בשעות הבוקר המוקדמות של השבעה באוקטובר כבר הבינה מנכ"לית קבוצת תיגבור, אורית בנבנישתי, שמדובר ברגע מנהיגותי. החברה, שמעסיקה 18,000 עובדים הפרושים מקריית שמונה ועד אילת ומספקת פתרונות בתחום שירותי הגיוס כוח אדם, וסיעוד ואבטחה עמדה בחזית האירועים ומימשה את המוטו המוביל שלה – ‘הצורך שלך הוא המקצוע שלנו’. "חוזקה של חברה עסקית מהווה עוגן לחברה אזרחית חזקה, ודאי כשמדובר בקבוצה שמעניקה שירותי סיעוד לקשישים ולאנשים עם מוגבלות ושירותי אבטחה לגופים הגדולים במשק אומרת בנבנישתי. "רבים מהעובדים שלנו גויסו בצו 8, חלק מהמאבטחים שלנו נקראו לסייע ללחימה, עובדים אחרים פונו מבתיהם. לצד הדאגה להם, הייתי צריכה לוודא שגם אלפי הלקוחות שלנו ימשיכו לקבל שירותים. הצוותים שלנו הכוללים גם מטפלות, מלווים וחונכים, שחלקם פונו מבתיהם, פועלים במרץ רב לביצוע המשימות שלהם. מדובר בקושי מורכב שבו אנחנו מעניקים את השירות לכל מי שזקוק לו".
ברומטר ישראלי
בשביעי באוקטובר החלה בנבנישתי לקבל דיווחים על הכאוס מעובדי סניף שדרות, שם התרחש קרב קשה עם מחבלים. "הדבר הראשון שעשיתי היה להמיר את קבוצת הווטסאפ ‘צוות חירום קורונה’, לקבוצת "צוות חירום מלחמה" ולהתחיל לנהל את האירוע. תחילה איתרנו את עובדי סניף שדרות ו-וידאנו שהם בריאים ושלמים. לאחר מכן, התחלנו לבחון את הסיוע שלנו בפינוי עובדים ומטופלים. במקביל, צוות בראשות סמנכ"לית במערך פתרונות בקהילה/סיעוד עסק בפינוי לקוחות קשישים ואנשים עם מוגבלות מהאזור. ביום הראשון יצרתי אישית קשר בטלפון עם העובדים. והקשבתי לתחושות הקשות והיה חשוב לי להעביר מסר שיש להם גב. עד היום הם מספרים כמה השיחות חיזקו אותם".
שבוע לתוך המלחמה, תיגבור ספגה פגיעה נוספת עם נפילתם של שניים מעובדי "רשף ביטחון" מקבוצת תיגבור: טל דניאלי ז"ל שיצא לסייע לעובד חברת חשמל בעבודתו בשדרות ונהרג, ואחמד אבו לטיף ז"ל, שגויס בצו שמונה ונהרג בגבול הדרום. "קבוצת תיגבור היא ברומטר של החברה הישראלית. העובדים שלנו מגיעים מכל שדרות החברה ובמידה רבה מייצגים את הפסיפס הישראלי. כשהשכול הגיע גם אלינו עטפנו וליווינו את המשפחות אז וגם היום. האחדות, הערבות ההדדית וההתגייסות שכל כולנו ממלאת אותי אופטימיות כי היא מייצגת את החוסן שלנו כחברה".
ככל שהמלחמה התארכה, ההיערכות של תיגבור לבשה אופי שונה נוכח הפגיעה הפיזית בסניפים. סניף שדרות החל לעבוד מרחוק, ולכך הצטרפו הפינוי מהעיר והגיוס של חלקם לשירות מילואים. גם סניף אשקלון נפגע במלחמה ובתיגבור יצרו התאמות. כאשר החלה הלחימה גם בצפון ספג הסניף בקריית שמונה פגיעה משלושה כטב"מים. לאחר הפגיעה השנייה, פינו בתיגבור חדר נשק תחת אש, והכטב"מ השלישי הרס את הסניף. גם אנשיו עברו לעבודה מרחוק. סניף צפת וסניפי הגליל המערבי ספגו וסופגים ירי ועוברים ימים קשים, מה שהוביל את בנבנישתי לקבל החלטות ניהוליות חשובות.
"המצב החדש דורש גמישות ניהולית והיערכות חדשה ברמת כוח האדם, ולכן בנינו מערך חדש. יצרנו נהלי עבודה מול פיקוד העורף וביטוח לאומי כדי שנוכל לסייע ללקוחות שלנו וגם לעובדים שחיים באזורי לחימה. במקביל, החלטתי לתת מקום גדול יותר לטכנולוגיות שלנו, להרחיב את השירותים הטכנולוגיים שיכולים להחליף בני אדם, דוגמת בקרות כניסה וטכנולוגיות אבטחה ומערכת Step-Hear שהינה מערכת הכוונה קולית, המיועדת לאנשים עם מוגבלות ומסייעת באמצעות הנחיות קוליות להתמצאות במרחב. אנחנו עושים הכול כדי לא לפגוע בעבודה, יצרנו שינויים גדולים במערך האבטחה ועובדי הסיעוד אבל גם בתחום של משגיחי מבחני בגרות, למשל. צריך לדעת להנהיג את הספינה גם בימים אלו".
אז איך באמת מנהיגים על פני מים סוערים?
"לא סתם המילה מנהיגות, מגיעה מהשורש נ.ה.ג אני רואה בעצמי נהגת שאמורה להוביל את הקבוצה שלי, למקום מבטחים יש מאחורי צוות של מנהלים ועובדים מעוררי השראה. מה שמעורר בי השראה בימים אלו, אלו העובדים שנמצאים בשטח, מתמודדים עם קשיים גדולים שיצרה המלחמה ועושים זאת במסירות ועם המון אכפתיות. יחד עם זאת, אנחנו לא מוותרים על המקצוענות. כמו בימי שלום, גם בתקופת משבר, אנחנו לא מוותרים על פחות מלהיות הטובים ביותר בתחום. יש לציין שיש לנו 12 קהילות תומכות באזורי לחימה, המפונים קיבלו שירות מותאם. זה גורם לנו להתמודד גם עם עומס תשומות חריג שאין לנו שום שיפוי עליו".
שוברת תקרות
היא גדלה בבית נטול תקרות זכוכית. אמה, אצנית העבר רינה ויינריך בנבנישתי, הקימה את תיגבור לפני 45 שנים. אורית הצטרפה לחברה לאחר שסיימה תואר שני וצברה ניסיון בחברה אחרת. ב"תיגבור" החלה מלמטה, מילאה מספר תפקידים בחברה (רכזת כוח אדם, רכזת פרויקטים, מנהלת מחלקת אבטחת איכות, מנהלת שיווק, סמנכ"לית) עד שמונתה למנכ"לית הארגון לפני כ-20 שנה. "היה לי חשוב להוכיח את עצמי. אמא שלי היא מודל והיא לימדה אותי שאני יכולה להשיג הכול, אבל בלי קיצורי דרך. הניסיון שלי בארגון, הכשיר אותי למנכ"לות. אני מכירה את הארגון מהצד של העובדים וגם מהצד של הלקוחות. אני תמיד אומרת לעובדים שלי: תזכרו שאנחנו עבור האנשים הקשר הראשון שלהם לעולם העבודה, כמו גם לטיפול בהורים קשישים ומספקים בטחון אישי במרחב הציבורי. מדובר כאן באחריות חברתית ומחויבות לגידול וצמיחה".
מאז התיישבה על כיסא המנכ"לית לפני 20 שנים, אחת הנשים הבודדות שניצבות בראש חברה ציבורית, היא הפכה את קבוצת תיגבור לאימפריה. כיום, החברה נמצאת כל הזמן בצמיחה, מחזיקה בשמונה חברות בת, מעניקה קשת רחבה של שירותים ללקוחותיה, החל מהשמת וגיוס עובדים, עבור ייעוץ וניהול פרויקטים ועד שירותי סיעוד ואבטחה. היא הובילה לרכישת "רשף בטחון" ו"מהלב", הרחיבה את התחום הטכנולוגי בחברה והובילה את הארגון בתחום האחריות החברתית. כאות הוקרה על פעילותה, תיגבור זכתה בדירוג פלטינה פלוס לאחריות חברתית של "מעלה".
את חושבת שהרגישות החברתית שלך נובעת מהיותך מנהלת אישה?
"יכול להיות. ניהול נשי הוא יותר מכיל ומשתף. מצער אותי שאין מספיק נשים בתפקידי ניהול והנהגה, נשים צריכות להעז יותר ולא לפחד מתחרות. אותי התחרות דווקא דוחפת להיות יותר טובה. בעשור הבא אני מתכוונת להרחיב את השירותים הטכנולוגיים ואת מספר הקהילות התומכות שתיגבור מספקת עבור קשישים ואנשים עם מוגבלות הנשארים בקהילה ומקבלים את השירותים באמצעותנו. אני לא מתעייפת, יש לי הרבה חלומות ואני מתכוונת להגשים אותם".
