בצוות שלו. “אחד הדברים שאני הכי אוהב בעבודה שלי זה את היכולת לעוף, לחשוב מחוץ לקופסא בעיצוב חללים מסחריים, שבהם אפשר להעז הרבה יותר מאשר בעיצוב בתי מגורים. היכולת להשתגע משתכללת כשעושים את זה בצוות. אנחנו צריכים לספק חוויה שבסופו של דבר תוביל להרחבת זמן השהייה בחלל המעוצב ומכאן גם להגדלת רווחים, ואנחנו עושים את זה בסינרגיה”.
אחת הדמויות שמהווה עבור ביטון מודל מעורר השראה הוא הסופר והמרצה היהודי אמריקאי, סיימון סינק, שהקדיש את הקריירה שלו ללימוד מנהיגים ובמסגרתה הוא מעביר הרצאות ומפרסם רבי מכר. משפט אחד מהרצאה של סינק ששמע, מהווה עבור ביטון, סמן לעסקים: “המטרה היא לא לעשות עסקים עם כל מי שצריך את מה שיש לך להציע. המטרה היא לעשות עסקים עם אנשים שמאמינים במה שאתה מאמין”.
מה זה אומר?
“שאי אפשר לרצות את כולם. חברות גדולות יודעות בדיוק מי הלקוח האידיאלי שלהן, הן מתמקדות בו ואנחנו שותפים מלאים של הלקוחות בתהליך בניית הקונספט העיצובי ועד למילוי סופי של החלל. בדרך, אנחנו מנסים להבין מה המסר, איזו חוויה אנחנו רוצים להעביר ומה החלל יכול לתת לנו. אנחנו עושים זאת יחד עם אנשים שמחזיקים תפיסות וערכים משותפים לך כי בכל זאת מדובר ביצירה משותפת. זה סוג הניהול וההנהגה שאני מנסה להביא לעסק”.
איך אתה רואה את העתיד בתחום שלך?
“למרות שאנחנו חיים בעידן דיגיטלי, אי אפשר להחליף את חווית הקמעונות הפיזית האנושית. עיצוב העתיד, צריך ללכת למקומות של חוויות דיגיטליות ופיזיות, מודל היברידי שבו החנות הפיזית משלימה נוכחות מקוונת חזקה ומציעה חוויות ייחודיות שלא ניתן לשכפל באינטרנט. חשוב לעצב סביבות סוחפות ומשופרות טכנולוגיה, המושכות לקוחות לחללים פיזיים תוך שיפור חווית הקנייה המקוונת שלהם. באמצעות שילוב טכנולוגיות כמו למשל מציאות רבודה AR ומציאות מדומה VR, תצוגות אינטראקטיביות או חוויות קניות מותאמות אישית. זה גם יביא להצלחה מסחרית אבל גם יעשיר את המרקם החברתי והתרבותי שלנו”.
האם אתה אופטימי בימים אלה?
“אני בוחר להיות אופטימי, כיהודי וישראלי אני נטוע עמוק בהיסטוריה של הישרדות. מאז השבעה באוקטובר, כולנו חווינו אובדן ופחד, אבל גם סולידריות מדהימה. האופטימיות שלי נובעת מהידיעה שלמרות הקשיים, אנחנו מסוגלים ליצור עתיד שמשקף את הערכים המשותפים שלנו ולמצוא תקווה בתוך הכאב. אני רואה בזה רגע שבו אנחנו יכולים ליצור משהו חדש - שבו מההריסות אנחנו בונים לא רק מבנים, אלא קהילות חזקות יותר. מכאן נובעת האופטימיות שלי, בידיעה שאנחנו עם שלעולם לא מוותר. אני מאמין שאנחנו יכולים להביא יותר אור ותקווה לתוך הסביבה שלנו, אפילו בזמנים הקשים ביותר אופטימיות היא לא רק הלך רוח, זה בחירה שאנחנו עושים כל יום”.
