"הממשלה לא תשתנה משיר, כואב ככל שיהיה"
דני רובס לא זר לשירי אובדן וגעגוע - וכמוהו כולנו. "אנחנו אומה נהדרת שמונהגת לא טוב. למעט מאוד אנשים אין קשר לשכול". באולפן ynet הוא ביצע את "נקישה בדלת", שירו החדש שנכתב לאחיו שנפל בהיותו חייל ויוצא כעת במסגרת פרויקט "שיר וזיכרון", וביקש לעצור לשנייה לפני הלחיצה הבאה על ההדק. צפו
בשיר החדש שלו, "נקישה בדלת" שיוצא היום (ג'), חוזר דני רובס אל זיכרון כואב. השיר עוסק במותו של אחיו, יואב, ובעוד שזו לא הפעם הראשונה בה נוגע המוזיקאי בנקודה הרגישה בעברו, הפעם הוא עושה זאת מזווית שונה - הרגע בו אנשי קצין העיר מגיעים לבית הוריי החלל, כשהם נושאים בשורת איוב. צפו בראיון ובביצוע, שייכלל בפרויקט המוזיקלי "שיר וזיכרון" של רשת גימל, לינקטון, ארגון יד לבנים ו-ynet, בו יאוגדו לאלבום ביצועים לשירי זיכרון חדשים ומחודשים.
"יש מן רגעי קו תפר כאלה, שהחיים משתנים בהם ללא היכר", הוא מסביר באולפן ynet. "לפני זה יש חוסר ידיעה, שקט, שלווה מוחלטת, סוג של אמונה אפילו. אחרי זה כל העולם מתהפך בבת אחת. העיניים נקרעות לרווחה והלב מסרב להבין. אתה שומע את ההד של הנקישה הזו לאורך כל החיים שלך. יש משהו ברגע הספציפי הזה, בנקישת הגורל הזו. אם זה היה סרט היא בטח היתה מקבלת הד עצום וכוח רב, כמו של משהו מהגיהינום".
עוד באולפן המוזיקה של ynet:
מיקיאגי: "האח הגדול אלימה, הייתי יוצא מיוזמתי"
טל רמון: "האלבום מוקדש לאבא אילן ולאסף"
הדג נחש: "הלוואי שהשירים שלנו לא יהיו רלוונטיים"
בימים טרופים אלה, בהם בלב הדיון הציבורי עומד סיפור החייל אשר ירה במחבל מנוטרל, רובס מסביר את המשמעות של הוצאת שיר שעוסק בשכול. "זה בעיקר סוג של קתרזיס, זה לא מתריע מפני משהו. אני לא יכול לשנות את הממשלה עם שיר, נוקב וכואב ככל שיהיה", הוא מסביר. "אני חושב שאנחנו אומה נהדרת שמונהגת לא טוב ושיש בתוכה המון גורמים מאוד לא מוצלחים שהולכים ומתגברים בזמן האחרון. גם סביב העניין הזה של צבא, שכול כאב אובדן ומוות, דברים מאוד לא טובים קורים. אני רוצה שאנשים יעשו פאוזה של עשירית מילימטר לפני שהם לוחצים על הדק".
כאמור, רובס כבר חיטט בעבר בפצע הפתוח, בשירים כמו "מכתב קטן" ו"מחר הוא יחזור". את האחרון התקשה במשך שנים לבצע והעניקו תחילה ללהקה צבאית. "עם 'מחר הוא יחזור' היה לי נורא קשה להתמודד נפשית", הוא נזכר, "השיר בעצם מתאר את הסיפור של יואב שוכב בשק השינה שלו, ממתין ליום המחרת בו הוא יחזור הביתה. לקח לי שנים להקליט אותו באלבום, וגם כשהקלטתי אותו עשיתי את זה בביצוע מוחצן נורא.
"היום אני שר אותו בהופעות ללא מיקרופון אפילו, כי יש לו איזו צעקה אל הטבע, סוג של קריאה. אני חושב שאחד הדברים הכי פחות מוערכים זה כאב מוחצן. יש משהו בצעקה העצומה הזו שמגיעה אחרי, שמשחררת משהו בפנים ומאפשרת למשהו לצאת החוצה".
"מחר הוא יחזור" בהופעה חיה. צעקה גדולה
נקישה בדלת
מילים ולחן: דני רובס
לילה כבר ירד, המשפחה כבר ישנה
הדלתות הוגפו מזמן, שקטה כל השכונה
מכונית זוחלת וחונה שם בדממה
ואיתה תגיע רעידת האדמה
אור נדלק בסלון, וצללית על וילון
צעקה מפלחת את השקט
שום דבר לא יהיה לעולם אותו דבר
אחרי הנקישה ההיא בדלת
העיניים הקרועות בוהות בתדהמה
במדים אשר בדלת, קוצר נשימה
והלב המפוחד, המנבא רעות
וחיים שלמים שמשתנים בתוך שניות
אור נדלק בסלון, וצללית על וילון
צעקה מפלחת את השקט
שום דבר לא יהיה לעולם אותו דבר
אחרי הנקישה ההיא בדלת
נקישה בדלת שההד שלה נמשך
במילה אחת מסע אפל כל כך נפתח
שום דבר אף פעם לא יהיה אותו דבר
רגע מבוכה ארוך, היסוס אחד קצר
אז זה נאמר -
והכל נגמר...
