ה-7 באוקטובר תפס את ד"ר הלה אורן בניו-יורק. מנכ"ל קרן תל-אביב הגיעה לתפוח הגדול עם שתי מטרות: הראשונה הרצאה על עירוניות, בכובעה כמומחית לאורבניות, והשנייה אירוע חגיגי של הקהילה היהודית בניו-יורק, בנוכחות ראש העירייה, אריק אדמס. עם היוודע החדשות מישראל התכנונים והמטרות התבטלו ואורן עשתה את דרכה לארץ.
כשנחתה בתל אביב שלושה ימים לאחר מכן, כבר היה ברור לה ששגרת עבודתה תשתנה. “הייתי צריכה להבין מהו תפקידה של הקרן במצב הזה ובשלב הזה”, היא מספרת. “ראש העירייה ויו”ר הקרן רון חולדאי, הנחה מיידית שעיריית תל אביב-יפו והקרן יגייסו את כל הידע, המשאבים והיכולות למען המפונים. עוד כשהיה ערפל הקרב הוא כבר הבין מיד את המשמעות ואמר שזוהי משימה לאומית”.

1 צפייה בגלריה
הלה אורן
הלה אורן
הלה אורן
(צילום: גיא יחיאלי)

כך מצאו את עצמם אנשי קרן תל-אביב בשדרות, עם קהילת נתיב העשרה, רעים ומאוחר יותר עם החינוך באופקים. בראייה לאחור, קובעת ד”ר אורן שהפעילות המשמעותית ביותר נעשתה בשדרות. “בהתחלה היה גישוש מול החברה הכלכלית ואז לאט לאט התחברנו לעיריית שדרות. נסענו לשם אחת לשבוע, גיבשנו תוכנית אסטרטגית עם ראש העירייה, הגזבר, המהנדס, מנכ”ל קרן שדרות וכל השדרה הניהולית הבכירה של העירייה. יחד גיבשנו תוכנית אסטרטגית לשימוש בתרומות הרבות שהוצעו לשדרות באותה התקופה”.
אחת הפעולות הבולטות של הקרן בשדרות הייתה הקמתו של סלון עירוני, וזאת כדי לגרום לאנשים לצאת החוצה אחרי האירועים הקשים. “שמנו דגש על המרחב הציבורי, והסלון מהווה נקודה ראשונה לקבלת פנים ואירוח של השווים (שבים) חזרה הביתה. אנחנו מאמינים שהמרחב הציבורי הוא הכלי הנגיש ביותר להפגיש אנשים, להפיג את בדידותם, לתת להם סיבה לצאת החוצה. אנחנו קוראים לזה ‘קו המשווה’. ליווינו כמעטפת את פרויקט ההנצחה של המשטרה וליווינו את מנהלת התיירות, תוך סיוע בגיבוש תכניו העדכניים”.

אהבת האדם

קרן תל־אביב נוסדה ב-1977, ומאז עומד בראשה ראש העירייה המכהן. המיזמים שלה נועדו להעצים את תושבי תל-אביב-יפו, לטפח רעיונות וליצור הזדמנויות להתפתחות פלורליסטית בעיר ממקום של הנהגה אזרחית בעלת מחויבות לקהילה ולערכיה.
ד"ר הלה אורן הגיעה לתפקידה עם ניסיון רב בעשייה עירונית, שיווק ומיתוג ערים. בתפקידה הקודם יזמה את מנהלת ‘עיר עולם’, הממצבת וממתגת את תל־אביב-יפו כעיר עולם ומנכלה אותו.
בימים אלו היא משקיעה רבות בעידוד וחיזוק החוסן של עובדי קרן תל-אביב בתקופה הקשה העוברת על כולנו. “הדרך לבצע זאת היא עשייה מהלב”, היא אומרת. “המשמעות שלנו היא פילנטרופיה שמגיעה מאהבת האדם. מה אנחנו עושים בעצם? מגייסים תרומות, מקצים אותן לפרויקטים ומבצעים אותם עם השותפים העירוניים שלנו אם בבניה ואם בתוכן”.
דווקא המלחמה אפשרה לכם לעשות פעולות נוספות הודות לאישור של רשם העמותות.
"נכון, רשם העמותות אפשר לכל העמותות לפעול גם מחוץ לפעילות השוטפת שלהן. כך יכולנו, למשל, לסייע לקיבוץ בארי לקבל דרכנו תרומה מממשלת גרמניה שתשמש לפתיחת גלריה בקיבוץ. נבנה אותה ביחד עם אנשי הקיבוץ, כשבינתיים היא נמצאת בתחנת הביניים במתחם ‘תדר’ בתל אביב. עוד שנתיים היא כבר תעמוד בבארי, לאחר שקרן תל-אביב תבנה אותה שם פיזית, יחד עם שותפיה".