"המלחמה חידדה עבורנו את נכונות חזון ויצו: להוביל מהלכים משני מציאות, להעלות את החוסן החברתי ולקדם את השוויון המגדרי בישראל. החוסן קיבל פוקוס מוגבר עקב המצב ובעניין השוויון המגדרי – ראינו כמה הנשים קריטיות בתפקוד בזמן מלחמה ובשיקום שבא בעקבותיה”. כך אומרת מירה מינס, מנכ"לית ויצו, המעידה על עצמה כי מאז שנכנסה לארגון - לא חוותה תקופה ללא משבר.
"בין אם מגפת הקורונה שפרצה, מבצעים צבאיים - וכעת המלחמה", היא מונה אותם. "בשל המציאות המשתנה, כמנהלת עליי לתרגל ולאמן את עצמי להיות זריזה, דינמית ומותאמת לשינויים ולמשברים, מבלי לאבד את הדרך והחזון. אני מאמינה שאלו הם השרירים שהנהלות צריכות לחזק ולאמץ.
"במשך כל 104 שנות קיומו של ויצו עומדים לנגד עיני הארגון החזון, הייעוד והערכים שלו. כששואלים אותי מהי התוכנית האסטרטגית שלי כמנכ”לית הארגון, אני מצביעה על אלו ומוסיפה את הערכים שלאורם אנו פועלים: מצוינות, פריצת דרך, שוויוניות, שותפות ואנושיות".
ומה הייתה האסטרטגיה שלך לניווט החברה במים הסוערים של השנה האחרונה?
“המלחמה יצרה אתגרים שדרשו התאמות ארגוניות רבות ומהירות בכל המוסדות, במטה ובשטח. מדובר על כ-300 מוקדים, הנותנים שירותים לכ-70,000 אנשים מדי יום, במגוון תחומים – מעונות יום לפעוטות, כפרי נוער ובתי ספר, מקלטים לנשים נפגעות אלימות, מאות תכניות לנשים, פנימיות, בית דיור מוגן, סניפים בקהילה, רשת יד שניה “הביגודית” ועוד.
הקמתי מיידית צוות חמ”ל, מיפיתי את זירות הפעולה ושמתי דגש על צורכי המלחמה למען החברה הישראלית בכלל ולמען לקוחות ויצו בפרט. המפתח היה החלטה משותפת שקיבלתי עם יושבת הראש והוועד המנהל לפעול בשני ערוצים מקבילים: לנהל את המיידי והדחוף ולצד זה לא לוותר על הראייה קדימה ועל מימוש התכנית האסטרטגית שהתווינו לפני כשנתיים והתוכניות לטווח הארוך. הבהרתי שאנו ממשיכים עם האג’נדה שלנו תוך קיום שגרת חירום, גוזרים תוכניות עבודה - ומתקדמים, כשאני מצדי מפעילה גמישות ניהולית לעדכון תוכניות העבודה והוספת יעדים הקשורים למלחמה”.
איך זה בא לידי ביטוי בפועל?
“למשל, חמ”ל ההנהלה שהוקם התכנס מדי יום כדי לקבל החלטות אד הוק. עסקנו במציאת פתרונות יצירתיים לצרכים שעלו מהשטח. ניהלנו מעקב הדוק של הוצאות מול הכנסות ושמרנו על האיתנות הפיננסית. הכל מתוך הבנה ששגרת מלחמה היא מצב מאוד דינמי בו לכל שינוי יש השפעה. ההתקפה על החיזבאללה באוגוסט, למשל, השפיעה עלינו מיידית”.
צו 8 אזרחי
מינס מכהנת כמנכ”לית ויצו מ-2020, מה שהופך אותה לאחת הנשים היחידות במשק הישראלי שמנהלת את אחד המעסיקים הגדולים בישראל, עם כ-6000 עובדים וכ-2000 מתנדבות. כילידת פריפריה, מעפולה, בת לעולים חדשים - אם מאירן ואב מארגנטינה שעבדו קשה בבית חולים העמק בעפולה - היא מאמינה שחלק מהדרייב שלה להצליח קשור בשורשיה. במהלך השנים ביצעה מגוון תפקידי ניהול במגזרים העסקי, הממשלתי והציבורי, כיהנה כמנכ”לית החברה הבינלאומית לשפות ברליץ, שימשה כיועצת בכירה בחברת הייעוץ TACK אסטרטגיות צמיחה והייתה סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר ונציגת ישראל ב-OECD. עוד היא ניהלה את “נבחרת הדירקטורים” והייתה ממונה על החברות הביטחוניות ועל דואר ישראל. כיום היא גם דירקטורית ב”וישור ביטוח” ובמכבי שירותי בריאות. וזוהי רק רשימה חלקית.
כשפרצה מלחמת “חרבות ברזל” הגדירה מינס מספר מישורי פעולה. הראשון והחשוב ביותר בעיניה היה הפנים ארגוני, כי לו השפעה מכרעת על שאר הזירות. “כל אחד מהעובדות.ים והמתנדבות שלנו הושפע מהמלחמה באופן אישי ומשפחתי. לכן, נדרשתי להיות קשובה לצורכי הצוותים ולדאוג לחיזוק החוסן שלהם”, היא אומרת. “ייצרנו בהנהלה מיקודים רלוונטיים למציאות החדשה שנחתה עלינו. זו סיטואציה שעשויה לבלבל – במה לעסוק ואת מה לשים בצד? הבנתי מהר שצריך להתאפס על שגרת העבודה שהשתבשה. קיימתי הערכות מצב תכופות, שיחות ארגוניות וביקורים בשטח כדי להתעדכן ולאפשר לצוותים להשמיע ולשתף. קיימתי אינטראקציה שוטפת עם יו”ר ועד העובדים, שהיא שותפה אמיתית, בכדי לקבל החלטות משותפות לאור המצב. בהקשר של גיוס עובדות ועובדים למילואים, הייתה לנו התמודדות לא פשוטה בעיקר בכפרי הנוער, עם גיוסם למילואים של כ-70 עובדות.ים כבר בימים הראשונים.
“בנוסף, שמתי דגש על המחוברות הארגונית: מפגשים שלי ושל יו”ר ויצו עם צוותי עובדים שונים במטה ושטח, מפגשי חוסן קבועים, ליווי עובדים שחוו טראומה, ליווי עובדים ומתנדבות שבני משפחותיהן נפגעו, תמכנו בעובדות ועובדים שגויסו למילואים ובמשפחותיהם ובאלו שפונו מבתיהם”.
ובמישורים האחרים?
“פעלנו למען חיזוק העורף האזרחי. ויצו הייתה הראשונה ואף היחידה לפתוח מעונות יום עבור ילדי הצוותים הרפואיים בתוך בתי החולים, יומיים לאחר פרוץ המלחמה. כשמדובר בגורמי הממשל, הפעלנו לחץ מול משרדי החינוך, האוצר והעבודה, יחד עם ארגון העובדים וההסתדרות, בכדי שנוכל לשלם משכורות לצוותי המעונות בתקופת סגירתם. יזמנו שיתוף פעולה עם מנהלת תקומה ומועצות העוטף לשילוב פתרונות המותאמים לאוכלוסיות באזור. פתחנו מחדש את “הבית הפתוח” בשדרות, בשיתוף עם העירייה והחזרנו לפעילות את שלושת המעונות הממוגנים שלנו מיד עם הכרזת ראש העיר על חזרה לפעילות בעיר.
"המתנדבות והתלמידים שלנו התנדבו למען החיילים והתושבים שפונו מבתיהם, וגייסו תרומות וציודים חסרים. קלטנו מפונים ומשפחות בכפרי הנוער ובבית ההורים. יזמנו 'צו 8' אזרחי, כדי לסייע לנשות ואנשי המילואימניקים בכל הנדרש בבית, בבישול, סיוע עם הילדים ועוד. קיימנו סדנאות יעוץ ותמיכה בזום לנשים, כך שניתן לומר שהשתמשנו בתשתית התפעולית החזקה שלנו, הפרוסה ארצית, כדי לאפשר חזרה לחיי שגרה מהר ככל הניתן ללקוחותינו".
משלחות סולידריות
בתקופות מאתגרות על איזה מנהל את מסתכלת כמודל?
"המודל שלי הוא נשות ויצו – המתנדבות בארץ ונשות פדרציות ויצו בחו"ל. מדי יום אני מורידה בפניהן את הכובע על העשייה שלהן בשטח, ובתקופת המלחמה עוד יותר. ההירתמות שלהן מדהימה. נשים כמו אניטה פרידמן, יו”ר ויצו, ענת וידור, נשיאת ויצו, אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל, והוועד המנהל של ויצו - שכולו נשים - כולן מתנדבות פעילות מאוד שנותנות ממרצן וניסיונן למען ויצו ועושות עבודת קודש, בין אם בארץ ובין אם בחו"ל במסעות הסברה ובגיוס משאבים".
כלומר, ויצו פעלה בזמן המלחמה גם בחו”ל?
"כן, ויצו היא גם תנועה בינלאומית. כבר בשבעה באוקטובר פתחנו חמ"ל בינלאומי עם עדכונים שוטפים לפדרציות שלנו, הפרוסות ב-38 מדינות וצמאות למידע על הנעשה בארץ. הן נרתמו מיידית לתמיכה בנו, לגיוס תרומות לתגבור המיגונים במוסדות שלנו ולרכש ציוד לשעת חירום. יושבת הראש קיימה מפגשי הסברה, והאגף הממונה על קשרי חוץ עבד מסביב לשעון על חומרי שיווק והסברה בשפות שונות, שישמשו אותנו ואת הפדרציות במאמצים להחזרת החטופים, להתמודד מול האנטישמיות הגואה ומול שתיקת הארגונים על מעשי הזוועות שביצע החמאס".
"הפדרציות ארגנו משלחות סולידריות שהגיעו ארצה, להתנדב ולתמוך בכפרי הנוער, במעונות, בנשים ובמשפחות שאנו מלווים ובסיוע לחיילים. כשאני מסתכלת על העשייה הזאת של ויצו בארץ ובחו"ל, מתחדדת לי עוד יותר העובדה שהעובדים והמתנדבות שלנו הם אנשים מיוחדים מאוד. יש בהם שילוב של מקצועיות עם נשמה ולב ענק. אלו אנשים שהבחירה היומיומית שלהם היא לתת, לחנך, לטפל, לטפח ולשקם אנשים אחרים".
