ג'ת'רו טאל זקנים מדי לרוקנ'רול, כבר 40 שנה
אלבומם של ג'ת'רו טאל "Too Old to Rock ‘n’ Roll: Too Young to Die" חוגג 40 במהדורה מחודשת שמוקססה בחלקה בידי סטיבן ווילסון, וכוללת ביצועים נדירים ושאר תופינים. רגע לפני הופעתה המי יודע כמה בישראל, חזר שי להב לרגע המכונן בתולדות הלהקה שהחזירה את חליל הצד לאופנה - והוכיחה שלרוקנ'רול אין תאריך תפוגה
הזמן הוא תחילת 1975. איאן אנדרסון וג'ת'רו טאל שלו נמצאים באוויר, וליתר דיוק - במטוס המוביל אותם בין שתי ערים, במסגרת עוד סיבוב הופעות אינסופי באמריקה. ההופעה של אתמול היתה מחורבנת. וכך גם הטיסה. רוחות עזות מטלטלות את המטוס, וגם את ההרכב. הבאסיסט הוותיק ג'פרי המונד הודיע זה מכבר על פרישה ואיאן אנדרסון מוטרד מאד. הוא מתחיל לחשוב, בגיל 27, שהוא זקן מדי לרוקנ'רול.
ואז, לפתע, המטוס מיטלטל בברוטליות, ומוביל למחשבה הבאה של אנדרסון: אבל צעיר מכדי למות. כך נולד אחד הלהיטים הגדולים ביותר של ההרכב המופלא הזה, "Too Old to Rock ‘n’ Roll: Too Young to Die", שהוא גם שמו של אלבום מצויין, החוגג עתה 40 שנה ליציאתו במארז מהודר ומלא כל טוב. זה נוחת כאן אצלנו בסנכרון נוח עם ביקורה השמיני של הלהקה בישראל לשלוש הופעות, ב-24 וב-25 בפברואר בהיכל התרבות בתל אביב וב-26 בפברואר במרכז הקונגרסים בחיפה.
בדרך כלל, מארזים של אלבומים מיתולוגיים הם עוד דרך של חברות התקליטים לגרוף כסף ממעריצים. זה לא המקרה, מכמה סיבות. קודם כל, הוא מכיל DVD של ספיישל טלוויזיוני, ששודר באנגליה ב-16 ביוני 1976 ובו ג'ת'רו טאל ביצעו את כל שירי האלבום. מדובר בלמעלה מארבעים דקות של וויזואליה שירגשו כל אוהד של ההרכב הזה, כולל איאן אנדרסון מאופר ומטופף בחיוך ובקלילות על מגפי פלטפורמה מוכספים, ההרכב מנגן למול רקדנית פלמנקו עירומה למחצה ואנדרסון גורר עגלת תינוק שממנה הוא שולף לפתע גיטרה, המתחלפת בחליל צד.
חוצמזה, המארז מכיל גרסאות נדירות של שירים רבים, שחלקם לא התפרסמו מעולם. אחד הדיסקים (יש שניים כאלה, ושני DVD) מוקסס מחדש בידי סטיבן ווילסון, איש פורקיופיין טרי, וזה נשמע נהדר. ופרט לכל אלה, החוברת המצורפת למארז נדיבה באופן חריג וכוללת מאמר ארוך ומעשיר, הערות של אנדרסון לגבי כל שיר, כתבה מצולמת שלמה על חיבתו של אנדרסון לאופנועים בדומה לגיבור האלבום, והדובדבן - הקומיקס שצורף לאלבום המקורי ומופיע כאן בצירוף הערות והארות.
אבל הפרט המהותי ביותר הוא שהמארז עושה צדק עם אלבום שבזמן אמיתי לא נתפס כחשוב או מרכזי בקריירה של ג'ת'רו טאל, ורק ממרחק הזמן מבינים את כוחו. "Too Old" הוא החולייה המקשרת בין טאל הרוקיסטית (ואפילו המטאליסטית) של אמצע שנות השבעים, לבין טאל הפולקית והאקוסטית של המשך העשור. ואת המעבר הזה ניתן לשמוע לאורך האלבום עצמו. מה גם שיש בו כמה מהשירים היפים ביותר שאנדרסון כתב, כמו "Salamander" או "Pied Piper".
ג'ת'רו טאל - "Salamander". מהשירים היפים ביותר של אנדרסון
ויש מאחוריו גם סיפור מרתק. ג'ת'רו טאל החלו להקליט את שירי האלבום החדש בבריסל ובמונטריי, שווייץ, בסוף 1975. אבל אז, הקלידן והמעבד המוזיקלי של ההרכב, דיוויד פאלמר, הגיע עם רעיון מהפכני, אותו שאב משיר הנושא שעסק ברוקר מזדקן שהיה כוכב בשנות ה-50 וסירב לשנות את אופן לבושו והתנהלותו. פאלמר (שאגב המיר מאז את מינו, ונקרא היום די), הציע לאנדרסון לפתח מחזמר בימתי, שגיבורו יהיה גיבור השיר. השניים נרתמו בהתלהבות לפיתוח הרעיון.
פאלמר נזכר שהכיר רוקר בשם ריילומאס, שהזכיר מאוד את הרוקר "שלהם", ואנדרסון אימץ את השם. ריילומאס המקורי אפילו נתן להם את אישורו. ואז הם החלו לחשוב על השחקן שיגלם אותו על הבמה. הבחירה נפלה על אדם פיית', אחד מכוכבי הפופ הראשונים של אנגליה, שהיה שלאגר ענקי ואליל נעורים בתחילת שנות ה-60, ושחקן מנוסה באמצע שנות ה-70.
אנדרסון מסביר שהוא העדיף אותו על פני קליף ריצ'רד, כי "קליף היה הילד הטוב ואדם הילד הרע. בדיוק הסיבה שהעדפתי את הרולינג סטונס על פני הביטלס". התכנית הגרנדיוזית היתה שפיית', רכוב על אופנוע, ייסע על גשרון שיחצה את התזמורת ויפרוץ בסערה אל תוך הבמה.
אבל אז, המציאות התערבה. התברר שפיית' כבר היה מחוייב להפקה אחרת, לטווח ארוך, ואנדרסון - שכבר החל להתקרר - הבין שכל התכנית היתה שאפתנית מדי. "אתה יכול להביא קהל למחזמר שמבוסס על להיטים מוכרים", הוא מסביר, "אבל כשאתה מתחיל מאפס, עם שירים חדשים וסיפור שהוא קצת איזוטרי, אין לך סיכוי". נכון לגמרי, גם להיום. אבל אז, התרחש טוויסט נוסף בעלילה. אנדרסון גילה שיש לו 12 שירים חדשים שנכתבו למחזמר, ורק 6 שנוצרו לאלבום המיועד של ג'ת'רו טאל. מה עוד שהאחרונים "היו קצת כבדים מדי", לדבריו, בעוד ששירי המחזמר היו "קלילים ואופטימיים יותר". וכך, נפל הפור. מרבית השירים המקוריים, כולל אלה שכבר הוקלטו, הוצאו מהאלבום, לטובת שירי המחזמר שלא היה.
"Pied Piper". חליל צד נשלף מעגלת תינוק
עוד "תווי שי " בערוץ המוזיקה של ynet:
מבואי לאייל גולן: זיקיות מוזיקליות כחול לבן
מסוגנן, מנותק ושלנו: כשפולק עושה עלייה
נוסטלגיה מוזיקלית: זה הזמן להחליף תקליט
האלבום כולו הוקלט מחדש בינואר 1976 במונטה קארלו, ושיר הנושא שלו הפך מיד ללהיט. הקומיקס המיוחד שנוצר עבור האלבום וצורף לתקליט, שרטט את סיפורו של... ריילומאס. רוקר מזדקן ופאתטי, דומה מאד חיצונית לאיאן אנדרסון, שמגלה לקראת סוף האלבום שהאופנה השתנתה והוא חזר שוב להיות מגניב ולוהט, מבלי ששינה דבר.
המסר הציני של אנדרסון, שבאותה תקופה החל לסבול מביקורות שראו בו ובלהקתו דינוזאורים ששרדו מעולם מוזיקלי נכחד, היה ברור. ומי שלא הבין, קיבל אותו לפרצוף באמצעות עטיפת האלבום, עליה התנוסס אותו ריילומאס, כשהוא מבצע תנועה גסה ובוטה באמצעות ידיו.
אנדרסון צדק, כמובן. 40 שנה מאוחר יותר, הוא ושיריו עדיין נתפסים כקלאסיקה, ומוסיפים להופיע בכל העולם (כולל אצלנו. שוב ושוב). ועכשיו, הגיע הזמן שגם האלבום "Too Old To Rock 'n' Roll Too Young To Die" יזכה לכבוד הראוי לו.
