"להיות הבן של קלינט איסטווד זה צל גדול"
הוא רגיל לכך שבהתחלה חושדים שאין לו כשרון, לא מתרגש מהרומנים הרבים של אביו, קלינט, ומעדיף שלא לדבר איתו על טראמפ - כי זה ייגמר בריב. המוזיקאי קייל איסטווד מגיע להופעה בישראל ומספר מה המחמאה הכי גדולה שקיבל מאבא
אחד הדברים הבודדים שיכולים להתחרות בקילומטראז' הקולנועי של קלינט איסטווד הוא רשימת הנשים שנכנסו ויצאו ממיטתו. ביוגרפיות שונות שנכתבו לאורך השנים ניסו לשפוך אור על חיי המין הפעילים של האגדה ההוליוודית, שכללו גם רומן שהסתיים בילדה מחוץ לנישואים. אבל קייל איסטווד, הבן של, לא קרא אף אחד מספרי ההגות הללו. "הספר היחיד שקראתי על אבי, עסק בפועלו הקולנועי", הוא אומר, ומבטו נודד אל כיכר הבסטיליה הסמוכה בניסיון למצוא גיליוטינה שתערוף את ראשי. "אני לא קורא דברים שנכתבים על חייו. אני יודע את הרוב ממילא ולא ממש אכפת לי".
איסטווד ג'וניור, אמן ג'אז, מכיר טוב את העבודה של אבא לא רק מהבית, אלא גם מהסטים - שבהם גדל. הוא חיבר את המוזיקה לכמה מהסרטים שביים אביו, 'מיליון דולר בייבי', 'גראן טורינו' ו'מיסטיק ריבר' למשל. אבל כשמערבבים פלז'ר עם ביזנס, זה לא בהכרח עוזר שהשחקן ובמאי העל הוא אבא שלך. "התרגלתי לכתוב מוזיקת ג'אז שנשענת על אימפרוביזציה, דיאלוג בין כלי נגינה וחופש. אבל בכתיבת פסקול אני צריך לשרת את העלילה: כלומר לכתוב ולמחוק עד שאבא שלי חושב שהמוזיקה טובה". מספר קייל בראיון בפריז.
"בחלק מהסרטים הוא בא עם מלודיה כתובה על פסנתר וביקש שאעבד אותה לתזמורת שלמה. באחרים הוא העניק לי חופש אמנותי מוחלט, למרות שגם זה כאב ראש לא קטן: הוא מסוגל להתקשר ולהגיד לי, 'כתוב משהו, תרשים אותי'".
נורא מלחיץ.
"לא תמיד. חלק מהדברים שעשיתי לא היו לטעמו אבל הוא לא אומר לי כלום - אני יודע גם בלי שהוא יבטא במילים. את הרוב הוא אוהב. הוא לקח שירים שכתבתי ל'מיסטיק ריבר' ול'מיליון דולר בייבי' וזו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל".
ואין אגו משפחתי?
"לא. הוא הבמאי, הוא יודע מה הוא רוצה והתפקיד שלי הוא לשרת את הסרט שלו. הוא מגיע לסרט עם רעיון ברור ואז מצפה שאעבוד קשה. אבל הוא נהנה מאוד מהעבודה ומדביק את הסובבים אותו בהנאה. זה לא כזה נורא".
"אבל יש גם חסרונות בלהיות דור שני", הוא מודה. "להיות הבן של קלינט איסטווד זה צל גדול. אנשים חושבים שאתה מפונק וחי חיים עמוסי פריבילגיות. בהתחלה היו לא מעט מוזיקאים סקפטיים לגבי היכולות שלי, אבל ברגע ששמעו אותי מנגן, זה עבר להם. אני רק יכול לקוות שגם אם מישהו בא לשמוע אותי בהופעה בגלל שאני הבן של, הוא יתאהב במוזיקה. אני מתרחק מאוד מכל הפפראצי והמדיה החברתית. ההורים שלי מעולם לא חיפשו תשומת לב תקשורתית. לא גדלנו כילדים הוליוודים. החברים הכי טובים שלי הם החברים מהגן".
איסטווד הבן לא חייב רק לחסות בצילו הענק של האב המפורסם. הוא נחשב לאחד מהמוזיקאים המגובשים והעקביים בסצנת הג'אז העולמית. מנגן על בס ועל גיטרה, מופיע בפסטיבלים נחשבים בעולם, הוציא שבעה אלבומים מקוריים, בכמה מהם שרו אגדות מוזיקה כמו ג'וני מיטשל. הוא משלב במוזיקת הג'אז שלו מוטיבים אפריקאיים, מזרח־תיכוניים, מוזיקה שחורה ומוזיקת רחוב שהוא מלקט במסעותיו בעולם. התנסה גם במוזיקה אלקטרונית בטוב שבאלבומיו, 'פריז בלו', אבל חזר אחריו הביתה, לג'אז הקלאסי. המוזיקה שלו מהודקת, מופקת היטב, קלה לעיכול גם למי שכל הג'אז הזה לא מדבר אליו בעיקרון. בקרוב מסעותיו יביאו אותו גם לישראל: חמישיית קייל איסטווד, שבה לצידו ארבעה נגני ג'אז משובחים, תופיע ב־24 במרץ במשכן לאמנויות הבמה בתל־אביב, כחלק מסדרת 'ג'אז במשכן'. הזדמנות מצוינת להתרשם מג׳אז עכשווי, בועט, רענן.
בן 48, מתגורר בפריז, "כי באירופה מעריכים יותר מוזיקת ג'אז". יש לו בת מנישואיו הראשונים, וכיום הוא נשוי בשנית. המציאות הקולנועית שריפדה את ילדותו הייתה משנית לחיידק המוזיקלי, שקייל נדבק בו בעקבות אביו. הוא גדל בעיירה כרמל בקליפורניה, עם אביו ואמו, מגי ג'ונסון, אשתו הראשונה של איסטווד. "בכל קיץ התקיים פסטיבל הג'אז הגדול במונטריי, רבע שעה נסיעה מהבית ואבי לקח אותי לשם. הג'אז נכנס לתוך הבית שלנו. אבי לימד אותי לנגן על פסנתר, הוא היה מושיב אותי על ברכיו, מנגן ג'אז ואני הייתי מאזין וקולט. כשהייתי בן 12 הופעתי איתו בסרט 'הונקי טונק מאן' והייתי צריך לנגן על גיטרה, אז התחלתי ללמוד גיטרה. כשאתה גדל בבית אמנותי, אתה לא יכול להימלט מהגורל שזומן לך".
ואי־אפשר להימלט גם כשאבא עושה בושות. המגורים בפריז מעמתים את קייל עם הביקורת הרבה שיש באירופה כלפי ארצו והנשיא העומד בראשה. זה בטח לא עוזר שאביו ידוע בתמיכתו הנלהבת במפלגה הרפובליקנית. לפני הבחירות בארה"ב אמר איסטווד האב שאנשים צריכים להתגבר על הדברים המטופשים שטראמפ אומר ויצא נגד הפוליטיקלי־קורקט: "אנחנו נמצאים בעיצומו של דור ליקוקי התחת. אנחנו רואים אנשים שמואשמים בגזענות. כשאני גדלתי, הדברים הללו לא נחשבו גזעניים".
"אבי לא מעריץ גדול של טראמפ", אומר קייל, "ובבחירות האחרונות בכלל הצביע למפלגה הליברטריאנית. אנחנו כמעט לא מדברים על פוליטיקה בבית, פשוט כי אנחנו יודעים שזה יסתיים בוויכוחים".
את המשפחה המורחבת הוא פוגש בעיקר בחג המולד. לפני חמש שנים התגייסו בנות המשפחה - דינה איסטווד, אשתו הנוכחית של קלינט ובנותיהם המשותפות פרנצ'סקה ומורגן - לטובת צילומי תוכנית ריאליטי: 'מיסיס איסטווד אנד קומפני' ששודרה בארצות־הברית, והביכה אותו. "אני לא אוהב ריאליטי, אז לא צפיתי אפילו בפרק אחד של הסדרה. אם הן היו שואלות אותי, הייתי מייעץ להן שלא לעשות את זה. אבל אף אחד לא שאל".
הכתבה התפרסמה במוסף "7 לילות" ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
